חלקו השני של הראיון המיוחד של שופט הכדורגל הבינלאומי, אוראל גרינפלד, בפודקאסט "שיחת היום" של ONE. הפעם, הוא דיבר עם תומר חבז על השימוש במערכת ה-VAR, המשחקים הבולטים בהם שפט העונה וההחלטות שהיוו את סלע המחלוקת.
עוד הוא סיפר על היחסים בין השופטים, ההכנות למשחקים בחו"ל, איך הוא מתמודד עם החלטות לא קלות במהלך משחק, הדרך שעבר עד שהגיע לרמות הבינלאומיות וכיצד דווקא איתי שכטר, תרם לו.
ראשית גרינפלד שיתף על שופט הכדורגל ניב שטייף, שנפצע במהלך השנה שעברה בצורה קשה בפעילות מבצעית בעזה, בהמשך לדברים שאמר על המצב הלא פשוט במדינה: “כשאני מדבר על המצב הקשה, אתן דוגמה על ניב שטייף: האושר הכי גדול שלי העונה היה לראות אותו מתחתן”.
גרינפלד הוסיף: “אני אומר את זה ועוד שנייה דומע כאן. מה שהוא עבר וחווה, בחור צעיר כזה, שהיה צריך להיות הבינלאומי הבא. השיחות שלי איתו היו על מוטיבציית שיא, קסם של בחור. לראות אותו מתחתן, זה עשה לי וואו גדול”. האזנה נעימה.
השופט ניב שטייף שנפצע בקרב (חגי מיכאלי)הפציעה של שטייף, זה מקרה שהיה לא פשוט…
”אני יכול לספר לך, שהיה לי משחק מאוד חשוב בליגה, זה היה בסמיכות לפציעה שלו. ידעתי שיש שתי אפשרויות: או שאני יורד מהמשחק, או נכנס לפני המשחק לבית החולים כדי להיות שם לידו. זה מה שעשיתי. נכנסתי אליו שעות לפני המשחק, הוא לא יכול היה לראות אותי, אבל חשתי את הרוח שלו ויחד עם העוזר שלי מהצוות הלכנו למשחק. אני שמח לראות שהוא חזר לשורותינו, עושה VAR, ואני כאן אומר שהגדולה שלנו זה לשים גם אותו על המפה.
אגיד משהו שלא אמרו: ההצלחה שלנו תהיה אם נצליח לשים אותו כשופט VAR בינלאומי, אני מקווה שזה יקרה, ולא אמרתי לו את זה עדיין. בסוף הכל זה פרופורציות: אנשים נמצאים בעזה, אני הייתי בעזה למעלה משנתיים בשירות שלי ואני מכיר שם כל נקודה. אני לא מרחם על המשפחות. לפני שישה שבועות לוחם צעיר בן 20 מהמשפחה שלי נהרג בתאונה מבצעית בצפון, תאונת האמר שהייתה טרגדיה. ניב דייג ז”ל, שהוא בן של בת דודה שלי.
היינו בשבעה ובלוויה וכל הדבר הזה משבש את כל המשפחה המורחבת. ניב, אח שלו דור ואבא שלו הם אוהדי הפועל ב”ש ומה שחיזק אותם זה לראות את כל המועדון ואת כל הכדורגל הישראלי מחבקים אותם. זה כיף לראות שאני חלק מעולם שעושה טוב לאנשים, זו הגאווה שלי”.
אוראל גרינפלד (חגי מיכאלי)קשה לחזור לכדורגל אחרי המונולוג הזה, אבל ננסה. בוא נדבר שוב רגע על הבחירה שלך להיות שופט. היית לוחם בסיירת, קרבי לכל דבר ועניין. היית לדעתי השופט הראשון במילניום הנוכחי שמתפרנס רק מכדורגל. ספר על הדרך שלך.
”זה לא משהו שהציעו לי באיגוד או בהתאחדות, לא הציעו לי להיות שופט שמתפרנס רק מזה. זו הייתה החלטה שלי. כמו שאמרתי, אני מאמין בשאיפה למצוינות ואני מאמין שאם אתה עושה משהו, אתה צריך לעשות הכל כדי להגיע לפירמידה, לשבור תקרות זכוכית.
אם לא תיתן את ה-100% אחוז שלך, אז יהיה לך קשה להצליח. ביס"מ רצו שאצא לקצונה והגעתי לצומת דרכים. אז שפטתי בליגה הארצית, פגשתי את עצמי מסיים פעילות מבצעית, טס במהירות להגיע למשחקים וישן ברכב כדי שאוכל להגיע למשחק נוער ולשפוט כמו שצריך”.
אוראל גרינפלד (רדאד ג'בארה)“הגעתי לליגה הלאומית, הייתי צריך לחתום על חוזה חצי מקצועני והייתי בצומת דרכים. הייתי צריך לבחור ימינה או שמאלה: אז החלטתי שאני עוזב את היס"מ והיה לי לא פשוט. הייתה לי שאיפה וכששאלו אותי מה היא אמרתי שאם אהיה שופט בינלאומי אז הצלחתי בה ואם לא אז לא הצלחתי. אמרתי שאשקיע בלימודים, בתואר הראשון ותוך כדי אתן הכל בכדורגל כדי לממש את עצמי.
זה מה שקרה: אחרי שתי עונות בלאומית הגעתי לליגת העל ואז לאופ"א עם רועי ועידן. משם הכל התנקז למאה האחוז של זה והבנתי משהו מאוד ברור: שאני צריך לקבל החלטה. כמו שעושים אקזיט, אם אתה רוצה להגיע למצב של אקזיט, אז לא רואים את השנים שאתה עובד מאחורי הקלעים, אלא רק את האקזיט. אז הדרך היא הכי חשובה, האימונים, ההכנה, שלא רואים אותה, רואים רק את תשעים הדקות. אני מתכונן לכל משחק המון”.
אוראל גרינפלד שולף צהוב (חג'אג' רחאל)יש הבדל בין הכנה למשחק בליגת העל למשחק שאתה שופט באירופה.
”חד משמעית יש הבדל, הבדל אחד בלבד ועיקרי: פה בישראל אם יש משחק של קבוצה כלשהי, כנראה שכבר שפטתי אותה 40 פעמים, אני חי ונושם את הליגה ואני מכיר. אני רואה את כל המשחקים בליגה, אז אני לא מופתע מהדמויות. בחו”ל אני לא תמיד שופט קבוצות מוכרות: אם אני שופט את ריאל מדריד, באיירן וכו’ אז אני מכיר. אבל יש קבוצות שפוגשים לראשונה ואני צריך ללמוד שחקנים וטקטיקה. יש הכנה מוקדמת, כי הכנה מוקדמת מביאה אותי לתוצאה טובה יותר. אני לא רוצה להיות מופתע מתרגיל בקרן. זה כמו סקאוטינג”.
אתה מתכונן לשחקן ספציפי? סתם למשל איתי שכטר, שהיה נופל ברחבה. מזהירים על שחקנים כאלו?
”בוודאי. שפטתי לא מעט את שכטר, ואני אומר שבזכותו הייתי צריך להגיע קרוב יותר לרחבה, ולאבחן את האירוע טוב יותר. לשכטר אגב לא צריך להתכונן הרבה, כי אני מכיר. שכטר זו דוגמה לעוד שחקן ותיק שמה שקורה במגרש נשאר במגרש, ההדדיות של הכבוד ההדדי היא מטורפת. יש שחקנים שמתעקשים ומשתוללים כי הם רוצים להצליח, אבל הם לא עצבניים מחוץ למגרש. רואים אותם עכשיו וזה כיף לראות”.
איתי שכטר (מרטין גוטדאמק)אז תן דוגמה לשחקן בחו”ל שהתכוננת אליו?
”בעולם המודרני יש לכל קבוצה בגדולות סילונים, שחקנים שהם מאוד מהירים ומאוד טקטיים. אתה מתכונן לזה, שאם לא תצא לריצה שלך מתי שיוצא הכדור אליהם, אז אתה לא תגיע. ואם לא תגיע, אתה לא תוכל לנהל את האירוע כמו שצריך. זה דורש הכנה מוקדמת.
אגב, גם בארץ למשל, אני אומר לכל השופטים שצריך לבדוק גם מה היה במשחק הקודם בין הקבוצות וזה נדיר שכולם יודעים. חשוב לדעת מה היה קודם לכן, מה הייתה התוצאה, האם יש דם רע או קונפליקט, שחקנים שרבו ביניהם, שאני אוכל למנוע דברים. זה משהו שעושים גם בארץ”.
לוקה מודריץ' מתלונן בפני אוראל גרינפלד (רויטרס)תן לי לו”ז של היערכות למשחק בחו”ל, להכנה.
”ברגע שמתקבל המינוי זה משהו שהוא די סודי ולא יודעים עליו, אבל זה רגע היציאה לפעולה. אני מבקש להשיג את כל המשחקים האחרונים של הקבוצות. גם אם זה חמש שנים אחורה, אני חייב לדעת. זה אומר להיכנס לכתבות באותה מדינה על המשחק האחרון, ללקט טקטיקות משחק, אירועים. אם זה ברמות הגבוהות כגון ליגת האלופות, אז יש גם שיח עם סקאוט באופ”א, מקבלים מצגת מפורטת.
את אותה המצגת כל הצוות לומד, כל אחד באזור שלו. גם העוזרים לומדים איפה היו הנבדלים, שחקנים דומיננטיים, מאמנים. יש גם מאמנים שלא מכירים והשופט הרביעי צריך ללמוד אותם. לפעמים מילה קטנה יכולה לשבור את הקרח, יש המון דברים וזה עוד רק ברמה הטקטית. תוסיף אימונים, תזונה, שינה, כל אחד עם הדברים שלו. זו אופרציה שלמה שמתכוננים אליה בהתאם”.
אוראל גרינפלד (חגי מיכאלי)יש איזשהו אירוע שבעקבות ההכנה המוקדמת באת אליו מוכן וזה עזר לך?
”לשמחתי לפחות כל שניים או שלושה משחקים זה קורה, לא אגיד כל משחק. אנחנו רוצים להיכנס לשעה וחצי של שיח שבה שכל אחד מביא מהאינפוט שלו. כל אחד חורש על דברים ומדברים על זה אחר כך. הוא מביא דגש על מספר 8, הוא מביא קרנות, הוא בעיטות חופשיות, הוא תרגיל של שוער.
שפטנו משחק בליון ב-2016, ליון נגד אברטון. שפטנו את המשחק השני שהיה שבועיים לאחר המשחק באברטון. לאחר האימון שעשינו בליון יום לפני המשחק, פתחתי את הלפטופ והראיתי להם משהו שקרה עם בלם אברטון במשחק הראשון. אמרתי להם שיהיה משהו בינו לבין הקהל של ליון. ואז אתה רואה שמהדקה הראשונה, בכל נגיעה כל הקהל של ליון שורק לו שריקות בוז.
אם אתה לא מודע לסיטואציה, אז אתה לא מבין, וזה נשמע משהו קטן, אבל זה לא. אתה יודע שתפקידך כשופט לבוא לשחקן, להרגיע אותו, לומר לו לא להגיב, לא לעשות שום תנועה או סימן לקהל, ואתה יודע שהשחקן הזה על הדבר הכי קטן ששחקן מליון יעשה לו כבר יהיה עצבני. זו הכנה מוקדמת והיא חשובה. אני חושב שאלו דברים שעושים את המשחק”.
אוראל גרינפלד (רדאד ג'בארה)תגיד, איך אתה מגיב לאירוע שבו אתה יודע שטעית?
”אני חושב ששופט בכל תחום, בפרט שופט או עוזר שופט, נמדד ביכולתו המנטלית לסחוב טעות, להבין שזה חלק מהמשחק ולשכוח ממנה באותו הרגע שזה קורה. כי אם אתה לא שוכח ממנה ואתה סוחב אותה, אתה פוגע לא רק בעצמך, אלא במשחק ובשאר חברי הצוות. זו העבודה שאני עובד עליה גם עם השופטים הצעירים.
קרו לי משחקים שכבר בהתחלה טעיתי. קח לדוגמה את העונה הנוכחית: שפטתי משחק בין סכנין לבית”ר, שרקתי לפנדל. זו הייתה הפעם היחידה בה עמדתי במיקום לא נכון ובזווית לא נכונה. שרקתי לפנדל שהיה נראה לי במאה אחוז פנדל: תנועת השחקן, הרגל של הבלם. הסתירו לי קצת, שרקתי והייתי מוכן לשים את ביתי שזה פנדל.
ב-VAR קראו לי, תוך שנייה הבנתי שמה שרואים משם לא רואים מכאן, תיקנתי ושיניתי. אם הייתי ממשיך לחשוב על זה, על מה שרקתי, למה עשיתי, אז הייתי הורס את המשחק. הרצון שלי הוא להבין שהמשחק גדול מכולם, להבין שממשיכים הלאה”.
אוראל גרינפלד בודק ב-VAR (חגי מיכאלי)אבל אתה יודע. רוב הפעמים ששופטים נשלחים ל-VAR, הם הולכים עם הצוות. אני לא אוהב את המערכת הזאת כ"כ…
”גם לי קרה מקרה כזה. ב-2018 הייתי בשלושה קורסי VAR, בשלושה מקומות: אמסטרדם, מדריד ואיסטנבול. זה היה במרכזי VAR של אותן מדינות, קורס אופ”א שהכשיר אותי לשפוט באלופות וגם להיות שופט VAR. הכותרת היא שה-VAR זה החבר הכי טוב של המשחק, לא של השופט, לא של השחקן, של המשחק. אני המון שנים עושה הרצאות גם למאמנים בקורס הפרו. תמיד שואלים אותי על זה, שהוא הורס את המשחק.
באחת הפעמים שאלתי אותם מי בעד, ומתוך 26 רק 1 או 2 הרימו את היד. אמרתי להם שתנו לי 30 שניות ואשאל שוב. נתתי דוגמה: אמרתי להם שידמיינו שהעניקו נגדם פנדל בדקה ה-90 בגמר הגביע והפנדל נבע מטעות שיפוט. שהמשחק הוכרע כך והם הפסידו ואם היה VAR, הם לא היו מפסידים. שאלתי את השאלה שוב ואז ברור לך כמה הרימו את היד. הדבר היחיד שאני מסכים בנושא, זה שאם ה-VAR מעכב את המשחק יותר מזמן סביר של חצי דקה או דקה, זה לא נעים”.
אוראל גרינפלד (חגי מיכאלי)היו מקרים של בדיקה של שש או שבע דקות. בטדי היה לא מזמן מקרה כזה במשחק בין ב"ש לבית"ר. מה דעתך על כדור החוץ הזה? זה היה סלע המחלוקת.
”ההחלטה שהתקבלה במגרש, אם אתה לא יכול להוכיח שהיא טעות, אז היא ההחלטה הנכונה”.
אתה יכול להבין את ב”ש?
”אני יכול להבין כל ביקורת שהיא מקצועית. אין מה לעשות, אנחנו לא ממציאים את הכדורגל. אנחנו פועלים לפי אופ”א. יש דברים כאלה שקורים גם בעולם”.
אני שוב חוזר איתך לעובדה שברוב הפעמים שהשופט ניגש ל-VAR, הוא מקבל את החלטתם.
”יש פרוטוקול והוא נותן לשופט ה-VAR לקרוא לשופט אם הוא רואה טעות ודאית. אם שופט שיושב ב-VAR, שהוא מספיק בכיר, קרא לשופט השני, אז סביר להניח שיהיה שינוי בהחלטה. ההנחיות של הוועדה המקצועית השנה היו מאוד ברורות. אנחנו ארגון שקוף, מדברים באופן גלוי. אם שופט מגיע למסך ומרגיש ששופט הווידאו מבקש ממנו לבצע החלטה שהיא ברמת ההזיה או טעות חוקתית, ההנחיה היא חד משמעית להיות נאמן להחלטה שלך.
הרי איך שופט אמור להגיע למסך? הוא לא אמור לחשוב מי צודק יותר, אלא הוא מגיע למסך ובוחן את ההחלטה מחדש. הוא צריך לקבל את ההחלטה הכי נכונה לפי מה שהוא רואה. אני חוזר על זה כי זה חשוב: שופט מקבל המלצה, לא החלטה. "אני ממליץ לך לבוא להגיע למסך, לדעתי יש פנדל או אדום". אתה מגיע למסך ומה שעובר לך בראש זה לקבל את ההחלטה הכי נכונה לפי מה שאתה רואה”.
בדיקת ה-VAR בליגת האלופות (רויטרס)אני מצטער להגיד, במרבית הפעמים או ברוב המוחלט, ההמלצה הופכת להחלטה.
”כי במרבית הפעמים ההחלטה לקרוא לשופט היא נכונה”.
השימוש בישראל ב-VAR, אני לא אשאל אם הוא תורם, אבל הוא ממצה את עצמו? השימוש במערכת על כל מאפייניה מבוצע בצורה המקסימלית לטובת העזרה למשחק?
”לא כל הדברים תלויים באיגוד השופטים. אני חייב לציין גם את המנהלת וגם את הערוצים המשדרים. בשנה החולפת, זו שהסתיימה, כמות המצלמות גדלה, זה תרם לצופה, תרם לנו במסך, תרם לכולם. אם בשנה או שנתיים הקודמות היו חמש או שש מצלמות, היום יש מינימום קבוע, הבדל של 20-30 אחוזים וזה משמעותי ותורם. לא תמיד רואים הכל וזה מהווה קושי. אבל בכל העולם רואים טעויות ב-VAR”.
אוראל גרינפלד בניידת ה-VAR (רדאד ג'בארה)וכל עניין הניקוד? ששופטים לא רוצים לשנות החלטה כי זה פוגע להם בניקוד?
”בעבר, לפני ה-VAR, לפני שהיה את זה, אם שופט היה טועה בפנדל ומכריע משחק, הוועדה המקצועית הייתה מורידה אותו ללאומית לתקופה או משהו כזה. היום שופט יכול לטעות בפנדל, או באדום קריטי, הוא מגיע למסך, משנה את ההחלטה, הציון יורד כי זה לא מעניין אם הוא מנהל את המשחק בצורה מעניינת והוא מדויק, כי בסופו של דבר VAR זה עוזר שופט. כמו שעוזר השופט עוזר לי, אותו דבר שופט הווידאו. גם לי זה קרה לא מעט שהציון ירד, אבל חוזרים לשפוט.
יש לי דוגמה יפה: מכבי ת”א נגד מכבי חיפה, מחזור לפני הסיום. בדקה ה-82 היה אירוע של ספק מניעת הזדמנות ודאית לשער, סק ביצע עבירה על תורג’מן. אני בתור שופט קיבלתי משפט אחד מהוועדה: "אוראל פעלת נהדר ולפי ההנחיות ובגלל שעשית את זה אתה שופט שוב עוד חמישה ימים".
מה היו ההנחיות? זיהיתי במגרש אירוע של ספק עבירה של סק: כן עבירה או לא עבירה, בתוך הרחבה או מחוץ לרחבה, מה שזיהינו הייתה עבירה שאם היא הייתה היא הייתה מחוץ לרחבה. דיווחתי במערכת הקשר ל-VAR ואמרתי שמבחינתו ראינו מגע גוף עליון, לא זיהינו משהו מעבר לזה. ביקשנו את הצוות שיבדוק. אמרתי לחכמון: "אלי, הכדור במרכז השדה, אני עוצר את המשחק כדי שתבדוק"”.
אלי חכמון (עמרי שטיין)“למה עשיתי את זה? כדי שלא יהיה גול בצד השני ואז אסתכן בלבטל שער ולתת בצד השני אדום. השתמשתי בכלי הזה, עצרתי ונתתי לו לבדוק. אחרי שהוא בדק הלכתי לצפות ונתתי אדום כי ראיתי מגע ברגליים, מה שלא ראיתי בלייב. אם בזמן אמת הייתי שורק על עבירה שאני לא בטוח בה במאה אחוז ומוציא אדום בתוצאה שהייתה כבר שלוש או ארבע אפס למכבי ת”א, היו אומרים שאני יהיר, שאני שחצן, שאני ככה.
כשהלכתי ל-VAR וחזרתי, גם סק יצא בצורה נעימה, כל השחקנים קיבלו את זה, הקהל הבין שאם הוצאתי כנראה שזה היה צריך לקרות. כולם כולל כולם אמרו תודה רבה ובהצלחה והיו שמחים על השיפוט במשחק למרות האדום. ה-VAR תורם לספורטיביות וזה עושה טוב. לפעמים הוא מנמיך את הלהבות, אבל אני יכול להבין את התחושות, כי אני גם רוצה לראות את כולם קופצים ורוקדים, אני לא אוהב לראות שחקן חוגג ואז הגול נפסל”.
עבדולאי סק מול אוראל גרינפלד (רדאד ג'בארה)יש אינטריגות בין שופטים? רגליים ששמים? קנאות?
”הייתה לי שיחה ארוכה עם מישהו ואמרתי שאני שמח שאני מקנא במישהו, כי אם אני מקנא במישהו, זה אומר שיצרתי לעצמי שאפתנות. אם אני לא מקנא בך, אז אני לא שואף. קראתי לבן שלי הגדול ינאי. ישבתי בבית עם אשתי ונזכרנו במשפט שליווה אותי בקריירה שלי כשעברתי דברים לא פשוטים. לא תמיד הרגשתי הכי נעים ובדרך שלי אמרתי שדרך ארץ קדמה לתורה. גיליתי שמי שכתב את זה הוא רבי ינאי ולכן אמרתי שאני אוהב את המשפט אז קראתי לבן שלי ינאי.
אני לא יודע איך החיים פועלים, אני יודע שיש היום חבר’ה מצוינים, שאפתניים, שרוצים להצליח. גם בליגה א’ אני רואה את זה ואני מתחנן אליהם שיישארו רעבים. שירצו להיות בלמידה כל הזמן ושיידעו לפרגן. המילה פרגון לא קיימת במילון ובשפה העברית. זה ביידיש לדעתי ואני שמח שאני יודע לפרגן. פעם בצוות שלי עשינו ניתוח ואמרתי שאנחנו לא יודעים לפרגן ולמדנו תוך כדי משחק לומר: "יופי רועי, יופי עידן". יש כאן חבר’ה צעירים שעובדים בעוד עבודות, אבל משקיעים יותר זמן בכדורגל מאשר בעבודה שלהם. הרצון שלהם להצליח ולהתקדם הוא נהדר וזה כיף לראות”.
שופטי ליגת העל (חג'אג' רחאל)כששופט מסיים משחק, איך הוא סוחב משחק טוב או רע להמשך?
”זה משהו אישי. אצלי הניסיון עושה את שלו וגורם לי לשגרה. משחק לא מסתיים בשריקת הסיום: מבחינה טכנית, שופט מסיים משחק כשהדו"ח נשלח, שזה עד למחרת בבוקר לכל המאוחר. מבחינתי משחק מסתיים כאשר אני עושה לו ניתוח לב פתוח. צופה בו, עובר על האירועים, אם יש דגשים אז מדבר עם חברי הצוות, משפרים דברים להמשך, שומעים את הסרטונים מה-VAR מהבדיקות הקריטיות, עושים את הקלוז’ר הזה. אם צריך לעשות שיח עם פסיכולוג הספורט שלנו רועי סמואל, שאנחנו שנים עובדים איתו, אז עושים. אני יוצא לאימון שחרור שהוא חובה ורק אז מסתיים המשחק. אם אני עושה את כל אלו בצורה טובה, ממשיכים הלאה”.
אז אין את הקטע של להיות בבאסה?
“משחק שעבר מצוין, אחגוג אותו על ידי ניתוח שהוא פשוט הרבה יותר נעים. עוד לא קראו לי אחרי משחק מצוין. שדרי הקווים והמאמנים אומרים תודה וזהו. למה לא לפרגן? רציתם ראיונות, תפרגנו אחרי משחק טוב. קוראים לך רק שהכל לא תקין. אז אני משתדל לחגוג בצורה זהה את שני הצדדים: אם היה משחק לא טוב, אני מתנהל בצורה מקצועית אותו הדבר, אבל חוגג את זה באימון משוגע.
מה זה משוגע? אומרים שמי שמתאמן אז נכנסים לו דברים של התרעננות לגוף. אני הולך בלי טלפון, ללא אוהדים, ללא אנשי חוץ, נכנס לים, עושה חתירה עם הסאפ, שמש, שמיים, נרגע, סיימתי את האימון, נגמר המשחק, זהו, עבר. הניתוח המקצועי קרה, יש לי רשמים למשחק הבא? זהו. הגיע השיבוץ, משחק הבא. עבר, מה שאני לוקח מהמשחק הקודם, זה לא אם הצלחתי או לא, אלא הרשמים”.
אוראל גרינפלד (חגי מיכאלי)ספיר ברמן עשתה עונה מדהימה בעיני, איך אתם באיגוד קיבלתם את כל התהליך שהיא עברה?
”קודם כל אני שמח שהיא חזרה לשפוט, בתהליך שהיא עברה לקח לה זמן לחזור, ואני שמח שהיא עמדה באתגר. הייתי שופט רביעי שלה בתחילת דרכה וגם כשמשחקים עברו לה בצורה לא פשוטה עם השינוי והמעבר, והייתה ביקורת לא נעימה באיגוד, השתדלתי לשים לה פרופורציות בראש ולומר לה שיש ביקורת מקצועית. שאי אפשר, פשוט אי אפשר להתקדם אם לא עוברים אותה. אני אומר את זה כאן – עד ששופט לא חווה משחקים לא מוצלחים וחווה ביקורת נוקבת, אם הוא לא מצליח להתמודד איתן, הוא לא יכול לשפוט משחקי עונה.
אני מאחל לספיר ולעוד צעירים אצלנו לשפוט משחקי עונה. מי שקיבל את הבמה עמד בזה בצורה יפה, הרי מה זה שופט טוב מבחינת שיבוץ? שיש משחק ויודעים שהשופט הזה מוכן לכל משחק ולכל תרחיש. לא רוצים בנק שופטים מאוד מצומצם, רוצים שכמה שיותר יהיו שם. ויש שופטים צעירים מצוינים שכיף לראות ואני כבר מזהה בליגה א’ שופטים עם רעב, שהרעב שלהם מעורר השראה, וכיף גדול”.
ספיר ברמן (רדאד ג'בארה)מה הופך אותה לשופטת כל כך טובה? אני מניח שראית משחקים שלה.
”אין ספק שהיא מהווה סקרנות לכולם. היא רוצה להראות את הנשיות שהיא מרגישה, אז אם היא מרגישה ומביאה את זה לידי ביטוי, אז איפה רואים את ההבדל למשל? שחקן שפונה לאישה, לכל אישה. עכשיו בגמר ליגת האומות הייתה עוזרת שופט והייתה סיטואציה יפה ששחקן בא במחאה לעוזרת השופט. הוא לא בא בצרחות, הוא ניגש ושאל בנעימות. אם זה היה שופט אז הוא היה בא בתנועות ידיים. זה ההבדל החשוב בין פניה לאישה או לגבר”.
שינויי חוקה שנכנסים לתוקפם החל מהעונה הבאה?
”לאורך השנים האחרונות היו לא מעט שינויי חוקה, ואני שמח שממשיכים לאורך השנים האחרונות לעשות פעולות תוך קשב כל עונה ועונה, ולהיות מהירים וזריזים לדברים שיעזרו לכדורגל. הנה שינוי אחד: אנחנו תמיד נמדדים על זמן נטו של המשחק כשופטים. למרות ה-VAR, זמן נטו. חוק שלדעתי יהיה פנטסטי ונראה את התפוקה שלו כבר בקרוב זה כששוערים תופסים כדור הרבה זמן.
החוק אומר שאחרי שש שניות מתקבלת בעיטה בלתי ישירה ליריבה. החוק לא תמיד תפס והוא חוק לא כיף. השינוי אומר ששוער שיחזיק כדור מעבר לשמונה שניות תיפסק קרן נגדו. אבל לא שמונה שניות שסופרים בלב. אחרי שלוש שניות שופט ירים את היד ויספור כדי שכל הקהל יראה חמש שניות. ברגע שהיד תגיע לחמש שניות תיפסק קרן. ואז יקרו שני דברים: הראשון הוא שהשטף של המשחק וזמן הנטו יעלה. וגם יהיו יותר קרנות ואז אולי יהיו יותר שערים. אני מרגיש שזה יתרום”.
שריף כיוף (שחר גרוס)הרגע הכי גדול בקריירה שלך?
”לסיים משחק במסגרת מוקדמות המונדיאל, אנגליה נגד לטביה, ולהגיע לחדר ההלבשה ולראות תמונה עם ציטוט של ‘מזל טוב, אתמול נולד לך ילד’”.
המטרה הגדולה שעוד נותרה לך?
”להשריש ערכי ספורט לילדים שלי וליהנות מהילדים”.
השחקן שהכי הפתיע אותך בגישה?
”אותם כוכבים עולמיים שאומרים שהם לא פשוטים, הסמול טוק בשיח הפנימי היה אחרת ממה שהם נראים”.
טיפ לשופט המתחיל?
”לך עם האמת שלך, תמשיך בדרך, כל הזמן תהיה קשוב לביקורות, תנסה ותתנסה ותעוף על זה”.