לו הרוחות לא היו חזקות מדי במרסיסייד בתחילת דצמבר, אולי הסנסציה אתמול (ראשון) הייתה נמנעת. אלא שהייתה סערה, הדרבי של ליברפול בגודיסון פארק נדחה, והוא שובץ ליום רביעי הקרוב כאשר התברר שהאדומים לא צריכים לשחק בו בליגת האלופות. הקרב מול אברטון חשוב למובילת פרמייר ליג מכל הבחינות, והמאמן ארנה סלוט בחר להעניק מנוחה לרוב הכוכבים ולהמר על הרכב ניסיוני מאוד בפלימות’ במסגרת הסיבוב הרביעי בגביע האנגלי. הרי את הקבוצה מהמקום האחרון בליגת המשנה ניתן היה לצפות לנצח בכל מקרה. ההולנדי טען שהוא לא מצטער על כך גם בדיעבד, אבל ליברפול הפסידה 1:0, במה שהוגדר בממלכה כאחת ההפתעות המרעישות של התקופה האחרונה.
החלום לזכות בכל התארים חוסל, אם כך, ואי אפשר ללמוד יותר מדי מהפיאסקו הזה, מלבד העובדה כי האדומים לא יכולים להסתדר בו זמנית ללא מוחמד סלאח, וירג'יל ואן דייק, טרנט אלכסנדר ארנולד, אנדי רוברטסון, דומיניק סובוסלאי, אלכסיס מק אליסטר, ריאן חראבנברך, איברהימה קונאטה, קודי גאקפו וקרטיס ג'ונס. זה פשוט יותר מדי. אפשר גם לקבוע כי פדריקו קייזה שגה כאשר החליט לשקום את הקריירה באנפילד. בסיבוב הקודם הוא הבקיע את שער הבכורה באנגליה מול אקרינגטון סטנלי, אך אתמול נראה לא מחובר לקבוצה – וזה לא מפתיע בהתחשב בכך שהוא לא מקבל דקות כלל.
מאידך, קל להבין מדוע קיווה סלוט שהאיטלקי יתאושש על חשבון היריבה, בעוד לואיס דיאס ודיוגו ז'וטה היו אמורים לחגוג על חשבונה. כי אין קבוצה בכל הליגות באנגליה שספגה העונה יותר מפלימות’ – 63 שערי חובה ב-30 משחקים. היא שמרה על רשת נקיה רק פעמיים בכל 30 המחזורים האלה. כדי להבין עד כמה המצב יכול להיות עגום, בואו נסתכל על התוצאות האחרונות של ברנלי שנעלה את השער ולא ספגה בשנה הקלנדרית בליגת המשנה, אבל מתקשה למצוא את הרשת. להלן 8 התוצאות האחרונות שלה: 0:0, 0:0, 0:1, 0:0, 0:5, 0:0, 0:0, 0:1. אין פה שערים כמעט בכלל, פרט לחמישייה אחת שנכבשה במחצית הראשונה במשחק החוץ בפלימות’. אז אם ברנלי מסוגלת, כל שחקן ליברפול חייב לנסות להבקיע לפחות שלושער, לא?
סלאח עם רוברטסון ו-ואן דייק. בלעדיהם זה היה קשה מדי (רויטרס)ובכן, לא. בשתי מילים, ממש לא. לשם התחלה, השוער הצפון אירי, קונור הזארד, שרשם אתמול מספר הצלות מרהיבות בדקות הסיום, נעדר במשך רוב העונה בגלל פציעה. כשהוא עומד בין הקורות, הקבוצה מהאזור הציורי על שפת הים בדרום מערב אנגליה יציבה הרבה יותר מבחינת ספיגות. היא אף הדהימה בסיבוב הקודם את ברנטפורד עם 0:1 בלונדון בחודש שעבר. המאמן הזמני קווין נאנסקיבל אמר אז שהשחקנים התעלו על עצמם כי הרגישו אשמים בעקבות פיטוריו של וויין רוני.
כוכב העבר עזב "בהסכמה הדדית" ממש ביום האחרון של 2024. התוצאות היו גרועות, אבל רוני עדיין היה פופולרי בקרב השחקנים והקהל, וההחלטה אכזבה את כולם. כפי שהעיד הבעלים סיימון האלט, גם הוא העריך את החלוץ האגדי כאדם, אבל הסגנון שלו לחלוטין לא התאים לחומר השחקנים. רוני ניסה לגרום לפלימות’ לשחק כמו מנצ'סטר סיטי, וזה התברר כבלתי אפשרי. כדורים רבים מדי הלכו לאיבוד ליד השער, והוחלט שאין מנוס משינוי קיצוני בגישה על מנת שיהיה לקבוצה סיכוי לשרוד בליגה.
וויין רוני (רויטרס)את השינוי הזה הביא מירון מוסליץ' – דמות אלמונית באנגליה עד למינויו, ולמעשה עד אתמול. מדובר במאמן הראשון שאינו בריטי בכל 139 שנות קיומה של פלימות’, כך שאת ההיסטוריה הגדולה בעיר הוא כבר עשה בעצם הגעתו. הוא בוסני שנאלץ לברוח ממולדתו בגיל 9 בגלל מלחמה אכזרית, ומצא עם משפחתו מקלט מדיני בחבל טירול. כיום הוא כבר מוגדר כאוסטרי, ואת רוב הקריירה כחלוץ וכמאמן עשה שם, לרוב בליגות הנמוכות. בהרפתקה הראשונה במדינה אחרת, הוא רשם הצלחה מסחררת בסרקל ברוז', הקבוצה השנייה והצנועה של העיר, אותה הצעיד למקום הרביעי בבלגיה ולהעפלה לקונפרנס ליג. אלא שהתוצאות בזירה המקומית היו מאכזבות העונה, והוא פוטר בדצמבר בעקבות ההפסד לבירסחוט אותה מאמן דריק קאוט.
זה לא הקשר העקיף היחיד של מוסליץ' לליברפול. את התשוקה לאימון הוא קיבל כאשר צפה בדורטמונד של יורגן קלופ והתאהב ב"כדורגל רוק כבד" שלו. כאשר התגורר בברוז' בעונה שעברה, הוא נסע פעמיים לרוטרדם כדי לראות את פיינורד של סלוט בפעולה, כי ראה בהולנדי עילוי והשתוקק ללמוד ממנו מקרוב. הוא לא העלה בדעתו כי בחלוף זמן קצר יפגוש אותו כיריב על אדמת אנגליה. לנצח אותו? זה כבר היה בגדר מדע בדיוני.
מירון מוסליץ' (רויטרס)כאשר חיפשו בפלימות’ מאמן קשוח וכריזמטי שיוכל להדריך את הסגל הצעיר בקרבות תחתית ולגרום לשחקנים לרוץ ולהילחם במקום להניע את באלגנטיות, מישהו המליץ על מוסליץ', ולא היה קשה לשכנע אותו לבוא. כפליט שהחליף את מקום המגורים כמעט כל שנה כנער, הוא רגיל לאתגרים ואוהב אותם. החוזה נחתם בדיוק לפני המשחק מול ברנטפורד בגביע, והבוסני-אוסטרי צפה בו מהיציע. הוא לא התרגש עד עמקי נשמתו מרוח הקרב שהפגינו חניכיו החדשים, ובנאום הראשון בחדר ההלבשה הדגיש שכך זה צריך להימשך. הוא הבטיח להיות הוגן כלפיהם, אבל להריץ אותם ללא רחמים באימונים. "אני מאמין שנישאר בליגת המשנה", הוא הצהיר.
אי אפשר לומר שהשינוי הורגש מיידית. אחרי הכל, את החמישייה מברנלי ספגה פלימות’ בתחילת הקדנציה של מוסליץ', ואז ספגה הקבוצה מהלומה נוספת כאשר הכוכב הבולט במונחים שלה, מורגן וויטייקר, שכבש את שער הניצחון על ברנטפורד, נמכר למידלסברו. עם זאת, היה ברור שזו קבוצה שלא מתכוונת להישבר בשום מצב. לפני שבועיים היא השוותה בדקה ה-90 בסנדרלנד ויצאה עם 2:2 מכובד. לפני שבוע הגיע הניצחון הראשון בעידן המנג'ר החדש, בזכות קאמבק מפתיע בדקות הסיום בדרך ל-1:2 על ווסט ברומיץ'. באופן לא מקרי, זו גם הייתה הופעת הבכורה של ניקולה קאטיץ' ומקסים טאלוברוב.
דיוגו ז'וטה מאוכזב (רויטרס)שני הבלמים הגיעו בזכות מוסליץ'. קאטיץ' בן ה-28 שיחק בזמנו בריינג'רס והיה פופולרי מאוד בקרב האוהדים הכחולים בגלזגו. כעת, כאשר הודיע על רצונו לעזוב את ציריך, ניסתה ריינג'רס להחתימו בחזרה בינואר, אבל המשא ומתן נקלע לקשיים. קאטיץ' הוא בוסני, ולכן הייתה לו היכרות מוקדמת עם מוסליץ' שניצל את ההזדמנות המופלאה בשלהי חלון ההעברות כדי להביא לפלימות שחקן שראוי לשחק בקבוצה הרבה יותר טובה. באשר לטאלוברוב בן ה-24, הוא היה בסגל אוקראינה ביורו 2024 ומוגדר ככישרון מבטיח במולדתו. מאז 2022 הוא שיחק בלאסק לינץ, לא הוערך כראוי וחיפש דרך מילוט. מוסליץ', שמכיר את הליגה האוסטרית מבפנים, שמע על המצב והזמין גם אותו.
ואם זה המצב, הרי שכל הסטטיסטיקה העלובה של הגנת פלימות’ כבר לא רלוונטית. עם שוער טוב שהחלים מפציעות ושני בלמים חדשים ברמה בינלאומית, יש לנועלת ליגת המשנה עורף הרבה יותר איכותי. לא ברור אם ליברפול הפנימה זאת עד הסוף לפני המשחק, אך היא בוודאי הבינה את המצב במהלכו. קאטיץ' הקשוח איבד שן במחצית הראשונה, אבל המשיך להילחם כאילו דבר לא קרה. טאלוברוב חגג כל תיקול מוצלח כאילו הבקיע עשירייה. השניים החדירו ביטחון עצמי בחבריהם, הקהל יצא מגדרו ביום של חג, ופלימות’ דהרה לתוצאה אדירה שתירשם באותיות זהב בספרי ההיסטוריה של המועדון.
ג׳יימס מקונל בהלם (רויטרס)מרחוק, צפה בדרמה הזו וויין רוני. כאיש אברטון ומנצ'סטר יונייטד, הוא היה מאושר עד הגג לראות את שחקניו לשעבר מדיחים את ליברפול מהגביע, ושלח בוודאי לא מעט הודעות אחרי שריקת הסיום. מבחינת שחקני פלימות’ ואוהדיה, ההישג הזה הוקדש גם לו.
בוגרים: אמבפה ובלינגהאם מציקים לקמאבינגה