"הסיפור שלי מזכיר סרט אמריקאי עם סוף טוב"

ההתחלה הקשה בארה"ב ומעמדו כיום, העתיד ("לא שולל הצעות מאירופה, אבל לא קל להיות ישראלי") והנבחרת ("הדעות בארץ משתנות בכל משחק"). בריבו נפתח

תומר חבז | 29/11/2025 10:30

תאי בריבו הוא אחד הליגיונרים המוצלחים של הכדורגל הישראלי כיום. עם עונה שהסתיימה עם 18 כיבושים לזכות קבוצתו פילדלפיה תוך כדי זכייה בגביע הליגה, סיום במקום הראשון בעונה הסדירה ואפילו זימון למשחק האולסטאר של ה-MLS בו נבחר למצטיין, החלוץ הצליח לשכוח את התקופה הקשה שליוותה אותו בהתחלה בה כמעט ולא נספר.

אבל זה גם סיפור הקריירה של החלוץ בן ה-27: ברוב המקומות, הוא לא סומן, לא היה השם הסקסי ביותר, אך איכשהו באמצעות עבודה קשה והתמדה, הוא פילס לעצמו דרך להיות החלוץ המוביל, כשגולת הכותרת הגיעה בנבחרת ישראל, בה קנה את מקומו במספר משחקים בקמפיין מוקדמות המונדיאל.

לאחרונה, הוא אף הוסיף טייטל חדש: אבא, כאשר לקן המשפחתי שכולל אותו ואת אשתו לינוי הצטרפה התינוקת אביגיל וכעת הוא נמצא במעין צומת דרכים, כאשר קבוצתו מימשה עליו את האופציה לעונה נוספת, אך לכולם ברור שאו שיחתום על חוזה חדש או שיימכר.

רגע לאחר סיום העונה, כשהוא עוד בארה"ב, הוא התפנה להעניק ראיון מיוחד ל-ONE, בו לראשונה גם דיבר על כל מה שעבר עליו מאז הגיע לפילדלפיה, מסלול הקריירה שלו שכלל לא מעט קשיים, הצורך להוכיח את עצמו והעתיד שלו.

עוד דיבר בריבו על קמפיין הנבחרת האחרון והאמונה שניתן להעפיל לטורניר גדול, המטרה שלו להתכנסות הבאה, הרמה בליגה ומה היה קורה אם קבוצתו הייתה משחקת בליגת העל.

שלומי בן עזרא, תאי בריבו וגלעד קצב (פרטי)

איך זה להיות אבא? מה יותר קשה להיות חלוץ או אבא?
"כרגע אני יכול להגיד לך שיותר קשה להיות חלוץ. אבל אולי כשהילדה תגדל יהיה יותר קשה להיות אבא. זו תחושה מדהימה, אתה מסתכל על החיים אחרת לגמרי, כרגע אמא של אשתי פה אז אני לא מרגיש את הקושי. כשנהיה פה לבד, במיוחד בחו"ל, אני מאמין שנחווה את הקושי, אבל זה משהו שכולם עוברים ונצטרך להתגבר עליו".

איך אתה מסכם את העונה?
"אני חושב שהייתה עונה טובה בסה"כ, אני באופן אישי סיימתי עם 18 שערים ושלושה בישולים אז זו עונה טובה. גם באופן קבוצתי, סיימנו במקום הראשון את העונה הסדירה מבין שתי הליגות ולקחנו את "מגן האוהדים" שזה תואר וקיבלנו צלחת. הפסדנו בחצי הגמר האזורי למרות שחשבנו שנתקדם קצת יותר, אבל זה הכדורגל".

תאי בריבו חוגג עם חבריו בפילדלפיה (IMAGO)

זו אכזבה למועדון?
"זו אכזבה כי הראינו יכולת אחרת לאורך כל העונה ובמשחק הזה שהיה בבית שלנו לא שיחקנו טוב. ניו יורק סיטי היא קבוצה טובה, אבל האמנו שאנחנו צריכים לנצח את המשחק הזה במיוחד בבית. לא שיחקנו מספיק טוב, אז יש אכזבה והיא לגיטימית".

עד לפני קצת יותר משנה, לא בדיוק נספרת. אם היו אומרים לך שבחלוף שנה תחווה עונה כזאת, היית מאמין?
"תמיד האמנתי בעצמי, שברגע שייתנו לי את ההזדמנות, אראה מה אני יודע לעשות. באמת הייתה לפני כן תקופה קשה, אבל אני שמח שיצאתי ממנה חזק וברגע שקיבלתי את ההזדמנות לקחתי אותה. הבקעתי כבר באוסטריה 17 שערים בעבר: זה נכון שה-MLS היא ליגה טובה יותר לדעתי, אבל אני גם משחק עם שחקנים יותר טובים אז לא ראיתי סיבה שלא. עובדה שגם בעונה שעברה שהתחלתי לשחק, כבשתי תשעה שערים ב-16 משחקים וכבשתי עוד שבעה שערים בגביע הליגה".

איך חל המפנה?
"בעשרת החודשים הראשונים לא שיחקתי בכלל. בלי להיכנס יותר מדי לפרטים, היו כנראה כמה דברים מאחורי הקלעים שאני מעדיף לא להגיד. אבל אני כן יכול להגיד, שכשהגעתי הם היו צריכים למכור חלוץ ובסוף העסקה נפלה ברגע האחרון. הוא נשאר במועדון, המאמן כמובן שהכיר אותו והוא גם חלוץ מצוין. הוא המשיך ללכת איתו ואני נדחקתי לקצה הספסל.

"זו הייתה תקופה מאוד מאוד קשה, כן היו לי נפילות ובכי. אבל יש לי כמאמן מנטלי את דן ולנסי שאני עובד איתו באופן צמוד, גם המשפחה עזרה וגם החברים. ידעתי שרק לשבת ולבכות זה לא משהו שיעזור לי ושאני צריך להיות מוכן כשאקבל את ההזדמנות. כי אם כשאקבל את ההזדמנות אני לא אדע לקחת אותה, זו כבר תהיה אשמתי".

ועדיין: זה פער עצום בין לא לשחק בכלל, ללהיות אחד ממלכי השערים של הליגה…
"אתה צודק ב-100%. זה קצת מצחיק להגיד את זה אחרי, כי אני נזכר בתקופה ההיא וכן סבלתי. אבל אחרי הגולים שנתתי ואמשיך לתת בע"ה, אז יש בסיפור שלי משהו שמזכיר סרט אמריקאי עם הסוף הטוב. על בן אדם שלא ספרו אותו והוא לא שיחק בהתחלה. וברגע שהוא קיבל את הצ'אנס והצליח, אז נהיה אפילו הד עוד יותר גדול מאשר אם הוא היה מצליח כשהוא היה מגיע. יש בזה משהו קסום, אבל אני יכול להגיד את זה רק עכשיו אחרי שהצלחתי. כי בתוך התקופה הזאת, לא ראיתי שום קסם".

"הסיפור שלי מזכיר סרט אמריקאי עם סוף טוב" (IMAGO)

אבל זה המיקרו. כי אם מסתכלים על המאקרו, זה בעצם סיפור הקריירה שלך בתור מי שמכיר אותך מהיום הראשון שלך במכבי פ"ת.... שבכל פעם לא מספיק מאמינים ואתה משתיק את כולם במגרש…
"בסופו של דבר זה התפקיד של הכדורגלן. כולם חושבים שאני תמיד מחוייך, אבל ממש לא. גם במכבי פ"ת כמו שאתה יודע פחות נתנו לי לשחק. אני לא יודע אם לא האמינו, אולי העדיפו אחרים, אבל זה אני וזה האופי שלי. אבא שלי גידל אותי בחיים לא לוותר ומגיל קטן אני תמיד מאמין בעבודה קשה. בכדורגל לא תמיד הכול נקי, אבל אני כן חושב שמי שיעבוד, יחכה להזדמנות ויגיע מוכן, הוא זה שיגיע בסוף".

הקריירה שלך מעבירה איזשהו מסר?
"הלוואי, אני עדיין באמצע הקריירה".

כי הרי השם שלך לא הוזכר כמו אחרים, אפילו לא במכבי פ"ת והוכחת את עצמך…
"חד משמעית. אתה צודק שהשם שלי הוא פחות סקסי, או שפחות דחפו אותי בתקשורת, אבל זו הייתה הקריירה שלי. כשאתה גדל במועדון שמנור סולומון, שהוא משהו אחר לחלוטין, גדל שם ואז יש את ליאל עבדה. את שניהם, שהם שחקנים מצוינים כמובן מכרו בקרוב לחמישה מיליון אירו, אז כל השאר ולא רק אני, פחות מדוברים באופן אוטומטי.

"אבל אני גם אחד שלא עניין אותו להיות באור הזרקורים ושכל הזמן ידברו ויגידו שאני הכי טוב. ברור שאתה רוצה לקבל את האהבה, אבל אם זה לא קורה אתה צריך לאהוב ולהרים את עצמך. כי בסופו של דבר, אם אתה לא תרים את עצמך, אז אף אחד לא ירים אותך. יש גם אנשים בקהל הישראלי שפחות מכירים אותי או רואים אותי משחק וזה בסדר. אני מאמין בעצמי ועושה את הקריירה שלי".

אני בכלל זוכר שהכול התחיל בגלל שאבי לוזון ויתר על סכום נכבד מדמי ההשבחה שלך כדי שתעבור לאוסטריה.
"למען האמת הוא זה שפתח לי את הדלת לחו"ל. הוא יכול היה להתעקש ולהגיד לי שאשאר בארץ כי הוא יכול היה לקבל יותר כסף. אבי זה בן אדם שמאוד קרוב אליי ואני מאוד אוהב אותו. זה נכון שלא שיחקתי הרבה בהרכב במכבי פ"ת, אבל הוא תמיד כיבד ואהב אותי. אני תמיד מודה לו על זה שהוא יכול היה להערים קשיים ולא עשה את זה".

רגע השיא בעונה הזאת? האולסטאר?
"כן ללא ספק. הבחירה למשחק האולסטאר והזכייה בו ב-MVP. קודם כל זכינו במגן האוהדים השנה שזה היה התואר הראשון שלי עם קבוצה, אבל באופן אישי, זה כל סיפור האולסטאר. זה קשה להסביר כי הקהל הישראלי לא כ"כ מבין מה זה אומר אולסטאר וגם אני לא הבנתי את זה אז שהגעתי. זה מטורף: היחס שנותנים שם, מה שאתה מקבל ולהיות עם כל השחקנים הכי טובים של הליגה. זו חוויה מטורפת, בטח שנבחרתי בסוף. בדיוק ברגע הזה נזכרתי בתקופה שלא שיחקתי והודיתי לעצמי שלא ויתרתי".

בריבו: "הודיתי לעצמי שלא ויתרתי" (IMAGO)

שני ישראלים, אתה ועידן טוקלומטי, מדורגים גבוה בטבלת מלך השערים של ה-MLS. היה נשמע קצת דמיוני עד לא מזמן לא?
"אולי בהתחלה. אני חושב שמי שפתח את הדלת לישראלים היה גדי קינדה ז"ל שהיה פה מצוין ועשה שם טוב לישראלים בליגה. ברגע שכל שחקן מצליח במקום מסוים, הוא פותח דלת. הקבוצות התחילו לתת יותר הזדמנויות. ברגע שאני לא שיחקתי פה בהתחלה, אז פחות, אבל ברגע שהתחלתי לשחק, אז התחילו להסתכל על שחקנים ישראלים וכל ישראלי שמצליח פותח עוד דלת. זה שטוקלומטי הצליח זה מצוין, אני מקווה שליאל עבדה ימשיך להצליח וגם אני.

"אמנם בארץ פחות מעריכים את הליגה הזאת ואני לא שופט כי כל אחד יכול להעריך את מה שהוא רוצה, אבל זה חשוב. למה לא מעריכים? אולי כי פעם אמרו שכל מי שהולך לשחק ב-MLS נמצא לקראת פרישה. היום זה כבר לא ככה וכל מי שעוקב אחרי הליגה אמנם מדבר על מסי ובצדק כי הוא הכי טוב בהיסטוריה, אבל יש פה גם המון שחקנים שהגיעו בשיא הקריירה מאירופה מליגות כמו הספרדית והבלגית ובחרו להגיע לפה. אולי זה בגלל כסף, אולי זה בגלל החיים הטובים, אבל בסופו של דבר כששחקנים כאלה מגיעים, הם מרימים אוטומטית את הרמה של הליגה".

ומה מושך את השחקן הישראלי להגיע לשם? נוצרה מעין מושבה ישראלית ב-MLS.
"קודם כל פעם לא היה ביקוש כמו שעכשיו. פתאום, כשהישראלים מצליחים, אז גם השחקנים הישראלים עצמם אומרים: "רגע, אולי אני יכול להצליח". יש עוד סיבות, שהסיבה הכי גדולה בעיניי היא המלחמה. קבוצות באירופה לא ממהרות להחתים ישראלים ופה לא מסתכלים על זה. פה אין אנטי נגד ישראלים, אז השוק נפתח. גם השכר פה הוא גבוה, גם התנאים הם מהטופ העולמי".

מה שונה המנטליות האמריקאית? תמיד מדברים על זה…
"קודם כל האמריקאים הביאו המון אנשי מקצוע מאירופה. המנהל המקצועי שלנו הוא מגרמניה וזה קורה בהרבה קבוצות. לגבי המנטליות האמריקאית, קודם כל אתה יכול לראות שאין עולות ואין יורדות ומה שחשוב להם הוא לשחק התקפי כדי שהקהל ייהנה. אין פה קבוצה שמסתגרת או משחקת בונקר עם עשרה שחקנים מאחורי הכדור. כל קבוצה רוצה לנצח ולכבוש שערים וגם לא "הורגים" שחקנים על כל טעות. כן יותר מכילים, שזה משהו שגם קורה באירופה ובישראל זה קצת יותר קשה. גם פה יש דרישה למצוינות ולהישגיות כי כשהאמריקאים רוצים לעשות משהו, הם רוצים להיות הכי טובים".

דיברת קודם על כך שאין אנטי נגד ישראלים. אתה לא נתקלת בשום אירוע כזה או אחר? הרי יש הפגנות לפי כלי התקשורת.
"לא נתקלתי ביותר מדי. במשחקים נגד מונטריאול הניפו דגלי פלסטין והייתה פעם אחת כזאת גם בפילדלפיה. פה ושם יש באצטדיונים, אבל לא חוויתי את זה ביום יום או מחוץ למגרש. כן יש הפגנות, אבל אני לא מתקרב אליהן. לא חוויתי משהו פנים אל פנים, במיוחד לא בליגה. שמים על זה דגש: לא נגד יהודים, לא נגד שחורים או אסייתים. לא משחקים משחקים בדברים האלה".

עם דני אבדיה אתה בקשר?
"דיברתי איתו פעם אחת כשהוא בא לשחק פה בפילדלפיה נגד הסיקסרס. באתי לראות אותו משחק ודיברנו אחרי המשחק, אבל לא יותר מדי כי יש לו"ז צפוף ב-NBA. ההצלחה שלו? בטח שמרגישים אותה. מה שהוא עושה זה מטורף: ה-NBA זה הטופ העולמי של הכדורסל וזה כמו ששחקן ישראלי ישחק בפרמייר ליג ויהיה הכוכב של הקבוצה שלו. דרך אגב, כמו בכדורגל: כשהוא הצליח הוא פתח דלת לישראלים ב-NBA".

איך הקבוצות הישראליות היו משתלבות לדעתך ב-MLS?
"אני חושב שקבוצות יכולות להצליח. זה קצת קשה להגיד את זה כי התקציבים פה הם שונים לגמרי וגבוהים יותר. הקבוצות הגדולות בישראל הן כן קבוצות מאוד טובות, כליגה אני לא חושב שאפשר להשוות כי ה-MLS יותר טובה. הקבוצות הגדולות כן יכולות להיות חלק מהליגה האמריקאית: אני לא יודע אם להתמודד על האליפות, אבל כן להיות חלק".

ושאלה הפוכה: אם שמים את הקבוצה שלך בליגת העל?
"שוב, זה קשה להשוות כי התקציב עובד פה בצורה אחרת ואי אפשר לשלם לשחקנים כמה שאתה רוצה. כקבוצה, אני חושב שהיינו נלחמים על האליפות בליגת העל חד משמעית. אבל שוב, פה יש תקציב שמנוהל כמו עוגה ויש הרבה משחק עם התקציב".

מכבי ת"א, הייתה משתלבת ב-MLS? (ראובן שוורץ)

בוא נעבור לעניין העתיד שלך. תעשה סדר מה הסיטואציה עכשיו?
"פילדלפיה מימשה עליי את האופציה לשנה הבאה, עכשיו הכדור הוא די בידיים שלהם להציע לי חוזה חדש. כרגע לא הוצע לי חוזה מספיק טוב בעיניי, אני מכבד כל סכום כמובן, אך זה לא מספיק למה שאני רוצה. ראיתי שיצאו פרסומים שקריים שהציעו לי שני מיליון וזה לא נכון ולא קרוב אפילו לצערי. אנחנו די מחכים והסוכן שלי כמובן עובד כדי לראות. כרגע יש לי חוזה לעוד עונה".

אבל תאורטית גם אם לא יציעו לך חוזה חדש אתה מחויב אליהם לעוד עונה…
"חד משמעית. אבל כל קבוצה לא תרצה לשמור שחקן שמסיים חוזה בתום העונה מבלי להאריך לו חוזה, כדי לא להפסיד אותו בחינם בתום העונה".

היו הצעות בתוך ארה"ב?
"רק עכשיו הליגה נגמרה והחלון נפתח באמצע ינואר, כך שאני מאמין שעכשיו יתחילו כל הדיבורים. עד עכשיו הייתי קצת מעורב, אבל לא יותר מדי כי הראש שלי היה בתוך הפלייאוף. אני כרגע נהנה מהילדה ומהחופש".

אבל אתה מרגיש יותר הכרה היום בארה"ב?
"בטח. גם מאמנים שבאים אליי לפעמים אחרי משחקים ואומרים לי להמשיך את העונה המוצלחת, יופי של משחק ודברים כאלה. אבל אני גם מרגיש יותר כבוד במשחק מהבלמים שאני משחק נגדם: כבוד לא תמיד מתבטא במילים יפות, אלא הפוך בעובדה שמשחקים מולך יותר חזק ממה ששיחקו בהתחלה. הם נצמדים אליך יותר כי כבר מכירים אותך. אלו התחושות שאני מקבל, זה מחמיא אבל אצטרך להתמודד עם זה כי עכשיו ישמרו עליי יותר חזק".

אבל עולה השאלה: להמשיך בארה"ב, או לחזור לסבב ב' באירופה בקבוצה בכירה?
"ברור שהליגה הספרדית לצורך העניין היא יותר קשה. אנשים לא כ"כ מבינים שלא קל להיות שחקן ישראלי באירופה. לא אמהר לחזור לאירופה עם גל האנטישמיות שיש. בסופו של דבר יש לי אישה וילדה שנשארות בבית כשאני יוצא למשחקי חוץ, ואני לא רוצה לפחד כל הזמן שחס וחלילה יקרה להן משהו. זה לא אומר שאני שולל הצעות מאירופה, אני פשוט אבחן את ההצעות שיגיעו בע"ה מול פילדלפיה. אראה מה טוב לי ולאשתי ונקבל החלטות".

מה המטרה הבאה שלך?
"קודם כל תמיד לסיים כל עונה במספר כיבושים דו ספרתי ואם העונה סיימתי עם 18 שערים, אז בעונה הבאה עם 20. בפן הקבוצתי לקחת תארים וזה לא קל ב-MLS כי יש 31 קבוצות בליגה. זאת השאיפה ומי שלא שואף לא יגיע. החלום הבא? להתקדם מקצועית וכלכלית. אני לא מדבר בהכרח על קבוצה יותר טובה, כי ב-MLS בגלל שהתקציב זהה לכולן, אז רוב הקבוצות הן שוות וכל קבוצה יכולה לקחת אליפות. כשאני אומר מקצועית זה לקחת תארים ואי אפשר לדעת אם זה יהיה אם פילדלפיה או עם קבוצה אחרת".

בוא נדבר על הנבחרת. מדברים לא מעט על ההתקדמות, אך מנגד יש שטוענים שאין באמת כזאת.
"בסוף בשורה התחתונה לא לקחנו נקודות משתי הנבחרות שמעלינו. אבל אני כן חושב שיש התקדמות, כי אפשר לראות את המשחקים ששיחקנו נגד איטליה. נורבגיה היא ליגה אחרת והרבה יותר טובה מאיתנו. זה לא שאני מאמין שצריך להפסיד מלכתחילה וכן צריך לבוא לשחק, אבל צריך להכיר בעובדה שזו נבחרת בליגה אחרת. פעם, גם איטליה הייתה בליגה אחרת לגמרי מאיתנו. אני שומע שאומרים שאיטליה חלשה כרגע, אבל אני לא חושב כך. כן עמדנו מולם וראו ששיחקנו כדורגל התקפי תוך כדי שאנחנו כובשים המון שערים.

"אם כל פעם שנפסיד יגידו שאין התקדמות וכשננצח או שכמעט ננצח את איטליה יגידו שיש התקדמות? אני מצטער, אבל הדעות בארץ משתנות ממשחק למשחק. אז או שיש התקדמות או שאין התקדמות – אנשים צריכים להחליט. התקדמות היא לא ממשחק למשחק אלא לאורך זמן. אם אתה שואל אותי? אני באופן אישי כן רואה התקדמות ורואה שהנבחרת רוצה לשחק, ליזום ולשחק באופן חיובי. לא תמיד זה עובד אבל זו מגמה שצריך שהיא תמשיך".

אבל יש לנו מה למכור מבחינת לשחק כדורגל?
"אני חושב שנגד איטליה הראנו שיש לנו מה למכור. בסוף הפסדנו, אבל גם כמעט ניצחנו. נכון שאנחנו לא משחקים בכמעט ומבחן התוצאה הוא חשוב, אבל הראנו שיש לנו מה למכור. כשחזרתי לארה"ב, פגשו אותי שחקנים מהקבוצה שראו את המשחק והם היו בהלם ואמרו ששיחקנו ממש טוב באופן שהם לא ציפו. ברור שצריך להתאים כל משחק לגופו, אבל יש מגמה ושיפור לפחות לטעמי. הנבחרת צריכה להמשיך ככה, יש לנו שחקנים מצוינים והראנו שיש לנו מה למכור".

הגיע המאמן רן בן שמעון וסוף סוף יש מאמן שמאמין בך…
"קודם כל יש תחרות בריאה על ההרכב ויש חלוצים מצוינים כולל מי שלא זומן. כן הרגשתי שרן נותן לי ביטחון וזה התחיל נגד מולדובה והמשיך מול איטליה. אני חושב שהחזרתי על המגרש ושהיית טוב בשני המשחקים האלה. זה כיף להרגיש ביטחון מהמאמן, אבל גם אצטרך להראות על המגרש. כל זימון הוא לגופו כי עובר הרבה זמן בין זימון לזימון. אתה צריך להוכיח כל פעם מחדש למאמן כדי שייתן לך לשחק, אבל זאת הנבחרת והיא מעל הכול. מי שהמאמן חושב שהוא הכי טוב, צריך לשחק".

רן בן שמעון ושחקני נבחרת ישראל (ראובן שוורץ)

אתה יכול אבל להבין למה יש ביקורת שהחלוצים לא כבשו מספיק שערים?
"אז אומרים. יכול להיות ששחקני הכנף דומיננטיים יותר, יכול להיות שאני לא ייצרתי מספיק מצבים למרות שאני חושב שכן. מתי שכן שיחקתי כן נתתי גולים, אם זה נגד מולדובה או נגד איטליה שאמנם לא כבשתי, אבל שיחקתי טוב וסידרתי מצב למנור מול שוער. חלוץ לא תמיד מתבטא רק בגולים: ברור שחלוץ נמדד בזה בסופו של דבר, אבל יש עוד אספקטים. מי שרוצה להגיד, זה בסדר והכול טוב. בסופו של דבר, האחריות לגולים היא של החלוץ קודם כל".

מה תהיה עבורך קפיצת מדרגה בקמפיין הבא? רן בן שמעון אמר אצלנו בפודקאסט שנכון לעכשיו אתה ודור תורג'מן החלוצים המובילים שלו.
"קודם כל זה כיף לשמוע את זה, אבל אני צריך גם להוכיח לו שהוא עשה בחירה נכונה. אני לא נח עכשיו על זרי הדפנה ואומר שאם הוא אמר, אז אני יכול להיות רגוע. ממש לא, אני צריך להוכיח שמגיע לי להיות בנבחרת. גם כשרן אומר את זה, אין גרנטי להיות בזימון הבא ולהיות בנבחרת זאת זכות ענקית. המטרה שלי היא להוכיח שאני יכול להיות החלוץ הדומיננטי. כל שחקן רוצה להיות בהרכב, במיוחד חלוץ שרוצה לתת גולים ובטח ובטח כשאתה מייצג את המדינה, ואנחנו שואפים לעשות היסטוריה ולעלות לטורניר גדול".

אתה מאמין שהנבחרת כן תעשה את ההיסטוריה הזאת?
"אני תמיד אופטימי. כבר דיברנו על זה שבתחילת הקריירה לא דיברו עליי או לא ספרו אותי כמו שאתה אומר והאמנתי. בטבע שלי אני מאמין, כי אם לא תאמין אז אין לך סיכוי להשיג דברים. אני מבין שיש אכזבה שאנחנו כל פעם לא עולים, גם אני מאוכזב כי לפני שאני שחקן של הנבחרת אני אוהד שלה וגם כשאני לא מזומן אני רוצה שהנבחרת תנצח. אבל אנחנו חייבים להאמין כדי לעשות את זה.

"גם כשהאמנתי בעצמי, אנשים יכלו להגיד שאין בזה תמיכה מקצועית. יש לי שחקן בקבוצה שמשחק בנבחרת האיטי: הם לא עלו למונדיאל 51 שנים ועכשיו הם הצליחו להעפיל. אם הם לא היו מאמינים, גם הם לא היו מעפילים עכשיו. אבל הנה הם עלו והגיע הזמן שלהם לעלות, אז הזמן שלנו גם יגיע".

הוספת תגובה

טוען תגובות...