עטר ערער לביה"ד הארצי לעבודה: פוטר שלא כדין

ערעור הוגש לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים מטעם הכדורגלן לשעבר, אלירן עטר, נגד מכבי תל-אביב, כך נחשף בתוכנית “שיחת היום” ב-ONE. זאת בעקבות פסק הדין של בית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב מ-23.7.2025, שדחה ברובו את תביעתו של עטר. את הערעור הגישו עו"ד שי אליאס ועו"ד ענבר בר בשם עטר, את מכבי תל-אביב מייצגת עו"ד יעל רובינשטיין ממשרד מטרי, מאי, וכט ושות'.

ליבת הערעור עוסקת בזכאות עטר לפיצויי פיטורים: עטר טוען כי האישור שניתן למכבי תל-אביב לפי סעיף 28 לחוק פיצויי פיטורים שאיפשר שילוב רכיב פיצויים בתוך השכר, ניתן בניגוד להנחיות הממונה ולחוקי המגן ולכן דינו בטלות. לטענתו, המועדון ניכה בפועל משכרו גם את חלק המעסיק להפרשות פנסיה ופיצויים, כך שההסדר “שכר כולל” לא קוים כדין.

עוד נטען כי סיום ההעסקה בינואר 2020 לא היה תוצאה של “הסכמה הדדית”, כפי שקבע בית הדין קמא, אלא פיטורים חד-צדדיים במהלך עונת המשחקים, ללא שימוע וללא הודעה מוקדמת. עטר מציין כי עבר לבית"ר ירושלים בשכר נמוך משמעותית ורק לאחר ששוחרר כרטיס השחקן שלו, שלפי הטענה הותנה בחתימה על כתב ויתור.

עו"ד שי אליאס (שחר גרוס)

בחזית המנהלית טוען עטר כי האישור לפי סעיף 28 הונפק באיחור ניכר (מרץ 2019 על הסכם מאוגוסט 2017), לא חודש לעונת 2019/20 לאחר מימוש אופציה, וניתן מבלי שנבחנה עמידת ההסכם בתנאים מצטברים בהם קיומו של “הסדר פנסיוני מלא” והיעדר סעיפים הנוגדים חוקי מגן. לטענתו, מדובר בחריגה קיצונית מהנחיות הממונה המצדיקה ביטול האישור.

בנוסף תוקף הערעור קביעה שלפיה יש לקזז “מענק אליפות” מסכומים המגיעים לעטר. לשיטתו, טענת הקיזוז הועלתה לראשונה רק בסיכומי המועדון ומהווה הרחבת חזית אסורה; לגופה, הוא טוען כי לפי ההסכם הוא זכאי למענק האליפות גם אם יחסי העבודה הסתיימו טרם תום העונה, וכי אין להתנות את המענק בהמשך העסקה בפועל.

מבחינה כספית מבקש עטר כי בית הדין הארצי יפסוק לו פיצויי פיטורים מלאים עבור תקופת העסקתו במכבי תל-אביב (אוגוסט 2017–ינואר 2020), המחושבים בערעור בסך 506,039 ש"ח (ברוטו), בצירוף הצמדה וריבית, וכן ביטול קיזוז והשבת 66,456 ש"ח בגין מענק האליפות הכול בכפוף להכרעת הערכאה. עוד מתבקש חיוב המועדון בהוצאות ושכר טרחת עורכי דין.

אלירן עטר (האתר הרשמי של מכבי ת"א)

מכבי תל-אביב טענה בהליך הקודם בין היתר כי סיום ההתקשרות היה בהסכמה וכי קמה לה הגנת האישור לפי סעיף 28. כעת יכריע בית הדין הארצי האם יש מקום להתערב בממצאי הערכאה הדיונית הן בשאלות המנהליות הנוגעות לתוקף האישור והן בשאלות העובדתיות על נסיבות הפרידה בין הצדדים.