יום הכיפורים הוא היום בו אנחנו מבקשים הרבה מאוד בקשות סליחה, בין אם אלה אנשים מאמינים מאלוהיהם ובין אם זה בין אדם לחברו. גם בספורט הישראלי יש כאלה שצריכים לבקש סליחה אז לרגל יום כיפור, אספנו עשרה מקרים מהשנה החולפת. אז מי צריך לבקש סליחה וממי?
מדינת ישראל מעירוני קריית שמונה
כבר שנתיים שעירוני קרית שמונה עושה קסמים: בעונת 23/24 עלתה לליגת העל ובעונת 24/5 הייתה על סף פלייאוף עליון, כשכולם סימנו אותה בתחילת העונה כיורדת בטוחה. למה זה קסם? כי היא עושה זאת ללא מגרש ביתי והמגרש בו היא מארחת נמצא בנתניה , כ-150 קילומטרים מהעיר שלה. כן, אחרי כל הסבל שעברו תושבי העיר והאזור מאז אוקטובר 2023, הם עדיין לא מסוגלים לקבל מנת אסקפיזם ולראות כדורגל קרוב לבית. הפסקת אש עם חיזבאללה, שהביאה שקט לצפון (עד מבצע עם כלביא, לפחות), הושגה כבר לפני כעשרה חודשים, אבל האצטדיון בקריית שמונה, שכזכור גם ספג פגיעה ישירה של רקטה, לא שופץ מאז.
בתחילת העונה דובר על כך שהקבוצה תחזור למגרשה הביתי בתחילת 2026, אך בינתיים כספי המדינה לא מגיעים לעיר ולקבוצה ואת החזרה לאצטדיון העירוני לא רואים באופק. גם כך קשה מאוד לקיים קבוצה בפריפריה רחוקה כל כך, עם קהל מועט וכל מה שעשה ועושה שם איזי שירצקי הוא בגדר נס, אבל המצב הזה הופך את הקשה לבלתי אפשרי ודומה לאף אחד בקרב מקבלי ההחלטות ופקידי האוצר לא אכפת. במקרה הזה, בקשת סליחה אינה מספיקה, אלא צעדים בפועל שיחזירו את עירוני קרית שמונה לאצטדיון, לעיר ולקהילה שלה. לתושבי האזור, שבאמת סבלו מספיק, מגיעה קצת נחמה.
אצטדיון קריית שמונה (עמרי שטיין)אוהדי מכבי ת''א בכדורגל מז'רקו לאזטיץ'
המאמן הסרבי של מכבי ת''א לא התחבב במיוחד על רבים מאוהדי הקבוצה. ביקורת רבה הועברה עליו ברשתות החברתיות, על שיטת המשחק, על בחירת ההרכב וכמובן על ספסולו של ערן זהבי במשחקים רבים. הדעות נגדו התבטאו בשלטים בקריית שלום ("מספיק עם 3-6-1”), בזלזול כשכינו אותו "מורה לספורט" ובקללות ("לאזטיץ’ בן ז**ה") שנשמעו ביציעי בלומפילד.
והוא? עבר הכל עם עור של פיל, גיבה את השחקנים שלו ולקח על עצמו כל ביקורת, הביא אליפות בעונה שעברה לצהובים ופעמיים שלב בתים בליגה האירופית (ללא מגרש ביתי, כמובן). מכבי ת"א נראיתה כמו מכונה משומנת לפחות עד התיקו בסכנין, וזאת למרות שחצי מההרכב מהעונה שעברה התחלף בקיץ. נראה שהתנצלות פה בהחלט נדרשת.
ז'רקו לאזטיץ' וברקע האוהדים (חג'אג' רחאל)מכבי חיפה מאוהדיה
העונה האחרונה הייתה קשה מאוד למעל 20 אלף מנויים נאמנים של הירוקים מהכרמל ולעוד רבבות אוהדים ברחבי הארץ. הקבוצה לא הייתה באיזור מאבק האליפות, נראתה רע כמעט בכל המשחקים הגדולים (עד תחילת הפלייאוף היא לקחה נקודה בודדת במשחקים מול מכבי ת''א, הפועל ב"ש ובית"ר ירושלים, ובסך הכל לקחה בעונה החולפת 6 נקודות מתוך 36 במשחקים מול יריבותיה לצמרת) ולקינוח ספגה חמישייה משפילה בדרבי החיפאי.
ברק בכר חזר לקבוצה כמשיח והודעה על כך שיסיים את תפקידו בסיום העונה יצאה לאחר אותו דרבי. המנהל המקצועי, גל אלברמן, שזכה להמון שבחים בשלוש האליפויות הרצופות, עזב מיידית אחרי אותו דרבי, השחקנים לא סיפקו את הסחורה וכל אחד מכם יכול להחליט מי האשם המרכזי.
גם הקיץ האחרון לא בישר טובות, לפחות בתחילתו והאוהדים הירוקים התלוננו על רכש לא מספיק טוב וכמובן על מאמן עם רזומה דל מאוד כמאמן ראשי (דייגו פלורס), שלא החזיק יותר מכמה חודשים באף תפקיד מזה הרבה זמן. העובדה שחיפה לא נחשבת כמועמדת לאליפות ביחד עם מכבי ת"א והפועל ב"ש אומרת הרבה.
מחאת אוהדי מכבי חיפה נגד יעקב שחר (עמרי שטיין)מערכת ה-VAR מהצופים
מהצופים בבית - בגלל שללא מספיק מצלמות, זוויות צילום בעייתיות, ציוד לא מספיק איכותי ושאר ירקות, הויכוחים פשוט עברו מ"האם השופט טעה" ל"האם ה-VAR טעה".
ומהצופים במגרש - על דקות ארוכות ארוכות שעוברות לעתים בבדיקת אירוע, דבר שגורם לתוספות זמן מתמשכות ולכך שמשחק שהתחיל ב-20:00 מסתיים בכך שהאוהד יגיע הביתה בשער מאוחרת. כמו כן, נלקח מהאוהדים הרגע היפה ביותר באצטדיון - של קהל שואג משמחה אחרי שער. השאגות היום במקרים רבים מאופקות יותר, מהפחד שעוד רגע השופט יילך למסך והשער יבוטל.
אמנם מערכת ה-VAR היא דבר טוב לכדורגל ומונעת הרבה טעויות ועוולות, אבל אי אפשר להתעלם מכך שהיישום בישראל הוא, איך לאמר בעדינות, רחוק ממושלם.
עידן לייבה מסתכל במערכת ה-VAR (רדאד ג'בארה)ביה"ד של ההתאחדות מב"ש, האוהדים מהמועדון ולהפך
אוהדי הפועל ב"ש מרגישים שבגלל בית הדין של ההתאחדות נגזלה מהם האליפות בעונה שעברה. הבעיה היא הסחבת - כמעט עונה שלמה חלפה מאותו משחק זכור שלא שוחק, בו פרצו אוהדי ב"ש לכר הדשא של טוטו טרנר כדי להתעמת עם אוהדי בני סכנין, שביזו את ההמנון הלאומי. פתאום, לקראת סיום העונה, נזכרו בהתאחדות לפתוח מחדש את הדיון על העונש שניתן לב”ש, של הפחתת נקודה בפועל וקביעת תוצאת אותו משחק כ-0:0 ללא נקודות.
כזכור, הפער בסיום העונה, בין האלופה, מכבי ת''א, לסגניתה מבירת הנגב היה 2 נקודות. כל הסאגה הזאת הייתה צריכה להסתיים עוד בספטמבר 2024, כשהכל קרה ולא להגיע עד ירכתי הפלייאוף העליון. על כך קודם כל צריך בית הדין לבקש סליחה מהאוהדים הדרומיים בכיפור הקרוב. הנהלת הפועל ב"ש, מצידה, גם צריכה להתנצל בפני אוהדיה, על כך שטעתה באסטרטגיה ובגישה לעונש. בתחילה כפרה בכלל בבקשה למשחק חוזר ודרשה ניצחון טכני (מכיוון שלאחר הפריצה של אוהדיה לדשא, המשטרה טענה שאפשר להמשיך ולשחק ובסכנין סירבו לפתוח את המשחק) ורק לאחר דחיית בקשתה, סגרה עם הנהלת סכנין על קיום משחק חוזר וניסתה לפנות עם זה לבית הדין.
סביר מאוד להניח שאם מראש הייתה ב"ש מסכימה להסדר של משחק חוזר, משחק כזה היה משוחק וייתכן מאוד שלאלונה ברקת ולרן קוז'וק הייתה עכשיו צלחת בידיים. כמובן שגם האוהדים עצמם צריכים לבקש סליחה מהמועדון, שכן בדיעבד הנקודות הללו שהופחתו בגלל המעשים הלא ראויים שלהם גרמו לאיבוד האליפות של הקבוצה. נכון שאוהדי בני סכנין שביזו את ההמנון בצורה ביזיונית הם לא טלית שכולה תכלת, אך בכל מקרה, אוהדי באר שבע לא היו צריכים לנהוג כך וחייבים למועדון סליחה על כך.
אוהדי הפועל באר שבע רצים להתעמת עם אוהדי סכנין (מרטין גוטדאמק)הנהלת מ.כ רמה"ש בכדורגל נשים מהשחקניות
עוד מקרה ביזארי תוצרת הספורט הישראלי: מ.כ רמה"ש בכדורגל נשים רשמה בהתאחדות חמש שחקניות שכולן פרשו כבר מכדורגל - ללא שעברו בדיקות רפואיות ולמעשה ללא שחתמו כלל על חוזה, כפי שנחשף בתוכנית “שיחת היום” ב-ONE. המסמכים האלה נשלחו להתאחדות, בעוד רמה"ש עלתה לעתים למשחקיה עם שמונה שחקניות בלבד. למעשה, על דבר כזה צריך לבקש סליחה לא רק מהשחקניות עצמן, אלא מהיריבות, מההתאחדות, ממנהלת ליגת העל לנשים והליגה כולה, על פגיעה בכל רוח הספורט.
שחקניות מ.כ רמת השרון (שחר גרוס)בעלי מכבי ת''א בכדורסל מאוהדי הקבוצה
הקבוצה שהייתה האלופה הנצחית, מועמדת תמידית לפיינל פור ביורוליג ודוגמה ומופת לניהול מקצועני, הפכה לכזו שכרגע לא מתיימרת אפילו להגיע לפלייאוף במפעל האירופי הבכיר ואפילו בארץ הקודש היא כבר לא הפייבוריטית. הנהלת מכבי ת"א מתקשה להעמיד תקציב ראוי לרמות הגבוהות, נמצאת במבנה בעלות שמקשה על מהלכים גדולים ולפי הדיווחים - גם מרובה בסכסוכים פנימיים. מחאת האוהדים בקיץ הציפה את כל הבעיות האלה.
בולט מאוד חוסר שקיפות מול הקהל, כמו למשל במתווה המנויים, שלא היה ברור לרבים מהאוהדים. המנויים המתינו זמן רב להבהרות מהמועדון בנוגע להחזרים כספיים אחרי שמשחקי הבית ביורוליג הועברו מישראל, וגם כשזה קרה, לא באמת הוחזר החלק היחסי של משחקי היורוליג. גם כשהתקיים מפגש בין אנשי ההנהלה, דני פדרמן ואודי רקנאטי, עם נציגי האוהדים, יצאו ממנה האוהדים מתוסכלים מאוד ובתחושה שאין שום רצון של הבעלים להוציא את הקבוצה ממצבה העגום.
אוהדי מכבי תל אביב (רועי כפיר)אולטראס הפועל ת''א מעופר ינאי
הפעם האחרונה שהפועל ת''א חגגה אליפות בכדורסל הייתה ב-1969. הפעם האחרונה שלהפועל ת''א הייתה קבוצה שבכלל חלמה על אליפות, עד שהגיע למועדון עופר ינאי, הייתה ב-1994. ולא, 2004 ו-2005, בה הקבוצה הגיעה לגמר של סדרת הטוב מחמישה משחקים מול אלופת היורוליג של מכבי ת''א לא נחשבת, כי לא היה לאדומים אז שום סיכוי לנצח בסדרה.
עופר ינאי הגיע והפועל ת''א הייתה קרובה כבר פעמיים לקחת אליפות, זכתה ביורוקאפ, הגיעה ליורוליג והשנה היא חד משמעית הפייבוריטית הגדולה לזכות באליפות בישראל, כאשר סביר שגם תסתכל על יריבתה העירונית מלמעלה בטבלת היורוליג. כל זה לא מפריע לאולטראס האדומים למחות נגד ינאי, לעשות חרם מנויים ובמקרה קיצון אחד גם לקלל את בתו בת העשרה במגרש.
האולטראס, מצידם, טוענים שינאי הבטיח לשפץ את היכל שלמה וזה לא קורה, והם מוחים כנגד המעבר להיכל מנורה, המזוהה כל כך עם מכבי ת"א. כמו כן, האוהדים מוחים על דחיקת עמותת האוהדים, שהייתה חלק מהבעלות, אל מחוץ לקבוצה. זה שרובם הגדול עוד לא נולד כשהאדומים ראו אליפות וחלקם לא נולד אפילו כשהתחרו על תארים, לא מפריע להם לצאת נגד האיש שקרוב מתמיד להביא להם צלחת.
עופר ינאי עם האוהדים ביציע (חגי מיכאלי)איגוד הכדורסל מעירוני אילת ומאליצור נתניה
החלטות צריך לדעת לקבל. כשהודיעה הפועל גלבוע/גליל על האיחוד עם הפועל עפולה (ובשם החדש הפועל העמק), התפנה למעשה מקום בליגת העל. הזכות, בגדול, הייתה שייכת לעפולה, אך באין קבוצה לעפולה, הזכות עברה ליורדת הבכירה יותר של העונה החולפת, שהיא אליצור נתניה. הנתנייתים כבר החלו להתכונן לליגת העל, אלא שאז עמותת הפועל עפולה (בניגוד לעירייה שהעבירה את הכספים והתמיכה לגלבוע), החליטה לעשות איחוד טבעי עם "השכנה הקרובה” - עירוני אילת.
למרות המרחק, יש סייגים שמאפשרים לאיגוד הכדורסל לאשר איחוד כזה. האיגוד אישר בישיבה את האיחוד והאילתים חשבו שהם בליגת העל. נתניה ערערה, הערעור התקבל בבית הדין של האיגוד ולאחר מכן אילת הלכה עם זה לבית הדין האזרחי, שהחזיר את ההחלטה – לאיגוד. הלכתם לאיבוד? גם אנחנו. בסופו של דבר בוטל האיחוד של אילת ועפולה, ונתניה תשחק בליגת העל.
הסיפור פה היה הסחבת שהשאירה שתי קבוצות תלויות באוויר ולא יודעות באיזו ליגה תשחקנה. התהליך של איחוד גלבוע ועפולה התחיל ביוני, ועד אמצע ספטמבר לא ידענו עדיין מי תהיה הקבוצה ה-14 בליגת העל. בנתניה לא היו יכולים להחתים שחקנים, באילת החתימו את גיל בני ועוד שחקנים זרים לליגת העל ונאלצו לשחרר אותם, ועכשיו שתי הקבוצות מתכוננות בחופזה לעונה שתיכף מתחילה.
שחקני אליצור נתניה (רועי כפיר)מנהלת ליגת ווינר סל מאוהדי הכדורסל הישראלי
בגלל חוסר ודאות של ימי המשחקים ליותר מחמישה ימים קדימה ושעות משחק שעלולות להשתנות מהיום למחר.
על שיטות הכרעה וחוקים שלא קיימים בשום מקום אחר בעולם (רבע גמר של הטוב מחמישה, ששם לא יהיה לקטנות שום סיכוי להפתיע) ואז דווקא הסדרות הצמודות יותר של חצי הגמר והגמר היו הטוב משלושה (לפחות זה שונה סוף סוף הקיץ).
על העובדה שמנוי צריך לשלם על משחקי פלייאוף של קבוצתו מחצי הגמר (כדי שההכנסות ילכו גם לקבוצות שלא משתתפות במעמד).
על חלון העברות בלתי נגמר שמייצר עיוותים לא הגיוניים, כמו קבוצה שמעבירה שחקן בכיר, רגע לפני הפלייאוף, למי שתהיה היריבה שלה ברבע הגמר.
ישיבה של המנהלת (שחר גרוס)על הענקת כח בלתי מוגבל לקבוצות קטנות, שיכולות למנוע מהרמה של הליגה לעלות.
ועל ניהול לא נכון של לוח הזמנים בפלייאוף (מנוחה ארוכה מאוד בין רבע הגמר לחצי הגמר), שבסוף גרם לזה שהעונה לא הגיעה לסיומה, למרות שהיא הייתה יכולה להסתיים הרבה לפני אותו לילה של 12.6.
*אלה עשרת הסליחות שלנו. כתבו לנו בתגובות אם אתם חושבים על מקרים נוספים שקרו השנה בספורט הישראלי, שבגללם מישהו צריך לבקש סליחה.