מנשה זלקה הוא אחד הכדורגלנים היותר אהובים בישראל, אם לא האהוב ביותר. בגיל 35 ולאחר שבע עונות בליגת העל, הוא בחר לשוב ולשחק בליגה הלאומית, ביחד עם קבוצתו הפועל חדרה, עימה הוא כ"כ מזוהה. כשהוא עם קרוב ל-300 ימי מילואים במלחמת "חרבות ברזל", זלקה חזר רק לאחרונה לכושר משחק מלא, לאחר שחזר לאימונים מלאים ובשבוע האחרון, קבוצתו רשמה סוף סוף את ניצחון הבכורה שלה בליגה, 0:3 על הפועל רעננה.
כעת, בראיון מיוחד למדור "לאומית במוקד", זלקה מספר על ההחלטה להישאר בהפועל חדרה, האם לא קורץ לו לעבור לקבוצה אחרת, מצב הקבוצה ועתידה, סיום המלחמה המסתמן והמסר לעם ישראל. וגם: האם ישתלב בעתיד בפוליטיקה?
מנשה, ירדתם ליגה ובד"כ קבוצות שיורדות רוצות לשוב לליגת העל מיד. האמנת שתנצחו לראשונה רק במחזור השמיני?
"זה לא מה שקיווינו וציפינו לו זה בטוח. אבל הירידה שלנו לוותה גם בלא מעט בעיות כלכליות. לדבר על עלייה עם בעיות כלכליות לא פשוטות זה קצת יומרני מדי. המטרה שלנו היא קודם כל לייצב את הספינה מבחינה כלכלית ובהמשך אפשר יהיה לדבר על יעדים אחרים".
ועדיין, זו לא פתיחה בינונית, אלא רעה...
"זה לא מה שציפינו, אבל זה לא שהליגה ברחה ואנחנו במרחק של 20 נקודות מהקבוצות שמעלינו. טוב שזה הגיע עכשיו ואני מקווה שנצא לדרך חדשה עם עוד ניצחון על נוף הגליל והתנועה תשתנה".
מנשה זלקה (רועי כפיר)מה לא עבד עד עכשיו?
"אי אפשר להצביע על משהו ספציפי. אנחנו כשחקנים צריכים לתת הרבה יותר ואני לא חושב שהגענו אפילו ל-60-70% מהיכולת שלנו. זה משהו שנצטרך לתת עליו את הדעת. בנוסף, זה יישמע אולי כתירוץ אבל היה לנו חוסר מזל מסוים: בשלושה משחקים שונים ספגנו שערים בתוספת הזמן. אבל זה לא משנה, לא הבאנו את הנקודות שהיינו צריכים להביא והאחריות היא עלינו".
מה לא עבד עם אסי אלימלך?
"קודם כל אסי הוא מאמן מצוין, אבל נוצר שילוב של חוסר מזל עם פציעות. הדברים לא התחברו כמו שאנחנו רוצים וכשזה קורה, אז אנחנו יודעים מי בכדורגל ישר משלם את המחיר. אני כקפטן הקבוצה מאוד מצטער על זה כי יכולנו והיינו חייבים לעשות יותר. האשמה היא על כולנו".
כמה ניר קלינגר מעורב ביום-יום בתקופה האחרונה?
"קודם כל הוא עתיר זכויות ומעבר לכך שהיה שחקן גדול כקפטן נבחרת ישראל ומכבי ת"א, הוא דומיננטי במועדון ומתווה את הדרך. הוא הכין אותנו למשחק לאורך השבוע האחרון ביחד עם עוזר המאמן רותם בר יוסף. אני שמח שבמשחק הבכורה שלו הבאנו ניצחון ונקווה שזה יימשך".
ניר קלינגר (יונתן גינזבורג)ואיך מרגישים אותו ביום יום?
"הוא מנהל מקצועי במלוא מובן המילה. לי יש שיחות רבות איתו והוא מעורב באסיפות ומספק את האני מאמין שלו. עכשיו בגלל הפיטורים של אסי הוא נכנס יותר לעובי הקורה. הוא אמר שעד שיגיע המאמן הוא המאמן הראשי ואני מקווה שנצליח להביא עוד נקודות תחתיו".
זה מרגיש מבחוץ שלא שקט בהנהלה...
"זה נכון שהצטרפו אנשים חדשים כדי לעזור למועדון מבחינה כלכלית, אבל עדיין האיש החזק הוא יקיר שוורץ. אני לא צריך להגיד לך, אתה יודע שאני ויקיר ביחסים שהם מעבר לבעל בית ולשחקן. ועדיין, דברים כאלה עוברים מעלינו, אלו דברים שקורים למעלה. לנו השחקנים יש שקט וזה לא תירוץ ליכולת שלנו ולמה שהצגנו עד עכשיו. אנחנו מצפים להציג כדורגל הרבה יותר טוב ומחויב ולהציג כדורגל יותר התקפי וטוב".
יקיר שוורץ (שחר גרוס)לא פתחת בכל המשחקים עד עכשיו...
"זה נכון, כי לא עשיתי הכנה ולא הייתי באימונים. הייתי יוצא רק למשחקים וברוב הזמן הייתי במילואים. לא הייתי במחנה האימונים ורק ב-5.10 סיימתי את צו המילואים והתחלתי להתאמן באופן סדיר ומלא. אני לא בשיא כושרי, השבוע סיימתי לראשונה העונה 90 דקות. אחד האתגרים שלי הוא גם להרגיש את חדר ההלבשה יותר כי ברוב הזמן לא הייתי במועדון".
יש מועדונים כמו הפועל ת"א והפועל פ"ת שירדו ללאומית וכמובן שמיד רצו לחזור. הקסם שעשיתם בליגת העל יכול לשוב או שחדרה עכשיו תישאר בלאומית באופן קבוע?
"שבע השנים שלנו היו מדהימות עם תקציב לא גדול. לעשות דבר כזה בליגת העל זה משהו יוצא דופן כי זו קבוצה שנתמכת בעיקר מכספים מוניציפליים. אנחנו צריכים להתייצב כלכלית ובעתיד אי אפשר לדעת מה יהיה. אולי אז יגיע הזמן לקבוע יעדים חדשים. אני סומך על יקיר ועל השותפים החדשים שיעשו את זה בצורה טובה".
מנשה זלקה (רועי כפיר)כשהקבוצה ירדה, היה לך כזה ברור שאתה נשאר? הרי גם מקצועית התבססת כשחקן לגיטימי בליגת העל. לא היו הצעות להישאר בליגת העל בקבוצה אחרת?
"זה לא רלוונטי אם היו הצעות או לא ואני בכוונה גם לא עונה על זה. בסוף, הפועל חדרה היא הבית השלי והמקום שלי. זו העיר שבה גדלתי, אני לא נוטש ספינה טובעת והצהרתי שאשאר אחרי משחק הירידה. כשטוב והכול הולך אז אתה מקבל את הפרגונים ואת אור הזרקורים בתקשורת. כשקשה, לא הולך ויורדים ליגה אז אני לא בורח. זה לא האופי שלי וזה לא אני. אמרתי שאשאר בחדרה אם ירצו אותי וברוך השם שרצו אותי. ככה אמרתי ואני עומד במילה שלי".
אבל אולי אתה מבצע הקרבה... כי אני בטוח שהייתה לך התעניינות מליגת העל ומצד שני חדרה לא תשוב כזה מהר לליגת העל...
"אני לוקח את זה בחשבון. אבל מצד שני, מקום שנותן לך כ"כ הרבה במשך כ"כ הרבה שנים, אתה צריך להחזיר לו בחזרה. אני יודע שזה קצת מוזר בנוף של הכדורגל שלנו וזה לא כזה שגרתי. אבל עברתי עם המועדון הזה דרך מליגה א' ועד לליגת העל ואם הוא יורד אני צריך להחזיר לו. כל עוד ירצו אותי, אני נשאר ואני עושה את זה באהבה גדולה. אני מרגיש הכי נוח וכיף פה ולא רואה סיבה לעזוב".
מנשה זלקה (ראובן שוורץ)אבל לפעמים לא בא לך לשבור שגרה?
"לא. במקום בו אתה מרגיש בנוח ואין לך תחושת מיצוי, אני לא חושב שזה נכון ללכת למקום אחר. אתה לא יודע איך תתאקלם בו, אם יהיה לך טוב. לא בכל מקום אליו תלך אתה תצליח. אני נהנה פה, זו העיר בה גדלתי וזה נראה לי הכי טבעי להישאר".
בשנה שעברה הפכת למתוקשר מאוד, בטח עם כל התרומה שלך למדינה. זו לא נחיתה קשה לחזור לליגה הלאומית פתאום?
"זה בסדר גמור ונוח לי. זה שאני הולך למילואים ובמקרה גם הייתי בליגת העל, אז זה צבר הד תקשורתי גדול יותר וזה לגיטימי. זה לא מה שיגרום לי לעזוב את הפועל חדרה ולהגיד שאם אתה עושה מילואים ומשחק בליגה הלאומית אז זה לא שווה. זה לא אני ולא האופי שלי".
בגיל 35, מתחילים כבר לחשוב הלאה?
"ברור שזה עובר בראש. עזוב שכדורגלן יכול לשחק עד גיל 50, אבל אני מבין שלכל דבר יש סוף ואני בשלהי הקריירה. עשיתי תואר ראשון ואני מקווה להשלים את התואר השני. חושבים על היום שאחרי, אבל לא נותנים לזה יותר מדי במה כי אני עדיין שחקן בליגה הלאומית שהיא ליגה מקצוענית. זה גם משהו שלא חלמתי עליו בגיל 18 שהלכתי לצבא וצריך ליהנות מהרגעים האלה. פורשים בכדורגל פעם אחת ונדיר שמישהו פורש וחוזר, בטח בגיל שלי. אני משתדל ליהנות ממה שנשאר".
טקס מצמרר למנשה זלקה (אורן בן חקון)תרצה להמשיך בכדורגל?
"אני בכלל לא בטוח. זה כיף, זו ההנאה והפרנסה שלי, אבל לא בטוח שארצה לעסוק בזה. מצד שני, אי אפשר להגיד בטוח שלא. יש לי לא מעט כיוונים, אבל אני באמת מתרכז בלעשות עונה שקטה וכיפית בחדרה. אני רוצה שהמועדון הזה ירווה נחת ובעיקר יקיר שוורץ שתורם מזמנו ומכספו".
אמרת את הביטוי עונה שקטה. אז ניקח את זה לכיוון אחר: מרגישים יותר שקט כשהמלחמה נגמרה?
"הנחת היחיד כרגע הוא שהחטופים חזרו מהשבי של החמאס וזה גם לא לחלוטין כי יש את גופות החללים והנרצחים. זה נחת שמלווה ביגון גדול, אבל למשפחות יהיה קבר לבכות עליו. אנחנו מדינה שחוותה לא מעט מלחמות, אבל זו באמת המלחמה שהייתה הכי ארוכה. אבל אצלנו גם כשיש שקט, זה אומר שאנחנו מתכוננים למלחמה הבאה. אבל אם יש רגעים של נחת וקצת אושר לעם הזה, אז לפחות שנדע לשמוח ברגעים האלה".
אבל השקט הזה יכול להחזיק? הרי כלוחם אתה מכיר את הגזרות...
"יהיה שקט אולי זמני, אבל גם בלבנון היה שקט מ-2006 ומתקפת המנע שעשינו בלמה אירוע שביעי באוקטובר על סטרואידים בצפון. כאחד שהיה שם אני יכול להגיד את זה. אנחנו לא יכולים לנוח על זרי הדפנה והצבא שלנו או שבמלחמה או שמתכונן למלחמה. אנחנו חיים במעין ג'ונגל ונקווה שהשקט הזה יישמר כמה שיותר. בכל רגע זה יכול להתפרץ גם מכיוונים אחרים".
דונלד טראמפ (IMAGO)מה אתה אומר על דונלד טראמפ?
"הוא נשיא אוהד מדינת ישראל. הרבה הרבה בזכותו הצלחנו להחזיר את החטופים ואנחנו רואים את מה שהוא עושה בשביל המדינה. בכל קצוות הקשת הפוליטית אתה רואה את המחמאות והאהבה שהוא מקבל ובצדק. הוא פרו ישראלי והלוואי ויהיו עוד נשיאים כאלה".
מדברים הרבה על הפילוג בחברה. ראינו ביום חזרת החטופים שאנשים יכולים לשמוח ביחד. זה יכול להחזיק?
"התקווה שלי והחלום שלי שזה מה שיהיה. אין בעיה, יש עמדות ימין ושמאל וזה לגיטימי להתווכח כל אחד עם רעיונותיו והשקפותיו וזה קורה בכל מדינה. אני מקווה שיהיה לזה גבול ושלא נחזור לימים שלפני השביעי באוקטובר. בעידן הרשתות החברתיות, שאנשים עם האצבע קלה על ההדק ושיש גורמים שאוהבים להתסיס, אני ספקטי לגבי זה אבל מאוד מקווה".
"נלחמנו אנשי ימין ושמאל, הלכנו להגן על יישובים ונלחמנו בשביל כולם. הצבא שלנו מורכב מכל הקשת הפוליטית, מכל הדתות, הצבעים והמינים. אני מקווה שזה גם יגיע לאזרחים כי ברגע שנהיה מאוחדים אף אחד לא יוכל עלינו. הם תפסו אותנו שהיינו מפולגים".
מנשה זלקה (הפועל חדרה)מה הרגע הכי זכור לך מהמלחמה ועם איזה מסר אתה יוצא ממנה?
"הרגע הכי מרומם בנפש שהיה לי היה בביקור שערכתי עם ניר דוידוביץ' וראובן עטר ביוזמתו של אריאל חלק שהוא איש מדהים. הגעתי על מדים לבקר פצועי מלחמה ולראות אנשים שהם מלח הארץ מכל הקצוות ומה שהם רוצים זה רק להבריא כדי לחזור לחזית ולשמור על עם ישראל? שם הבנתי כמה אנחנו עם חזק".
"מסר? שנלמד מהטעויות שלנו. יכולים לדבר על מוכנות צבאית או לא מוכנות צבאית שהובילו לשביעי באוקטובר, אבל במחשבה של הרוצחים הם הבינו וחשבו שאנחנו עם מפורק ומפולג. שלא מעניין אותנו מה קורה עם השכן שלנו. הקרעים שלנו בעם גרמו להם לחשוב שהם יכולים לחסל אותנו. שהם נכנסו לבצע את הטבח, הם ראו את האחדות ושאנשים באו מחו"ל כדי להילחם למען המדינה. הם הבינו שאנחנו עם חזק. צריך לעזוב את הריבים והשסע ולהתרכז בלהיות מאוחדים, לאהוב ולעזור אחד לשני. אם נהיה כאלה, אף אחד לא יוכל עלינו".
חשבת ללכת לפוליטיקה?
"אני עוד לא יודע, אולי בעתיד. כל דבר בזמנו, אבל לא כרגע. כרגע אני שחקן הפועל חדרה ובזה אני מתמקד. זה המקצוע שלי וזה מה שאני אוהב לעשות. עוד חזון למועד, מה יהיה בעתיד? אלוהים גדול".
מה דעתך על מקרה עבד יאסין, שוערה של בני סכנין, שהלך לייצג את נבחרת פלסטין...
"לדעתי צריך להטיס שחקנים כאלה מהליגה. אתה לא יכול ללכת לשחק במדינת אויב ואז לבוא וליהנות ממנעמי מדינת ישראל ולחזור כאילו כלום לא קרה. אבל ההתאחדות היא זאת שצריכה לתת את הדעת".
עבד יאסין (רועי כפיר)אז מה קורה עם המילואים שלך עכשיו?
"סיימתי את הצו האחרון ב-5.10. אני מקווה מאוד שלא נצטרך שוב להתגייס ולשמור, אלא רק לעשות אימונים ולשמור על כושר. אבל אתה יודע, עשינו 300 ימי מילואים, אז אם יקראו לנו לעוד סבב של 100 ימים נעזוב את האישה והילדים. מגיעה מילה טובה לאשתי זהבה שהיא הגיבורה האמיתית שסבלה בכל הימים שלא הייתי פה".
"אם יקראו לי, אלך שוב עם חזה מתוח וראש מורם, אלבש את מדי הזית הקדושים ואצא לשמור על עם ישראל. כי אלו הלוחמים, לא רק אני: עכשיו אתה מדבר איתי כי אני שחקן כדורגל, אבל יש מאות אלפים, אנשים אנונימיים שעזבו את העבודות שלהם כדי להילחם. הם שילמו מחירים בנפש, בגוף וגם חלקם לא חזרו הביתה. נעשה את זה כל פעם שיקראו לנו".