פפ גווארדיולה אוהב את האתגר בסנטיאגו ברנבאו. ריאל מדריד היא היריבה הגדולה ביותר שלו, כך והיה, וכך יהיה עד שהוא יפרוש. מכיוון שהפרישה הזו מתקרבת, אולי בתום החוזה הנוכחי במנצ'סטר סיטי ב-2027, עלתה התהייה אם היה אתמול ביקורו האחרון באצטדיון המיתולוגי. הרי אם במקרה ההגרלה לא תפגיש בין שתי הקבוצות בהמשך העונה הנוכחית ובעונה הבאה, זה עשוי להיות הסוף.
אי אפשר היה להתעלם מהמחשבה הזו, כי אולי פשוט לא תהיה לפפ הזדמנות אחרת לתקן את המאזן שלו במדריד. כאשר הדריך את ברצלונה, הוא התרגל לנצח כאן במפגשי קלאסיקו, במסורת שהחלה כבר בביקור הראשון במאי 2009, כאשר הקטלונים הביסו את הלבנים 2:6 עם 4 בישולים של צ'אבי. ואולם, מאז נטש את קבוצת האם שלו, ירדה ההצלחה של גווארדיולה במשחקי החוץ מול ריאל באופן חד ביותר.
הכישלונות האחרונים עדיין טריים בזיכרון. מנצ'סטר סיטי הפסידה שם בשלב הנוקאאוט הראשון בליגת האלופות בעונה שעברה. לפני שנה וחצי היא ספגה שם שער שוויון מאוחר ודרמטי של פדריקו ואלוורדה, סיימה ב-3:3 ברבע הגמר, והודחה בסופו של דבר בגומלין הביתי בפנדלים. במה שהפך לסוג של קלאסיקו אירופי מיוחד, הייתה ידו של קרלו אנצ'לוטי על העליונה.
פפ גווארדיולה וקרלו אנצ'לוטי (רויטרס)למעשה, הניצחון היחיד של גווארדיולה בסנטיאגו ברנבאו כמאמן סיטי עד אתמול התרחש בפברואר 2020. אז, ממש לפני פרוץ מגיפת הקורונה, ביצעה סיטי מהפך מאוחר בשמינית ליגת האלופות. איסקו העלה את ריאל ליתרון, והמארחת הרגישה על הסוס, אבל בדקה ה-78 בישל קווין דה בריינה בהגבהה מושלמת את השוויון של גבריאל ז'זוס. מיד לאחר מכן, קבע הבלגי 1:2 בפנדל אחרי שראחים סטרלינג צלל ברחבה לתוך הגלישה של דניאל קרבחאל. הניצחון על זינדין זידאן, שהיה מלך ליגת האלופות ועקף בזמנו את פפ במספר הזכיות במפעל, היה מתוק.
אתמול לראשונה התמודד גווארדיולה מול מאמן ריאל מדריד שהוא מסמפט באמת. הוא הביא את צ'אבי אלונסו לבאיירן מינכן ב-2014, והשניים היו שותפים לדרך. הקשר הבאסקי למד רבות מהקטלוני, והוא משתדל ליישם חלק מהלקחים בקריירה העצמאית שלו על הקווים, גם בריאל. האסטרטגיה הזו נתקלה בבעיות מבניות לא טריוויאליות בריאל, ועיתוי הקרב מול פפ לא היה אידאלי עבור צ'אבי אלונסו בלשון המעטה. המשבר העמיק אחרי הפסד 2:0 ביתי לסלטה ויגו ביום ראשון, ולפי דיווחים מסוימים בתקשורת הספרדית היווה המפגש מול מנצ'סטר סיטי סוג של הזדמנות אחרונה.
פפ גווארדיולה וצ'אבי אלונסו (IMAGO)אבסורדי לדבר על כך כאשר רק לפני קצת יותר מחודש גברה ריאל על בארסה בקלאסיקו והובילה את הטבלה, אבל חוסר הסבלנות אפיין תמיד את ריאל. פפ מכיר את התופעה, ובמסיבת העיתונאים לקראת המשחק הוא יצא באופן נרחץ להגנת עמיתו. "ברצלונה וריאל הם שני המועדונים הקשים ביותר לאימון בכל הקשור ללחץ ולאווירה. צ'אבי אלונסו יודע את זה, הוא היה כאן. ברור שהוא מסוגל לעשות את מה שנדרש. אני מאחל לו רק טוב, ואני אוהב אותו", הוא הצהיר. הסמל של בארסה אוהב את מאמן ריאל מדריד. זה לא דבר של מה בכך.
הלחץ על צ'אבי אלונסו אכן עצום, אך אין שום הגיון להפסיק את הפרויקט חודשים ספורים אחרי שהתחיל בגלל כמה תוצאות לא טובות. לבאסקי דרוש פרק זמן משמעותי יותר על מנת לארגן את המשחק כפי שהוא רואה לנכון, והוא בהחלט זקוק לתמיכה בלתי מסויגת של ההנהלה בהתמודדותו מול תופעות של חוסר משמעת בסגל. המחאה הקולנית האומללה של ויניסיוס אחרי שהוחלף בקלאסיקו הדגישה שיש שחקנים שרואים את עצמם מעל הקבוצה.
צ'אבי אלונסו ו-ויניסיוס (IMAGO)לתקשורת מודלפים הדיווחים על חוסר שביעות רצון של חלק משחקני הסגל מדרישותיו הנוקשות של צ'אבי אלונסו, הן באימונים והן במשחקים. המדיניות הזו ממש לא מפתיעה עבור הנשיא פלורנטינו פרס. הוא ידע בדיוק את הכיוון אליו לקח צ'אבי אלונסו את הסגל, והבחירה בו נעשתה בין היתר כי האווירה בניצוחו של אנצ'לוטי הייתה נינוחה מדי. היה ברור שהשינוי יגרור התנגדות. אם המועדון לא היה מסוגל להכיל אותה, היה עדיף לא למנות את צ'אבי אלונסו כלל.
הצבת אולטימטום פומבי בפני המאמן שמקבל את "משחק ההזדמנות האחרונה" להציל את משרתו היא טעות גסה ברוב המקרים. מהלך כזה יכול אולי לעבוד אם הבוס פופולרי בקרב השחקנים, אשר יעשו את המקסימום על מנת להשתדל להשאירו. אם המאמן לא פופולרי, או מדיניותו יוצרת מחנאות בחדר ההלבשה, האיום בפיטורים על סמך משחק בודד עלול לתת לשחקנים מסוימים צ'אנס להעיף אותו בקלות רבה מדי. כל מה שהם צריכים לעשות הוא לא להתאמץ מספיק ולהפסיד. ואז, כולם באמת מפסידים.
צ'אבי אלונסו (IMAGO)חוץ מזה, אין מועמדים רציניים לרשת את צ'אבי אלונסו מיידית, גם אם פרס יאבד משום מה את האמון ביכולתו להצליח בטווח הזמן הבינוני והארוך. זינדין זידאן הוא האופציה הקבועה בצהובונים, אך היא לא באמת קיימת במציאות, כי הוא ממתין בסבלנות מרשימה לרגע בו יעזוב דידייה דשאן את תפקיד מאמן נבחרת צרפת, וזה יקרה סוף סוף בתום המונדיאל. הוא לא מעוניין בקדנציה שלישית בריאל, בוודאי לא להחליף את צ'אבי אלונסו באופן זמני לחצי עונה. מה ייצא לו מזה?
האפשרות השנייה לכאורה היא קידומו של אלברו אברלואה שזכה להערכה על עבודתו עם קבוצת הנוער ועבר לא מכבר להדריך את קבוצת המילואים. אין במהלך הזה הגיון מינימלי, כי מגן העבר בן ה-42 חסר ניסיון מינימלי כמאמן בליגה הבכירה. מה הסיכוי שהוא יצליח לפתור את הפלונטר עם ויניסיוס טוב יותר מצ'אבי אלונסו, שהוא חברו הקרוב מימיהם על הדשא? ואיך הוא יוכל להתאקלם בתפקיד תוך כדי תנועה באמצע העונה? אם כבר מחליטים להמר על ארבלואה, הרבה יותר נכון לעשות זאת בצורה מסודרת בקיץ, בדיוק כפי שעשתה ברצלונה עם גווארדיולה ב-2008.
אלברו ארבלואה (IMAGO)האם באמת היה אולטימטום אחרי ישיבות החירום של ההנהלה? אנחנו לא יכולים לדעת זאת, אבל דבר אחד בטוח, הרעיון להגדיר את המשחק אתמול כגורלי לגבי עתידו של המאמן ספג מהלומה כבדה מאוד כאשר התברר שקיליאן אמבפה אינו כשיר. אחרי הכל, איך אפשר לשפוט את עבודתו של המאמן על סמך 90 דקות בהן הכוכב המרכזי סביבו בונים את הפרויקט כלל לא נמצא על הדשא? בנוסף, נפצע גם אדר מיליטאו והצטרף לדין האוסן, כלומר לרשותו של צ'אבי אלונסו לא עמדו שני הבלמים המועדפים שלו. דני קרבחאל וטרנט אלכסנדר ארלונד פצועים אף הם, ולכן פדריקו ואלוורדה נדרש למלא את המשבצת הבעייתית כמגן ימני ולהתמודד מול ג'רמי דוקו שנמצא בכושר נפלא.
הדחת צ'אבי אלונסו תהיה שגויה בכל מקרה, אך היא הזויה עוד יותר בנסיבות אלה. לכן, יהיה קל לפרס "לחזור בו" ולהפנות את אור הזרקורים להיבטים החיוביים של ההפסד המינימלי 2:1. ריאל הייתה טובה יותר ב-30 הדקות הראשונות של ההתמודדות למרות ההרכב החסר. רודריגו שבר סוף כל סוף את הבצורת, כבש שער נאה והפגין באופן כללי יכולת ראויה.
אלונסו ורודריגו (IMAGO)הוא אף סידר לג'וד בלינגהאם צ'אנס נפלא להשוות ל-2:2 במחצית השנייה, אותה בזבז האנגלי שבחר בהקפצה יומרנית. גם ויניסיוס הפגין מחויבות, והקהל תמך בקבוצה ללא עוררין אחרי שריקות הבוז שהשמיע במהלך הפיאסקו מול סלטה. יש כאן צעד מסוים קדימה, גם אם התוצאה מאכזבת. כמו כן, להפסד אין השפעה אמיתית על הסיכויים לזכות בליגת האלופות, כי ריאל כבר צברה 12 נקודות ונמצאת בדרך הבטוחה לשלב הבא.
גווארדיולה באמת ישמח אם הניצחון שלו לא יגרום לריאל לפטר את חברו. מנצ'סטר סיטי הייתה יעילה יותר, וההישג הנדיר יחסית בסנטיאגו ברנבאו מגיע לה בזכות, אבל זה עדיין היה גבולי. לו העבירה של ויניסיוס בפתיחת המשחק הייתה בתוך הרחבה, העסק היה מתפתח אחרת, וזה היה עניין של סנטימטרים. לו אנדריק היה נוגח פנימה ולא למשקוף אחרי שנכנס כמחליף באיחור רב, ריאל הייתה יוצאת עם נקודה, וגם זה עניין של סנטימטרים. המזל הלך עם קבוצה עדיפה בערב הנתון, וגווארדיולה שיפר את מאזנו האישי בסנטיאגו ברנבאו. האם הוא עוד יחזור לשם? והאם צ'אבי אלונסו עוד יהיה שם כשזה יקרה? נצטרך להמתין ולראות.