לקראת משחק ליגת האלופות בין אתלטיקו מדריד לאינטר שיתקיים הערב (רביעי, 22:00), ז’ואאו מירנדה, הבלם לשעבר ששיחק בשתי הקבוצות, דיבר בראיון פתוח וחושפני על שלל נושאים וביניהם: ההבטחה לאמו, התקופה באתלטיקו מדריד, השנים באינטר, יחסיו עם המאמנים לאורך הקריירה ותוצאת המשחק הערב.
הכל התחיל מסיפור החיים המרגש של ז'ואאו מירנדה. כשהוא היה ילד צעיר, אחיו הבכור נהרג בתאונת עבודה ובזמן שאמו ניגבה לו את הדמעות בהלוויה, ז'ואאו משך את תשומת ליבה ואמר: “אני מבטיח לך שאני אהיה כדורגלן. אכבד את זכרו של אחי”. הבטחה שאכן קיים.
מירנדה היה אחד הבלמים הטובים בעולם בדורו, אלוף הליגה האירופית ב-2012 עם אתלטיקו מדריד ושיחק בגמר ליגת האלופות ב-2014, כשהשער של סרחיו ראמוס בתוספת הזמן מנע ממנו לחגוג עם הגביע. “היינו הטובים ביותר במצבים נייחים והוא כבש בנגיחה, בדקה ה-93”.
מירנדה (רויטרס)איזה ציוות בלמים היו מירנדה וגודין?
“חסר תקדים. אהיה כן, בזמנו לא היה אף אחד כמונו. אפילו לא וראן וראמוס בריאל מדריד או השלישייה של קייליני, בונוצ’י וברצאלי ביובנטוס. אולי באופן אישי כן, אבל יחד היינו חזקים בצורה מדהימה. היינו החיילים הראשונים של סימאונה, וזה אפילו מצחיק אותי לקרוא לעצמי ככה”.
איך הגעת לאתלטיקו מדריד?
"הייתי שחקן פותח בקבוצה מסאו פאולו, שספגה מעט שערים. גם לאציו ומילאן פנו אליי, אבל אתלטיקו הגיעה עם תוכנית, וחתמתי שם”.
ז'ואאו מירנדה חוגג (IMAGO)איך דייגו סימאונה היה בהתחלה?
“כמו שאתם רואים אותו עכשיו. מישהו שהיה מכנס אותנו בקישור עם הנאומים שלו: ‘אם אתם הכי טובים על המגרש, לא אכפת לי אם אתם מפסידים’. למרות שכשהפסדנו, זו הייתה טרגדיה. זה היה כאילו נפרדנו מבן משפחה בהלוויה. הוא החדיר בנו רעב ונחישות”.
הצצה לאישיות שלו?
“תמיד לבוש בשחור, מלא אדרנלין, לוהט. על המגרש הוא אדם אחד ומחוצה לו אחר. כשהיינו נתקלים בו ברחבי מדריד, אולי בארוחת ערב, הוא היה מחבק אותנו ומתבדח עם כולם, אבל במהלך האימון, הוא היה מרסק אותנו. שעה וחצי של אינטנסיביות. והיית צריך לתת 100%, אחרת הוא היה אוכל אותך”.
"דייגו סימאונה החדיר בשחקניו רעב ונחישות" (IMAGO)האם אתלטיקו שלכם חזקה יותר מהנוכחית?
“מבחינה טכנית, אתלטיקו הנוכחית טובה יותר, אבל אנחנו בנינו אותה: אני, גודין, קורטואה, חואנפראן, פלקאו, דייגו קוסטה. הקבוצה הנוכחית חורגת מעבר לקונספט של רצון עז ורעב. אני אוהב את רספדורי, למשל: מישהו עם טכניקה כזו יכול להוסיף משהו להתקפה. הוא יכול להיות הנשק הנוסף של סימאונה היום”.
בוא נדבר על אינטר עכשיו.
“ברגע שהגעתי, ב-2015, אחד מעוזריו של מנצ'יני אמר לי שאני צריך להשתפר הרבה בהגנה, הוא צדק. הסרייה א' השלימה אותי”.
ב-2018 אמרת: “אני הבלם הטוב ביותר בסרייה א'”, אתה מאשר את זה?
"ברור, ההיסטוריה שלי מדברת בעד עצמה”.
ז'ואאו מירנדה עוצר את פליפה אנדרסון (IMAGO)האם היית יכול לשחק בהרכב של אינטר ואתלטיקו מדריד גם היום?
“כן. ביכולת השיא שלי הייתי יכול להיות שחקן פותח בשני המועדונים. לנראזורי יש שלושה בלמים מרכזיים חזקים מאוד, אבל האהוב עליי הוא בסטוני: מהיר וטכני, הוא כמוני”.
האם יכולת לתת יותר באינטר?
“זה תלוי בנקודת המבט שלך, אבל באופן כללי, אני חושב שכן. עם מנצ'יני, דה בור ופיולי, הייתי שחקן פותח, ואז ספאלטי הגיע. הוא היה מישהו שהחדיר פחד”.
מה זאת אומרת פחד?
“כמאמן, אין על מה להתלונן: הוא ווינר. הוא החזיר את אינטר לליגת האלופות והניח את היסודות לעתיד, אבל כאדם... לא משנה. המאמן הגרוע ביותר שהיה לאיטליה אי פעם במובן הזה. מנצ'יני היה ג'נטלמן, דה בור לא היה מובן. אבל ספאלטי חי בפחד שמישהו ידבר עליו רע. אם חושבים על זה, מעט שחקנים היו בעלי מערכת יחסים טובה איתו”.
לוצ'אנו ספאלטי (IMAGO)על מה לא הסכמתם?
“התווכחנו על נושאים על המגרש. הוא לא אוהב אנשים שמתנגדים לו ובעלי דעות שונות. אחרי חילוקי הדעות האלה, שקרו בשנה האחרונה שלי באינטר, התחלתי לשחק פחות ופחות. הוא היה משחק איתי כל משחק שני. ככה קשה להיכנס לכושר, במיוחד אם אתה מוצא את עצמך משחק רק במשחקים החשובים”.
בשנת 2019 הוא לקח את סרט הקפטן מאיקרדי. בין היתר בגלל ההערות של וונדה.
“דברים אישיים. הוא כזה: אני לא חושב שהוא חושב רק על הקבוצה. כשהוא מכוון אליך, זה נגמר. עם זאת, למרות מה שוונדה אמרה, מאורו תמיד היה מקצועי איתנו. והוא כבש מלא”.
מאורו איקרדי (רויטרס)מה הצער שלך על התקופה באינטר?
“שלא זכיתי בגביע”.
דעתך על לאוטרו? פגשת אותו בשנה האחרונה שלו עם הנראזורי, לפני שחזרת לברזיל.
“אחד מחמשת החלוצים הטובים בעולם. יש לו כוח, טכניקה ואיכות. הוא יכול להבקיע בכל רגע נתון”.
"לאוטרו מרטינס, אחד מחמשת החלוצים הכי טובים בעולם" (IMAGO)איך לדעתך ייגמר המשחק בין אתלטיקו לאינטר?
“הייתי אומר שזה תיקו. יש לי קצת יותר חיבה לאתלטיקו, אבל הייתה לי תקופה נפלאה באיטליה. ארבע שנים קסומות”.
האם סימאונה אי פעם יעזוב את אתלטיקו?
“אני מקווה שהוא יהפוך לפרגוסון של מדריד”.