ברצלונה של האנזי פליק נראית אחרת ביחס לשנים האחרונות. המאמן הגרמני דורש נועזות, בעיטות מחוץ לרחבה, כדורים חופשיים שמבוצעים כמו במעבדה, קרנות שמסתיימות ברשת ונגיחות שנראות כאילו נלקחו מספר הדרכה. כל אלה באו לידי ביטוי מול ריאל סוסיאדד, במשחק שהיה חגיגה של היעילות הבלתי נגמרת של רוברט לבנדובסקי והאיזון הגאוני של לאמין ימאל, ילד הפלא שמסוגל לשנות משחק ברגע אחד של קסם.
והכול קרה בדקה אחת בלבד. ימאל נכנס בדקה ה-58 לקול תשואות אדירות במונז’ואיק, ובפעולה הראשונה המלאה שלו כבר בישל ללבדובסקי את שער הניצחון בדקה ה-59. פריצה מושלמת באגף, שינוי קצב שהותיר את סרחיו גומס מאחור, והגבהה ברגל ימין לראשו של הפולני שהשלים מהפך, השלישי העונה אחרי לבאנטה ואוביידו.
ההבנה שמחברת בין שחקן בן 37 לנער בן 18 נראתה כמעט שמימית. ימאל, אחרי ארבעה משחקים בחוץ בשל פציעה, חזר להראות שברצלונה אולי מסוגלת לנצח בלעדיו, אבל בלעדיו זה קשה בהרבה ואיתו זה פשוט יותר יפה. בתוך 110 משחקים כבר רשם 31 בישולים, והפעם גם נשלל ממנו שער נוסף בנבדל של מילימטרים בלבד.
המוליכה החדשה: ברצלונה מנצחת את סוסיאדדמעבר לבישול, ימאל הציג שלל מהלכים שסחפו את הקהל. רולטה על סרחיו גומס, דריבלים מסחררים, ועוד בישול מוכן על מגש של כסף, שלבדובסקי הפעם בעט למשקוף. ועדיין, כל נגיעה שלו עוררה תחושה ש"משהו עומד לקרות", בדיוק כמו מספר 10 אחר, ההוא שתמיד משווים אותו אליו.
לבנדובסקי, מנגד, הוכיח שוב שהוא בלתי נדלה. הנגיחה הזו, ממש כמו מול אוביידו, נכנסה להיסטוריה: שערו ה-700 בקריירה המקצוענית שלו, כולל בליגה השנייה בפולין. מאז שהגיע לקטלוניה הוא רשם 154 הופעות וכבש 105 שערים. מספרים של אגדה.
רוברט לבנדובסקי ולאמין ימאל (IMAGO)אך מה שהפך את הערב הזה לבלתי נשכח היה החיוך. ימאל עלה לכר הדשא עם חיוך שובב, גם כשברצלונה עדיין הייתה במבוכה. החיוך הזה הדביק את חבריו, ובבת אחת המשחק קיבל אופי שונה לחלוטין. הקבוצה שיחקה כאילו היא מנצחת כבר בהפרש גדול, גם כשהפער היה מינימלי.
למעשה, ניכר כי מה שלאמין ימאל מביא, אף אחד אחר לא מסוגל להביא. רוני ברדג’י למשל פתח במקומו ולא הצליח לייצר כמעט כלום. ההשוואה הייתה בולטת, והקהל ידע בדיוק מי האיש שהם חיכו לו.
פליק, שמנהל סגל רחב וחסר הרכב קבוע, ממשיך ליצור תחרות בריאה בכל עמדה. כולם משחקים, כולם תורמים, ממסדרון האמצע של פרנקי דה יונג ופדרי, דרך ההגנה שהבקיעה מקרנות ועד הספסל שמספק פתרונות. ההתקפה הקטלונית היא מהפוריות באירופה, ו-11 שחקנים שונים כבר כבשו העונה.
האנזי פליק (IMAGO)גם השוערים תופסים מקום מרכזי בסיפור. עם הפציעה המוקדמת של מארק-אנדרה טר שטגן וזו האחרונה של ז’ואן גארסיה, הארכת חוזהו של וויצ’ך שצ’סני התבררה כקריטית. העובדה שהשוער הפולני צפוי לפתוח מול פאריס סן ז’רמן לא מלחיצה לא את המאמן ולא את האוהדים.
המשחק מול סוסיאדד היה גם מסר לליגה כולה. אחרי ההפסד של ריאל מדריד בדרבי, בארסה ניצלה את המומנטום וחזרה לפסגת הטבלה. “עדיף לראות את היריב במראה האחורית מאשר מלפנים”, אמר פליק, ובינתיים זה בדיוק מה שקורה.
ברצלונה אותתה שהיא כאן כדי לעקוף את ריאל מדריד. היא אולי נראתה עייפה, חסרת דיוק, אך ברגע הנכון ידעה לחצוב שלוש נקודות. המרוץ עוד ארוך, אבל עם לאמין ימאל, בארסה מרגישה בטוחה בעצמה. לא רק כי הוא יוצר, מבשל ומסכן את השער, אלא משום שעם כל נגיעה, הוא משדר לקבוצה “אנחנו טובים יותר”. וזה, אולי יותר מהכל, מה שמחזיר את ברצלונה אל כס המלכות.