זה כבר למעלה מחודש שראפיניה לא לבש את חולצת ברצלונה, וההיעדרות שלו מורגשת בכל דקה. מאז שנפצע מול אוביידו בסוף ספטמבר, הקבוצה של האנזי פליק נראית חסרת אנרגיה, חסרת חדות ובעיקר חסרת זהות. הנתונים היבשים מדברים בעד עצמם: בשמונה המשחקים שבהם שיחק, בארסה רשמה שבעה ניצחונות ותיקו אחד בלבד, עם 21 שערי זכות ו-5 ספיגות בלבד. בלעדיו? רק שלושה ניצחונות בשישה משחקים, 13 שערי זכות ו-11 שערים חובה. המספרים האלו אולי מסבירים את המשבר, אבל מאחורי המספרים מסתתר הרבה יותר.
ראפיניה הוא לא רק קיצוני מהיר או בועט מדויק, הוא הנשמה הלוחמת של ברצלונה החדשה. השחקן הברזילאי מביא איתו תשוקה, אנרגיה ולחץ בלתי פוסק על היריב, בדיוק מה שהשיטה של פליק דורשת. כשהוא משחק, ברצלונה מגיבה מהר יותר, נראית רעבה, ולוחצת גבוה. כשאין אותו, הכל איטי, כבד וצפוי.
הפציעה הרחיקה אותו מהמגרש, אבל לא מהמועדון. בקלאסיקו האחרון בברנבאו, למרות שלא היה כשיר אפילו לעלות לספסל, ראפיניה בחר להצטרף למסע הקבוצה למדריד. הוא הגיע לחדר ההלבשה כבר לפני היציאה, עודד את חבריו, וליווה אותם לאורך כל הדרך. על הספסל נראה קם, מוחא כפיים ומעודד, ובסיום, כשנרשמה מהומה בין שחקני שתי הקבוצות, היה בין הראשונים שהתערבו כדי להרגיע את הרוחות.
ראפיניה הגיע להתערב בקטטות עם שחקני ריאל מדריד (IMAGO)לאחר המשחק, בתוך חדר ההלבשה השקט, הוא ביקש את רשות הדיבור ונשא נאום קצר שהדהד בחדר, על גאווה, על אחדות, על אחריות. מי שהיה שחקן רכש שולי יחסית לפני קצת יותר משנה, הפך פתאום לדמות שמקרינה סמכות וכוח. חבריו בחדר ההלבשה מדברים עליו כעל “קפטן בלי סרט”, כזה שמנהיג בדוגמה אישית ולא במילים ריקות.
מאז עזיבתו של איניגו מרטינס, ברצלונה חיפשה דמות מנהיגותית. פרנקי דה יונג ומארק אנדרה טר שטגן נושאים בסרט הקפטן הרשמי, אבל דווקא ראפיניה, בלי שום מעמד פורמלי, הוא זה שכולם מסתכלים עליו ברגעים הקשים. ה”הופעה” שלו בקלאסיקו, למרות הפציעה, סימנה את מקומו החדש בהיררכיה של חדר ההלבשה.
הוא לא רק שחקן שאפשר לסמוך עליו, אלא גם דמות שמחברת את השחקנים. רבים מספרים איך דואג לא רק לחבריו הברזילאים, אלא גם לצעירים כמו לאמין ימאל, להם הוא משמש דמות מגוננת כמעט אבהית. זה ניכר במיוחד כשהתפתח העימות עם שחקני ריאל מדריד, ראפיניה היה זה שירד לכר הדשא אחרי השריקה כדי להגן על ימאל, שזכה להטרדות מצד היריבים.
ראפיניה מברך את לאמין ימאל (IMAGO)האירוע הזה, לעומת זאת, עורר סערה חדשה. לפי דיווחים, המאמן של נבחרת ברזיל, קרלו אנצ’לוטי, שוחח עם ראפיניה בעקבות התקרית, והשיחה הפכה לעימות. אנצ’לוטי מתח עליו ביקורת על כך שהתערב ב"מאבק שלא היה שלו", ורמז כי התנהגותו לא תורמת לאחדות הנבחרת.
ראפיניה, שראה בעצמו מי שפשוט ניסה להגן על חבר לקבוצה, הופתע מעמדת המאמן ואף נפגע מדבריו. לטענת המקורבים אליו, אנצ’לוטי אף טען שלאמין ימאל “היה ראוי לנזיפה מצד שחקני ריאל בשל ההתגרויות לפני המשחק”, אמירה שגרמה לזעזוע אמיתי בקרב השחקן הברזילאי.
מאותו רגע, נחשף כי ראפיניה שוקל צעדים דרמטיים בנוגע לעתידו עם הנבחרת. הוא חש שקיימת אווירת אפליה כלפי שחקני ברצלונה, בעוד שחבריו מריאל מדריד, ויניסיוס, רודריגו ומיליטאו, נהנים ממעמד מועדף. מקורבים טוענים שהוא מתוסכל מכך שמעמדו נחלש למרות שהוא בכושר טוב, ושהשיחה עם אנצ’לוטי הייתה “הקש ששבר את גב הגמל”.
ראפיניה וקרלו אנצ'לוטי (רויטרס)בברצלונה לא נשארו אדישים. בקבוצה הביעו תמיכה פומבית בשחקן וטענו כי “כל מה שעשה היה להגן על חבר לקבוצה שהותקף”. במועדון הוסיפו כי ראפיניה הוא מקצוען למופת, שמוביל את הקבוצה לא רק על הדשא אלא גם מחוצה לו, והביעו תקווה שהסערה הזו לא תפגע במורל שלו.
בחדר ההלבשה של ברצלונה רואים בראפיניה דמות מפתח לשנים הקרובות. האנרגיות, המחויבות והיכולת שלו לשמור על אחדות הופכות אותו לאחד מעמודי התווך של הקבוצה החדשה שבונה פליק. במועדון מקווים כי יחזור למגרשים כבר אחרי פגרת הנבחרות בנובמבר, במשחק מול אתלטיק בילבאו, וישיב את הניצוץ שאבד בחודש האחרון.
ישיב את הניצוץ שאבד? ראפיניה (IMAGO)ובזמן שבנבחרת ברזיל העניינים מתוחים, במועדון שלו הוא מרגיש בבית. השחקנים קוראים לו “הקפטן השקט”, והאוהדים ראו ועדיין רואים בו את הסמל החדש של הקבוצה, לא בזכות כמות השערים, אלא בגלל הלב שהוא שם בכל דקה. ראפיניה אולי פצוע, אולי מתוסכל, אבל בברצלונה יודעים: מדובר בלב הפועם של הקבוצה הזו.
כשיחזור, יעמוד מול משימה כפולה, להחזיר את ברצלונה למסלול הניצחונות ולהחזיר לעצמו את מקומו בצמרת הכדורגל הברזילאי. שתי משימות שונות, אך שתיהן מגדירות בדיוק מי הוא ראפיניה של 2025: לוחם, מנהיג, ואדם שמוכן לשים את הלב שלו בכל משחק, גם כשהוא לא על המגרש.