מערכת ONE
|

תומאס ברולין (IMAGO)
תומאס ברולין היה אחת התקוות הגדולות של הכדורגל השבדי. החלוץ לשעבר של פארמה, לידס וקריסטל פאלאס סיים במקום הרביעי בבחירת כדור הזהב בשנת 1994. במהלך הקריירה שלו כבש 34 שערים במועדונים ו-28 שערים במדי נבחרת שבדיה. הוא זכה בגביע אופ״א, בסופר קאפ האירופי, בגביע המחזיקות ובגביע האיטלקי, כולם במדי פארמה.
תקופתו בכדורגל הייתה קצרה מהצפוי, הוא החליט לתלות את הנעליים בגיל 28 בלבד. כעת, בראיון ל’גאזטה דלו ספורט’, השבדי הסביר מדוע אמר שלום למגרשים כל כך מוקדם: ״נמאס לי באמת להתאמן כל יום, וחיפשתי משהו אחר. תמיד הייתי אדם סקרן. הייתי צריך משהו מעבר. הראש שלי חיפש חוויות חדשות, והעיסוק ביזמות נתן לי את זה״.
״היה לי רעיון לסוג חדש של שואב אבק. ממש נמשכתי לזה והקמתי חברה. זו הייתה התשוקה שגרמה לי לא לרצות לחזור לעולם לכדורגל. אז כולם אמרו לי ש-28 זה מוקדם מדי לפרוש, אבל עניתי להם: ‘זה תלוי מה הספקת לעשות ב-28 השנים האלה’. כבר השגתי הרבה. הגעתי למקום הרביעי בכדור הזהב. החיים קצרים מדי בשביל לעשות דברים משעממים. אני לא עושה דברים שאני לא נהנה מהם״.
תומאס ברולין (IMAGO)עד היום ברולין גאה בהחלטתו: ״גיליתי עולם חדש, למדתי מקצוע, ואתגרתי את עצמי מחדש. עכשיו, כשאני חושב על זה, אני מבין שתמיד רציתי להשתפר בכל תחום. עשיתי את זה בכדורגל, ועשיתי את זה בעסקים. אני צופה רק במשחקים שמעניינים אותי, מסתכל על שחקנים, לא מפספס משחק של פארמה, כי המועדון הזה נשאר בלב שלי, אבל אני לא יכול לומר שאני לא יכול לחיות בלי כדורגל. זה יהיה שקר, ואני מחשיב את עצמי לאדם כן״.
החלוץ השבדי לשעבר ניסה את מזלו גם בעולם הפוקר המקצועני: ״התחלתי לשחק עם חברים בשטוקהולם, אהבתי את זה, ובסוף מצאתי את עצמי בקזינואים הגדולים של לאס וגאס. הייתי רגוע, כמו על מגרש הגולף. לא נתתי לשום דבר לחמוק ממני. ניסיתי ללמוד את היריבים שלי, זה כל המשחק. אבל גם מהעולם הזה התעייפתי. לפעמים אני שואל את עצמי: האם אני פשוט חסר מנוחה מדי? האמת היא שאני תמיד צריך גירוי חדש״.