רק לפני פחות מחודש חגגה ליברפול ניצחון מפואר על ריאל מדריד. התוצאה הייתה 0:1, אבל בפועל יתרונם של האדומים על סגנית אלופת ספרד היה גדול הרבה יותר. זו הייתה תצוגת תכלית, והאוהדים באנפילד חשו אופטימיות לקראת המשך העונה. ואולם, אתמול התקיים שם משחק חדש בליגת האלופות, והיציעים החלו להתרוקן כבר לפני שפ.ס.וו איינדהובן קבעה 1:4 מכונן בזמן פציעות.
האווירה הייתה עגומה בלשון המעטה, בעוד ליברפול ספגה תבוסה שלישית ברציפות בהפרש 3 שערים. הפעם הקודמת בה נרשם רצף כזה הייתה ב-1953, הרבה לפני שליברפול הפכה לאימפריה. היא ירדה באותה עונה מהמקום האחרון. במקביל, וולבס זכתה באליפות, ווסט ברומיץ' דורגה שנייה והאדרספילד שלישית.
זה היה עידן אחר לגמרי, וגביע האלופות עדיין לא נוסד. בכדורגל המודרני, השפלות מסוג זה ממש לא שכיחות. שתי תבוסות ביתיות ברציפות תוך ימים ספורים מול יריבות שנתפסות כנוחות על הנייר? זה היה מוגזם עבור האוהדים, שנוהגים לשיר "לעולם לא תצעדו לבד", אבל איכשהו נותנים לשחקנים לצעוד לבד כשהם מפסידים.
סלאח וסובוסלאי (IMAGO)אפשר להבין את ההפסד 3:0 למנצ'סטר סיטי, וארנה סלוט אף הרגיש מקופח כי השער של וירג'יל ואן דייק נפסל בגלל נבדל אקטיבי לכאורה של אנדי רוברטסון. הרבה יותר קשה לבלוע תוצאה זהה בבית מול נוטינגהאם פורסט שהייתה עדיפה בהחלט. כעת נותר המאמן ההולנדי המום כאשר קבוצה שהוא מכיר כל כך טוב הנחיתה על קבוצתו מהלומה נוספת.
סלוט ביסס את מעמדו כמאמן צעיר ומבטיח באקלמאר, וניצחונו הגדול ביותר היה 0:4 באיידנהובן ב-2019. הוא זכה לקידום לפיינורד, הגיע לאצטדיונה של איינדהובן ב-2021 והביס אותה שוב 0:4. בעונת 2022/23, הוא זכה באליפות מפתיעה על חשבון איינדהובן, וזה היה ההישג שסלל מעשית את דרכו לאנפילד כיורשו של יורגן קלופ.
עונתו הראשונה במרסיסייד הייתה חלומית, ואף מעבר לכך. ליברפול לא רק דרסה את הליגה, אלא עשתה חיים משוגעים בשלב הליגה של ליגת האלופות. בשלב זה של השנה אשתקד, היה לה מאזן מושלם באירופה. הוא נהרס לבסוף רק כאשר סלוט שלח הרכב של מחליפים במחזור האחרון. היריבה, אגב, הייתה איינדהובן שניצחה 2:3. עד אז היו לליברפול שני שערי חובה ב-7 משחקים במפעל. אתמול היא ספגה רביעיה במשחק אחד, ונראתה פגיעה בכל התקפה של האורחת. אז נכון, איינדהובן הביסה גם את נאפולי של אנטוניו קונטה 2:6, ובאופן כללי לא כדאי לזלזל בפוטנציאל ההתקפי של פטר בוס, אבל זו בכל זאת הייתה תוצאה מדהימה, והיא בלתי מתקבלת על הדעת כאשר בוחנים את הרצף כולו.
וירג'יל ואן דייק (IMAGO)כן, המופע מול ריאל היה פנטסטי, אבל ליברפול סופרת 9 הפסדים ב-12 המשחקים האחרונים בכל המסגרות, והשחקנים נראים נטולי ביטחון עצמי. בעונה שעברה התמחתה ליברפול בחזרה מפיגור. בתחילת העונה הנוכחית היא יצאה לרצף ניצחונות בזכות כיבושים בדקות האחרונות. זה כלל, בין היתר, 0:1 על ארסנל מכדור חופשי אדיר של דומיניק סובוסלאי, אשר ביסס לכאורה את האלופה כפייבוריטית להגן על הכתר, והיה אמור להעביר לתותחנים מסר שזו שוב לא השנה שלהם. ארסנל לא הפסידה מאז, ואתמול היא שמרה על מאזן מושלם בליגת האלופות עם 1:3 חד וחלק על באיירן מינכן. ליברפול מפגרת אחריה ב-6 נקודות באירופה וב-11 נקודות בפרמייר ליג, שם היא התדרדרה למקום ה-12. היא קרובה יותר לקו האדום מאשר לפסגה.
כל זה קורה אחרי קיץ של בזבזנות ראוותנית, עם שני כוכבי על שהגיעו תמורת מספר תלת ספרתי של מיליוני ליש"ט. הצמד הזה לא מספק בינתיים את הסחורה, והסיבות שונות בתכלית.
איסאק ו-וירץ (IMAGO)פלוריאן וירץ היה הרכש "הנכון" מכל הבחינות. האדומים שכנעו אותו להגיע לאנפילד במקום לבאיירן, ו-100 מיליון ליש"ט מהווים מחיר סביר לגמרי תמורת אחד השחקנים הצעירים הטובים בדורו. וירץ סיפק 34 שערים ו-35 בישולים בשנתיים הקודמות בלברקוזן, וידע שזה הזמן להתקדם. העניין הוא כי תהליך ההתאקלמות באנגליה לוקח זמן, וסגנונו לא מתאים באופן טבעי למערך של סלוט. נדרשות התאמות מצד המאמן, הכוכב עצמו, וגם יתר השותפים לסגל. בסופו של דבר זה אמור לעבוד, כי וירץ פשוט שחקן טוב מדי בכדי להיכשל, אבל בשלב זה הוא ממש לא מסוגל לסחוב את הקבוצה. אתמול הוא היה פצוע בכל מקרה.
המעבר של אלכסנדר איסאק נולד "בחטא", והחלוץ השבדי יצא למלחמה בניוקאסל על מנת לכפות את מכירתו. הוא החמיץ כתוצאה מכך את אימוני טרום העונה, הגיע לליברפול בתחילת ספטמבר כשהוא לא כשיר, ובינתיים רחוק שנות אור ממצבו האופטימלי. הפציעות חדשות לא עוזרות, והוא לחלוטין לא מחובר ליתר השחקנים. אולי השקעה של 125 מיליון ליש"ט תצדיק את עצמה בהמשך, אך הסיכוי לכך נמוך יותר בהשוואה לווירץ. כך או כך, השבדי פשוט לא רלוונטי בשלב זה, ולא מסוגל לעזור לסלוט לצאת מהמשבר.
פשוט לא רלוונטי כרגע. אלכסנדר איסאק בפעולה (IMAGO)החתמתו מדגישה את המחדלים של הנהלת המועדון במדיניות הרכש בקיץ. זה התחיל מצוין עם וירץ, וגם בואו של ג'רמי פרימפונג מלברקוזן על תקן היורש של טרנט אלכסנדר ארלונד בעמדת המגן הימני נראה מבריק. מילוש קרקז היה אחד המגנים השמאליים הטובים בפרמייר ליג במדי בורנמות’, ובהיותו צעיר היווה אופציה מעולה להחליף בהדרגה את רוברטסון. זה היה טוב, אבל בהמשך הדברים השתבשו, כי הפעולות בשוק ההעברות לא היו מסונכרנות ולא ענו על הצרכים.
קחו, למשל, את המכירה של ג'ארל קוואנסה ללברקוזן תמורת 30 מיליון ליש"ט. אפשר להתווכח לגבי הפוטנציאל שלו, אבל אם בלם חשוב ברוטציה עוזב חשוב להחתים לו מחליף. ליברפול הלכה על מארק גואהי, אך נדחתה בסופו של דבר בידי קריסטל פאלאס, ונותרה ללא עומק בסגל במרכז ההגנה. למען האמת, חשוב להזכיר את החתמתו של ג'ובאני לאוני מפארמה, אך האיטלקי בן ה-18 לא בהכרח מוכן למאבקים בפרמייר ליג.
מארק גואהי (IMAGO)ייתכן שהוא היה מקבל צ'אנס מסלוט בכל מקרה, אך לרוע המזל רצועות בברכו נקרעו בהופעת הבכורה, וכך נותרה ליברפול עם איברהימה קונאטה לצד ואן דייק. הצרפתי מסרב להאריך את החוזה, וכושרו העונה בעייתי מאוד, עם אחריות לא מבוטלת לחלק נכבד מהשערים שהקבוצה סופגת. סלוט לא סומך על ג'ו גומז, ומעבר לכך אין לו פתרונות אחרים, כך שחסרונו של קוואנסה מורגש.
גם המכירה של לואיס דיאס לבאיירן מינכן הייתה הגיונית עקרונית, במיוחד כי הקולומביאני רצה לעזוב על מנת לנסות משהו חדש ולשפר מאוד את שכרו. הוא פורח בגרמניה, אבל ליברפול הייתה צריכה להחתים לו מחליף, במיוחד בעקבות מותו הטרגי של דיוגו ז'וטה שהיה מסוגל עקרונית לשחק משמאל. זה לא נעשה, וסלוט נותר עם קודי גאקפו, ועם פדריקו קייזה לו הוא לא מוכן לתת הזדמנויות הולמות. כמו כן, לא הוחתם גיבוי ראוי למוחמד סלאח. המצרי, שהיה השחקן הטוב ביותר בפרמייר ליג בעונה שעברה, חווה ירידה חדה בכושרו העונה, ואף משקיע פחות במשחק ההגנה. היה מועיל מאוד לתת לו מנוחה, אך אין שחקן שמסוגל להיכנס לנעליו.
מוחמד סלאח (IMAGO)במקום זאת, התרכזה ההנהלה בהחתמת חלוצים. הוגו אקיטיקה הוא בעל פוטנציאל, אך לא שווה את המחיר ששולם תמורתו. בכל מקרה, אחרי בואו היה רצוי לרכז מאמצים בהחתמת בלם ושחקני אגף, אבל כל הכסף הושקע באיסאק. וכך, באופן פרדוקסלי למדי, נוצר מצב בו הסגל החדש, שהיה אמור להיות משודרג מאוד, נחות בהשוואה למה שעמד לרשותו של סלוט בעונה שעברה.
חוסר המזל עם פציעות משפיע גם כן. לא מדובר רק בלאוני. פרימפונג, שכמעט ולא החמיץ משחקים ב-3 השנים בלברקוזן, אינו כשיר מתחילת העונה. כאשר גם קונור בראדלי סובל מפציעות, נותרה משבצת המגן הימני מיותמת, וסובוסלאי נדרש למלא אותה לפרקים. ההונגרי הוא הקשר בכושר הטוב ביותר בליברפול, והסטתו אחורה פוגעת ביכולת לבצע לחץ יעיל. וירץ, סלאח וגאקפו לא עושים מספיק, ונוצרים מרווחים בין החוליות. מדובר בשילוב של ליקויים טקטיים עם מצוקה פסיכולוגית. המחויבות של חלק מהשחקנים לעבוד ללא כדור פחותה בהשוואה לעונה שעברה, והקבוצה נכנעת בקלות רבה יותר.
ארנה סלוט (IMAGO)מובן שהמשבר הזה אינו תמידי, אך לא ידוע מתי הוא ייפתר, ולפי דיווחים מסוימים בממלכה התערער מעמדו של סלוט בעקבות ההתרסקות מול איינדהובן. נטיית ההנהלה הייתה לתת למאמן שזכה באליפות זמן לייצב את הספינה לפחות עד ינואר, אז גם ניתן להחתים בלם חדש. בסופו של דבר, פרימפונג ובראדלי אמורים להיות כשירים, וירץ ישולב בהדרגה, ובקישור המצב תקין גם כך עם סובוסלאי ואלכסיס מק-אליסטר.
כעת הגישה כלפי סלוט עלולה להשתנות, והמשחק מול ווסטהאם בלונדון ביום ראשון הופך למבחן משמעותי מאוד עבור ההולנדי. הוא צריך למצוא את הנוסחה הנכונה להתמודדות מול היריבה הספציפית ולשקם לפחות חלקית את הביטחון העצמי של שחקניו אחרי 3 תבוסות רצופות. אם זה לא יקרה, הפטישים עלולים לנעוץ את המסמר האחרון מבחינתו.