מגן הקהילה היה הרבה יותר חשוב עבור קריסטל פאלאס מאשר מבחינת ליברפול. אלופת אנגליה הייתה שמחה, כמובן, לקבל עוד תואר בהופעת הבכורה של שחקני הרכש היקרים שלה. שניים מהם – הוגו אקיטיקה וג'רמי פרימפונג – אף מצאו אתמול (ראשון) את הרשת במשחק מרתק וכייפי בוומבלי, בעוד פלוריאן וירץ סיפק תצוגה ראויה. ובכל זאת, ארנה סלוט לא יבכה יתר על המידה על ההפסד בפנדלים בתום תיקו 2:2. לעומת זאת, הנשרים חוגגים תואר שני בהיסטוריה, וגם תואר שני תוך שלושה חודשים. על שניהם חתום דין הנדרסון, ושמו של השוער נרשם באותיות זהב בספרים של המועדון. יש הגורסים שהוא ייזכר כאחד הגיבורים הבולטים בתולדות קריסטל פאלאס, וזה לא דבר של מה בכך כי הלונדונים יחגגו עוד מעט 120 שנה להיווסדם.
העונה שעברה הייתה מזהירה בכל קנה מידה עבור הנדרסון. הוא הצטיין במשחקים לא מעטים, ודי להזכיר את ההצלות בחצי גמר הגביע האנגלי מול אסטון וילה. לשיאו הוא הגיע שוב באצטדיון הלאומי של אנגליה, עם רשת נקייה בגמר מול מנצ'סטר סיטי. המופע כלל הדיפת פנדל של עומאר מרמוש, אחריו הצהיר השוער: "הייתה לי תחושה שאעצור את זה כי ידעתי לאן הוא יבעט". טוב, זה כלל לא מפתיע. הנדרסון ידוע כבר מזמן כמומחה לבעיטות מהנקודה הלבנה, ועצר בין היתר את הניסיונות של הארי קיין, דקלן רייס ויורי טילמאנס. אז אתמול הוא עשה זאת פעמיים בדו קרב כדי לגרום אושר עילאי לנשרים.
מוחמד סלאח שלח את את הבעיטה שלו ליציע, אבל את אלכסיס מק אליסטר ואת הארווי אליוט עצר הנדרסון בעצמו. הכנותיו היו מדוקדקות, והפתק עם הטיפים על כל כוכב ליברפול הוחבא על בקבוק המים שלו. אחרי ההנפה, הוא הודה לכל העוסקים במלאכה, והיה ברור שהיו רבים כאלה – הנדרסון הוכן מראש לכל אחד. בהקשר זה, הסוד הוא לדעת אם הבועט מתכנן את הביצוע מראש או מגיב לתגובת השוער. אם הכיוון לא תלוי בתגובת השוער, כדאי לו להמר על פינה, כפי שקרה עם מק אליסטר. אם הבועט מחליט לאן לבעוט אחרי שבחן את תנועות השוער, עדיף לו להישאר במקום, לא לתת רמזים ולהגיב לבעיטה שעשויה להיות עוצמתית פחות, כפי שקרה עם אליוט.
דין הנדרסון עם תואר מגן הקהילה (IMAGO)אז אוהד מנצ'סטר יונייטד, שגדל במועדון, בילה חלק נכבד מהקריירה בהשאלות ממנו, וחלם תמיד לככב באולד טראפורד, העניק לקבוצתו הצנועה תארים על חשבון שתי היריבות המושבעות של השדים האדומים – מנצ'סטר סיטי וליברפול. יש בזה משהו סמלי, ואוהדי יונייטד נזכרים כעת כיצד ישב הנדרסון על הספסל במהלך ההפסד לוויאריאל בגמר הליגה האירופית ב-2021. דויד דה חאה ספג אז 11 פנדלים בדו קרב, והחטיא את הבעיטה המכריעה בעצמו כדי להעניק את הגביע לצוללת הצהובה. מה היה קורה לו הנדרסון היה עומד בין הקורות במקומו? וכיצד הייתה מתפתחת דרכו במקרה כזה?
אין לדעת, אבל ברור שניכרת תחושה של פספוס. פרשנים מסוימים טענו כי כדאי היה להעניק את האפודה הראשונה להנדרסון עוד ב-2020, אחרי שהוא סיים תקופת השאלה מוצלחת ביותר במדי שפילד יונייטד. במשך שנתיים, היה דין הכוכב המרכזי של הלהבים, עזר להם לעלות לפרמייר ליג ולסיים בה במקום התשיעי. עם שובו למנצ'סטר, הוא הצהיר נחרצות: "אני מתכוון להיות להרכב, ואעבוד קשה מאוד כדי שזה יקרה. אני במומנטום חיובי, ולא יהיה חכם לעבור לספסל. זה לא יעזור לאף אחד מהצדדים". כאן ציפתה לו אכזבה, ולמרות כל מאמציו לא ניתן היה להדיח את הספרדי.
דין הנדרסון במנצ'סטר יונייטד (IMAGO)בסופו של דבר, יצא הנדרסון להשאלה נוספת בנוטינגהאם פורסט בעונת 2022/23 והחמיץ חלק נכבד ממנה בשל פציעה. העניין הוא כי גם לפני שנתיים, כאשר החליטה מנצ'סטר יונייטד לא להחתים את דה חאה על חוזה חדש, המאמן אריק טן האח העדיף אופציה אחרת לחלוטין. ההולנדי דרש לרכוש את אנדרה אונאנה מאינטר, והנדרסון שווק לקריסטל פאלאס תמורת 15 מיליון ליש"ט בלבד. בדיעבד, כאשר חוסר היציבות של הקמרוני ידוע היטב לכולם, בעוד טן האח מתחיל את עבודתו בבאייר לברקוזן, המהלכים האלה נראים בעייתיים ביותר – הן כלכלית והן מקצועית.
בעונתו הראשונה בדרום לונדון, הנדרסון גם חווה בעיות – התחרות מול סם ג'ונסטון לא הייתה פשוטה, וגם פציעה לא הועילה. הכל השתנה בקיץ שעבר, כאשר המאמן האוסטרי אוליבר גלאסנר הודיע לו חד משמעית כי הוא יהיה בהרכב והעניק לו את החולצה מספר 1. ג'ונסטון נשלח לוולבס, והנדרסון התכבד להשלים עונה בין הקורות בפרמייר ליג בפעם השנייה בלבד בחייו. כמו בשפילד יונייטד, הוא עשה זאת על הצד הטוב ביותר, ואף מעבר לכך, וההצגה הגדולה בוומבלי הייתה הדובדבן שבקצפת.
דין הנדרסון בנבחרת אנגליה (IMAGO)מחוץ למגרש, הייתה זו תקופה קשה מאוד עבור הנדרסון. בתחילת העונה שעברה הלך אביו לעולמו, והאובדן צבע את הכל בצבעים קודרים למדי. בראיון אחרי הזכייה בגביע, הקדיש השוער את ההישג לזכרו של האב וסיפר: "אני מרגיש שהוא ממשיך ללוות אותי". בנוסף, טבע באוקטובר חברו הטוב ג'ורג' בולדוק בבריכה. השניים התיידדו מאוד כאשר שיחקו ביחד בשפילד יונייטד, וגם מותו השפיע מאוד על מצבו הנפשי של הנדרסון. מאידך, הטרגדיות העניקו לו מוטיבציה מיוחדת. כישרון מעולם לא חסר לו, והאמון המוחלט מצד גלאסנר חיזק את הביטחון העצמי. וכך הפך סוף כל סוף הנער המבטיח לשעבר, שנכלל בסגל נבחרת אנגליה עד גיל 20 שזכתה בגביע העולם ב-2017, לאחד השוערים הטובים בפרמייר ליג.
ההכרה הזו באה באיחור מסוים, בצל הנסיבות. הנדרסון כבר בן 28, ובתסריט אחר היה אמור למצות את הפוטנציאל העצום שלו בשלב מוקדם הרבה יותר. הוא עשוי להסתכל בחרטה מסוימת על השנים שאיבד כאשר היה חתום במנצ'סטר יונייטד, והעובדה כי במאזנו 3 הופעות בלבד בנבחרת אנגליה הבוגרת מדברת בעד עצמה. ובכל זאת, לשוערים יכולה להיות קריירה ארוכה, ורבים מהם מגיעים לשיא אחרי יום הולדת 30. הנדרסון נמצא כעת בקבוצה הנכונה, ואור הזרקורים מגיע לו בזכות – וכך גם שני התארים. מי יודע, אולי רשימת התארים שלו בקריסטל פאלאס עדיין לא נסגרה. אולי יש לה אפילו סיכוי טוב יותר לזכות שוב בגביע האנגלי מאשר למנצ'סטר יונייטד.
שחקני קריסטל פאלאס חוגגים עם דין הנדרסון (IMAGO)