חזרתו של ז'וזה מוריניו לבנפיקה היא סגירת מעגל מופלאה – לא פחות. המאמן המפורסם שב למקום בו החל את דרכו העצמאית לפני רבע מאה בדיוק, ועוד בנסיבות מוזרות שהיו יכולות לשמש לתסריט הוליוודי משובח.
למעשה, כל הקדנציה הראשונה של מוריניו בבנפיקה היא חומר לסרט מתח. מחוץ לפורטוגל, הוא מזוהה במולדתו רק עם פורטו אותה הצעיד לזכייה בליגת האלופות ב-2004, שנה אחרי שהניף גם את גביע אופ"א. אולם, בשנת 2000 הוא בילה שבועות סוערים ומרגשים בצד האדום של ליסבון, הוכיח לראשונה את אופיו המיוחד, עזב בטריקת דלת, וגם כמעט חצה מיד את הכביש לשורות היריבה העירונית הגדולה ספורטינג. זו הייתה התקופה בה הוא ביסס את תדמיתו כאיש מקצוע חריג בנוף, כי מעטים מאוד, אם בכלל, היו נוהגים כמוהו.
אז בואו נצלול לסאגה הפנטסטית הזו. היא החלה ב-20 בספטמבר 2000, כאשר נשיא בנפיקה ואלה א אזבדו הציג במסיבת העיתונאים את המאמן החדש והמפתיע של הנשרים. הייתה זו החלטה יומרנית ולא שגרתית, כי מוריניו עבד עד אז רק כעוזרם של בובי רובסון ולואי ואן חאל, ולא נתפס כאדם שמתאים לקבל כבר בגיל 37 את המושכות במועדון המפואר ביותר במדינה. על פניו, היה הגיוני לצבור ניסיון בקבוצה צנועה הרבה יותר, והוא אכן לא היה הבחירה הראשונה של אזבדו.
ז'וזה מוריניו ובובי רובסון. נחשב עד אז כעוזרו של האנגלי (IMAGO)אלא שנדרשו צעדים בהולים. יופ היינקס הגרמני, שמאס בלחץ התקשורתי אחרי רצף כישלונות, הניף דגל לבן וטען כי יתפטר. אדבזו נפגש עם טוני, דמות אגדית במועדון כשחקן שהצליח מאוד גם כמאמן וזכה באליפות האחרונה של בנפיקה נכון לרגע ההוא, אי שם ב-1994. הקהל קיווה כי חזרתו תסייע בשיקום המועדון מהמשבר העמוק, אבל הפגישה איתו לא הניבה תוצאות. זה קרה בעיקר בגלל שהבחירות לנשיאות המועדון היו במרחק שבועות בודדים, וטוני כבר סגר מאחורי הקלעים עם מנואל וילאריניו, יריבו של אזבדו שהתיימר לנצח אותו בקלפי. לפיכך, הנשיא המכהן היה צריך לאלתר, והימר על מוריניו כפתרון זמני עם חוזה עד תום עונת 2000/01 בלבד.
האוהדים קיבלו אותו בחשדנות, והפסד במשחק הבכורה לא הועיל. גם המבחן האירופי הראשון הסתיים בפיאסקו, בהדחה מגביע אופ"א בידי הלמשטאד השבדית – אם כי ההפסד במשחק הראשון היה עוד בתקופת היינקס. ובכל זאת, ניתן היה לראות מיד את השינוי החד באווירה. מוריניו הגיע על תקן אנדרדוג, אך לא התנהל ככזה. הוא שפע כריזמה, שידר סמכותיות, הדיח מההרכב שחקנים יקרים שלא סיפקו את הסחורה, וקידם צעירים מקבוצת המילואים. את אלה שלא ענו על דרישותיו, כמו הכוכב המצרי סאברי, הוא קטל ללא רחמים באופן פומבי. במסיבת עיתונאים מתוקשרת הוא טען כי לקח לו שמונה דקות לשרוך נעליים כאשר קיבל הוראה להיכנס כמחליף, ולכן כל עוד גישתו לא תשתנה אין לו מה לחפש במועדון. לעומת זאת, אלה שהשקיעו את המקסימום זכו לגיבוי מוחלט מצד המאמן.
יופ היינקס. מוריניו שינה לגמרי את מתכונת האימונים שלו (רויטרס)מוריניו אף שינה לגמרי את מתכונת האימונים, תוך שהוא משתמש בכל השיטות שלמד אצל ואן חאל ורובסון. הוא העביר הוראות טקטיות מדוקדקות מאוד, וחלק מהשחקנים אהבו זאת מאוד. איתם הוא יצא לקרב, והתוצאות השתפרו בהדרגה. נדמה היה כי הקבוצה עוברת סוג של מהפכה ספורטיבית. אלא שבמקביל היא עברה מהפכה אמיתית בצמרת המועדון בשלהי אוקטובר, כאשר וילאריניו זכה בבחירות והדיח את אזבדו. כתוצאה מכך, חש מוריניו שהוא נמצא על זמן שאול, בעוד שמו של טוני כיכב בכותרות על בסיס כמעט יומי. בשיחה הראשונה עם הנשיא החדש הובטח לו שהוא ממשיך בינתיים בתפקידו, אבל היה ברור כי טוני ממתין מעבר לפינה. מוריניו ידע שאם יצליח הוא יוחלף בתום העונה, ואם ייכשל זה יקרה קודם לכן. עם המצב הזה הוא לא היה מוכן להשלים בשום אופן.
נובמבר היה חיובי מאוד על המגרש, וב-3 בדצמבר נרשם ההישג הגדול הראשון בקריירה של מוריניו. בנפיקה אירחה באצטדיון האור לדרבי חם את האלופה המכהנת ספורטינג, שעברה משבר לא פשוט בעצמה. פייר ואן הוידונק, החלוץ ההולנדי בו מצא המאמן הצעיר שותף אמיתי, הרוויח בסוף המחצית הראשונה פנדל וגם דייק מהנקודה הלבנה. אחרי ההפסקה, חגגו הנשרים, וז'ואאו תומאס המחליף השלים צמד כדי להגדיל את התוצאה ל-0:3. מוריניו קיפץ בהתלהבות אל מול היציעים המשולהבים, והרגיש שזה הרגע הנכון להציב בפני ההנהלה אולטימטום.
ז'וזה מוריניו על הקווים מול בנפיקה רק לפני פחות מחודש (IMAGO)“או שתאריכו לי את החוזה בשנה נוספת עד קיץ 2002, או שאני עוזב עכשיו”, הוא אמר ל-וילאריניו. קחו רגע ותחשבו על עוצמת החוצפה. בחור חסר ניסיון, שכיהן במשך קצת יותר מחודשיים במשרה שהיא פסגת שאיפותיו של כל מאמן פורטוגלי, איים להתפטר אם לא יתנו לו חוזה חדש, רק בגלל שהוא ניצח בדרבי. הנשיא הטרי נדהם מהתעוזה, וסבר כי מדובר בבלוף. גם לו היה אגו גדול, והוא לא התכוון להיכנע לתכתיבים של מאמן די אלמוני שהובא על ידי קודמו. היה לו הסכם ג'נטלמני עם טוני, והוא לא רצה להפר אותו. אז הוא אמר למוריניו שלא יהיה שום חוזה חדש. אפשר לעבוד על הקיץ ולראות מה יקרה אז, אבל אם בא לו הוא יכול לקום וללכת.
אז מוריניו קם והלך. הוא עזב את בנפיקה ביוזמתו, אחרי 11 משחקים בלבד. אוהדים ועיתונאים עקבו אחרי הדרמה בפה פעור והתקשו להאמין. הם הופתעו עוד יותר כאשר נודע כי ספורטינג כבר חיכתה למאמן הצעיר, ואולי אפילו ידעה על המהלך מראש. כי אחרי התבוסה בדרבי, פיטר נשיא האריות לואיס דוקה את המאמן אוגוסטו אינאסיו. מטרתו הייתה למנות את מוריניו במקומו, אך הידיעות על כך דלפו לתקשורת, והאוהדים בירוק-לבן התקוממו. הם לא רצו מאמן טירון, ועוד פחות מכך את האיש שחגג מולם בהפגנתיות ימים ספורים קודם לכן.
טוני אוליביירה. הסיבה לעזיבת מוריניו (IMAGO)“הכל היה סגור. לא הצלחתי רק כי העסק פורסם מוקדם מדי. היו אנשים בעייתיים שיצרו אווירה רעילה במטרה להרחיק את מוריניו מאיתנו. הם תמיד גרמו לנו נזק. מה היה קורה לו מוריניו היה חותם? אני משוכנע שהיינו שומרים על תואר האליפות”, סיפר בדיעבד דוקה, שנאלץ להתפטר בעצמו מתפקידו זמן קצר לאחר מכן. ספורטינג סיימה בסופו של דבר רק שלישית, אבל גורלה היה טוב הרבה יותר מבנפיקה שהתדרדרה עם טוני למקום השישי המביש. באליפות זכתה באופן סנסציוני בואבישטה הקטנה, שהקדימה בנקודה את פורטו. הפתעת עונה נוספת הייתה לייריה הצנועה שטיפסה למקום החמישי מעל בנפיקה.
מאמן לייריה מנואל ז'וזה קיבל כתוצאה מכך הצעה מאל אהלי המצרית, ואת המשרה הפנויה תפס מוריניו. הוא שידרג את הקבוצה גם ביחס לעונה החלומית הקודמת, ותוך חצי שנה פורטו כבר חטפה אותו. את ההמשך אתם יודעים. ההצלחה המסחררת על ספסל הדרקונים הפכה אותו לעילוי ולמיתוס בצפון פורטוגל, בעוד בנפיקה הצטערה מאוד בדיעבד על הפרידה, וגם אנשי ספורטינג בהו במתרחש בעצב. דוקה מעולם לא סלח לגורמים בתוך המועדון שסיכלו את החתמתו של מוריניו, ואילו וילאריניו הודה לימים שעשה טעות. “בדיעבד הייתי נוהג אחרת ונותן למוריניו את החוזה שביקש”, הוא אמר. אבל לא בוכים על חלב שנשפך.
ז'וזה מוריניו מנשק את גביע האלופות עם פורטו. אהב לנצח את בנפיקה (IMAGO)באשר למוריניו, הוא לא סלח לבנפיקה על היחס שקיבל. הוא נהנה מאוד להתעלל בנשרים כמעט בכל הזדמנות. עם פורטו הוא ניצח אותם בארבעת המפגשים הראשונים, אם כי הפסיד בגמר הגביע ב-2004, מה שמנע ממנו זכייה בטרבל מופלא. עם מנצ'סטר יונייטד הוא ליקט שני ניצחונות בשלב הבתים בליגת האלופות ב-2017. לכן, כאשר הוגרלה פנרבחצ'ה שלו בפלייאוף העליה לצ'מפיונס ליג בחודש שעבר דווקא נגד בנפיקה, הוא פצח במונולוג אופייני לקראת ההתמודדות. “תמיד ניצחתי את בנפיקה כי הקבוצות שלי תמיד היו טובות יותר. אפילו לייריה שלי הייתה טובה יותר מבנפיקה”, הוא הצהיר.
טוב, הפעם זה נגמר פחות טוב. אחרי 0:0 באיסטנבול, הפסידו הקנריות 1:0 באצטדיון האור, ועבור מוריניו זה היה הסוף. הוא פוטר וקיבל כהרגלו פיצויים נדיבים. היו שריחמו עליו על כך שסיים קדנציה ללא תואר, אבל בפועל ניתן להניח שהיסודות לקראת החיבור המיוחד הונחו בביקור בליסבון, בפגישות עם נשיא בנפיקה רוי קוסטה. מעמדו של המאמן הנוכחי ברונו לאז'ה לא היה טוב, הקהל יצא נגדו, והניצחון על פנרבחצ'ה עזר לו לשרוד רק במשך שבועות בודדים נוספים. הפסד מדהים לקרבאח בפתיחת שלב הליגה בצ'מפיונס ליג הביא להדחתו, ומוריניו כבר היה מוכן. הוא ידע שזה הולך לקרות.
ברונו לאז'ה וז'וזה מוריניו מתחבקים. לאז'ה לא ידע שזה יהיה מחליפו (IMAGO)וכך, יתקיים משחקו הראשון בקדנציה השנייה ב-20 בספטמבר 2025 - 25 שנה בדיוק, ממש בדיוק של יום, אחרי שהוצג שם על ידי הנשרים בפעם הקודמת. אפילו הנסיבות דומות, כי הבחירות לנשיאות מעבר לפינה, ורוי קוסטה עלול להפסיד. אבל הפעם הוא קיבל מראש חוזה לשנתיים, עד קיץ 2027. הפעם, יש להניח, הוא גם לא מתכוון להציג אולטימטום. הוא חוזר למועדון אותו אהב בילדות כדי להשלים את המשימה שלא בוצעה בתחילת הקריירה.
“עברו 25 שנה, אבל אני לא כאן כדי לספר על הקריירה שלי. בתקופה זו זכיתי לעבוד במועדונים הגדולים ביותר בעולם. פנרבחצ'ה הייתה טעות כי זו לא הרמה שלי. עכשיו אני חוזר לרמה האמיתית. ואני רוצה להגיד, כנציג אוהדי בנפיקה, שבשום מקום אחר לא הייתה לי מוטיבציה כמו כאן. ההבטחה שלי ברורה – אני אחיה למען בנפיקה. זו המשימה שלי, וזה כבוד עצום עבורי”, הוא אמר במסיבת העיתונאים הראשונה. הפעם זה לא ייגמר אחרי 11 משחקים.
ז'וזה מוריניו מתקבל בברכה במשחק של פורטו, אולי בפעם האחרונה בחייו (IMAGO)איך יקבלו אותו באצטדיון דראגו של פורטו, כאשר הוא יישב על ספסל היריבה הגדולה? יהיה מעניין מאוד לראות זאת כבר ב-5 באוקטובר. עוד קודם לכן, משחקו הראשון בליגת האלופות עם הנשרים יהיה דווקא בסטמפורד ברידג' נגד צ'לסי – הייתכן מפגש מרגש ופיקנטי יותר? ואז, במחזור האחרון בשלב הליגה, הוא גם יארח את ריאל מדריד. ימים מעניינים צפויים למיוחד בן ה-62 בליסבון, והוא חוזר בגדול לאור הזרקורים כדי לסגור את המעגל הכי חשוב בחייו.