בעולם שבו מכוניות־על איטלקיות שולטות באוספי הרכבים היוקרתיים ביותר – כשמדובר במותגים כמו פרארי ולמבורגיני – קשה להאמין שמי שעוררה את ההתלהבות הרבה ביותר באחרונה הייתה דווקא פורד אסקורט (כן כן, אתם קוראים נכון, זו לא טעות).
מסתבר שלא מדובר בעוד סתם פורד אסקורט, אלא באחת משנת 1976, בצבע לבן, בלי דלתות שנפתחות מעלה ובלי מנוע שמרעיד את קירות החניון. ועדיין, במכירה פומבית שנערכה בבריטניה, היא נרכשה בסכום שעורר לא פחות מהלם מוחלט: 320,905 אירו.
המכירה הפומבית התקיימה דרך בית Historics Auctioneers, ובמהלכה נקבע המחיר שהביא ללא מעט שפשופי עיניים. הרי מדובר בפורד אסקורט – נכון, אמנם גרסת RS 1800 הנדירה – אך עדיין, זו לא מכונית על מטורפת, אלא רכב משפחתי שפשוט הפך למכונית ראלי. המחיר שנקבע, אגב, גבוה פי מאה מהמחיר המקורי ששילמו עליה כשהייתה חדשה, אי שם בשנות השבעים. הקונה, אספן בריטי נלהב, לא התבלבל, ומיד תבינו גם למה...
אז מה הופך את הרכב הזה לכל כך מיוחד, יותר מאשר פרארי 296 GTB החדשה או מהלמבורגיני טמרריו המדהימה שהיא המחליפה את ההוריקאן? התשובה נמצאת עמוק בהיסטוריה של הרכב, ברמת הנדירות שלו, ובאותנטיות הבלתי מתפשרת שהוא משדר.
פורד אסקורט 1976 (Historics Auctioneers)מדובר בדור השני של פורד אסקורט, כאשר מתחת למראה הצנוע של הדגם הזה מסתתרת מהפכה מכנית קטנה: מנוע בנפח 1.8 ליטרים – מנוע עם גל־זיזים כפול עילי (DOHC), שנבנה במקור עבור מכוניות פורמולה 2, והותאם בידי פורד למרוצי ראלי. הסאונד המתכתי, התגובה המיידית והעמידות שלו, הפכו אותו לאחד הכוחות המובילים של אליפות העולם בראלי בשנות השבעים.
וכאן גם נכנס לתמונה גם עניין הנדירות. רק 109 יחידות מה־RS 1800 יוצרו אי פעם, ורבות מהן לא שרדו. חלקן נהרסו בתאונות קשות במהלך מרוצים, אחרות פורקו לחלקים כשכבר לא היו רלוונטיות, ורבות פשוט ננטשו בתקופות שבהן איש לא שיער שעתידן הכלכלי עוד יפרח. העובדה שדווקא הרכב הזה שרד את השנים כשהוא במצב כל־כך טוב, הופכת אותו למשהו שקרוב יותר ל”ארכיאולוגיה מוטורית” מאשר לאספנות קלאסית.
הדגם הספציפי הזה, עם לוחית הרישוי ONO 804P, נושא עימו סיפור מיוחד אפילו יותר. מדובר ביחידת ההדגמה השנייה שנמסרה לעיתונאים ב־1976, לאחר שהרכב הראשון נהרס לחלוטין בתאונה. אחרי שסיים את חייו כמכונית הדגמה, נמכר הפריט היקר לאדם פרטי, ומאז נשמר במסירות בידי אותה משפחה במשך כמעט חמישים שנה. במהלך כל התקופה הזו הוא גמע פחות מ־40,000 קילומטרים – נתון מדהים עבור רכב כל־כך ותיק.
פורד אסקורט 1976 (Historics Auctioneers)למרות מעט הקילומטרים שנסע, עבר הרכב שתי עבודות שיקום, כאשר המטרה בכל פעם הייתה שימור מוחלט של המקור, בלי לגעת ב”רוח הדגם” או להכניס "שדרוגים" מודרניים שיכלו לפגוע באותנטיות. התוצאה: חלק מהנוכחים במכירה הפומבית העידו כי המצב של הרכב טוב יותר מאשר כשירד מקו הייצור במפעל...
העניין סביב המכירה היה חוצה גבולות עם נוכחים במקום ומשתתפים בטלפון – כולם ידעו שזו הזדמנות כמעט בלתי חוזרת לרכוש רכב כזה במצב כה נדיר. אמנם האמירה "בלתי חוזרת" היא תמיד “טריקית”, כי תמיד ייתכן שבעתיד תופיע מכונית דומה, אבל בעולם שבו זמינות היא שם המשחק, ההמתנה הבאה עלולה להימשך שנים – ועבור המיליארדרים והאספנים, הזמן שווה יותר מהכסף.
כך הפכה האסקורט RS 1800 הקלאסית מעוד מכונית ראלי משנות השבעים לאייקון תרבותי, כמעט כמו הסובארו אימפרזה של שנות התשעים או האלפא רומיאו ג'וליה GTA מהסיקסטיז. זהו סיפור של מכונה ששרדה לא רק את פגעי הזמן, אלא גם את תלאות השוק – והפכה להשקעה לכל דבר, בעלת ערך כלכלי, ריגשי והיסטורי.
ייתכן שבעתיד יימכרו דגמים נוספים בסכומים דומים או אף גבוהים יותר, אך מה שייחודי ברגע הזה הוא השילוב בין הרכב הספציפי, ההיסטוריה האישית שלו, מצבו המכני והוויזואלי, והרעב של השוק לאותנטיות. עכשיו נותר רק לחכות רק למכירה המסקרנת הבאה.
הכותב שי לב שימש בעבר כעורך הראשי של אתר ONE ובימים אלו עורך את מדור האזור המוטורי באתר.
רוצים לדעת ראשונים על כל כתבה במדור האזור המוטורי? היכנסו לתפריט באפליקציית ONE בסמארטפון, בחרו “התראות” וסמנו את האזור המוטורי. נתראה בכתבה הבאה