יש אלמנטים ברכב שנמצאים ממש מול העיניים שלנו, ובכל זאת רוב הנהגים לא יודעים להסביר מדוע הם קיימים. אחד מהם הוא הפס השחור שמקיף את שמשת הרכב, זה שמורכב מעשרות נקודות שחורות זעירות ויוצר מעבר מדורג בין החלק האטום לקצה לבין הזכוכית השקופה. ברוב המקרים הוא נראה כמו עיצוב אסתטי, אבל בפועל מדובר באחד מהאלמנטים החשובים ביותר בבטיחות ובתקינות הרכב.
כדי להבין את המשמעות שלו צריך להתחיל מהחומר שממנו הוא עשוי. הפס אינו מדבקה ואינו צבע רגיל, אלא ציפוי קרמי ש”נאפה” על השמשה בתהליך הייצור. מדובר בשכבה קשיחה במיוחד, שנצמדת לשמשה כחלק בלתי נפרד ממנה – זו אינה שכבה שניתנת לקילוף או לשחיקה פשוטה, אלא חלק מובנה שמיועד לתפקד לאורך כל חיי הרכב.
הציפוי הקרמי הזה הוא בעצם המשטח שאחראי על ההדבקה המושלמת של השמשה למרכב. מאחורי הקלעים, החיבור בין הזכוכית לגוף הרכב נעשה באמצעות דבק יוריטן, חומר חזק במיוחד שמחזיק את השמשה ומונע ממנה להיפרד בעת תאונה. ה-Frit Band הוא מה שמאפשר לדבק להיאחז בחוזקה, משום שהמרקם הקרמי יוצר אחיזה אידיאלית שלא מתדרדרת עם השנים.
הנקודות המדוברות (בינה מלאכותית)אחד האיומים הגדולים ביותר על דבקים בתעשיית הרכב הוא חשיפה לשמש. קרני UV מסוגלות לפרק חומרים לאורך זמן, ובשמשת הרכב מדובר בסיכון ממשי: דבק שהתייבש או התפרק עלול לאבד מהחוזק שלו ולגרום לדליפת מים, במקרה הטוב, או להיפרדות השמשה, במקרה הרע. כאן נכנסת לתמונה השכבה הקרמית, שתפקידה להגן על הדבק מהשמש ולשמור על תכונותיו שנים ארוכות.
מעבר לתפקיד המבני, הנקודות השחורות עצמן ממלאות תפקיד נוסף: וויסות חום. במהלך ייצור השמשה, כשהזכוכית עוברת תהליך אפייה, החלקים השחורים נוטים לספוג יותר חום מהאזורים השקופים. כדי למנוע חימום יתר שעלול לעוות את הזכוכית, נקבע מערך מדורג של נקודות — גדולות בקצה וקטנות יותר ככל שמתרחקים ממנו. כך החום מתפזר בצורה אחידה, ושומרים על איכות אופטית גבוהה.
אם ההדרגתיות הזו לא הייתה קיימת, הזכוכית הייתה מתחממת בצורה לא אחידה, חלקים ממנה היו מתעוותים והייתה נוצרת תופעה אופטית שנקראת lensing — מצב שבו קווים ישרים נראים מעוגלים או שבורים דרך השמשה. בעידן שבו בטיחות הראייה בנהיגה היא פרמטר ראשון במעלה, זהו ליקוי שלא ניתן להתפשר עליו.
גם מסביב למראה המרכזית (בינה מלאכותית)תפקיד נוסף שהרבה נהגים לא מודעים אליו הוא הצללה. בחלק העליון של השמשה, במיוחד סביב המראה המרכזית, מופיעה ריכוזיות גבוהה יותר של נקודות. הן נועדו ליצור "מגן שמש שלישי" שמפחית סנוור במקום שבו שני מגני־השמש המסורתיים כלל לא מכסים. המשמעות: שדה הראייה המרכזי נשאר נקי מסנוור גם בשעות שהשמש פוגעת בדיוק בזווית ה”מציקה” ביותר.
לצד כל המורכבות ההנדסית, יש גם היבט עיצובי לא פחות חשוב. הדבק שמאחורי השמשה הוא בדרך כלל בצבע חום, לא בדיוק משהו שמעצבי רכב היו רוצים לחשוף. הפס המדורג של הנקודות מעניק למסגרת השמשה גימור נקי, אחיד ואלגנטי יותר — כזה שמשתלב בעיצוב הרכב ומונע מראה "לא גמור".
לבסוף, חשוב להבין שהשמשה הקדמית אינה רק מחסום רוח; היא חלק אינטגרלי ממבנה הרכב ותורמת לקשיחות השלדה הכוללת. כדי שהיא תבצע את תפקידה המבני, ההדבקה שלה חייבת להיות מושלמת — ושם בדיוק ה-Frit Band מוכיח את עצמו. זהו רכיב קטן ופשוט לכאורה, אך כזה שעומד מאחורי בטיחות, יציבות ואיכות אופטית בכל נסיעה.
הכותב שי לב שימש בעבר כעורך הראשי של אתר ONE ובימים אלו עורך את מדור האזור המוטורי באתר.
רוצים לדעת ראשונים על כל כתבה במדור האזור המוטורי? היכנסו לתפריט באפליקציית ONE בסמארטפון, בחרו “התראות” וסמנו את האזור המוטורי. נתראה בכתבה הבאה