הליגה האיטלקית הבטיחה וקיימה העונה. מאבק האליפות היה צמוד עד המחזור האחרון, בניגוד לכל הליגות הבכירות האחרות. הקרב על ההעפלה לליגת האלופות הוכרע ממש בדקות האחרונות. כך גם המירוץ לקונפרנס ליג, שהסתיים באופן דרמטי וסנסציוני. וגם זהות שתי יורדות מתוך שלוש נקבעה רק אתמול (ראשון), כאשר חמש קבוצות היו בסכנה ממשית. זו הייתה עונה מרתקת וקסומה, והגיע הזמן לסכם אתה.
על נאפולי כבר כתבנו כאן, ועכשיו תורן של כל יתר הגיבורות הראשיות. אינטר הייתה אמורה לקחת אליפות בקלות יחסית. לא כמו בעונה שעברה, אז הפער ממילאן במקום השני עמד על 21 נקודות שמנות, אבל לרשותו של המאמן סימונה אינזאגי עמד הסגל הכי איכותי והכי עמוק בארץ המגף, ובפער ניכר. השחורים-כחולים אף הובילו את הטבלה לאורך רוב המחזורים בשנת 2025, והביטחון העצמי ניכר עליהם היטב. למעשה, אינטר שאפה ברצינות לזכות בטרבל ולשחזר את ההישג ההיסטורי מ-2010. בשורה התחתונה, העומס הזה פעל לרעתה.
כי ביישורת האחרונה היא לא עמדה בקצב. הקרבות המתישים מול באיירן מינכן וברצלונה בליגת האלופות הניבו ניצחונות מפוארים ומרגשים, אך גם שאבו המון כוחות פיזיים ונפשיים. אינטר הודחה מהגביע האיטלקי בחצי הגמר בידי היריבה העירונית, וחמור מכך – לא הצליחה למצוא את הרשת בשני ההפסדים לבולוניה ולרומא באפריל. גם כך היא הייתה יכולה לזכות בסקודטו אלמלא הפנדל שקיבלה לאציו בזמן פציעות במחזור הלפני האחרון. אפשר לראות בכך חוסר מזל, אבל באופן עקרוני מדובר בפיאסקו – כי היתרון הבסיסי היה עצום. אם תנצח אינטר את פאריס סן ז'רמן בגמר ליגת האלופות בשבת, הפספוס בזירה המקומית יהיה הרבה פחות צורם. אם תפסיד, זה יירשם כמפגן לוזריות סטייל באייר לברקוזן של עונת 2002.
תשוקה, אהבה וטירוף: נאפולי אלופת איטליה!גם אטאלנטה עשויה אולי להרגיש סוג של פספוס. הקבוצה של ג'אן פיירו גאספריני פתחה את העונה באופן משכנע מאוד אחרי הזכייה בליגה האירופית אשתקד, והובילה את הטבלה בסוף 2024. באותה תקופה היא, ולא נאפולי, נראתה כיריבה החזקה ביותר של אינטר בקרב על הכתר. ואולם, קצב צבירת הנקודות הואט בשנה החדשה, ההפסד הביתי לנאפולי היה משמעותי מאוד וההפסד הביתי לאינטר חיסל את התקוות להיאבק על התואר ההיסטורי. באותה תקופה, "הצליחה" איכשהו הקבוצה לסיים ארבעה משחקי בית רצופים ללא שער זכות – דבר חריג ביותר בהתחשב בכך שמתיאו רטגי סיים כמלך הכיבושים של הליגה עם 25 שערים, ובאופן כללי כבשה אטאלנטה 78 פעמים ב-28 מחזורים – שער אחד בלבד פחות מאינטר.
החודשים האחרונים התנהלו בצל חוסר הוודאות סביב עתידו של גאספריני. המאמן שבנה את הקבוצה ומצעיד אותו לצמרת מאז 2016, ספג ביקורת על יחס לא הולם כלפי אדמולה לוקמן, אותו קטל על פנדל לא מוצלח והפרשה לא הייתה פשוטה לעיכול. בפברואר הודיע המנטור על כך שלא יאריך את החוזה מעבר לקיץ 2026 ופרשנים רבים הסיקו מכך שייפרד בתום העונה הנוכחית. מאז הכחיש גאספריני דיווחים אלה, אך הטעם המריר עדיין נשאר וכך גם הסיכוי שהפרידה תתרחש בכל זאת. נכון לעכשיו, הוא מתכוון כנראה להשלים עשור במועדון, העונה הבאה תהווה את הסיכוי האחרון לסקודטו סנסציוני.
הפנים לליגת האלופות: 0:2 לאינטר נגד קומוואם כבר מדברים על מאמנים, אזי הסיפור המרגש ביותר של החודשים האחרונים הוא קלאודיו ראניירי. הוא פרש בדמעות אחרי שהציל את קליארי אהובתו מירידה בעונה שעברה, אך בנובמבר נקרא שוב לדגל במועדון אותו הוא אוהב אפילו יותר. הרבה יותר. ראנייירי מעולם לא היה מסוגל לסרב לרומא, ונכנס לתפקיד כמאמן השלישי של הג'אלורוסי העונה אחרי דניאלה דה רוסי ואיבן יוריץ' שפוטרו. התנאים היו קשים מאוד בצל הניהול השערורייתי, ורוב הפרשנים הניחו כי ראניירי מסכן את מורשתו באולימפיקו. בפועל, לא ניתן לסכן אותה באמת כי הקהל של רומא מאוהב בו. ובמחינה מקצועית, הייתה זו הצלחה מסחררת.
רומא הייתה בחלק התחתון של הטבלה עד שראניירי הגיע. איתו היא הפכה לקבוצה הכי יציבה בליגה, ויצאה לרצף של 19 משחקים ללא הפסד בין דצמבר למאי. מעידה מתסכלת בברגאמו מול אטאלנטה עלתה לה בסופו של דבר בכרטיס לליגת האלופות, אותו פספסה על חודה של נקודה בגלל הניצחון של יובנטוס בוונציה. כך או כך, רשם ראניירי בן ה-73 תקופה קסומה ומרגשת, וביציעי האולימפיקו נפרדו ממנו בחום לפני שבוע. כעת הוא יפרוש שוב, אבל אם וכאשר תיקלע רומא למשבר חדש, שמו יוזכר באופן מיידי. כי ראניירי ורומא זה חיבור קוסמי.
לא מסוגל לסרב לרומא. ראניירי (רויטרס)יובנטוס חגגה אתמול בראוותנות את ההישג הדרמטי בוונציה, כי זה לא היה רחוק מתוצאת תיקו הרסנית. גם כך הפכה הגברת הזקנה "אלופת התיקו" בארץ המגף עם 16 תוצאות שוויון – רובן המוחלט בסיבוב הראשון. עם טיאגו מוטה על הקווים, לא הפסידה יובה בליגה עד ינואר, אך בכל זאת הייתה רחוקה מהפסגה עם מאזן ביזארי למדי. ברשימת התיקו ניתן למצוא גם 4:4 מטורף מול אינטר בסן סירו באוקטובר – המשחק הטוב ביותר של העונה. בפברואר אף ניצחה יובנטוס את הנראזורי 0:1 בבית, כך שהיא יכולה להיות מאושרת מתרומתה הגדולה לגניזת התואר מהיריבה המושבעת שלה.
התוצאות האלה לא הצילו בסופו של דבר את משרתו של מוטה, שפוטר במרץ. איגור טודור שהחליף אותו, לא שיפר את המצב באופן דרמטי וכעת מדברים בעיר על שובו האפשרי של אנטוניו קונטה. ההעפלה לליגת האלופות ברגע האחרון בהחלט שיפרה את הסיכוי לכך, וזו הסוגיה הבוערת ביותר באיטליה בימים אלה.
אז יובה הלכה לליגת האלופות, רומא לליגה האירופית, ואת הכרטיס לקונפרנס ליג תפסה אתמול באופן לחלוטין לא צפוי פיורנטינה. טוב, בתחילת העונה כיוונו הסגולים למקום גבוה הרבה יותר, כי בתחילת דצמבר הם הובילו את הטבלה בצוותא עם אטאלנטה, עם 10 ניצחונות והפסד בודד. דויד דה חאה, שחתם במועדון אחרי שנה מחוץ למגרשים, הפך למנהיג – ונותר כזה עד הסוף, אבל החבורה מפירנצה ממש לא עמדה בקצב.
יובנטוס בליגת האלופות אחרי 2:3 על ונציהמבחינת הצופים הנייטרלים זה מצער, כי כאשר המוזה נחה על מויזה קן זו קבוצה מהנה מאוד לצפייה. המאמן רפאלה פלאדינו עשה עבודה חיובית בעונתו הראשונה, וכעת אפשר לבנות עליה את ההמשך. השער מספר 19 העונה של קן העניק לפיורנטינה 2:3 על אודינזה, והקפיץ אותה מעל לאציו בדרך לאירופה.
זה קרה כי הנשרים מרומא נכנעו באולימפיקו ללצ'ה, במשחק בו נקודה הייתה שולחת אותם לקופנרנס ליג. ביחד עם ההצלחה המסחררת של רומא, מדובר בסיום עגום מאוד לעונה בה היו ללאציו הרבה רגעים גדולים עם המאמן מרקו בארוני שדוגל בסגנון הרפתקני וחיובי. המטרה המוצהרת הייתה להעפיל לליגת האלופות וזה אף לא היה רחוק, אך גם לכישלון יש יתרונות. כמו נאפולי העונה, תוכל לאציו להתרכז בעונה הבאה רק בליגה האיטלקית, וזה עשוי לסייע לה מאוד.
קבוצה נוספת ש"תרוויח" מנסיבות אלה היא מילאן, ובמקרה שלה קצת קשה לאוהדים לראות זאת באור חיובי כלשהו. האוהדים הפגינו במשחק האחרון של העונה וקראו להנהלה ללכת הביתה – זה כולל גם את המנהל הספורטיבי, זלאטן איברהימוביץ' שלא מסוגל למלא את תפקידו כראוי, ועדיין מרוכז בעיקר בטיפוח המותג הפרטי שלו. ההימור של פאולו פונסקה כיורשו של סטפאנו פיולי בתפקיד המאמן לא הצליח – יש שיגידו שזה היה צפוי.
מה יהיה? זלאטן איברהימוביץ' (רויטרס)סרג'יו קונסייסאו הביא המון אנרגיות על הקווים והניצחון על אינטר בגביע היה מפואר, אבל בגמר הפסידו האדומים-שחורים לבולוניה, ובאופן כללי העונה מסתיימת בבלאגן ניהולי מוחלט, ובידיים ריקות במקום השמיני. התוצאה האומללה הזו מסתירה את העונה הנהדרת של טיג'אני ריינדרס, שהיה אחד הקשרים הטובים באיטליה, ואף מעבר לכך.