גידי ליפקין
|
בהתאחדות לכדורגל הפכו את קמפיין מוקדמות המונדיאל לקרקס נודד עבור נבחרת ישראל. בסך הכול הנבחרת הלאומית שיחקה ותשחק בארבעה אצטדיונים שונים את משחקיה הביתיים – פעמיים בבלומפילד מול דנמרק וסקוטלנד, מול אוסטריה בסמי עופר, מולדובה בטוטו טרנר ואת המשחק האחרון ב-15.11 מול איי פארו תשחק הנבחרת בנתניה.
לא סתם רק כ-9,000 אוהדים הגיעו למשחקה האחרון של הנבחרת בב"ש עם הכנסה של כ-540 אלף ש”ח בלבד. הנבחרת כבר רשמה במשחקיה הכנסה של כמה מיליוני שקלים, וזה כישלון של מקבלי ההחלטות בעניין זה בהתאחדות לכדורגל. כאשר מפזרים את הנבחרת ברחבי הארץ אי אפשר למכור מנויים לאוהדים מראש לכל המשחקים.
אין סיבה שאוהד של הנבחרת המתגורר למשל בחיפה ייסע עד ב"ש או אפילו מי שמתגורר באזור המרכז לא ימהר ויעזוב הכול כדי להגיע דרומה כדי לצפות בנבחרת. בלי לפגוע בב"ש והסביבה שלה, אין שם מספיק אוהדים שיבואו למלא את טוטו טרנר כדי לעודד ולתמוך בנבחרת הלאומית.
נבחרת זו לא קבוצה, לבטח כאשר זו קבוצה שאין לה כמעט נציגים בנבחרת. המחשבה מבחינת ההתאחדות לכדורגל הייתה – בואו נגרום לכך שבכל המדינה יוכלו לראות את הנבחרת, אך לגבי נבחרת לאומית זו תפיסה שגויה. נכון, מאז שהפסיקה הנבחרת לשחק באצטדיון ר"ג המיושן אין לה ממש בית אחד, אך כדי ליצור קהל קבוע, קהל שיגיע לכל המשחקים, קהל שבוי, בהתאחדות לכדורגל חייבים לקבל החלטה לקראת משחקיה הבאים – מפסיקים עם הקרקס הנודד, שבמסגרתו כל פעם משחקים במקום אחר.
יש להתאחדות לכדורגל כיום את אצטדיון בלומפילד, הוא חייב להפוך להיות הבית הקבוע של נבחרת ישראל עד שיבנה פה אולי אצטדיון חדש שישמש כבית הקבוע של הנבחרת. גם סמי עופר יכול לבוא בחשבון. כל האפשרויות של טדי, טוטו טרנר, ונתניה לא יכולות להיות יותר על הפרק. מראש כאשר בהתאחדות לכדורגל קבעו שהמשחק האחרון במוקדמות המונדיאל של הנבחרת מול איי פארו יתקיים בנתניה זו למעשה החלטה של ‘אנחנו לא יכולים להביא הרבה קהל, כי יש חוסר עניין בגלל היריבה הלא אטרקטיבית אז נקיים זאת באצטדיון יותר קטן’.
מחלקת השיווק ומקבלי ההחלטות בהתאחדות לכדורגל צריכים להתעורר, זו הבחירה הכי קלה, כדי לא להתאמץ. אתם צריכים לגרום לכך, שכמעט מראש, הנבחרת תמכור כמעט את כל המקומות למשחקיה באמצעות מנויים ובנוסף תשאירו עוד מאות כרטיסים רק לטובת חיילים, אבל תצאו מהתפיסה הלא מוצלחת, ולא מעניין לחץ כזה או אחר שמופעל עליכם מצד ראשי ערים, פוליטיקאים וכו'. שורה תחתונה – תנתקו את ההחלטות מכל הפוליטיקות, לפחות בכל עניין הקהל.