בדירוג הכובשים בליגה האיטלקית מקדימים רק חמישה שחקנים את אלברט גודמונדסון, וזו רשימה מפוארת בהחלט: לאוטרו מרטינס, דושאן ולאחוביץ', פאולו דיבאלה, אוליבייה ז'ירו ו-ויקטור אוסימן. החלוץ האיסלנדי בן ה-26 של גנואה חתום על 10 כיבושים עד כה, בדיוק כמו חביצ'ה קברצחאליה, רומלו לוקאקו ומרקוס טוראם. מכובד להיות בחברה כזו ושמו של גודמונדסון אף מוזכר כעת בנשימה אחת עם דייגו מיליטו כי הוא שחקן גנואה הראשון מאז הנסיך הארגנטיני האגדי שהבקיע 10 שערים לפחות לזכות גנואה בשתי עונות עוקבות.
כושרו המרשים בשלהי 2023 משך תשומת לב לא מבוטלת והאיסלנדי כיכב בינואר בכותרות בהקשר למעבר אפשרי בחלון ההעברות. אינטר, נאפולי וטוטנהאם הוזכרו כמועמדות לכאורה להחתימו, בעוד פיורנטינה הגישה הצעה רשמית שהיתה נמוכה מדי לטעמה של גנואה. המועדון הנוכחי לא מוכן למכור את האיסלנדי בפחות מ-30 מיליון אירו ויש לומר כי גם גודמונדסון עצמו לא ממהר לשום מקום.
המנטור המושלם: אלברטו ג'ילארדינו
הוא מעריך מאוד את שיתוף הפעולה עם המאמן אלברטו ג'ילארדינו, אשר בזכותו הצליח לפרוח. השנה הראשונה באיטליה, אחרי המעבר מאלקמאר בינואר 2022, הייתה עגומה למדי מבחינת האיסלנדי. הוא כבש אמנם שער בכורה בארץ המגף לרשת יובנטוס, אך הניצחון על הגברת הזקנה לא עזר לגנואה להימנע מירידה וגם בליגה השנייה התקשה גודמונדסון למצוא את הרשת – עד שג'ילארדינו קיבל את התפקיד בדצמבר. "הענקתי לאלברט חופש פעולה", הסביר בדיעבד אלוף העולם מ-2006 שיודע דבר או שניים על תפקיד החלוץ. ואכן, 2023 הייתה השנה הטובה ביותר בקריירה של האיסלנדי, שתרם רבות לחזרתה של גנואה למקומה הטבעי, ואז המשיך להפציץ גם בסרייה א’.
האיסלנדי נהנה ממעמדו ויודע שקפיצה לקבוצה גדולה יותר פירושה חזרה לספסל. הרי כבר בגיל 16 ויתר גודמונדסון על אופציות נוצצות – הוא היה במבחנים בארסנל ובליברפול, אך בחר לחתום באקדמיה של הירנביין וטען: "עשיתי את זה כי צריך להיות ריאלי וחשבתי שאוכל להתקדם לסגל הראשון מהר יותר בהולנד. זו הייתה החלטה קשה כי נהניתי מאוד באנגליה, ובמיוחד כי אני אוהד ארסנל".
סבא רבא היה בארסנל ובמילאן
למה הוא קשור דווקא לתותחנים? כי סבא רבא שלו, אף הוא אלברט גודמונדסון, לבש את מדיהם – ולא סתם. כאשר הצטרף אליהם ב-1945, הוא היה השחקן השדה הזר ראשון בתולדות ארסנל. הקדנציה הזו הייתה קצרצרה, אבל גודמונדסון היה ללא ספק הכדורגלן האיסלנדי הטוב בדורו והמשיך במסע האירופי שלו גם למילאן. שם הוא עבר פציעה קשה בברך ורק רופא שעבד באינטר היה מסוגל לנתח אותו באותה תקופה – ולכן נאלץ החלוץ לבטל את חוזהו עם האדומים-שחורים על מנת לקבל טיפול רפואי הולם. הזוי, אבל עובדה.
אלברט גודמונדסון הסב היה דמות יוצאת דופן בכל מובן אפשרי כי אחרי הפרישה הוא לא רק עבד כיו"ר ההתאחדות האיסלנדית, אלא נכנס בהצלחה מרובה לפוליטיקה הארצית. הוא היה מועמד לנשיאות איסלנד ב-1980, כיהן כשר האוצר וכשר התעשייה, כקונסול צרפת באיסלנד, ולבסוף כשגריר איסלנד בצרפת. יש אינספור סיפורים אודותיו ואלברט גודמונדסון הצעיר שמע אותם מילדות, גם אם לא התמזל מזלו לפגוש את הסבא רבא – הוא הלך לעולמו ב-1994, והצאצא החדש במשפחה נולד ב-1997.
גם אמא כדורגלנית, אבא שדר דגול
וזו הרי משפחה עם מורשת כדורגל פנטסטית. בנו של אלברט גודמונדסון, כלומר סבו של אלברט גודמונדסון ג'וניור, הוא אינגי ביורן אלברטסון, הכובש השני בטיבו בכל תולדות הליגה האיסלנדית. בתו של אלברטסון היא כריסטביורן אינגטודיר, שהצטיינה בכדורגל בעצמה ורשמה הופעות בינלאומיות כקשרית נמרצת מרחבה לרחבה עם אופי של ווינרית וכושר פיזי אדיר.
היא התחתנה עם גודמונדור בנדיקטסון, שהיה חלוץ טוב במונחים מקומיים עם שליטה מיוחדת בכדור ואפילו בילה שתי קדנציות בליגה הבלגית. אלברט גודמונדסון ג'וניור הוא בנם הראשון, ולכן – עד כמה זה נשמע מוזר למי שאינו איסלנדי – אלברט גודמונדסון ששיחק בארסנל הוא סבא רבא שלו דווקא מצד האם. כי באיסלנד שם המשפחה משתנה מדור לדור, והדרך המקובלת לעקוב אחרי משפחות לא רלוונטית שם.
יש באיסלנד הרבה משפחות של כדורגל – למשל, איידור גודיונסן שיחק פעם בנבחרת לצד אביו, ועכשיו יש לו שלושה בנים חלוצים, אשר אחד מהם נמצא בסגל לקראת המפגש מול ישראל. ובכל זאת, השושלת ממנה בא אלברט גודמונדסון מיוחדת אפילו על רקע זה, ולא רק בגלל שיש בה שר ושגריר. אחרי פרישתו ממשחק, בחר גודמונדור בנדיקטסון לעבור לעמדת השדר, והפך לפופולרי במיוחד כי קולו ליווה את כל הקמפיין המופלא של הוויקינגים ביורו 2016. בנדיקטסון איבד את קולו כאשר איסלנד כבשה בזמן פציעות וניצחה את אוסטריה כדי לעלות לשמינית הגמר, וזה קרה לו שוב כאשר הנבחרת הדיחה שם את אנגליה באחת הסנסציות הגדולות ביותר בהיסטוריה.
הסתכסך עם מאמן איסלנד הקודם
התהילה החדשה של האב רק תרמה לציפיות הגבוהות שהיו לבנו, שנכלל כבר בסגל למונדיאל ברוסיה, אם כי לא נטל בו חלק ממשי כי הוא שיחק אז בקבוצת המילואים של איינדהובן. מטרת הבחירה בהולנד לא הושגה במהירות המיוחלת, למרות שאיינדהובן החתימה את גודמונדסון אחרי שנתיים בהירנביין. הוא בקושי שותף בסגל הראשון ועבר לאלקמאר ב-2018 כשהוא כבר בן 21. הקדנציה בקבוצתו ההולנדית השלישית הייתה טובה הרבה יותר, אך הוא עדיין לא תקע יתד קבוע בהרכב ואלקמאר בחרה לשווק אותו לגנואה לפני תום חוזהו, על מנת לקבל תמורתו כמיליון אירו.
שם, בזכות ג'ילארדינו, באה הנסיקה בשנה שעברה, אך יש להדגיש שהיא הפתיעה רבים במולדתו. גודמונדסון סומן בתחילת דרכו ככוכב עם פוטנציאל גדול, במיוחד בזכות הגנים שלו, אבל בנבחרת מעולם לא הצליח להותיר חותם משמעותי והיחס כלפיו בקרב האוהדים האיסלנדים נע בין תסכול לכעס. תדמיתו רק הלכה והידרדרה, והוא נתפס כשחקן אנוכי ועצלן שלא מוכן להתאמץ למען הקבוצה ולבצע פעולות הגנתיות. גישתו אף הובילה לסכסוך ממושך ומתוקשר עם המאמן הלאומי הקודם, ארנאר וידארסון.
החלוץ אפילו הדליף לפודקאסט פופולרי סודות מחדר ההלבשה בנבחרת, כולל ביצועים פיזיים של שחקנים אחרים, ובשלב מסוים בחר הבוס לנפות אותו מהסגל. כשזה קרה, הגיב האב השדר בפרסום הצהרה חריפה במיוחד. "לו הייתי במקומו של אלברט, הייתי מסרב לשחק בנבחרת כל עוד וידארסון הוא המאמן, כי הוא תוקף אותו בתקשורת ללא סיבה. למזלו, אלברט רגוע ממני ותמיד גאה לייצג את המדינה", נכתב שם, בין היתר. התבטאויות מסוג זה רק פגמו עוד יותר במוניטין של החלוץ.
טרם כבש במשחק רציני
ובאמת, הנתונים הסטטיסטיים שלו במדים הלאומיים מחפירים. לגודמונדסון שישה שערים ב-35 הופעות בנבחרת ומחציתם נכבשו במשחק ידידות זניח מול אינדונזיה אי שם ב-2018. גם השער לרשת פולין היה במשחק רעים, והשערים היחידים בהתמודדות רשמית הובקעו מול ליכטנשטיין הזעירה בקמפיין הכושל במוקדמות המונדיאל האחרון. בכל המשחקים הרציניים, אין לגודמונדסון אפילו שער אחד והסבלנות כלפיו אזלה מזמן. ההצלחה המסחררת שלו בשורות גנואה התקבלה, לפיכך, בסקפטיות – והוא אכן פופולרי הרבה יותר באיטליה בימים אלה מאשר באיסלנד.
בעילום שם, מפגינים העיתונאים האיסלנדים ספקות גדולים לגבי נכונותו של גודמונדסון לשנות את דרכו בנבחרת, והוא נחשב לאדם לא סימפטי באופן כללי. מכל המשפחה המפוארת שלו, הוא סוג של כבשה שחורה והפרשה האחרונה רק הגבירה את הסלידה ממנו. גודמונדסון נחשד בתקיפה מינית, והאישה שהתלוננה נגדו עירערה על ההחלטה לבטל את האישומים נגדו, כך שההליך הפלילי עדיין מתנהל כשדעת הקהל נגדו. בהקשר זה, ראוי לציין כי גודמונדסון הוא חובב כדורסל, והעריץ בילדותו את אלן אייברסון – לא בדיוק הדמות המושלמת מבחינת התנהגות מחוץ למגרש.
עם זאת, הפסיקה האחרונה איפשרה למאמן אוגה הריידה לזמן אותו לסגל מבחינה חוקית – והוא בחר לעשות זאת, מתוך הנחה כי אין לאיסלנד שחקן שמתקרב לרמתו בחוד כרגע, ואי אפשר לוותר על חלוץ שמדורג לצד אוסימן ולוקאקו. העניין הוא כי פתיחת העונה הייתה מוצלחת הרבה יותר עבור גודמונדסון מאשר התקופה האחרונה, והוא כבש פעם אחת בלבד מאז ינואר. ג'ילארדינו דיבר פומבית על המשבר בו נתון האיסלנדי, והביע ביטחון כי הוא יחזור לעצמו בהקדם, אך נכון לעכשיו כושרו לא מזהיר – וזה משקף בדיוק את הציפיות ממנו באיסלנד.
לגודמונדסון יש, אם כך, מטרה ברורה – להוכיח לאיסלנדים שהם טועים, ולכבוש סוף כל סוף שער חשוב שיקרב את הנבחרת להעפלה מפתיעה לאליפות אירופה. המשימה של ההגנה הישראלית ברורה גם כן – למנוע זאת ממנו. זה לא חייב להיות קשה במיוחד. גודמונדסון חולם לשחק בבוא העת בארסנל, או לפחות בברצלונה, אבל דיבורים על מעבר גדול נותרו בינתיים בגדר ספקולציות, ויש רק מאמן אחד בכל הקריירה שלו שהצליח לעזור לו למצות חלק ניכר מהפוטנציאל. למזלנו, לא קוראים לו אוגה הריידה.