Winter Is Coming. נדמה שאין כיום אחד שלא מכיר את המשפט הכי מפורסם של סדרת המופת “משחקי הכס”. אלא שעבור חובבי הספורט, החורף מסמל את אמצע העונה, הבטן שלה. ואין זמן טוב יותר לסיכומים מאשר האמצע, לראות מה קרה עד כה ולנסות לתהות מה יקרה בחצי העונה שנותרה. אמנם לחלק מהליגיונרים כבר נגמרה הליגה, אך עדיין עבור רובם זוהי אמצע העונה. ONE מציג לכם סיכום ביניים של הליגיונרים לעונת 2017/18.
ערן זהבי (גוואנגז’ו ר.פ) – 27 שערים
הליגיונר הבכיר ביותר שלנו, המלך הבלתי מעורער של הכדורגל הישראלי. תבחרו אתם איך לקרוא לאיש הכי מעניין בספורט הישראלי, שהכי מושך אש. זהבי סיפק עוד עונה חלומית מבחינתו, כאשר סיים כמלך השערים בליגה הסינית והיה רחוק שער אחד מהשוואת שיא הכיבושים לעונה בליגה הסינית. הכוכב הישראלי הפציץ 27 שערים ב-30 משחקים, עומד על ממוצע של שער כל 100 דקות בליגה. לזה צריך להוסיף גם שמונה בישולים ועוד שלושה שערים בגביע הסיני. מכונה. רק ניתן לתהות מה יקרה כאשר יעבור לקבוצה גדולה יותר בסין ועם שחקנים מעט יותר טובים.
מונס דאבור (רד בול זלצבורג) – 12 שערים
היורש של ערן זהבי? זוהי ללא ספק העונה הטובה ביותר של אקס מכבי תל אביב. אמנם לפני כשנתיים הוא גם סיפק מספרים מפלצתיים בגראסהופרס השווייצרית, עם 19 שערים ו-13 בישולים, אך העונה הוא כנראה ישבור את שיא הכיבושים שלו בליגה. החלוץ עומד כעת על 12 שערים בליגה ושלושה בישולים, בעוד שבליגה האירופית הוא עם חמישה שערים ושני בישולים בשבעה משחקים. דאבור מעמיד ממוצע מטורף של שער כל 113 דקות בליגה האוסטרית, בעוד בליגה האירופית הוא עם שער כל 149 דקות. מתי היה לנו חלוץ עם מספרים כאלה בגביעים האירופיים מאז זהבי?
תומר חמד (ברייטון) – שני שערים
אמנם הוא לא מפציץ כמו זהבי, לא כובש כמו דאבור, אבל אסור לשכוח שתומר חמד משחק בפרמייר-ליג. החלוץ, שבתחילת העונה עוד היה עם רגל וחצי ברדינג מהצ’מפיונשיפ, נשאר בסופו של דבר בברייטון ונראה שגם מבחינתו וגם מבחינת הקבוצה זו הייתה ההחלטה הנכונה; חמד כבש כבר שני שערים בפרמייר-ליג, בישל עוד שער אחד ומחזיק בממוצע נאה של שער כל 234 דקות בפרמייר-ליג. חמד אמנם שיחק עד כה בתשעה מתוך 15 המשחקים של ברייטון העונה בליגה ופתח בחמישה משחקים, אך כאשר הוא על כר הדשא הוא מספק את הסחורה וגם קבוצתו חווה עונה טובה עד כה כשהיא במקום ה-12 בפרמייר-ליג עם 17 נקודות.
תומר חמד.מספק את הסחורה (רויטרס)בירם כיאל (ברייטון) – אפס שערים
קשר נבחרת ישראל נפצע עוד לפני תחילת העונה, במשחק אימון נגד אתלטיקו מדריד, כאשר שבר את עצם השוקית. למעשה, הקשר עוד לא ערך את הופעת הבכורה שלו בפרמייר-ליג והוא עדיין מחכה לטעום את הדשא של הליגה הבכירה באנגליה. בינתיים, הוא שיחק עם קבוצת המילואים עד גיל 23 והצליח להרשים, כאשר הוא כבר נכלל שוב בסגל של ברייטון, אך כאמור עדיין מחכה להופעת הבכורה שלו.
טאלב טוואטחה (איינטרכט פרנקפורט) – אפס שערים
אחרי עונת בכורה פושרת למדי שהסתיימה עם הפסד בגמר הגביע הגרמני לבורוסיה דורטמונד, המגן השמאלי פתח את העונה הנוכחית בצורה טובה, כאשר פתח שלוש פעמיים בהרכב והצליח להרשים, אך לאחרונה מעמדו הולך ודועך. טוואטחה סיפק בישול אחד העונה בליגה, דבר שלא עשה בכל 14 הופעותיו אשתקד, אך מאז הפעם האחרונה שפתח בהרכב, אי שם באוקטובר, הוא שיחק בסך הכל 27 דקות בחמישה משחקים בהם היה בסגל.
ביברס נאתכו (צסק”א מוסקבה) – ארבעה שערים
אין ספק שזוהי אחת העונות היותר טובות של קשר נבחרת ישראל באירופה; נאתכו הפך למנהיג, לבעל הבית של הרוסים במרכז המגרש. השיא הגיע במחזור החמישי בליגת האלופות מול בנפיקה, לאחר שבישל ב-0:2 וזכה למחמאות רבות ואף הושווה ללא אחר מאשר אנדראה פירלו האגדי. נאתכו מחזיק בארבעה שערים ושני בישולים בליגה הרוסית ושני בישולים בבתים בליגת האלופות ושער במוקדמות. רק שימשיך כך.
אריאל הרוש (אנורתוזיס) – שישה משחקים עם רשת נקייה
איזו עונה נהדרת עוברת על השוער הירושלמי; אחרי שנים קשות בבית”ר ירושלים, מכבי נתניה והפועל תל אביב, וכשנדמה שהמזל הרע מסרב לנטוש אותו, החליט השוער לקחת את הכישרון שלו לקפריסין בתום ירידת הליגה עם האדומים ונראה שהמעבר לאי השכן עשה לו רק טוב. הרוש שמר על רשת נקייה בשישה משחקים מתוך 14 עד כה וספג בסה”כ שמונה שערים. אנורתוזיס ספגה הכי מעט בליגה למעט אפולון לימסול, אך האחרונה שיחקה משחק אחד פחות.
אריאל הרוש. עונה נהדרת עד כה (אינסטגרם)רוני לוי (אנורתוזיס) – אפס הפסדים בליגה
איזו תקופה נהדרת עוברת על רוני לוי; אחרי שהגיע אשתקד לקבוצה שהייתה בקרשים, המאמן הצליח להרים אותה לפלייאוף העליון והעונה המגמה נמשכת, כאשר הוא טרם הפסיד בליגה ב-14 משחקים והוביל את קבוצתו לשמונה ניצחונות. על אף תקציב יחסית נמוך לשאר הגדולות בקפריסין, רוני לוי עושה חיל באי השכן. השאלה המרכזית: מה היעד הבא אחרי אנורתוזיס.
ליאור רפאלוב (קלאב ברוז’) – אפס שערים
עונה מסויטת עוברת על אקס מכבי חיפה. אחרי שהיה הסמל הבלתי מעורער של הבלגים, עם שער ניצחון אדיר בגמר הגביע, הוא הפך לעוד שחקן. רפאלוב לא מסתדר עם המאמן החדש איבן לקו, שלא כל כך סופר אותו. בתקופתו של מישל פרודום, מספטמבר 2013 עד תחילת העונה הנוכחית, רפאלוב היה הלידר של קלאב ברוז’ ונראה שהוא יסיים שם את הקריירה, אך כעת הוא קרוב מאוד לחזור לישראל כדי להציל את הקריירה שלו שהולכת ודועכת. הקשר שיחק 236 דקות בלבד העונה בליגה ובישל פעמיים בשבעה משחקים. אלו לא המספרים שהתרגלנו מהליגיונר שפעם היה נחשב לבכיר.
ניר ביטון (סלטיק) – אפס שערים
הקשר שהפך העונה לבלם, התחיל די טוב את העונה הנוכחית, אחרי שברנדן רוג’רס הסיט אותו לתפקיד האחורי. ביטון פתח באופן קבוע בהרכב ואף בישל במוקדמות ליגת האלופות מול אסטנה ובמחזור הפתיחה מול הארטס, אך מאז הוא לא עשה יותר מדי. אמנם הוא המשיך לפתוח קבוע, אך לאחרונה הוא איבד את מקומו והעובדה שסלטיק חטפה 12 שערים מפאריס סן ז’רמן בשני משחקים ועוד שלישייה מבאיירן מינכן, בטח לא תרמה למעמדו לעלות.
טל בן חיים (ספרטה פראג) – אפס שערים
הליגיונר הכי מאכזב העונה. הקיצוני של הצ’כים יצא לחו”ל בקול תרועה רמה, כאשר שולמו עליו לא פחות מ-2.9 מיליון ליש”ט, אך מלבד לראות עולם ולבלות באחת המדינות היפות באירופה, הוא לא עושה שם הרבה. בן חיים שיחק 562 דקות בלבד בליגה, לא כבש ובישל פעמיים בעשרה משחקים. מעט. מעט מדי. בטח ביחס למי שהגיע ככוכב ובמחיר הגבוה ביותר בצ’כיה. שחקן נבחרת ישראל לא מפסיק לספוג ביקורות בצ’כיה והוא הפך ללעג שם, כאשר נראה שהוא יחזור לישראל בקרוב מאוד.
אלמוג כהן (אינגולשטאט) – אפס שערים
הוא אמנם לא כובש ולא מבשל, אבל קשר נבחרת ישראל הוא ללא ספק הברומטר של קבוצתו. אלמוג כהן הוא אחד מהאחראים לריצה הנהדרת של אינגולשטאט, שאחרי פתיחת עונה רעה בבונדסליגה השנייה, רשמה רצף של עשרה משחקים ללא הפסד, בהם רשמה שבעה ניצחונות. כהן הוא המנהיג של אינגולשטאט ועל פיו ישק דבר בקבוצה, שעושה הכל כדי שהוא יישאר ולא יעזוב לישראל.
אופיר מרציאנו (היברניאן) – ארבעה משחקים עם רשת נקייה
השוער שהגיע אשתקד לליגה הסוקטית השנייה, הצליח לעלות ביחד עם קבוצתו לפרמייר-שיפ, כאשר הוא וקבוצתו מספקים עונה נהדרת. היברניאן נמצאת במקום הרביעי וספגה 17 שערים העונה, הכי מעט אחרי סלטיק המוליכה. מרציאנו, שעמד ב-13 משחקים מתוך 16 העונה, ספג 14 שערים ושמר על רשת נקייה בארבעה משחקים, בעוד בגביע הליגה הוא עם רשת נקייה כבר ארבעה משחקים רצופים. יש מתחרה להרוש.
גידי קאניוק (פחטקור טשקנט) – שער אחד, שבעה בישולים
אחד המעבירים המפתיעים של הקיץ האחרון. הקשר, אקס מכבי פתח תקווה, החליט לנסות את מזלו בחו”ל והלך לכסף הגדול של אוזבקיסטן, שם הוא עושה חיל ביחד עם אקס מכבי תל אביב, שוטא ארבלדזה. קאניוק, שלא קיבל הצעות מהגדולות בישראל, הצליח להפוך לשחקן מרכזי אצל שוטא, שמאוד רצה אותו, והוביל את הקבוצה למקום השלישי באוזבקיסטן ולמוקדמות ליגת האלופות של אסיה עם לא פחות משבעה בישולים בחצי עונה, אך שם תהיה לו בעיה כשהקבוצה תצטרך לשחק בחוץ נגד קבוצה קטארית. ב-14 משחקים, קאניוק הוביל את פחטקור לעשרה ניצחונות, שתי תוצאות תיקו ושני הפסדים בלבד.
עומרי אלטמן (פנאתינייקוס) – שער אחד
בעבר, פנאתינייקוס הייתה שם גדול ביוון; היום, היא רחוקה מזה מאוד. הירוקים שהביאו את הקשר בקיץ, מעמידים קבוצה לא חזקה במיוחד, שממוקמת במקום התשיעי בליגה ורחוקה מהימים בהם נאבקה עם היריבה המרה אולימפיאקוס. אלטמן שותף עד כה בתשעה משחקים וכבש שער אחד, אך הדבר הכי זכור ממנו הוא כמובן הכרטיס האדום שספג כאשר נכנס בדקה ה-82 ותוך פחות מ-120 שניות דרך על ראשו שחקן יריב וספג אדום. יחד עם זאת, גם אחרי התקרית הזו, אלטמן המשיך לקבל קרדיט ונראה שלא רע לו ביוון השכנה.
אלי אלבז (אפולון סמירניס) – שלושה שערים
אם מסתכלים על יעילות, אין ספק שזה הליגיונר הכי יעיל כיום שיש לנו. יותר מערן זהבי, יותר ממונס דאבור. החלוץ שעזב את הפועל כפר סבא אחרי ירידת הליגה, החליט לעבור במפתיע לליגה היוונית לאפולון סמירניס, שם הוא פתח פעם אחת בהרכב ועלה שש פעמים מהספסל, אך הצליח לכבוש שלושה שערים כבר בליגה היוונית ב-149 דקות בלבד. דהיינו, שער כל 50 דקות. הקבוצה שלו, שנמצאת מעל הקו האדום במקום ה-14, תיאבק עד סוף העונה נגד הירידה, והיא תהיה זקוקה לעוד שערים ויעילות מצד החלוץ הישראלי שלה.
מרואן קבהא (מאריבור) – אפס שערים
אחד הליגיונרים הכי יציבים שיש לנו; מרואן קבהא עושה חיל בסלובניה, ובניגוד לסינטיהו סלליך שחזר לארץ, נראה שהוא לא מתכוון להתקרב לליגת העל בקרוב. קבהא פתח בעשרה משחקים העונה מתוך 18 בליגה ושותף ב-13. אחרי שזכה אשתקד באליפות והעונה העפיל לליגת האלופות עם קבוצתו על חשבון הפועל באר שבע, שם הם חטפו שביעייה מול ליברפול, אך בשלושה משחקים הם לא הפסידו.
מיכאל אוחנה מול מרואן קבהא (רויטרס)אור אינברום (מאריבור) – אפס שערים
הליגיונר שנמצא במצב הכי בעייתי אולי; אינברום יצא לבלגיה לגנט עוד לפני שסיים את הצבא אך קיבל קיצור שירות, הופיע במדי הבלגים ואחרי שלא השתלב, עבר לסלובנים. במאריבור אינברום לא השתלב טוב והוא ממעט לקבל דקות – 114 דקות בליגה, כאשר הפעם האחרונה שראה דשא הייתה אי שם בחודש אוקטובר. הבעיה הכי גדולה של אינברום, שמושאל למאריבור, שהוא לא יכול בינואר לעבור לקבוצה אחרת, כיוון ששיחק כבר במאריבור ובגנט, אלא אם הבלגים יחזירו אותו לסגל שלהם וייתנו לו צ’אנס.
בן רייכרט (זולטה וורחם) – אפס שערים
ומהליגיונר במצב הכי בעייתי, לזה במצב הכי קשה; בן רייכרט יצא למעין חופשה בזולטה וורחם. אחרי ששיחק במשחקי האימון, הוא לא נספר בליגה ובעיקר מטייל ברחבי אירופה. מפאריס ומגדל אייפל, דרך אמסטרדם וכיכר דאם ועד ברוז’. אקס הפועל תל אביב לא נספר על ידי קבוצתו ונראה שחזרתו לארץ קרובה מתמיד. אלא אם כן הוא נהנה להמשיך לטייל ברחבי אירופה.
קובי מויאל (ניו יורק קוסמוס) – שער אחד
אחד הצעדים הכי מפתיעים שהתרחשו בקיץ האחרון היה מעברו של אקס בית”ר ירושלים לארה”ב. קובי מויאל, שלטענתו תמיד רצה להגיע לאמריקה, החליט לקחת את הצ’אנס מניו יורק קוסמוס בשתי ידיים. מויאל אמנם לא משחק ב-MLS, הליגה הבכירה בארה”ב, אבל הליגה בה הוא נמצא נחשבת לחזקה מעט פחות. מויאל, שמשחק בקבוצתם לשעבר של פלה ומוטל’ה שפיגלר, הגיע עם קבוצתו עד לגמר, שם הם הפסידו לסן פרנסיסקו, אך הוא עשה חיל, כשלאט לאט החלו לסמוך עליו בקבוצה והוא אף הפך למעין כולבויניק כששיחק גם לא מעט בחלק הקדמי.
קני סייף (גנט) – אפס שערים
עונה לא פשוטה עוברת על הליגיונר שבחר לשחק בנבחרת ארה”ב, שלצערו גם היא לא הצליחה להעפיל למונדיאל 2018 ברוסיה. סייף נפצע במשפעה ועבר ניתוח בקע בקיץ, שגם גרם להוצאתו מסגל ארה”ב וגם השבית אותו עד סוף נובמבר, אז עלה לראשונה כמחליף במדי גנט ל-14 דקות. השחקן יקווה לחזור לעצמו בחצי השני של העונה ולהציג את היכולת שהביאה לזימונו לסגל ארה”ב של ברוס ארנה.
גיא אבנד (לואיוויל) – שער אחד
הליגיונר הכי לא מוכר שיש כיום; הקשר שהגיע ללואיוויל כבר ב-2015, משחק בליגת ה-USL, שהיא נחשבת לשנייה בטיבה בארה”ב ביחד עם ה-NASL בה משחקי קובי מויאל, כאשר יש כאמור את ה-MLS שהיא הליגה הבכירה. אבנד, שלומד כדי להוציא תואר ראשון, שותף ב-27 משחקים והיה בין הברגים המשמעותיים בדרך לאליפות של לואיוויל, כשהוא כובש במשך כל העונה שער אחד.