אופיר חיים ממשיך במסע ההצלחה שלו עם נבחרת הנוער. המאמן מראה שוב ושוב שההצלחה שלו לא הייתה חד פעמית, כאשר גם כשהנבחרת שלו עוברת חילופי משמרות, רואים את טביעת היד שלו. חיים הבטיח עלייה של נבחרתו לשלב העילית עוד לפני סיום טורניר המוקדמות אחרי ניצחונות משכנעים על צפון אירלנד (1:3) ואלבניה (0:6).
כעת, בראיון מיוחד ל-ONE, מדבר חיים על הייחוד של נבחרת הנוער, המשך הקריירה שלו ולא מסתיר שהוא רוצה להתקדם. כפי שזה נראה, אחרי שגיא לוזון יסיים את תפקידו בנבחרת הצעירה, חיים יהיה זה שצפוי להתמנות במקומו.
אופיר, פעם רביעית עלייה לשלב הבא, איך אתה מסכם? היה עליכם לחץ לפני כן.
“היה לחץ גדול לפני הנסיעה כי אני חושב שזה הבית הכי קשה שהגרלנו עד היום, זה בית של שלב העילית והיום נתקלנו בו כבר בשלב המוקדמות. נבחרות כמו אלבניה, צפון אירלנד ודנמרק. חששנו, אבל באנו מוכנים. נכון שההכנה לא הייתה אידאלית, אבל אלו לא תירוצים. באנו בכל הכוח כדי להעפיל שלב ואני שמח מאוד שעברנו את זה דיי חלק ושהצלחנו לעשות את זה”.
יש לך גם נבחרת כישרונית מאוד.
“יש נבחרת כישרונית. השחקנים מצוינים. שניים מהם, לירן חזן וכארם זועבי, משחקים בבוגרים. אומנם כארם משחק בפורטוגל ולא כל כך משתלב בינתיים, אבל הוא מוכשר מאוד. יש לנו גם את איאד חאלילי ששיחק בבוגרים של מכבי חיפה. יש חלק התקפי מצוין, אבל גם החלק ההגנתי טוב. אנחנו נבחרת טובה ומגובשת וזה לא מובן לאליו העלייה לשלב העילית וזה מאוד משמח כי הראינו שאנחנו נבחרת טובה. אנחנו רוצים לעלות מהמקום הראשון ובשביל זה נצטרך לנצח את דנמרק”.
מה מייחד את הנבחרת הזו?
“הנבחרת הזאת מאוד מהירה ואינטנסיבית וזה הייחוד שלה. אנחנו מנסים לשלב, זה לא פשוט יחסית לשנים שעברו לכושר בין המפגשים וכושר בין האימונים. זה בדרך כלל קורה בנבחרת הצעירה, אבל פה בנבחרת הנוער זה קורה כבר עכשיו בגלל ההצלחות בשנים שעברו לקחו לנו הרבה מאוד שחקנים והיה קשה ליצור חיבור, אבל בסופו של דבר הוכחנו שאנחנו נבחרת טובה מאוד ואנחנו עם הפנים קדימה”.
מה קורה איתך אופיר, באופן אישי? אתה כבר כמה שנים בנבחרת הנוער. אתה מרגיש שזה הזמן שלך לשלב הבא? מה קורה מבחינתך?
“תראה, אני לא מתכוון לעשות סיכומים עכשיו. אני יודע שמאוד מרוצים מהעבודה שלי בנבחרות. גם שינו (זוארץ, ג.ל) ובכלל ההתאחדות לכדורגל. כמובן שאין מישהו שלא רוצה להתקדם ואני לא מכיר מאמן כזה, אבל אני לא עומד לאף אחד עם סטופר ואני מאוד מקווה בהזדמנות שתהיה לי אני אתקדם קדימה. שוב, אני לא חושב שיש מאמן שלא רוצה להתקדם, אבל אני לא עומד עם סטופר ואני מחכה. יש זמן עד לשלב הבא שלנו, שזה רק במרץ ונראה מה יהיה בהמשך. כרגע אני כל כולי בנבחרת הנוער”.
הייתה תקופה שהשם שלך עלה כל יום בקבוצה אחרת, גם בזמנו אני יודע שנפגשת עם הפועל ת”א ובהתאחדות לא אהבו את זה שלא אמרת להם ואז אמרו לך ‘אופיר, אנחנו מבקשים שתחליט – או פה או שם’. זה ברור שאתה רוצה להתקדם מתישהו, איך אתה רואה את ההמשך שלך?
“תראה, שינו וגם ההתאחדות מאוד מעריכים את העבודה שלי. הם יודעים שאני רוצה להתקדם ושינו אמר לי שאני אתקדם, אבל שוב אני לא עומד עם סטופר לאף אחד, אני כל כך נהנה ממה שאני עושה. כמובן שהיו המון הצעות מקבוצות אבל כל עוד יש לי חוזה בהתאחדות ואני עדיין עסוק בנבחרת הנוער אז אין מה לחשוב על הצעד הבא ונראה מה יהיה בהמשך”.
הצעד הבא שלך מבחינת ההתאחדות זה לקבל את הנבחרת הצעירה? כי נבחרת בוגרת תפוסה לשנים הקרובות.
“אני לא חושב על הנבחרת הבוגרת, אני גם לא ממהר לאף מקום. כמו שאמרתי, אני לא מתבייש ואני רוצה להתקדם אבל כל דבר בזמן שלו ונראה מה יהיה בהמשך הדרך”.
היה לנו אז עם נבחרת הנוער קיץ נפלא בזמנו. אפשר לשחזר את זה?
“אני באמת מאמין שאפשר לעשות הכל. אני כל פעם מופתע מחדש מהכישרונות שיש לנו בכדורגל הישראלי, זה עדיין לא בא לידי ביטוי בבוגרת, למרות שעכשיו זה נראה שאמרו שהצלחנו כל כך בנבחרת הצעירה ומה קורה בבוגרת, אבל אני מרגיש שמשהו טוב קורה בכדורגל הישראלי ורן גם, מלבד התוצאות והתוצאה המצוינת האחרונה, אני חושב שאנחנו גם נראים הרבה יותר טוב, יש כדורגל, משחקים כדורגל אמיתי ומשחקים בשביל לנצח ואני חושב שבקרוב אנחנו נראה גם בנבחרת הבוגרת, אנחנו רואים כבר ניצוצות ואני בטוח שזה ימשיך כך”.
אתה עובד עם השחקנים הצעירים למטה, אתה אומר שיש את הכישרונות שיעשו את השינוי בכדורגל הישראלי שההצלחה לא תהיה רק למטה?
“כמו שאני אמרתי גם בשנים האחרונות, הצלחנו גם בנבחרת הנוער וגם בצעירה והיום באקדמיה אצל בוקסנבוים (עומר, ג.ל) יש שחקנים מצוינים ומוכשרים. זה מתחיל במרכז פיתוח ועובר לאקדמיה ועובר לנבחרות. הנבחרת של אריק בנאדו הצליחה, של דני בונדר מצוינת. בכלל בכל מה שאנחנו עושים בנבחרות עם בוני גינצבורג, משה סיני ופרדי דוד, ואני בטוח שבקרוב אנחנו נראה גם תוצאות בנבחרת הבוגרת כי זה באמת תהליך שאנחנו נמצאים בתוכו. זה לא משהו שאנחנו מתחילים ובקרוב מאוד אנחנו גם נראה תוצאות”.
בגלל המלחמה, אף נבחרת לא מגיעה לארץ, הכל צריך לעשות בחוץ וגם את ההכנה בחוץ, כמה זה מקשה על כל העניינים?
“זה מקשה מאוד, גם בהכנה שלנו זה באמת הקשה עלינו כי אף נבחרת לא רצתה לשחק נגדנו. נסענו לגאורגיה שהסכימה לארח אותנו אבל בהתחשב בשנים עברו שהיינו משחקים, לפני המוקדמות, נגד ספרד ונגד רומניה ונגד אלבניה ופה אנחנו מגיעים לשני משחקים אחרי גאורגיה, וזה מקשה עלינו מאוד, אבל זה גם מאתגר אותנו מאוד. אנחנו עושים הכל כדי לייצג את ישראל בכבוד כל פעם שאנחנו עומדים מחדש בהמנון, יש צמרמורות ושמחה ושוב אנחנו תמיד שמחים ורוצים לגרום לשמחה בעם, אנחנו יודעים שהנבחרות זה מקור חשוב למדינה שלנו לשמוח ולהביא גאווה”.
נתקלתם באנטישמיות או שנאה בטורניר הזה?
“אני יכול להגיד לך שאלבניה זה המקום שאני מרגיש הכי אהוב והכי אהוד מאז שיצאנו למשחקים בחו”ל, בכל מקום אחר הרגשנו ופה אני חושב שאלבניה ממש ידידת נפש של ישראל, ואני מרגיש את זה על כל בן אדם פה ברחוב וזה כיף גדול להרגיש ככה”.
למרות שיש שם הרבה מוסלמים, אתה יודע.
“כן יש פה מוסלמים, אבל שאני מדבר פה עם אנשים על פוליטיקה והם קוראים לנו ‘האחות הגדולה’. הם מזדהים איתנו גם בגלל העבר, הם באמת מסתכלים עלינו בהערצה וכיף גדול להרגיש ככה”.
תגיד, אתה לא מסתיר את הרגשות שלך, אתה מאוד רגשן. היו עכשיו דמעות?
“אני רגשן, אבל לא היו דמעות. אתמול דווקא היה לי קטע מאוד מצחיק שבדרך כלל אני מתקשר לבן שלי להגיד לו שבת שלום ביום שישי, ואני מתקשר והוא לא עונה ובסוף הוא אומר לי ‘אבא אני לא יכול לענות לטלפון הזה’, אני אומר לו למה? אז הוא אומר לי ‘כי אני שומר שבת’. אז זה הוריד לי דמעות של אושר. אתה יודע, הוא שומר שבת, אבל בכל זאת עונה לי להודעות, אבל בדרכו שלו. הוא לא צריך לעשות שם דבר הוא צדיק אמיתי. זה ריגש אותי מאוד”.
בדרך כלל ההודעות שלכם מרגשות. הוא שלח לך משהו מיוחד לפני המשחקים?
“הוא דיבר איתי אתמול ואמר לי ‘בהצלחה, אני אוהב אותך’, אני מחכה כבר לטלפון שלו, נדבר על המשחק ונסכם את הכל”.