סגירת אצטדיון בלומפילד גרמה לשלוש הקבוצות הבכירות של תל אביב לאבד את הביתיות ולחפש תחליף במגרשים אחרים באזור המרכז. הבעיה שיצרו המעברים הללו היא עומסים כבדים על שני מגרשים בולטים בארץ, בנתניה ובמושבה, דבר שפוגע בכדורגל הישראלי. מנהלי האצטדיונים ועובדיהם עושים לילות כימים על מנת לדאוג לדשא, והם גם מפיקים ממנו את המרב, אבל בסוף הטבע עושה את שלו והמשטח לא תמיד נראה או מרגיש טוב.
אחרי שהצהובים והאדומים פנטזו להקים אצטדיון משלהם והבינו שזה גדול עליהם, שתיים מבין הקבוצות התל אביביות פנו לאצטדיון המושבה המודרני, שקרוב יחסית לעיר הגדולה ונמצא בפתח תקווה, והשלישית עברה לארח בנתניה. כל זאת בזמן שביפו הופסקו העבודות בבלומפילד, כפי שפורסם ב-ONE.
כך יצא שבמושבה ובנתניה שיחקו כמות עצומה של משחקים ובשבוע שעבר הם חצו את רף חמישים המשחקים, עם 56 משחקים בפתח תקווה ו-55 בנתניה. גם העומס בטדי הוא די חריג עם 46 משחקים עד כה - ואלה שלושת האצטדיונים העמוסים ביותר בשתי הליגות הבכירות.
נכון, העומס במגרשים כמו בבאר שבע, בקריית שמונה או באשקלון, שבהם משחקים בדרך כלל פעם בשבועיים או פעם בשבוע, הוא לא גדול יחסית; אפילו העומס שיש על אצטדיון סמי עופר, עם שתי קבוצות שמשחקות בו דרך קבע, הוא עוד משהו סביל. אבל מה שעובר העונה על אצטדיונים כמו המושבה ונתניה זה דבר שספק אם נראה ברמות הגבוהות של הכדורגל הישראלי, ובעונה הבאה העומסים על אותם האצטדיונים עלולים להפוך לגדולים עוד יותר בעקבות האיומים על פסילת האצטדיונים בקריית שמונה, בסכנין ובכפר סבא.
חושבים שמצב התשתיות בכדורגל הישראלי מדהים? אחרי מחדל הדשא באצטדיון טוטו טרנר בבאר שבע, ONE חושף תחקיר שני מתוך סדרת תחקירים על מצב האצטדיונים והמגרשים בישראל.
שיפוצי בלומפילד: העומס הבלתי נתפס במושבה
בעקבות עבודות השיפוצים באצטדיון בלומפילד שגרמו לשלוש הקבוצות הבכירות של תל אביב, הפועל, מכבי ובני יהודה, לחפש מגרש ביתי אחר, באצטדיון המושבה משחקות העונה לא פחות מארבע קבוצות שונות - מכבי פתח תקווה, הפועל פתח תקווה, בני יהודה והפועל תל אביב - דבר שספק אם קרה מעולם בליגות הבכירות בארץ.
בעקבות צירופן של שתי הקבוצות החדשות, המושבה הפך מחודש יולי האחרון לאצטדיון העמוס ביותר בליגה, זה שמשחקים בו הכי הרבה משחקים. רק השבוע, ארבע הקבוצות הללו הגיעו יחד לרף חדש של 52 משחקים רשמיים באצטדיון, אך הוא אירח לא רק אותן אלא גם משחקים נוספים, כך שסה"כ נערכו בו 56 משחקים רשמיים בשבעה חודשים.
גם בנתניה שיחקו על המגרש 55 פעמים מפתיחת העונה. זו כמות אדירה של משחקים שאין דומה לה בארץ וספק אם בעולם. לשם השוואה, באשקלון שיחקו רק 12 משחקים עד כה. האצטדיונים בנתניה ובפתח תקווה לא משמשים רק את הקבוצות המקומיות ולעתים הם מארחים גם את המשחקים של נבחרות ישראל.
אבל משום מה, למרות המצב, ההתאחדות לא פועלת להפחית את העומסים באותם אצטדיונים, אלא רק מוסיפה להם עוד ועוד משחקים. כך למשל, המושבה אירח העונה שני משחקים של הנבחרת הצעירה מול ליכטנשטיין ואלבניה, ומשחקים נוספים בגביע הטוטו. גמר גביע הטוטו בין הפועל באר שבע לעירוני קרית שמונה, שהיה אמור להיערך באצטדיון ניטרלי, שוחק בנתניה. גם חצאי הגמר של המפעל התחלקו בין שני האצטדיונים העמוסים ביותר בארץ, כאשר בנתניה הפועל באר שבע שיחקה נגד מכבי חיפה ובמושבה קריית שמונה ומ.ס אשדוד שיחקו במשך 120 דקות על הדשא באמצע דצמבר.
ארבע קבוצות באצטדיון אחד: “לא דשא שמתאים לליגת העל”
במושבה, במשחקי קבוצות בלבד, לעתים ניתן לראות אפילו ארבעה משחקים בשבוע אחד. בני יהודה קיימה שם עשרה משחקי ליגה וערכה אחד נוסף בהברפלד בראשון לציון, אצטדיון שאליו "ברחו" לא פעם גם קבוצות אחרות העונה. הכתומים הגיעו גם לרבע גמר גביע הטוטו ואירחו עוד שלושה משחקים במפעל.
הפועל ת"א ערכה עשרה משחקי ליגה במושבה, ובדרך החליפה ביתיות עם בית"ר ירושלים בשל השזרוע במושבה כך שבקרוב צפויים לה עוד שלושה משחקי בית רצופים בפ"ת. האדומים, שגם העפילו לרבע גמר גביע הטוטו, אירחו עוד שלושה משחקים בפתח תקווה במסגרת המפעל ושניים נוספים ששיחקו בגביע המדינה. מכבי פ"ת והפועל פ"ת רשמו 20 הופעות ליגה ביחד באצטדיון, ותוך כדי גם נאלצו לנדוד בעקבות העומס למשחק בלויטה ועוד שניים בלוד. אבל יחד עם זאת הן גם ערכו עוד ארבע הופעות בגביעים השונים בפ"ת, מה שהקשה עוד יותר על המצב.
"אנחנו עושים כל מה שאפשר", סיפר מנהל אצטדיון המושבה אבי סמובסקי, שמטפל במגרש שחווה את העומס הגדול ביותר מאז נחנך לפני כחמש שנים. "לא היה דבר כזה מעולם בארץ, גם באירופה אני לא מכיר אצטדיון שיש עליו כל כך הרבה עומס. בטבע אין ניסים ונפלאות, רואים את המצב אחרי ארבעה משחקים בשבוע ואנחנו עושים את המיטב כדי שהדשא ייראה טוב יותר ויחזיק מעמד".
שחקנים שונים ששיחקו על הדשא במושבה סיפרו כי העומס אכן גדול מידי. "הדשא מאוד בינוני ויבש. בכל פעם שמשחקים עליו יש כאבי גב אחרי המשחק", אמר אחד השחקנים שמשחקים בו באופן קבוע. שחקן אחר הוסיף: "יש חלקים טובים ויש כאלה שלא. יש קטעים במגרש שאי אפשר לתת בהם מסירות טובות. זה לא דשא שמתאים לליגת העל. בקטע הזה ובקטע של האווירה, אין כמו בלומפילד".
סמובסקי ואנשיו ניסו להקדים תרופה למכה עוד בקיץ: "עשינו קרצוף עד לשורש וניקינו את כל השכבה הבעייתית של הדשא כדי שיהיה קל יותר לטפל בו במהלך העונה. הבעיה בתהליך הזה היא שזמן הצמיחה מחדש נעשה ארוך יותר. יש גם תהליך יותר רציני שנקרא 'קרקוף', שבו מטפלים בשורש בצורה עמוקה יותר והדשא הופך להיות חזק מאוד, אבל הבעיה היא שאז צריך לפחות חודשיים הפסקה כדי לתת לשורש להתאושש ולצמוח מחדש, וגם את זה אין לנו בקיץ אם אחת מהקבוצות משחקת במפעלים האירופים וצריכה את המגרש כדי לארח", טענו בפ"ת.
מנהל אצטדיון נתניה: “העומס דורש היערכות ועבודה קשה יותר”
"בעיני, ארבע קבוצות שמשחקות על משטח אחד זה בעייתי מאוד", אמר אילן יבלוקובסקי (יבלו) שמנהל את האצטדיון בנתניה. שם לקחו החלטה גורפת שלא להיכנס להסכמים עם יותר משלוש קבוצות ליגה. "הנושא הכלכלי מאוד חשוב לנו, אמנם אם צריך אנחנו עוזרים לקבוצות אחרות שמבקשות להגיע ולשחק אצלנו, אבל שלוש קבוצות קבועות זה הגבול שלנו. אנחנו לא רוצים לפגוע בלקוחות ששוכרים את השירות שלנו", הסביר יבלו.
למרות זאת, גם בנתניה העומס היה משמעותי, בעיקר בשל המפעלים האירופים וסיוע לקבוצות אחרות שביקשו לארח באצטדיון. הקבוצה המקומית, מכבי נתניה, אירחה 12 משחקי ליגה ובגביעים היא רשמה עוד שלוש הופעות באצטדיון הביתי. הפועל רעננה אירחה גם היא 12 משחקי ליגה באצטדיון יחד עם עוד שני משחקי גביע הטוטו ושני משחקי גביע המדינה.
לאלה צריך להוסיף גם את משחקיה של מכבי ת"א, שערכה תשעה משחקי ליגה כאשר אחד נוסף אירחה בטדי בתחילת העונה. בגביע הטוטו הצהובים אירחו עוד שלושה משחקים בנתניה אחרי שהעפילו לרבע גמר המפעל ואף אירחו עוד שבעה משחקים בליגה האירופית. גם מכבי חיפה, אגב, אירחה בנתניה משחק במוקדמות הליגה האירופית וכך גם את משחקי גביע הטוטו בדרבי מול הפועל באמצע אוגוסט ובמשחק מול בני סכנין.
כמו במושבה, גם בנתניה עבדו קשה העונה במטרה לדאוג לתנאים. "זה עולה הרבה כסף ואנחנו לוקחים את זה ברצינות", ציין יבלו. "אם באצטדיון נורמלי יש 28 משחקים בעונה ויש זמן לעשות את הדברים, אז פה אין. העומס דורש היערכות ועבודה קשה יותר. אני עובד בצורה עקבית ולפי תכנית מסודרת עם אגרונום ועובד מקצועי. אם זה לכסח את הדשא או אם זה להגיע בשבת בבוקר לאוורר אותו, אנחנו עושים את זה ומשקיעים כל מה שצריך. אתה לא יכול להרוויח בלי להשקיע ולשמחתי יש לי את הגיבוי מהעירייה בפן הזה".
ירושלים המאוחדת: שלוש קבוצות במגרש אחד
עוד אצטדיון שפעיל לא פחות, ובו משחקות גם שלוש קבוצות, הוא אצטדיון טדי בירושלים. בית"ר קיימה בו 11 משחקי ליגה, כאשר אחד נוסף הקבוצה של אלי טביב נאלצה לארח בכלל במושבה. עוד שלושה משחקים בית"ר אירחה בטדי במסגרת גביע המדינה וארבעה במוקדמות הליגה האירופית. הפועל ירושלים והפועל קטמון מהליגה הלאומית ערכו בו עוד 24 הופעות ליגה, כאשר הפועל ירושלים המקורית קיימה עוד שני משחקים בגביע המדינה.
בגביע הטוטו הירושלמיות נמנעו מאירוח בטדי, פרט לקטמון שאירחה משחק אחד במסגרת זו. טדי נבחר לארח גם את משחקי נבחרת ישראל, יחד עם אצטדיון סמי עופר בחיפה, ועד כה הוא אירח העונה משחק נבחרת אחד שאליו נלוו עוד שני אימונים.
העומס יעלה, הקריטריונים יוקשחו. האיומים ימומשו?
מי שמחזיקים באצטדיונים בארץ הן הרשויות המקומיות באמצעות חברות בת עירוניות, שלרוב מנסות לצמצם הוצאות חריגות. מנגד נמצאת מנהלת הליגה, שמעודדת את הקבוצות בליגת העל ליישר קו לגבי התנאים באצטדיונים בארץ ולקבל מענקים על כך בהתאם למצב במגרשים, בלי קשר לאיכות הדשא. אלא שכבר עכשיו מסתמן כי ישנם כמה אצטדיונים בעייתיים מאוד בכל הקשור לתנאיהם.
המנהלת סימנה את אצטדיון דוחא שכבר קיבל התראות על מצבו ושם מנסים לטפל בליקויים הקיימים, וגם את הי"א באשדוד, האצטדיון באשקלון, לויטה וקריית שמונה. לא תמיד הרשויות ממהרות לפעול ובסכנין, בכפר סבא ובקריית שמונה קיבלו לאחרונה הודעה מהמנהלת כי במתכונת הנוכחית של האצטדיונים, בעונה הבאה הם לא יארחו משחקי ליגת העל.
כלומר, בתוך כל מצוקת העומס במגרשים, ישנם גם איומים על כך שבעונה הבאה לא יאושרו עוד שניים או שלושה מגרשים עבור קבוצות ליגת העל. ואיפה ישחקו עירוני קריית שמונה, בני סכנין והפועל כפר סבא? שאלה טובה.
"אנחנו באים לטובת מנהלי האצטדיונים ובעלי הקבוצות, אבל יש גם סטנדרטים של אירוח ואנחנו מקווים שבכפר סבא ובקריית שמונה יפעלו לשיפור המתקנים, כי אחרת המגרשים שלהם ייפסלו לאירוח בעונה הבאה", הגיב גורם במנהלת והוסיף באשר לעומסים: "זיהינו את הבעיה שנוצרה בעקבות סגירת בלומפילד ופעלנו על מנת לערוך פגרה מאוחדת לשזרוע חורף. תיאמנו את הנושא עם מנהלי האצטדיונים אבל זה לא ממש נחל הצלחה. זה הפתרון שרצינו לתת לעומסים במגרשים השונים, אבל כל מנהל אצטדיון עושה כראות עיניו בסופו של דבר".
מנהל האצטדיון בנתניה היה מאלו שתמכו בפגרת השזרוע: "אם לא היו עורכים את הפגרה בתאריך שערכו, לא היה פה דשא בכלל", ציין השבוע. בהקשר הזה, סמובסקי הדגיש: "אנחנו עושים את כל הטיפולים האפשריים, כולל ריסוסים ודישונים, וכשלא קר בלילות, אנחנו עושים גם שזרועים משלימים שהם מעבר לשזרוע הכללי שעושים בנובמבר. השנה היה לנו חורף קר מאוד, כך שלא תמיד התאפשר לנו לעשות את זה ואז אנחנו שותלים דשא שגדל בצדי המגרש במקום הדשא הקיים כדי שיהיה משטח טוב יותר. בשורה התחתונה, למרות המצב, אני חושב שהמגרשים עוד נראים טוב יחסית לכמות הפעילות בהם".
איך זה עובד בעולם: דשא סינתטי, משטח מתחלף ומגרש מתפרק
בנתניה מספרים כי באחד מהימים הגיעו לאצטדיון מבקרים של אופ"א, שבין היתר בדקו גם את המשטח באצטדיון לקראת אירוח משחקי מכבי ת"א. כשנודע להם כמה משחקים שוחקו עליו עד לאותו רגע, המבקרים נדהמו מאיך שהדשא נראה, ועוד בלי סיבים סינתטיים שתומכים בו, כמו בדשא ההיברידי שקיים רק בסמי עופר בינתיים ועשוי יהיה להגיע בעתיד למגרשים נוספים בארץ. למרות שעלותו גבוהה יותר, באנגליה למשל, אין כמעט מגרש שלא מכיל את הסיבים שתומכים בדשא, מקלים על העומס ומאפשרים לו להחזיק מעמד.
כמובן שלא לכולם זה מתאים, אבל יש כמה סוגים שונים של דשא סינתטי מעורב, שלמעשה יכול גם להיות מטופל מחוץ לאצטדיון, כפי שקורה באצטדיונים אחרים ברחבי העולם. באצטדיון הפוטבול של פיניקס אריזונה שבארה"ב, שבו אין הרבה משחקים אבל יש גג, כל הדשא נכנס ויוצא החוצה על משטח אחיד ומטופל על ידי אגרונומים בכירים מחוץ לאצטדיון. באחד מהאצטדיונים הגדולים בסינגפור הלכו רחוק יותר והקימו שלושה משטחים כאלה, והם מוחלפים בזה אחר זה על מנת להקל על העומס, בעלות תחזוקה גבוהה מאוד.
באירופה, נעשים ניסיונות דומים ובמגרשים של קבוצות הכדורגל של אייאקס, ויטסה ארנהיים ושאלקה המשטח יכול להתפרק בקלות. ההבדל הוא ששם משקיעים לא מעט כספים בתחזוקה השוטפת, מתכננים את האירועים מראש כמה חודשים קדימה, ויש להם לעתים גם למעלה מעשרה אנשי צוות שדואגים למשטח, אפילו במהלך ההפסקות ובסיום המשחקים.
בישראל זה עדיין לא קורה, על אף שבחיפה יש כיום מנהל כר דשא ושלושה עובדים מאנגליה שמתחזקים אותו. ויש גם את איגור וסרגיי מנתניה ופ"ת, עובדים יחידים שנלחמים בכל יום ויום כדי שהדשא של השכן לא יהיה ירוק יותר, למרות העומסים.