מועדון ספורט דימונה הודיע לאחרונה על צירופו של טמיר ללו, השוער הצעיר (25) שיעמוד בין הקורות ולרשותו של רומן זולו, כשהאחרון קיבל עליו המלצות רבות והביא אותו לקבוצה הדרומית שמכוונת גבוה העונה, בשונה מהעונות האחרונות. ללו, שגדל בהפועל ראשון לציון ובמרוצת השנים עבר לבית"ר ירושלים, פותח דף חדש בקריירה שלו, בתקווה לחזור לרמות הגבוהות, כפי שעשה במועדון מהבירה. בשנתון שלו (1997), היו מי שתלו בו תקוות וראו בו כפוטנציאל שטרם מומש. לפני שנתיים אף נבחר ב-ONE לאחד מה-11 של השנתון.
מדובר בשוער ששותף בשבעה משחקי נבחרות צעירות. בעונה האחרונה החל את דרכו בהפועל עכו תחת מסאי דגו, אלא שטעות אחת שלו גרמה לו לרדת לספסל. ב-17 בדצמבר היה משחקו האחרון במדי עכו, כשבסוף אותו החודש החל לשחק במועדון ספורט טירה, מול צעירי טייבה, כשבאורך פלא – המשחק האחרון שלו במדי טירה היה במסגרת משחק הפלייאוף מול טייבה. קודם לכן, נחת השוער הצעיר ב-2014 בבית”ר ירושלים, שם שיחק במשך שלוש עונות עוד בתקופתו של אלי טביב. שני משחקיו היחידים במדי הקבוצה הבוגרת של בית"ר היו בעונת 2018/19. זה לא הספיק כדי לקבע את מעמדו אצל הצהובים – שחורים.
ללו מספר על האתגר החדש ("לא הייתי מגיע לקבוצה בלי מטרה ברורה"), הפריצה ("במרמורק הבינו מה יש להם בידיים") ובית"ר ירושלים שוויתרה עליו ("פספסה אותי, חבל שלא חידשו לי חוזה. לא ידעו לשמור על שחקני הנוער").
טמיר ללו מנסה להדוף (איציק בלניצקי)"אני מגיע למועדון ספורט דימונה בגלל האתגר", מספר ללו ל-ONE, וממשיך "אני מאוד שמח להצטרף לקבוצה של רומן זולו. מהיכרותי איתו, אני יודע שמדובר באדם שהגיע לעבוד במועדון. יש רצון טוב להצליח ולעשות דברים יפים. ההצעה שהגיעה אליי, מאוד עניינה אותי. קיבלתי אותה בשתי ידיים ואני מתכוון להוכיח לכולם שאני מסוגל להרבה יותר ממה שהיה בעונה האחרונה. זולו עקב אחריי כששיחקתי בלאומית וראה את היכולות שלי. ממה שאני מבין מחברים שלי, מדובר במאמן איכותי ואיש עבודה שרוצה לעשות דברים טובים, כולל להגשים מטרות. לפי מה שאני מבין, בונים קבוצה טובה וחזקה שרוצה לרוץ למעלה, ומי יודע – אולי גם נעלה ליגה".
בעונה האחרונה התחלת בעכו תחת מסאי דגו ומשם המשכת דרכך לטירה.
"ההתחלה הייתה בעכו. מסאי דגו רצה אותי שאהיה שם כשוער ראשון. לא הרגשתי שנותנים לי מספיק גב מקצועי. בהתחלה, לא היינו מספיק מחוברים, הרי שהמועדון החליט לעשות חריש עמוק ולשנות את כל הסגל, אחרי שבעונה הקודמת הקבוצה התמודדה במאבקי תחתית קשים וניצלה. אני חושב שהצגתי יכולת טובה בשער, אבל התוצאות לא הגיעו. אחרי המחזור השישי, בגלל טעות אחת ויחידה מול הפועל אום אל פאחם, מסאי דגו החליט להושיב אותי בספסל. ידעתי שאצטרך לחכות לצ'אנס הנוסף שלי, שלא הגיע בסופו של דבר, כי אחרי הטראומה שעברה הקבוצה, היא החלה להתאסף בחזרה ולחזור לתלם. הבנתי שכנראה אין סיכוי לחזור לשער".
טמיר ללו שבור (איציק בלניצקי)"לא רציתי לשבת בספסל. זה לא אני. יש לי עבר בנבחרות הצעירות, רציתי לשחק ולעמוד בין הקורות. בסופו של דבר הגעתי לטירה, גם קבוצה עם אתגר מסוים. כשהגעתי לשם היא הייתה עוד במקום התשיעי בטבלה. הגיע למועדון ד"ר סמארה, השקיע שם ואז הגענו עד לפלייאוף, שם הפסדנו בבעיטות עונשין מ-11 מטרים לצעירי טייבה. ההשקעה הייתה ברורה. היה רצון לעלות ליגה, למרות שטבריה הייתה בפער גדול. סיימנו במקום השני ועשינו עונה נהדרת יחד. היה רצון להישאר גם העונה ולשחק תחת שרביטו של אמיר כהן, אבל לא הצלחנו להגיע להבנות, אני והמועדון, בכל הקשור להמשך הדרך. היה לי העונג להיות במועדון ותודה רבה לכל האנשים היקרים שם שתמכו בי".
הפריצה שלך. עונת 2018/19.
“התחלתי בשני משחקים בבית"ר ירושלים, אלא שהחליטו להוציא אותי להשאלה ומשם הגעתי להפועל מרמורק ששיחקה אז בליגה הלאומית. עונה לאחר מכן, הייתי שחקנה של מועדון ספורט כפר קאסם. אחרי שנתיים בליגה הלאומית, שעשיתי גם פלייאוף עליון, והייתי בנבחרת צעירה תוך כדי, הגיעה שנת הקורונה שדי הרסה את ההתקדמות האישית שלי. תמיד רציתי לשחק כי אני חושב ששוער שלא משחק פשוט מבזבז לעצמו את הזמן וחבל – הרי אף אחד לא רואה אותך בספסל. היה חוסר מזל במרוצת השנים, אבל אני עדיין צעיר. השיא של שוער זה בגיל 31 או 32. אני עוד אחזור לרמות הגבוהות".
טמיר ללו (אורן בן חקון)התחלת לדבר על בית"ר. היית שחקן נוער שלהם במשך שלוש עונות. שיחקת פעמיים בבוגרים ונעלמת מהרדאר. פספוס?
"בית"ר ירושלים זה מקום שאני מאוד אוהב. הייתי שם בנוער ובבוגרים וקיבלתי שם לא מעט כלים. זה היה בתקופתו של אלי טביב. אחרי עונה טובה בנוער, שלחו אותי לשנת השאלה ואז חזרתי. חזרתי להיות השוער השני של בית"ר ירושלים. כזכור, באותה עונה שיחקתי פעמיים ונראיתי טוב. אני חושב שעם כניסתו של משה חוגג והזרמת הכספים למועדון, נדחקתי להיות השוער השלישי אחרי דודו גורש ואיתמר ניצן. בית"ר לא ידעו לשמור עליי ופחות שמו לב לצעירים שהושאלו. לא ידעו פשוט לשמור עליהם ולעקוב אחריהם".
"בעונת ההשאלה בהפועל מרמורק, לא חזרתי לבית"ר. נגמר לי החוזה שם ואני חושב שהמועדון פספס אותי. מאז אריאל הרוש, לא היה שם שוער ששיחק בכל הנבחרות וייצג אותם בנבחרת הנוער ובנבחרת הצעירה. בבית"ר ירושלים לא היה אז מנגנון גם במכי תל אביב, ששחקנים שיוצאים מהשאלה, עוקבים אחריהם בכל הקשור למה שעשו. יכלו לשים לב אליי יותר, הרי מאוד רציתי להיות השוער הראשון של בית"ר ירושלים. זה לא קרה ונאלצתי לחפש מקום אחר. בלי שום קשר, אני מאוד שמח שבית"ר מצאה רוכש. אסור שמועדון גדול, עם קהל ענק כזה יתפרק. מגיע להם להצליח ולחזור לימי הזוהר".
טמיר ללו הודף (חגי מיכאלי)