בחודש ינואר האחרון, לאחר קרוב לשנתיים בהן לא עמד על הקווים, קובי רפואה מונה למאמן בני יהודה. החזרה למקום בו הפך לסמל כשחקן, יצרה לא מעט ציפיות אבל כמו שהוא הבין מהר מאוד, הסיכויים להצלחה לא היו גבוהים. רפואה נפרד מהזהובים לאחר קצת יותר מחודשיים וכעת, הוא מחפש את היעד הבא שלו.
לא מעט עבר בשנים האחרונות על מי שרשם בשנים הראשונות שלו כמאמן לא מעט הצלחות ביניהן העפלה לפלייאוף העליון עם מכבי פתח תקווה, עירוני קריית שמונה והפועל תל אביב. הוא חווה שלושה צינתורים, ירד כאמור לאמן בחזרה בליגה הלאומית וכעת הוא הגיע לדבר על הכול.
רפואה, התארח בפודקאסט "שיחת היום" של ONE ושוחח עם תומר חבז וגידי ליפקין על התקופה בבני יהודה, הרגע בו הבין שזה נגמר, מה גילה במועדון, השנים האחרונות בקריירה והעתיד המקצועי שלו.
עוד דיבר רפואה, על הסכסוך עם אבי לוזון, היחסים עם המנהל המקצועי מאור בורג, הסטיגמה שנוצרה לו בנוגע לאימפולסיביות ולעצבים ומדוע התקופות הטובות שלו על הקווים לא באו לידי ביטוי במעבר לעוד קבוצות גדולות. האזנה נעימה.
התקופה בבני יהודה: "יכול להיות שזו הייתה טעות להגיע , אבל בני יהודה בשבילי היא לא עוד מקום. לאור הדברים שהתרחשו, אז אפשר להגיד שזו הייתה טעות. מהר מאוד הבנתי שזו לא אותה בני יהודה שאני מכיר. הקהל נשאר אותו הקהל, אבל כל השאר לא. אם זו לא הייתה בני יהודה, בכלל לא הייתי הולך לליגה הלאומית. אם לא הייתי הולך לבני יהודה הייתי אולי גם מאמן בליגת העל, כי היו קורים דברים תוך כדי תנועה. באתי כשהיה בלאגן והבינו שיביאו אותי גם כדי שיהיה שקט. אני יכול להגיד שכמו שקיבלתי את בני יהודה, ככה החזרתי אותה. אני גם לא יודע אם הם היו מגיעים לפלייאוף העליון אם לא הייתי שם. השחקנים היו גמורים, ניסיתי להרים את כל המורל".
"עשיתי את השינויים בינואר וידעתי שאם לא אעשה את השינויים הללו הקבוצה תהיה בתחתית, מעבר למה שאתם חושבים. ציון על התקופה? זה נראה שנכשלתי, מבחינתי הצלחה הייתה רק לעלות ליגה. נאיבי אני לא, אבל ברגע הנתון שהגעתי, חשבתי שעם כל ההילה מסביב נעשה את זה. לא הצלחתי בבני יהודה, אבל לא נכשלתי. לא הגעתי לקבוצה שנמצאת ב
קובי רפואה (ראובן שוורץ)מקום השלישי ומרוחקת רק שתי נקודות מעלייה. אחרי המשחק מול הפועל ת"א ידעתי שזה נגמר, לא דיברתי בכלל עם אלירן עובד, אלא דיברתי עם מאור בורג בחדר ההלבשה. אף אחד לא הודיע לי שאני עוזב: ישבנו בארבע עיניים והבנו שזה נגמר".
מאור בורג: "עבדתי איתו בשיתוף פעולה, אבל אף אחד לא התערב לי בהרכבים. אלירן עובד מאוד אוהב אותו ומאמין בו. אני יכול להגיד לך מבפנים שהוא זה לפני הכול. מאור יודע שהוא עשה טעויות ושהוא נכשל, הוא לוקח את זה עליו. הוא מבין בכדורגל וזו גדולה להודות בזה שהוא נכשל. הוא יודע שזו השנה האחרונה שלו ושאם הוא לא יצליח תהיה בעיה".
מה קרה בקריירה שלו: "בכדורגל יש מומנטומים. כשאתה עושה עונה טובה ועוד עונה טובה ופתאום לבית"ר אין מאמן אז לוקחים אותך. אבל כשאני עשיתי עונות טובות, היו לקבוצות הגדולות מאמנים חזקים והן לא היו צריכות לעשות שינויים. אני חושב שאאמן יותר בליגה הלאומית כי אני מרגיש שזה לא בשבילי. זה נכון שירדתי בזמנו ללאומית כדי לאמן את הפועל ת"א, אבל היא מבחינתי קבוצת ליגת העל. זה לא ממקום שאני איזה מאמן גדול, אלא ממקום שלא בא לי להעביר עוד עונה ועוד עונה. זה לא יעניין אותי. אני בטוח שאחזור לליגת העל בשנה הקרובה".
הביקורות על האימפולסיביות והעצבים באימונים ובמשחקים: "איפה היום כל השחקנים שאימנתי? איפה אושר דוידה שקידמתי בהפועל ת"א? סתיו למקין שעליתי איתו לדרבי כשהוא בן 17 ביחד עם אור ישראלוב ואנשים לא הבינו? מה עם דורון ליידנר ודני גרופר? מנור סולומון? גידי קאניוק וגיא מלמד? איפה משחקים עידן נחמיאס ואורי דהאן? אז זה גם בגלל שאני דורש יותר מדי? לא מפריע לי מה אומרים, אני נצמד לעובדות ויודע את העבודה שלי. ההוא אומר, זה אומר. מה כל היום למחוא כפיים? זה לא סחורה. אתה צריך לאמן כדורגל בסופו של דבר ואם צריך לגעור בהם אז גוערים בהם. ביום יום אני צוחק עם השחקנים ואוהב אותם. אבל זה שאני גוער בהם לפעמים? אז מה רוצים? שכל היום אעמוד בחוץ ואמחא כפיים?".
קובי רפואה (אופיר מגדל)"הטירוף הזה לא בא על חשבון טקטיקה, הבנה או סגנון משחק ואני יודע להעמיד את הקבוצות שלי על המגרש. זה שאני דורש זה לא קשור למוטיבציה ודברים כאלה. מה רע בזה? התרגלתי שאומרים את זה. אני כבר לא מתעצבן מהכדורגל. במקום שאני נמצא, אני לא מתרגש ממה שאומרים. בעבר הייתי לוקח את זה הביתה, הייתי מתעצבן כי באופי שלי אני לא רוצה להיות מספר 2. אמרו לי תמיד להפסיק להתעצבן, אבל זה בתוך תוכי. אלו החיים שלי, אני לא יכול לחשוב על משהו אחר ולא אשנה את זה בשביל שאחרים יהיו מבסוטים. אני לא מתעסק בהאם זה פגע בי או לא פגע בי. אופי של בן אדם זה משהו שקשה לשנות".
הסכסוך עם אבי לוזון: "לא יודע מתי יהיה פתרון, מצידי שלא יהיה פתרון. אני מאוד אוהב את אבי לוזון, עד היום. אני מעריך אותו והוא היה כמו אבא שלי. יש דברים אפילו שהוא אמר לי ולא אגיד לאף אחד (מרוב שהם היו קרובים). אני כרגע לא רואה פתרון. הייתי 20 שנים כמו הבן שלו. הזמנתי אותו לחתונה של הבת שלי, הוא שלח הודעה אבל לא הגיע".
אבי לוזון וקובי רפואה (אחמד מוררה)"אני לא חושב שפגעתי בו. מה עשיתי? עמדתי על הקווים במשחק כמו בכל משחק (כשאימן את הפועל ת"א וניצח איתה את פ"ת שירדה), מה לא בסדר בזה? מה שרצו שאפסיד? איך רוצים שאתנהל? מעבר לזה: היה באותו סופ"ש, משחק אליפות של הפועל ת"א בנוער מול מכבי פ"ת. לא הגעתיו אליו כי ידעתי שיהיה משחק רגיש בערב. אז מה רוצים? עם כמה לוזונים אני בקשר היום? רק עם עמוס. הייתי בן בית במשפחה, אבל זה לא משהו שחסר לי".
המצב הרפואי: "כשקיבלתי הצעות מליגת העל הפרופסור הציע לי שלא לאמן. מבחינתי הבריאות היא הדבר החשוב. כשזה הגיע זה היה בום. זה היה הדבר שהכי קשה לי בחיים, כי הכדורגל חשוב לי. הפרופסור המליץ לי בתקופה ההיא לקחת הפסקה מאימון. ההחלטה לחזור לאחר מכן, הייתה ביחד איתו. אספר סיפור מאיפה זה התחיל: כשאימנתי את הפועל ת"א, הכרתי את פרופסור אדלר".
"פעם אחת באתי אליו הביתה והוא אמר לי שאני צריך צינתור. אמרתי לו: ‘תעזוב אותי מהשטויות שלך’. אחרי תקופה מסוימת עשיתי איזושהי בדיקה ופתאום אמרו לי: "אתה חייב צינתור. בצינתור השלישי, היה לי קריש דם שזה לא משהו שגרתי. קצת נלחצנו מזה, כי זה משהו שקורה אחד ל... אני עד היום עושה בדיקות כל ארבעה חודשים. אני לא מעשן, פה ושם. עכשיו אני מרגיש טוב ושום דבר לא מפריע לי. הלב שלי יותר חזק משלכם".