אירועי המשחק בין בני סכנין להפועל ב"ש עלו לשתיהן בהורדת נקודה אחרי שאוהדי הקבוצה מהמגזר ביזו את ההמנון ואלו של הדרומיים פרצו לדשא. בשלב זה בית הדין החליט כי תוצאת הסיום היא 0:0 בלי נקודות לשני הצדדים, אך יש מחלוקת סביב העניין, גם בין הדיינים.
הדיין הראשי, ישראל שמעוני, כתב בפסק הדין: “בחרתי לדבוק בהוראת תקנון האליפות ולהעמיד את תוצאת המשחק על 0:0 ללא נקודות. תקנה 12(ט)(3) לתקנון האליפות קובעת כדלהלן: ‘הורשעו 2 הקבוצות שהתמודדו במשחק מסוים, בעבירה מהעבירות המפורטות בס"ק (4) להלן, תפסדנה שתי הקבוצות את נקודות המשחק ותוצאת המשחק תירשם 0:0 ללא נקודות’. תקנה 12(א)(4) מונה בין היתר ברשימת העבירות שבגינן יחולו ההוראות המפורטות בס"ק (3) לעיל גם ‘התפרצות קהל אוהדים,... אשר כתוצאה ממנה לא החל משחק...’.
"מכאן כי לפי תקנון האליפות דינה של תוצאת המשחק 0:0 ללא נקודות. עולה השאלה: האם רשאי אני לחרוג מתוצאה זו? על שאלה זו משיבה תקנה 7(א)(9) לתקנון המשמעת כי בידינו הסמכות ‘לאשר, לבטל או לקבוע תוצאת משחק, אשר האירועים בו נידונו בפני בית הדין, בין במישרין ובין בעקיפין, בין אם קוים המשחק ובין אם לאו, הכל לפי העניין. לקבוע תוצאת משחק באופן הקבוע בתקנוני ההתאחדות, או להחליט על קיום משחק חוזר ותנאי קיומו.
“לאמור, תקנון המשמעת אינו כובל את ידינו בקביעת התוצאה ל’קבוע בתקנוני ההתאחדות’ מקום שמוצאים אנו לראוי להחליט על קיום משחק חוזר. התחבטתי אם יש מקום לעשות שימוש בסמכות זו ולהורות על משחק חוזר וייתכן אף ללא קהל. צפייה חוזרת בכל האירועים הביאה אותי למסקנה כי החלטה אשר תיתן לאחת מהקבוצות הזדמנות לצבור את מלוא 3 הנקודות עומדת בסתירה גמורה לתחושת הצדק.
אוהדי הפועל באר שבע פורצים לדשא (מרטין גוטדאמק)"ביה"ד אינו פועל בחלל הריק ואין הוא עוצם עיניו נוכח השסעים הבלתי נסבלים בחברה הישראלית אשר אירועי המשחק הינם המחשה מכוערת במיוחד להם. לא באר שבע שאוהדיה בקשו לערוך פרעות באוהדי סכנין ולא סכנין אשר אוהדיה שוב ביזו את ההמנון ובחפץ לב הסתערו על אוהדי באר שבע ראויים לצאת נשכרים ממשחק זה! ניצחון טכני לאחת הקבוצות או אפילו משחק חוזר יתפרשו כ"רוח גבית" למבזים ולפורעים ולכך איני יכול לתת את ידי".
הדיין גיורא לנדאו הסכים עם שמעוני גם בעניין התוצאה, אך כתב: “כאשר משחק לא מתקיים, ההכרעה בגורל המשחק ובתוצאתו עוברת לסמכות בית הדין, כאמור בתקנה 12 לתקנון האליפות. כאשר משחק לא מתקיים, לשופט אין סמכות או מעורבות כלשהי בקביעת התוצאה. בנסיבות אלה נדרש בית הדין, כאמור לעיל מכוח סמכותו על פי תקנה 12 לתקנון האליפות, להכריע בסוגיית תוצאת המשחק, בנפרד להכרעה בעניין עבירת אי התייצבות בגינה עומדת לדין הקבוצה שלא התייצבה.
"פעמים רבות אכן ייקבע הפסד טכני לקבוצה שלא התייצבה, אך במקרים לא מעטים אחרים, לאור הנאמר בנימוקי ההגנה של הקבוצה של התייצבה, קובע בית הדין, למשל, קיומו של משחק חוזר. האם יש בכך משום כניסה לתחומי שיקול דעתו הבלעדי של שופט המשחק? ברור שלא! מכל האמור לעיל עולה כי החלטתנו לקבוע שתוצאת המשחק הינה 0:0 ללא נקודות הינה מכוח הסמכות שהוקנתה לנו בתקנה 12 לתקנון האליפות שכל מהותו הינה ליתן בידי בית הדין, ובית הדין בלבד, את הסמכות להכריע בדבר תוצאת משחק שלא התקיים או שלא הסתיים במועדו".
הדיין נועם ליובין כתב: “לצערי איני יכול להסכים עם הדברים שנכתבו ע"י הדיין הראשי שמעוני והדיין לנדאו בהחלטתם באשר לנושא תוצאת המשחק ושאלת אחריות הפועל ב"ש לאי קיומו של המשחק. אקדים את המאוחר ואומר כי לו הייתה נשמעת דעתי, היה נקבע כי תוצאת המשחק תעודכן ל-3:0 לטובת הפועל ב"ש ואסביר.
אוהדי בני סכנין (עמרי שטיין)“עם השמעת ההמנון, אוהדי סכנין מבזים אותו, עשרות אוהדי ב"ש פורצים לדשא וכמוהם חלק מאוהדי סכנין ומתעמתים על כר הדשא, דבר שמביא בפועל לירידת השחקנים. לאחר שנרגעו הרוחות ולאחר התייעצות, מחליט צוות השיפוט והשיטור כי ניתן לקיים את המשחק ופונה להנהלת סכנין ושחקניה. ע"פ דו"ח השופט מספר מועט של שחקנים ואנשי הנהלה מסרבים לעלות לכר הדשא, אולם לפי עדויות אנשי סכנין שנשמעו במהלך הדיון, כל שחקני הקבוצה סירבו לעלות לשחק. צוות השיטור, השופטים, וכן אלונה ברקת מנסים לשכנע את שחקני סכנין כי ניתן לעלות ולשחק כנדרש ובביטחון. ז. שחקני סכנין מסרבים לעלות ולקיים את המשחק, למרות מסע שכנועים והבטחות מצד כלל הגורמים".
עוד כתב ליובין: “העמדתן לדין של קבוצות בגין עבירה של התפרעות אוהדים בנסיבות מחמירות שהביאה לאי קיומו/הפסקתו של המשחק, מצויה כחלק מתקנון המשמעת אולם עניין ההכרעה בתוצאת המשחק במצבים מעין אלו, מצויה בתקנון האליפות הקבוע כי כאשר משחק מופסק באשמת קבוצה אחת מתוך השתיים, הרי שתוצאת המשחק תעודכן ל-3:0 לטובת הקבוצה היריבה.
“אירוע האלימות החל בביזוי ההמנון ע"י אוהדי סכנין. עם תום ניגונו של ההמנון, אוהדי באר שבע רעולי פנים וחמושים במוטות, פרצו אל כר הדשא ורצו לכיוון יציע אוהדי סכנין. מיד לאחר מכן אוהדי סכנין, פרצו אף הם והתעמתו עם אוהדי ב"ש על כר הדשא במופע אלים ומכוער כמוהו לא ראינו, דבר שהביא לירידת הקבוצות מכר הדשא. אם בנקודת הזמן הזו היה שורק שופט המשחק לסיומו/לאי התחלתו, הייתי מצטרף בלב שלם לדעת חבריי. ניתן היה לחדש את המשחק. מסר זה הועבר במשך דקות ארוכות אל שחקני קבוצת סכנין אשר עמדו בסירובם לקיים את המשחק".
סכנין סירבה לחזור לשחק. מוחמד אבו יונס והאוהדים (מרטין גוטדאמק)ליובין התייחס גם לביזוי ההמנון: “בתקופה בה אנו חיים, אחרי שנה שלמה עקובה מדם, בעוד מדינת ישראל נמצאת בשעותיה הקשות ביותר, ובעיקר באותו יום ארור בו נודע על רצח 6 מחטופינו בעזה, ביזוי סמלי המדינה ובהם ההמנון, הינו מעשה אלימות בזוי שווה ערך לזריקת סיגריה בוערת (ולא בפעם הראשונה) בתחנת דלק, על כל המשמעויות הנגזרות מכך. לו דעתי הייתה נשמעת, הייתי גוזר על קבוצת סכנין עונש קשה בהרבה לעניין זה.
“לא פעם קבעתי בפסיקותיי שלי כי כאזרחי מדינת ישראל, קהל אוהדי סכנין צריך לכבד את ההמנון. אין צורך שישיר אותו, אבל יש צורך לכבדו. קל וחומר ברגישות היתרה הקיימת בשנה האחרונה במדינת ישראל. בהזדמנות זו אזכיר לאוהדי סכנין את עמידתם הגאה, באלפים רבים, עם צעיפים מונפים בעת נגינת המנון מדינת ישראל, בטרם פתיחת גמר הגביע של שנת 2004, בה ניצחה קבוצת סכנין וזכתה בגביע המדינה - הוכחה כי ניתן וצריך לנהוג אחרת".