עונת 2018/19 הייתה מצוינת בכל קנה מידה עבור הראקלס. המועדון ההולנדי הצנוע הציג כדורגל התקפי מרענן מאוד עם המאמן הגרמני פרנק וורמוט, וסיים במקום השביעי המכובד עם 61 שערי זכות ב-34 משחקים – גם אם היו לו גם 68 שערי חובה, והוא היה קרוב הרבה יותר לתחתית מאשר לצמרת בכל הקשור לצבירת נקודות.
שניים מהשותפים הבכירים לחגיגה הזו חוו אז את עונת השיא בקריירה ללא עוררין – ברנדלי קוואס רשם אז 10 שערים ו-10 בישולים, כריסטופר פטרסון תרם 12 כיבושים ושישה בישולים. במרץ 2019 התגאתה מאוד הראקלס לממש את האופציה להאריך את חוזיהם במטרה למכור אותם כבר בקיץ על מנת להעשיר את קופת המועדון – וכך אכן קרה.
קוואס שווק לאל נאסר מאיחוד האמירויות, וכך נגמרה מעשית הקריירה הרצינית שלו. בחלוף שנתיים הוא מצא את עצמו במכבי תל אביב, לא הבריק, בילה בעיקר על הספסל ועשה את דרכו החוצה אחרי עונה אחת בלבד. המהלך של פטרסון היה שאפתני ומסקרן הרבה יותר. הקיצוני השבדי עשה את דרכו לסוונסי ששילמה תמורתו כחצי מיליון אירו.
הברבורים אמנם כבר שיחקו אז בליגת המשנה, אבל עונה אחת חלפה מאז ירידתם מהפרמייר ליג, והמטרה הייתה לשוב לטופ. לשם כך גויס המאמן הצעיר והמבטיח סטיב קופר, והוא היה זה שבחר אישית בפטרסון כשחקן חיזוק רלוונטי. הסיבה לכך פשוטה – היכרות מעמיקה מהעבר. הוא הדריך אותו בליברפול, לא פחות ולא יותר.
את הדרך לאדומים ממרסיסייד עשה פטרסון עוד בגיל 16. סקאוטים בריטים גילו אותו בעודו מלהטט באגף בנבחרת שבדיה עד גיל 17, והוחלט להחתימו באקדמיה מהקבוצה הזעירה בשם סבדאלנס ששיחקה אז בליגה החמישית. מעטים מאוד בשבדיה מודעים לקיומה, ומעטים גם שמעו על כריסטופר פטרסון – אפילו היום, כשהוא כבר בן 28. העיתונאי המקומי כריסטופר ברגסטרום מספר: "הוא נולד בגטבורג, אבל אם תשאל אוהד ממוצע בעיר לגביו, הוא לא יידע במי מדובר. פטרסון אלמוני לחלוטין במולדתו כי הוא מעולם לא שיחק בה, וגם בקושי זומן לנבחרת. בתודעה הציבורית הוא פשוט לא קיים".
מובן מאליו כי הצלחה באנפילד הייתה משנה לחלוטין את התמונה הזו, אבל פטרסון לא שיחק במשחקים רשמיים בליברפול, ובחר לעזוב בעיתוי קצת תמוה. אחרי שהרשים לפרקים בקבוצות הצעירות, וחווה השאלה קצרה בטרמניר רוברס מהליגה השלישית בשלהי 2013, הוא זומן על ידי המנג'ר ברנדון רוג'רס להשתתף במסע לארצות הברית במסגרת מחנה טרום עונה בקיץ 2014.
"ישבתי שם, בין שחקנים מדהימים כמו סטיבן ג'רארד ודניאל סטארידג', והבוס אמר לי מול כל הקבוצה – תעלה על המטוס, אתה בא איתנו. כמעט בכיתי מרוב התרגשות", סיפר בדיעבד השבדי. ואולם, דווקא בתום הנסיעה הזו, במהלכה נטל חלק במשחקי הכנה מול רומא, מילאן ומנצ'סטר יונייטד, הוא קיבל הודעה כי אוטרכט ההולנדית מעוניינת בו – ולא חשב פעמיים, לדבריו.
"זה יהיה מצוין לשחק באופן קבוע בליגה כה חזקה", הסביר פטרסון. יש שיגידו כי היה זה ביטוי לחוסר בטחון עצמי, כי אחרי המתנה של שלוש שנים זו הייתה הזדמנות הפז שלו להיאבק על המקום בסגל ליברפול. יש שיטענו כי השבדי הפגין שיקול דעת נכון וקרא את המציאות כפי שהיא, ללא אשליות מופרכות. השורה התחתונה בהרפתקה באוטרכט גורסת כי האפשרות השנייה קרובה יותר לאמת, כי לפטרסון איבד במהרה את המקום המיוחל בהרכב, כמעט ולא סיפק משחקים חיוביים, הושאל לרודה, נזרק גם לקבוצת המילואים, ובסופו של דבר הועזב בחלוף שנתיים וחצי להראקלס.
באותה תקופה, הוא ניהל גם משא ומתן עם מועדונים שבדיים, כולל גטבורג והאקן, אבל העדיף להישאר בהולנד – ולשם שינוי הייתה זו החלטה שהניבה פירות נהדרים. למעשה, הראקלס היא הקבוצה היחידה בה הפגין פטרסון יכולת טובה באופן יציב. לשיתוף הפעולה הטוב עם קוואס הייתה השפעה לא מבוטלת על כך, והם נהנו לסדר זה לזה מצבי הבקעה. "פטרסון זכור לטובה בקבוצה, כי הוא תמיד היה בהרכב, והמאמנים סמכו על המשמעת הטקטית שלו וידעו שהוא משקיע גם בהגנה. הוא סיפק חצי עונה פנטסטית בסיבוב הראשון ב-2018/19, אם כי איבד קצת את הפוקוס בסיבוב השני", מספר העיתונאי ההולנדי ניקו ואנטיה.
במהלך העונה הנפלאה ההיא אפילו הגשים פטרסון חלום וזומן לראשונה לנבחרת. לצערו, אחרי 9 דקות במשחק רעים מול סלובקיה, התברר שזו הייתה גם הפעם האחרונה, בעיקר כי היכולת באגף השמאלי של הראקלס ממש לא קיבלה המשכיות עם החזרה לאי הבריטי.
קופר, כיום המנג'ר המצליח של נוטינגהאם פורסט, קיבל אותו בזרועות פתוחות בסוונסי, וגם את עוזרו מייק מארש הכיר פטרסון מהקדנציה באקדמיה של ליברפול. על הנייר, עם חוזה ל-3 שנים וגיבוי כזה היה אמור השבדי להיכנס הישר להרכב, אבל הוא לא התאקלם בקבוצה, הפסיד ללא תנאי בתחרות על המקום בסגל, וכבר בספטמבר השמיע קולות של אכזבה. "אני ביקורתי כלפי עצמי, אבל לא מרגיש נחות בהשוואה לשחקנים אחרים. הגעתי לקבוצה במצב לא אידאלי, וזה לא פשוט להעביר משפחה למדינה חדשה. אני צריך להיות סבלני ולסמוך על המאמנים. המצב מתסכל מאוד, אבל גם הם לא רוצים שאשלים איתו. אני לא רוצה להישאר מחוץ לסגל במשחקים, אבל זה חלק מהמשחק. צריך לעבוד קשה ולזכור שהמועדון מאמין בי והחתים אותי על חוזה ארוך טווח", הוא אמר.
החוזה הזה לא מומש. אחרי ששותף ב-7 משחקי ליגה בלבד ועבר השאלה קצרה וכושלת באוטרכט, הוגדר השבדי כשחקן לא רצוי מבחינת הברבורים, ובאוקטובר 2020, בעיצומה של מגיפת הקורונה, קיבל קופר הנחיה חד משמעית מההנהלה לא לתת לו לשחק בשום אופן, כי הייתה הזדמנות למכור את השחקן לפורטונה דיסלדורף, כמעט ללא הפסד כספי. סוונסי הייתה מאושר מכך עד הגג, ופטרסון נדד מהליגה השנייה באנגליה לליגה השנייה בגרמניה, שם יש משקל גדול יותר ליכולת טכנית ופחות מתחשבים בכושר פיזי.
מעבר בין שתי קבוצות מסוג זה בגיל 25 לא בדיוק מבשר טובות, וגם לא מסייע לחובבי כדורגל בשבדיה להכיר אותך. בדיסלדורף הייתה התלהבות אוהדים מסוימת מהברקותיו של פטרסון בעונתו הראשונה שהסתיימה עם שבעה שערים וארבעה בישולים, אך הוא לא הצליח להפגין יכולת סבירה באופן עקבי, ולכן גם לא קיבל מקום קבוע בהרכב. עם הזמן, המוטיבציה פחתה, מספר הדקות הצטמצם בהתאמה, ובעונה החולפת בפורטונה כבר לא ממש בנו על השבדי, למרות חוזהו הוארך עד 2024.
וכה כתב העיתונאי סבסטיאן הוכריינר בקיקר באפריל האחרון: "פעם סבל פטרסון מחוסר יציבות, אבל עכשיו הוא יציב בחולשתו. ההופעה הקטסטרופלית האחרונה כמחליף מול נירנברג הייתה נקודת השפל החדשה. הוא ממעט לכבוש ולא השלים 90 דקות באף משחק. יש לו חוזה לעונה נוספת, אבל ידוע לנו כי המועדון מחפש באופן יזום אפשרות להעזיבו, וממש לא יעמוד בדרכו אם יצליח למצוא אלטרנטיבה מבחינת תעסוקה". אפילו המאמן דניאל טואונה מצא לנכון לבקר את השבדי פומבית: "הוא לוקח סיכונים גדולים מדי בניסיון לעבור שחקנים אחד על אחד, ולכן מאבד כדורים. זה לא נראה טוב".
אז דיסלדורף בהחלט שמחה כאשר הפועל באר שבע בחרה להחתים את פטרסון, בתום עונה עם ארבעה שערי ליגה בלבד. "חבל שפטרסון לא מיצה את הפוטנציאל. הוא שחקן עם נתונים טובים, מהיר, ובעל שליטה טובה בכדור, אבל לא היה יעיל מספיק כדי להגיע לטופ", אומר ברגסטרום. בבירת הנגב יקוו כי השבדי יפגין את היכולת משלהי 2018 במדי הראקלס, כי אז הוא עשוי לקרקס את המגנים שיפגשו אותו, אבל הסיכוי לכך לא גבוה במיוחד. אם כבר מביאים את פטרסון לליגת העל, היה רצוי לארגן לו איחוד מרגש עם קוואס – ואז התוצאות היו עשויות להיות מצוינות. בלעדיו, הוא עלול לתרום בערך כפי חברו במכבי תל אביב. מה הטעם להביא אותם בנפרד?