ה-7 באוקטובר גבה קורבנות מכל רחבי המדינה וכמעט בכל בית ובית הרגישו, מרגישים וירגישו את הכאב. לצד זה, עם המציאות הנוראית הזו, ישנם עדיין 101 חטופים ברצועת עזה, כשלא ניתן לדעת מה עלה בגורלם, כמה מתוכם בחיים ומה המצב הבריאותי שלהם.
המציאות המטורפת הזו באה לידי ביטוי בתחושות שלא ניתן לתאר בקרב אותן משפחות החטופים, שמציינים היום שנה לעננה גדולה סביב יקיריהם ואין את היכולת לדעת מה מצבם הרפואי והנפשי במנהרות החמאס. עם המציאות ההזויה הזו צריכים להתמודד 101 משפחות, אחת מהן היא משפחת הורן.
עמוס הורן, אחיהם של איתי ויאיר הורן, שנחטפו ב-7 באוקטובר מנחל עוז, צריך להתמודד עם הקושי הזה יום, יום, שעה, שעה. שלושת האחים, אוהדים מושבעים של הפועל באר שבע, שהייתה גם חלק מהדבק שלהם. מדי משחק בית בטוטו טרנר, השלושה היו נפגשים בקיבוץ בביתו של יאיר, מדליקים מנגל ונוסעים לעודד את הקבוצה האהובה שלהם.
מאז ה-7 באוקטובר, עמוס ובני משפחתו מתמודדים עם הכאב הגדול וסימני השאלה סביב עתידם של האחים יאיר ואיתן. אתמול, לפני המשחק נגד הפועל ירושלים, בבירת הנגב ערכו עבור השניים טקס מרגש במיוחד להגברת המועדון להחזרת יאיר, איתן וכל החטופים במהרה.
עמוס מנסה להיות חזק בשביל כל המשפחה ולהשאיר את התקווה ששניהם יחזרו הביתה, אבל זה ממש ממש לא הופך ונהיה קל יותר, כך הוא סיפר ל-ONE על המציאות הקשה בה הוא ומשפחתו נמצאים כשהאחים שלו בשבי החמאס.
עמוס, שוחחנו לא מעט בעבר, איך התחושות אצלך להיות ללא האחים היקרים שלך כבר שנה? התאריך הזה השבעה באוקטובר עושה לך משהו אחר מבחינת הרגשה?
"ההרגשה אותה הרגשה, אותו חרא אתמול, כמו שלשום, כמו 365 הימים האחרונים. זה לא שבשבעה באוקטובר אני ארגיש משהו אחר. זאת הרגשה חרא בכל יום ויום".
איך אתם מתמודדים כמשפחה?
"יום יום שעה שעה התחושה קשה מאוד. חייבים להמשיך ולהיות חזקים בשביל היום שהם יחזרו וגם כדי לשמור קצת על שפיות. אני וכל המשפחה הולכים להפגנות ולעצרות בארץ ובחו"ל, לדבר עם פוליטיקאים וכל מה שאולי יכול לעזור ולהעלות את המודעות".
מה הרגשת מהשיחות עם הפוליטיקאים? יצאה בשורה מזה?
"נפגשתי עם כל מיני פוליטיקאים דרך המטה למשפחות. נפגשתי עם מלך ספרד, נשיא ארגנטינה, החליף של קטאר, ביבי, אשתי הייתה בסנאט בארצות הברית, סינואר לא מקבל אותנו. פגשתי את הרנן פלר השדר הארגנטינאי ואמרתי לו תודה רבה על כל מה שהוא עשה ועושה למען ישראל, לצערי אין מספיק יהודים בעולם שעושים את מה שהוא עשה לטובת הגברת המודעות החטופים. הייתי אפילו באו"ם והבעתי את דעתי כלפי מזכ"ל האו"ם גוטרייש ומה שאני חושב עליו באמת. מה הפוליטיקאים אומרים? הם אומרים כולנו איתכם, ליבנו איתכם, בפועל לא קרה הרבה מאז כל הפגישות והשיחות האלה. מי שמוכן לשמוע אנחנו מגיעים כדי לדבר ולהגביר את המודעות".
הקשר ביניכם היה מאוד חזק, גם בגלל הפועל באר שבע. איך זה היה בא לידי ביטוי?
"בהתחלה אח שלי הגדול יאיר נולד בסורוקה, אחרי זה ההורים שלי ירדו לארגנטינה ועלו בחזרה, יאיר חזר ראשון האמת והגיע לבאר שבע. התחלנו ללכת למשחקים מהתקופה של וסרמיל ומשם עברנו עם כל האוהדים לטרנר. אנחנו אוהבים אקשן במשחקי כדורגל כמו בארגנטינה אז תמיד ישבנו ליד ארגון האוהדים".
איך הפועל באר שבע הייתה מגבשת אתכם?
"זה קשה מאוד, הקשר בינינו זה או אוכל, או מוסיקה או הפועל באר שבע. לפני משחקים, אחרי משחקים, היינו מדברים בטלפון או בוואטסאפ, היו הכנות שהתחילו עוד מאמצע השבוע לקראת המשחק הקרוב. כל משחק של הפועל באר שבע מזכיר אותם, כל גול וכל ניצחון".
לפני כל משחק הייתם נפגשים?
"אני ואיתן היינו נוסעים ליאיר בניר עוז, אוכלים אסאדו, שותים בירה ונוסעים לטרנר. אם לא היה זמן היינו נפגשים בטוטו טרנר. אם היה משחק חוץ יאיר היה מגיע אליי לכפר סבא. זה היה הזמן איכות שלנו להיות ביחד, כדורגל, בירה ובשר, היום זה מאוד חסר לי. קרעו לי את הנשמה".
איך התחיל הקשר עם הפועל באר שבע?
"אני מדריך טיולים אז קצת עבדתי עם באר שבע כי הבאתי בעבר כמה קבוצות מטיילים מארגנטינה כי הם לא הבינו איך אישה מכהנת כבעלים של קבוצת כדורגל. בשביל אוהדי כדורגל דרום אמריקאים, אישה בעלת מועדון כדורגל זה משהו שאצלם לא מסתדר בראש, בטח עם השוביניזם של הדרום אמריקאים".
התרגשת מהיוזמות שלהם? אגב גם אתמול הם ערכו טקס להגברת המודעות לחזרתם של איתן ויאיר.
"הקטלונים אומרים 'mas que un club', אז ככה הפועל באר שבע – הרבה יותר ממועדון. מהיום הראשון קיבלתי הודעות מאנשי הפועל באר שבע, מאליניב ברדה, הם אמרו לי כל מה שאתה צריך – אנחנו פה. אני כפר סבאי, גם איתן אחי, לעיריית כפר סבא לקח ארבעה חודשים לבחור איזה קיר/ציון/אמן לצייר את אחים שלי על קיר עם מסר תחזירו אותם עכשיו, בבאר שבע האולטראס עשה את זה ברגע בלי לשאול. האולטראס הביאו לילדים שלי מתנות, תמכו ועודדו, בהפועל באר שבע חידשו את המנויים שלנו כולל של האחים שלי על חשבונם, איש המדיה נווה סגל תמיד איתי בקשר ושואל במה אפשר לעזור. זה מחמם את הלב".
מי שלקח את הגברת המודעות לאחים שלך הוא הקשר מריאנו בריירו, הארגנטינאי של הפועל באר שבע שקרוב מאוד אליכם. איך זה התחיל?
"זה התחיל כשמריאנו בריירו ומרסלו מלי הגיעו מראסינג קלוב בארגנטינה להפועל באר שבע. דיברתי עם אביתר אילוז ואיתי פנסו מהמועדון והצעתי את העזרה שלי בחינם כי אני ארגנטינאי שאוהב את הקבוצה. ככה זה התחיל עם בריירו. מלי עזב את הארץ ועם מריאנו נשארתי בקשר. הייתי פוגש אותו במשחקים, לא היינו משוחחים יותר מדי לפני".
איך החלה היוזמה מבחינתו לעלות עם החולצה?
"אחרי השבעה באוקטובר הוא מיד שאל אותי איך אני מרגיש עם כל מה שקרה והוא שמח לקחת חלק במאבק ולעלות בכל משחק עם החולצה של האחים שלי. אני שומר איתו על קשר, מתכתבים מדי פעם, ראיתי שהוא נפצע ועבר ניתוח בארגנטינה אז אני מאחל לו הרבה בריאות ושיחזור בריא וחזק".
מה אתה יודע על המצב של האחים שלך?
"מהשבעה באוקטובר עד החטופים הראשונים שיצאו בנובמבר, הם היו בגדר נעדרים. לא ידענו כלום עליהם. לא מצאו גופות ולא יצאו סרטונים שהם בשבי. היינו עד ה-25 בנובמבר אובדי עצות. החטופות הראשונות ששוחררו מניר עוז סיפרו לנו שהיו איתם במנהרות. ראיתי בזה בחדשות טובות שהאחים שלי חטופים ולא מתים. מאז גם אין סרטונים ולא מצאו גופות, אז אנחנו מנסים להיאחז בתקווה שהם בחיים ושיחזרו הביתה כמה שיותר מהר".
אנחנו אחרי חג ראש השנה, עוד נקודת ציון לא פשוטה עבורכם כמשפחה "לחגוג" את החג בלי האחים שלך. כמה זה היה מורכב?
"הכנתי שלט שתליתי באזור כפר סבא, גם בטרנר. כל חג זה שונה. קודם כל כולם אומרים חג שמח, איזה שמח? זה לא חג שמח. ראש השנה, כשאנשים מברכים בשנה טובה? זאת לא שנה טובה לצערי עד שהם יחזרו מהשבי".
אני בטוח שעם כל התסכול והכאב, אתה עדיין מאמין שבשנה החדשה נראה אותם חוזרים הביתה?
"אני ממשיך להאמין שהם יחזרו הביתה ושנחזור לעשות את מה שהיינו עושים לפני היום המקולל ההוא. לאכול בשר על האש, לשתות משהו טוב וללכת למשחק בטרנר. זה כל מה שאני חולם ורוצה".