תקופה לא פשוטה עברה בחודשים האחרונים על חלוץ נבחרת ישראל, מונס דאבור. הקורונה הכתה גם בחלוץ הופנהיים הגרמנית, דאבור היה בטוח שהוא יסיים את הבידוד והקורונה תהיה מאחוריו, אך בסופו של דבר מצא את עצמו החלוץ נכנס למספר חודשים לא פשוטים.
ביום חמישי, דאבור היה יכול סוף כל סוף לחייך, כאשר חזר להיראות כמו מונס דאבור הישן והטוב כאשר הוביל את הופנהיים עם צמד ובישול ב-3:3 של הקבוצה הגרמנית בחוץ מול מולדה הנורבגית במסגרת המשחק הראשון בשלב 32 האחרונות של הליגה האירופית.
כאשר חזר הביתה למחרת, לאחר שהקבוצה חזרה לגרמניה ואף עשתה אימון שחרור, חיכתה לו בערב הילדה נור שצומחות לה שיניים, ואבא דאבור היה צריך להיות המרגיע אחרי הימים הלא קלים שעברו על האמא, אשתו, פאתן, כאשר האבא נסע עם הקבוצה.
אגב, בישראל התרגשו בשבוע האחרון מהשלג, בעוד מבחינת דאבור זה דבר שבשגרה מבחינת החלוץ הישראלי ומשפחתו. הם עוברים חורף עם מינוס עשר מעלות, ובשבוע שעבר משפחת דאבור חוותה בגרמניה שלג שנערם לגובה חצי מטר, ויצאה לשחק עם הילדה.
כעת, בראיון מיוחד ל-ONE, מונס דאבור מספר כי בתחילה היה בטוח שתוך זמן קצר הקורונה תהיה מאחוריו: "ראיתי שיש הרבה שחקנים שחוזרים והכל טוב, לא היו לי סימפטומים של ממש. אמרתי יעברו שבועיים, ואני אחזור כמו שצריך".
דאבור חוזר לתקופה של החזרה לאימונים אחרי שהחלים מהקורונה: "אני חוזר, עובר שבוע ועוד שבוע, אני מתקשה באימונים, קשה לי לנשום ואני עם דופק גבוה. רואים זאת כל אימון ב-GPS. היה לי קשה פיזית, אני גם לא יכול לעשות דברים מבחינה טכנית שהייתי רגיל לעשות, לא יכול. אני נלחמתי ממש קשה כדי לחזור לעצמי, ניסיתי ממש הכל".
מה עובר עליך?
"אני מרגיש שהעונה הולכת ומסתיימת, בוא הנה, כבר חצי עונה, ואני במצב של חודשיים ומשהו בלי לשחק. פה עשר דקות, פה מחצית, אבל לא יותר".
בקבוצה יודעים מה עובר עליך?
"בקבוצה וזה הרגיע אותי, הם הבינו כל הזמן מה עובר עליי ובאו לקראתי. מה שאני צריך. כאשר צריך אף נתנו להוריד אימונים. אני אבל מבחינה אישית לא מוותר, רוצה לשחק, להבקיע, להיות בעניינים. אבל זה פשוט לא בידיים שלי, לא יכול לשלוט, הגוף לא נותן לי. הדבר הטוב מבחינתי שהיה לי שקט מבחוץ, לא הרבה ביקורות למה לא משחק, הבינו פשוט שהסיטואציה לא פשוטה. הרבה בזכות המועדון, המאמן והדירקטור שנתנו לי את השקט".
מה עובר עליך מבחינה נפשית בכל התקופה הזו?"
"זה לא היה קל בכלל, המשיך יום אחרי יום, אימון אחרי אימון, משחק אחרי משחק, כאילו נלחם בהכל. אתה רוצה ורוצה, אבל הגוף לא נותן לך. אין לך מה לעשות, אתה עובד קשה וזה לא מחזיר לך. הייתה לי תקופה קשה מאוד, לא קל. לשמחתי היו לי את האישה והילדה. כל פעם שאתה מבואס, מצב רוח רע, שאתה לא מבין למה אתה לא מאה אחוז, מגיע הביתה והאישה והילדה נותנות לך כוחות מחדש. כל יום אתה נלחם בכך מחדש".
דאבור ממשיך לתאר את כל מה שעבר עליו: "כל זה עבר עליי עד שנכנסתי לשחק, גם אז לא הרגשתי טוב. התאמנתי, אתה מרגיש מצוין וחד באימונים, אבל לא שיחקתי. 10 דקות פה 5 דקות שם, עוד יותר הרגשתי קשה עם כל הסיטואציה. הלו חזרתי, אני פה. אבל שחקנים בכושר הרבה יותר טוב, כאלו שלא חלו בקורונה, או שחלו אבל לא עבר עליהם מה שעבר עליי. אתה נמצא במצב שאתה נלחם להחזיר את המעמד לעצמי מתחילת שנה, אחד השחקנים הכי חשובים, מוביל את הקבוצה".
וביום חמישי הרגשת שחזרת לעצמך?
”אני כבר 3-4 שבועות מרגיש מצוין, פשוט לא שיחקתי בהרכב, עד שהגיע המשחק מול דורטמונד שפשוט נתן לי את ההרגשה שחזרתי מיליון אחוז מבחינת יכולת וכושר גופני. הגול שהבקעתי היה עוד פלוס. בלי הגול, הייתי ממש מרוצה. בקבוצה גם היו מרוצים מאיך ששיחקתי. ביום חמישי זה המשיך, ידעתי שזה בסוף יגיע ויחזור, שזה יכול להשתנות וכאשר הולך לך, אתה בסוף נותן את הגול. מרגיש כמו חיים חדשים-ישנים".
יש הבדל בקבוצה שלכם בין הליגה הגרמנית לליגה האירופית
"פתחנו את העונה ממש טוב, הייתה לנו נפילה גדולה, לא היה קל לצאת, עדיין נלחמים במצב לא נעים שנקלענו אליו. הוא לא קריטי, אבל לא רצינו להיות בו. אבל זה מצב שעדיין אפשר לתקן".
הגיע לכם גם מאמן חדש, סבסטיאן הנס
"הוא היה בסדר גמור איתי, אמר לי שהוא סומך עליי. הוא נתן ביטחון והכל היה טוב, אבל אז באה הקורונה, הכל השתבש. הוא רוצה בצדק שישחק מי שבכושר הכי טוב, כמו כל מאמן”.
“בוודאי שאני חולם על מלכות השערים בכל הזמנים”
רדאמל פלקאו צריך להתחיל לחשוש ממך, יש לך 24 שערים בליגה האירופית בלבד, לא כולל מוקדמות, מול פלקאו עם 30 שערים במקום הראשון
"לחשוש? לא יודע. אני עושה את שלי, רוצה להבקיע תמיד. אירופה זה הפלוס, משהו מיוחד עבורי, כולם יודעים שיש את ההפרש בינינו. זה לא מכניס ללחץ או יושב לי בראש. לא באמת חשבתי להבקיע כמה שיותר, קודם זה מבחינתי לעזור לקבוצה. אנחנו חושבים איך לעבור שלב, אני מאמין שנעשה את זה ומקווה שאמשיך להבקיע. מה שצריך יקרה, אני בוודאי חולם על מלכות השערים בכל הזמנים, זה משהו מיוחד שלא בשמיים. אבל ההצלחה של הקבוצה בראש ובראשונה".
איך אתה רואה את מאבק האליפות בליגת העל שלנו?
"כיף לראות, כאשר שני מועדונים כל כך גדולים נלחמים ראש בראש וגם מציגים כדורגל טוב, שיש משחקים עם סיום של דרמות".
מי תיקח?
”אני חושב בסופו של דבר, מכבי תל אביב תיקח, יהיה קשה מאוד, ממש צמוד עד הסוף. יש לי מלא חברים במכבי חיפה שאני בקשר יום יומי איתם ומאחל להם בהצלחה. אבל תמיד יהיה לי משהו למכבי, זה לא סוד".
מי השחקנים הבאים שיצאו לדעתך מישראל לשחק בחו"ל?
"יש מלא שחקנים שיכולים לצאת, דור פרץ מסיים חוזה, יש לו הזדמנות, בטוח שגם ליונתן כהן. ליאל עבדה, שמבחינתי הוא הדבר הבא אם ימשיך לעשות ככה דברים, גם בחו"ל הוא יוכל להצליח. הוא צריך להיות חכם בבחירה שלו. אני מאוד אוהב גם את צורת המשחק של דולב חזיזה, מאמין שגם הוא יכול לצאת לאירופה".
“כל השחקנים מחזיקים מליאור רפאלוב, יודעים שהוא שחקן ברמה”
אתה, ערן זהבי וליאור רפאלוב כיכבתם במשחקים באירופה
”כיף גדול לקרוא ולראות שכולם היו טובים, גם מנור סולומון פתח בשחטאר דונייצק בליגה האירופית. אני, ערן וליאור היה לנו ערב מצוין, זה דבר משמח כאשר במעמדים כאלה גדולים באירופה אנחנו עושים עבודה טובה עם יכולת מצוינת. שלושתנו ראיתי הופענו בנבחרת המחזור, לא רק במקום אחד, מבחינת ציונים, מדהים לראות. אני מקווה שבעתיד נראה כמה שיותר שחקנים שיצאו לחו"ל וינסו את מזלם".
נראה את זה גם בא לידי ביטוי סוף סוף בנבחרת?
"אני מקווה מאוד".
אבל וילי רוטנשטיינר לא סופר את רפאלוב
”אני לא רוצה להיכנס לזה. ליאור כוכב כדורגל, שחקן מצוין, שנים על שנים עושה דברים מדהימים, אבל בסוף יש מאמן והוא מחליט. לא יודע האם זה עניין של שיטה, צריך לשאול את מי שאחראי, לא אותנו. כל השחקנים מחזיקים מליאור ויודעים שהוא שחקן ברמה, בטוח גם וילי רוצה את הטוב ביותר לנבחרת. לא יודע מה השיקולים שלו".
אגב, בבחירות שיש שוב בישראל אתה מתעניין?
"לא, אני קורא, אבל לא באמת מתעניין ונכנס לדברים האלו".