עבור מוחמד אבו פאני, המשחק מול בני סכנין בחזרה מפגרת המונדיאל היה הרבה מעבר לעוד משחק. לראשונה בקריירה שלו, הקשר, שלובש ירוק מגיל 9 ועשה את כל המסלול מקבוצות הילדים ועד הופעות בליגת האלופות עם קבוצת הבוגרים של המועדון, ענד על זרועו את סרט הקפטן. רצה הגורל, והמציאות סימנה בדיוק באותו שבוע כי אותו סרט היה אולי הסנונית הראשונה בתהליך שיהפוך את השחקן בן ה-24 למנהיג שכולם ציפו שיהיה בסמי עופר.
זה קורה כמובן בעקבות עזיבתו המסתמנת של הקפטן הנוכחי, נטע לביא, שצפוי לחתום בגמבה אוסקה היפנית ולעבור לשורותיה כבר בחלון ההעברות הנוכחי. ההודעה על ההצעה השמנה בה מחזיק לביא, זו שלא מותירה לקפטן יותר מדי ברירות מלבד להתקדם הלאה מקצועית וכלכלית, מותירה בור עמוק בקישור של האלופה, אך היא גם זו שנתנה את הפתח לו חיכה אבו פאני מאז עלה לבוגרים – להפוך למנהיג הבלעדי של חוליית הקישור הירוקה.
במקרה או שלא, מאז החזרה מהפגרה אי אפשר לפספס את הביצועים המרשימים של הקשר נמוך הקומה על כר הדשא, כשממשחק למשחק נדמה שהוא מסוגל להיכנס בדיוק לאותן נעליים גדולות שמותיר אחריו הקפטן בארבע השנים האחרונות.
מוחמד אבו פאני (עמרי שטיין)סאגה בכל קיץ מחדש
בסיטואציה מסוימת, אבו פאני לא היה רחוק מלהיות מחוץ למכבי חיפה כבר בקיץ שעבר. אז, כזכור, אחרי שהיה שותף בכיר לאותה אליפות שנעלה בצורת של עשור בכרמל, הוא דרש שדרוג משמעותי בשכרו וגם לטש עיניים לעבר אירופה, אך לבסוף, נפרד מוויקי ועקנין שליוותה אותו מגיל 16, מינה את דודו דהאן לסוכנו וזה סגר את המשא ומתן שנמשך חודשים ארוכים בדקות בודדות. זה איפשר לאבו פאני לפתוח בהרכב במחזור הראשון של הקונפרנס ליג מול פיינורד, שעות ספורות אחרי שהמועדון הודיע רשמית על הארכת חוזהו עד 2026.
זו הייתה הפעם הראשונה שבה ניתן היה לראות שאבו פאני קורץ מחומר מיוחד. בין רגע הוא השאיר מאחור סאגה של מספר חודשים, חרושת שמועות לכאן ולכאן והראה שכל מה שמעניין אותו זה מה שקורה בתחומי כר הדשא. שם, כשהוא בפוקוס, קשה מאוד להוציא אותו מאיזון. את עונת 2021/22 סיים עם 6 שערים ו-6 בישולים ב-44 הופעות בכל המסגרות וצלחת אליפות שנייה בקריירה בגיל 24, אך היה רגע אחד בה ששם אותו במקום אחר לגמרי מזה שהיה בו לפני כן.
מוחמד אבו פאני (עמרי שטיין)שחקני מכבי ת”א עדיין מחפשים את הכדור
אבו פאני היה שותף ללא מעט רגעי קוסם באותה עונה מופלאה של חיפה בדרך לצלחת השנייה ברציפות שעשתה את דרכה לכפר גלים, אבל נדמה שאם האוהדים הירוקים יצטרכו לקחת מאותה עונה רגע אחד שיסמל עבורם את אבו פאני, יהיו אלו אותן שתי דקות קסומות מסיום “משחק המהפך”.
אנחנו מדברים כמובן על ה-2:3 על מכבי תל אביב בסיבוב השני של העונה שעברה, משחק שהיה סימבולי בכל כך הרבה מובנים מבחינת אוהדי מכבי חיפה. למרות שהגיעו כאלופים, נדמה היה שהתמונה עדיין לא הושלמה במלואה. הקוף על הגב בדמות חמש שנים ללא ניצחון על היריבה המרה בצהוב הרגיש כבד במיוחד כשכבר אחרי 14 דקות סמי עופר דמם, כשמכבי ת”א צעדה ב-0:2 מהיר.
חיפה הצליחה לחזור ולהפוך ל-2:3 בזכות בליץ בלתי נשכח של עשר דקות, אך שתי הדקות האחרונות, או ליתר דיוק, 115 השניות האחרונות של ההתמודדות, היו אלו שנתנו את החותמת שזו לא עוד אותה מכבי חיפה “היפה” או “המלהיבה”. זו מכבי חיפה שלמדה להיות גם “רעה” כשצריך, ואת הדבר הזה סימל יותר מכל מוחמד אבו פאני.
במשך כמעט שתי דקות מלאות, שלושה וארבעה צהובים הקיפו את הקשר בניסיון לקחת לו את הכדור בסמוך לדגל הקרן, אבל אבו פאני, בתצוגה מופתית של טכניקה, נחישות, עוצמות והתכונה שאולי מאפיינת ומייחדת אותו יותר מכל שחקן אחר – יציבות יוצאת דופן, הצליח לשמור את הכדור פעם אחר פעם, לנגוס בשעון ולהטריף את הקהל ביציע הצפוני. אם היה בו עוד מישהו שהטיל ספק ביכולותיו או באופיו, מאותו הערב גם הוא לא יכול היה שלא להתאהב. נולד מנהיג חדש בכרמל.
מוחמד אבו פאני (עמרי שטיין)לא עשה חשבון למסי וניימאר
ברק בכר לא עשה חשבון לאף אחד בקיץ הזה והיה מכוון מטרה – ליגת האלופות. בדיוק כמו עומר אצילי, גם אבו פאני הרגיש מקרוב את הספסל כשהמאמן רץ עם אותו הרכב שהוכיח את עצמו והוביל את הקבוצה לשלב הבתים. כשברקע שמועות על רצונו לעזוב לאירופה, אבו פאני המתין על הספסל וכשעלה ממנו, הספיק לנעוץ את המסמר הרביעי בארון של אולימפיאקוס, כשאחרי השער סימן בתנועת השתקה.
אופוריית ה-0:4 הגדול על אדמת יוון אמנם הורידה את העניין מסדר היום מהר מאוד, אך המסר של הקשר היה ברור: הוא מצפה לשחק, הוא ער לדיבורים מסביב, אך זה לא יפריע לו לתת את הכל בכל דקה שיקבל. חיפה, בכל אופן, עשתה את הדרך לשלב הבתים ושם, הגיעה גם התפנית בעונה של אבו פאני, זו שהבהירה לכולם במערכת הירוקה שהוא בשל ומסוגל להוביל את חוליית הקישור שלה.
ב-14 בספטמבר סמי עופר לבש חג. היה זה היום בו ניימאר, ליאו מסי, קיליאן אמבפה וסוללת הכוכבים של פאריס סן ז’רמן הגיעה לאצטדיון בכרמל ולא קיבלה כבוד והנחות מיוחדות משחקני האלופה, בראשם אבו פאני, שהראה שהוא לא דופק חשבון לא רק להארי קיין. הקשר, שנכנס להרכב בעקבות פציעתו של עלי מוחמד במחזור הפתיחה של הבתים מול בנפיקה, סיפק הצגה. אחרי 13 דקות של שכרון חושים בהן הירוקים צעדו ביתרון סנסציוני עד לשוויון של מסי, זה אמנם נגמר בהפסד 3:1, אך זה לא מקטין כהוא זה הופעת ענק של אבו פאני, שסיפק את משחקו הטוב בקריירה.
מוחמד אבו פאני וניימאר (עמרי שטיין)על הבמה הגדולה ביותר, אבו פאני לא התרשם מאלוף העולם העתידי וסגנו, כשהוא מדייק ב-48/50 מסירות, 5/6 כדורים ארוכים, 3/3 בדריבלים מוצלחים ו-2 מסירות מפתח. אבו פאני הוכיח במשחק הזה שהוא שייך לרמות הכי גבוהות שיש, כשבדקות מסוימות נראה היה כמו קוביה בלתי ניתנת להזזה, גם על ידי הסופר-סטארים הכי גדולים שיש לעולם הכדורגל להציע.
משחקו התאפיין במה שנוהגים לקרוא בשפת הכדורגל “חוצפה חיובית”, הוא לא עשה חשבון לאף אחד והוסיף הופעה הגנתית נהדרת שכללה שתי חטיפות ושני תיקולים מוצלחים. במקרה הזה, חייבים לומר מילה טובה גם לברק בכר. ספק אם מאמנים אחרים היו יכולים לשמר שחקן ייצרי ואמוציונלי כמו אבו פאני ברמת המוכנות המנטלית הזאת למרות שראה ספסל לא מעט, ולהפיק ממנו את המקסימום באחד מרגעי השיא של המועדון אי פעם. אז נכון, יגידו שנגד פאריס אף שחקן, בטח לא ישראלי, יצטרך זריקת מוטיבציה, אבל הדבר בא לידי ביטוי גם בשאר המשחקים בהם פתח אבו פאני והיה מצוין.
בליגה, העובדה שמכבי חיפה מחזיקה בכדור ברוב שלבי המשחקים לעתים נוטה לעתים לטשטש מעט חלק מסט האיכויות הרחב של אבו פאני. את היכולת שלו להשתחרר מלחץ, אולי בצורה הטובה בארץ, כולם כבר מכירים. אבל מול הצרפתים הוא נדרש לעשות עבודה שונה והתגלה בפני מי שעדיין לא הכיר, גם כמי שמסוגל לשחק את עמדת ה-’6’ על הצד הטוב ביותר, כשהעוצמות הפיזיות, הכושר הגופני והטכניקה שלו אפשרו לו לנצח במאבקים את מיטב השחקנים ביבשת, לצאת מכל מאבק עם הכדור בין רגליו החזקות ולהוציא את החיפאים קדימה להתקפות מעבר. עם 164 סנטימטריו, מבנה גופו המרובע ושריר ארבע ראשי שלא מבייש בלם בפרמייר ליג, הוא הראה במשחק הזה שהוא יודע לעשות הכל ואפילו כמעט הכניע את ג’אנלואיג’י דונארומה בבעיטה מפתיעה מחוץ לרחבה.
עדיין חולם על אירופה
אבו פאני ידוע כמי שלא נוטה לשמור דברים בבטן. ראינו זה לראשונה במקרה הארי קיין אחרי הניצחון על רוסטוב ברוסיה, רבים מעידים עליו כשחקן המצחיק ביותר בחדר ההלבשה ונדמה שהוא דמות לכשעצמה, כזו שמאמנים מסוימים אולי מתקשים לעכל, למרות שמשריקת הפתיחה והלאה, מדובר באחד השחקנים שעובדים הכי קשה על כר הדשא.
האופי הזה של אבו פאני הוא ככל הנראה אחת הסיבות שהוא נותר מחוץ לסגל של אלון חזן בנבחרת, למרות היכולת הנפלאה שהוא מציג. בזימון האחרון, הקשר צפה במשחקי הנבחרת מהבית, כששם טוענים שלא אהבו את ההתנהגות ואת ה”פרצופים” שלו במהלך הזימון האחרון. למרות זאת, בהתחשב בביצועים שלו בחודשיים האחרונים במיוחד, קשה לראות איך הוא נשאר מחוץ לסגל גם בפגרת הנבחרות הקרובה במרץ, אז תחל החבורה בכחול-לבן את קמפיין מוקדמות יורו 2024. הוא כבר הראה שהוא מסוגל לתרום גם ברמות הכי גבוהות שיש לכדורגל העולמי להציע.
מוחמד אבו פאני (עמרי שטיין)למרות שהתפקיד שלו במכבי חיפה הולך והופך משמעותי יותר ויותר לאור עזיבתו המסתמנת של נטע לביא, דבר אחד ניצב לנגד עיניו של אבו פאני – הרצון להתקדם ולצאת לשחק באירופה. מכבי חיפה הצמידה לו תג מחיר של 2.4 מיליון אירו, מחיר שקבוצות בליגות איכותיות ביבשת הישנה לא ימהרו לשים על קשר ישראלי, בטח לא כזה שמספק מספרים בתדירות גבוהה. בשביל לעשות את זה ולהגשים חלום ילדות, הוא יהיה חייב לשפר אותם.
במשחקים האחרונים, נדמה שהוא מנסה לעשות זאת בשיטה קצת שונה. אם התרגלנו לראות את אבו פאני מניף את הרגל ויורה ממרחק, הרבה פעמים בכדורים שנבלעו ביציע, לאחרונה נדמה שהוא מנסה להיות ויותר ויותר קרוב אל השער. הוא עשה את זה גם נגד הפועל ת”א כשהבקיע מתוך הרחבה, וגם נגד הפועל נוף הגליל, כשפרץ את ההגנה בזכות דאבל פס עם מאוויס צ’יבוטה והבקיע מקרוב. הוא שיפר בצורה מופלאה את ההצטרפות שלו מקו שני ואת היכולת שלו להתחיל מהלך ולחזות עוד שניים ושלושה מהלכים קדימה, לדעת לקבל את הכדור בדיוק במקום הנכון וכמובן את הסיומת.
בינתיים, חיפה נהנית מקשר שהוא שילוב של כמעט הכל מהכל – כוח, טכניקה, כושר גופני, ראיית משחק והצטרפות מקו שני משובחת. כעת, חובת ההוכחה תהיה עליו. הוא שחקן שונה מנטע לביא, אך כזה שגם טומן בחיקו חלק לא מבוטל מהאיכויות של הקפטן הנוכחי של מכבי חיפה. הוא משתחרר מלחץ אולי בצורה הטובה בארץ, וגם הראה שהוא מסוגל להוציא התקפות מהירות בדריבל וגם לחלץ כדורים וללחוץ כפי שעושה לביא. כמו שזה נראה כרגע, אם יישאר, סרט הקפטן על הזרוע יהפוך לדבר שבשגרה, וכזה שרק נותן את החותמת למי שינהיג את האלופה שנים קדימה, בדיוק כפי שחלם כשהיה בגיל 9.
ברק בכר מדבר לקראת המשחק מול הפועל ב"ש