היהלום הפורח של שמשון תל אביב. הכירו את אביב קנריק, שחגג לאחרונה (16 באפריל) את יום הולדתו ה-21. מי שגדל בראש הנקרה והחל לשחק במחלקת הנוער של הפועל מטה אשר, היה בין השחקנים המוכשרים שקיבלו נבחרות הנערים בגילאי 17-16, עד שהגיע לבוגרים של אדומים אשדוד מהליגה הלאומית, שם היה שחקן הרכב די קבוע, בעונת הירידה של הקבוצה לליגה א'.
העונה הוא מככב בקישור של שמשון פזטל תל אביב מליגה א' דרום. ביחד עם שי אבייב הוא הוביל את הקבוצה לפלייאוף העליון ולרשום הישג חסר תקדים בשנים האחרונות מבחינת המועדון שקם מחדש בשנת 2014 לאחר התפרקותו בשנת 2000 – כשזכורים לו ימים יפים יותר בכדורגל הישראלי (בין שנות השבעים לתשעים).
“נולדתי בראש הנקרה, קיבוץ בצפון, על גבול לבנון ושם משפחתי מתגוררת", מספר תחילה קנריק ל-ONE. “בגיל 15 עברתי לפנימיית אורט נתניה ובגיל 18 עברתי לבית יצחק שבעמק חפר לבד, בכדי להיות קרוב לקבוצה שאני משחק בה. מי שדחף אותי מגיל שש לכדורגל היה סבא שלי, יוסי בן עזרא ז"ל. הוא זיהה את הפוטנציאל שלי וליווה אותי עד שנפטר לפני חמש שנים. ההורים שלי לא באים מעולם הכדורגל והספורט בכלל ובכל זאת יצא להם שלושה בנים כדורגלנים".
בעונת 2015/16 אתה הופך לשחקן של מכבי נתניה, מחלקת נוער, שם אתה גדל, מתפתח, מתהדק כשחקן כדורגל, הופך לנער שיש לא מעט שמדברים עליו, נער בעל כישרון, נער שקיבל לא פחות מ-20 הזדמנויות בנבחרות הצעירות בגילאי 17-16.
"בגיל 12 קיבלנו טלפון מבני לם, שראה אותי במשחק נגד מטה אשר. הוא ביקש שאגיע. לא ידעתי איך אעשה את זה מבחינת מרחק, אבל מהר מאוד התאהבתי במועדון ובקבוצה ולא חשבתי פעמיים וידעתי שפה בא לי להתפתח ככדורגלן צעיר ומאז שיחקתי והתפתחתי שם. קיבלתי הזדמנויות בקבוצות שנה מעליי ולמדתי כדורגל ברמה הגבוהה ביותר. בנוסף, גם תוך כדי הגעתי לנבחרת ועשיתי 20 הופעות, חלקם גם כקפטן הנבחרת וזה הדבר הכי מרגש שיש לייצג את המדינה שלנו".
בעונת 2020/21, כשחקן נוער של היהלומים, אתה מקבל דקות משחק ראשונות בבוגרת, במסגרת המחזור ה-33 בליגת העל, בניצחון 0:2 על הפועל חיפה. הרגע הראשון שאתה עולה על כר הדשא בנתניה, במשחק רשמי. וגם, על העבודה עם ריימונד, המאמן.
"היה לנו משחק ליגה של הנוער ויום למחרת ריימונד ביקש שאבוא להתאמן איתם. בשבילי זה היה רגע מטורף, אימון ראשון בבוגרים ולאט לאט תפסתי את המקום בסגל אימונים. התאמנתי כמעט חצי שנה ברמה הכי גבוהה שיש, באימונים הכי קשים ומאתגרים שיש. היה לי חיבור טוב איתו מאוד וגם עם הצוות המקצועי שמה הכרתי גם את דן רומן שליווה אותי שנה וחצי ולמדתי ממנו המון. חיכיתי להופעת בכורה בקוצר רוח. הייתי בסגל כמה פעמים ולא יצא לי לקבל הזדמנות. המשכתי להילחם ובמחזור אחרון קיבלתי הזדמנות. אמנם 10 דקות, אבל בשבילי זה היה הכל. חלום ילדות שמתגשם והרגשתי בעננים".
בעונה השנייה שלך בגיל נוער, במכבי נתניה, עונת 2021/22, דווקא שם – לא ראית ולו דקה אחת בבוגרים. זה איכזב אותך באותם זמנים או שקיבלת את זה בלב שלם כי זה מה שצריך להיות באותם רגעים?
"ברור שהתאכזבתי, כי אני יודע שהיה לי מה לתת לקבוצה וידעתי שאני מוכן לבוגרים. זה עצר לי קצת את ההתפתחות והריצה שלי קדימה, אבל יש דברים שלא תלויים בי. המשכתי לעבוד קשה ולהתרכז באיך אני משתפר. בנוסף, גם נפצעתי באותה שנה והייתי כמעט שלושה חודשים בחוץ אז זאת הייתה עונה מאתגרת. למדתי על עצמי המון דברים".
ב-21 ביולי אתה עובר בהשאלה ממכבי נתניה לאדומים אשדוד, כשבמערכת של ההתאחדות לכדורגל אתה נרשם כשחקן אשדודי ב-4 באוגוסט 2022. לא פחות מ-37 הופעות (בגיל 20-19) תחת הדרכתם של דוד יפת ודוד רביבו. אתה חולם בענק, אבל המציאות אוהבת לצחקק, כשאדומים אשדוד, בתום העונה, חוזרת לליגה א'. איך הייתה העונה הזו מבחינתך האישית? כמה קשה היה לשחק עם לא מעט רעש סביב? העבודה עם הצמד?
"כן, זו הייתה עונה לא פשוטה בכלל, להתחיל עם מינוס 12 נקודות וקבוצה שבונים אותה מההתחלה לגמרי. רובנו היינו שחקנים צעירים, בלי הרבה ניסיון. אני חושב שניסינו לעשות הכי טוב שלנו וזה באמת לא היה פשוט. בהתחלה, לא הייתי משחק אצל דוד הרבה, אם בכלל, אבל ישבתי בסבלנות בספסל ועבדתי קשה. חיכיתי לרגע שלי ובמחזור ה-10 בערך תפסתי את המקום שלי. היה לי חיבור טוב עם דוד. הוא תמיד האמין בי ודחף אותי קדימה. עשיתי למעלה מ-30 הופעות, אפילו בכמה תפקידים, אז יצא שלמדתי המון בעונה הזאת. שיחקתי בליגה חזקה וקשה ולקחתי חלק משמעותי בקבוצה אחרי שבהתחלה כמעט ולא ספרו אותי. נכון שלא הלך, ברוב המשחקים הפסדנו, אבל זה בהחלט עוד צעד בהתבגרות שלי ובחוסן המנטלי שלי".
הייתה הצעה, בתחילת העונה, להמשיך איתם באדומים בליגה א'? או שבכלל חשבת על איך אתה, כבוגר מכבי נתניה, ממשיך בלאומית או בכלל עולה לליגת העל? מה עובר עליך באותה תקופה, עם סיום העונה החולפת, רגע לפני תחילת העונה הנוכחית?
"סיימתי את העונה עם אדומים כשמבאס מאוד לרדת ליגה, אבל זה חלק מהמקצוע. עשיתי קדם עונה מצוין, מלא באימונים אישיים, עם אנשי המקצוע שלי שאני עובד איתם, הגעתי לאימוני טרום עונה במכבי נתניה במטרה להיות שחקן ליגת העל. עשיתי אימונים מצוין, נראיתי טוב, הרגשתי בכושר, אבל הצוות המקצועי החליט שאני לא יוצא איתם למחנה אימונים והציע לי לצאת שוב לעונת השאלה. לצערי הסוכן שלי לא הצליח למצוא לי קבוצה בלאומית, למרות שחשבתי שאחרי עונה, בפן האישי טובה ואפילו מאוד, אצליח למצוא קבוצה, אפילו בסגל, אבל הכדורגל לא צפוי ולא הצלחתי למצוא. הייתי בבית, בלי קבוצה, במשך חודשיים חיכיתי בסבלנות, אבל לצערי לא הצלחתי למצוא. זאת היית תקופה חסרת וודאות קשה מאוד".
העונה הזו, למרות הניסיונות, לא הצלחת למצוא קבוצה בלאומית, שלא לדבר על ליגת העל. כמה מבאס זה היה מבחינתך, כשחקן צעיר? איפה היו הניסיונות האלה, אגב?
"כן, זה לגמרי מבאס מאוד. לא נעים להתחיל עונה בליגת העל, כביכול, ולסיים אותה בליגה א'. ניסיתי בכמה קבוצות בליגה הלאומית להוכיח את עצמי גם במכבי נתניה עשיתי כל מה שאני יכול כדאי להוכיח את עצמי, אבל לצערי זה לא עבד. שוב, יש דברים שהם לא תלויים רק בי וכן הכדורגל אכזרי לפעמים".
חי אבייב, מאמן ניר רמת השרון בעברו, פונה אליך. איך מתגלגלת השיחה הזו? מה שכנע אותך?
"כן, יום אחד חי התקשר אליי והציע לי להגיע לשמשון תל אביב בליגה א'. בהתחלה זה היה משהו שלא רלוונטי בכלל והסברתי לו את זה והוא הבין ותמיד הוא אמר לי אם אתה לא מוצא אתה מוזמן לבוא לשמור על כושר אצלנו וגם בהתחלה לא רציתי עד שראיתי שבאמת אין לי כיוון ושאני חייב להתאמן עם קבוצה. תוך כדי אני וחי היינו בקשר מצוין. דיברנו מלא, הוא עזר לי התחברנו בצורה מטורפת. האמת, הגעתי לאימון הראשון והייתי בהלם מהקצב, מהרצינות, מהתנאים ומהדרישות של חי כלפי הקבוצה. האימונים היו מצוינים, התאהבתי במקום הזה, במועדון, באנשים, בכל מי שקשור. אני חושב שחי מוציא מהקבוצה הזאת משהו אחר ודורש מאיתנו דברים שאין בליגה א' ובסוף הרגיש לי הכי נכון לחתום פה ולנסות לעשות משהו מיוחד עם הקבוצה הזאת ובאופן אישי להתפתח".
רגע לפני שמסתיימת ליגה א' דרום, שמשון תל אביב בצמרת הטבלה, בעונה משוגעת ומוצלחת במיוחד, כאשתה, שחקן באמצע המגרש, בין השחקנים היותר טובים שהגיעו העונה לשמשון.
"אואוו, גם אין ספק שזאת עונה משוגעת, כמו שאמרתי. אנשים מדהימים, גם ההנהלה, אורן ורועי, שנותנים לנו את כל התאנים שאנחנו צריכים, גם הצוות המקצועי ובמיוחד השחקנים. חדר הלבשה מגובש וטוב, אנשים שרעבים ורק רוצים להתאמן וללמוד הלכנו עד הסוף למעלה. לצערנו לא הצלחנו להעלות מהמקום הראשון, אבל הבטחנו פלייאוף בפעם הראשונה בתולדות המועדון ואנחנו רוצים ללכת עד הסוף ולנסות להעלות ליגה. אני חושב שאני עושה התקדמות אישית מצוינת. אני לומד מחי הרבה, הוא מתעקש על כל דבר קטן ומתעכב על הפרטים הכי קטנים שיש וזה מה שיעזור לי להגיע רחוק ובכלל לכל השחקנים בקבוצה. כן, כמובן, אני לא ארצה להישאר בליגה א' עוד עונה ולקפוץ שוב לליגות הגבוהות יותר ואני יותר מאשמח לעשות את זה עם הקבוצה שלי שמשון. אני באמת מאמין שזה יכול לקרות".
אמנם קריירה צעירה, אבל הרגע הבלתי נשכח שלך עד כה? בנוער, באדומים, בשמשון ת"א?
"באמת שאין לי יותר מדי רגעים בלתי נשכחים, אז אני אבחר בגול הראשון שלי בבוגרים בשמשון נגד מכבי יבנה. משחק חוץ קשה מאוד, הגול שלי בסוף גם הגול ניצחון במשחק הזה. זה היה רגע מאוד כיפי וזכור לטובה 0:1 קשה מאוד, אבל הכי מתוק שאפשר".
משהו להוסיף?
"למרות גילי הצעיר אני יכול להגיד שעולם הכדורגל הוא קשוח ומאתגר ומעמיד אותך בהרבה מבחנים למרות שבתקופה שאנחנו נמצאים בה הכל מתגמד לעומת הקשיים האמיתיים שאנחנו חווים ואני רוצה לשלוח תפילה להחזרתם של כל החטופים ושהחיילים שלנו יחזרו הביתה בשלום ובעזרת השם נזכה לימים שקטים ובטוחים יותר".