הכול החל מול חיפה: מולר רוצה לנקום באינטר

כאשר פרש גוראן פאנדב בקיץ האחרון, היה זה סמלי כי רק שחקן אחד שפתח בהרכב בגמר ליגת האלופות ב-2010 נותר פעיל. ולא סתם פעיל: תומאס מולר ממשיך להיות אחד הכוכבים הגדולים ביותר של באיירן מינכן, בדרך לשבור שיאים מיתולוגיים ולהנהיג את הקבוצה להישגים חדשים. 

כל יתר גיבורי הקרב בין אינטר לבאיירן בסנטיאגו ברנבאו ב-25 במאי 2010 כבר תלו את הנעליים, וחלקם הפכו למאמנים. יש כאלה שנותרו מזוהים עם מועדוניהם: מרטין דמיצ'ליס מדריך בימים אלה את המילואים של הבווארים בליגה הרביעית וכריסטיאן קיבו עובד עם הקבוצה הצעירה של השחורים-כחולים. יש כאלה שמועסקים בנבחרות: איביצה אוליץ' הוא העוזר בקרואטיה ו-וולטר סמואל הוא העוזר בארגנטינה. גם מולר עשוי להפוך בבוא העת למאמן, כי על פניו יש לו כל התכונות הנדרשות לכך, אבל היום הזה עדיין רחוק. 

בשבוע הבא, בדיוק כאשר תארח באיירן את ברצלונה במחזור השני בליגת האלופות, יחגוג הקשר/חלוץ (ואין פה הגדרה נכונה, איך שלא תסתכלו על זה, כי הוא לא קשר וגם לא חלוץ) את יום הולדתו ה-33. רק 33. בכושרו הנוכחי, הוא מסוגל לאתר שטחים פנויים על המגרש כהרגלו עוד שנים ארוכות. בגמר ההוא במדריד, היה מולר הצעיר ביותר על המגרש ואחד הצעירים אי פעם בבאיירן שהגיעו למעמד המכובד.

השריד מהגמר. מולר מול קמביאסו (רויטרס)

כי הייתה זו עונת הבכורה של מולר בליגת האלופות וכשחקן קבוע בבאיירן בכלל. אמנם הוא שיחק 18 דקות בשמינית הגמר ב-2009 כאשר באיירן הביסה את ספורטינג ליסבון 1:7 ואפילו מצא את הרשת, אבל זה לא באמת נחשב. רק כאשר מונה לואי ואן חאל למאמן באותו קיץ, הפך בוגר האקדמיה חסר הניסיון מדמות מיותרת בשולי הסגל, אותה שקלו בהנהלה לשלוח בהשאלה לאנשהו, לבאנקר אשר סביבו מתנהלים רוב המהלכים על המגרש. ואת הבכורה בהרכב בצ'מפיונס ליג עשה מולר באצטדיון רמת גן מול מכבי חיפה. היה זה ב-15 בספטמבר, יומיים אחרי יום הולדתו ה-21, והוא העניק לעצמו מתנה נאה כאשר כבש צמד לרשתו של ניר דוידוביץ'. 

הירוקים חזרו רק עכשיו למפעל, בחלוף 12 שנה. לעומת זאת, מולר שיחק בו, כמובן, בכל עונה ועונה. 136 משחקים בליגת האלופות יש ברזומה שלו, והוא מדורג במקום השמיני בכל הזמנים. אם הכל יילך כשורה, הוא יחלוף העונה על פני ראיין גיגס וראול ויוצב במקום השישי. רק כריסטיאנו רונאלדו, איקר קסיאס, ליאו מסי, צ'אבי וקארים בנזמה יהיו לפניו. כלומר, הוא במקום הראשון בהיסטוריה בקרב שחקנים שלא לבשו את מדי ריאל מדריד או ברצלונה.

הראשון בקרב שחקנים שלא שיחקו בריאל או ברצלונה. מולר (רויטרס)

בינתיים, הוא כבר טיפס למקום השני במספר ההופעות במדי באיירן בכל המסגרות. במחזור האחרון בבונדסליגה, רשם מולר את משחקו ה-633 ועקף את השוער האגדי אוליבר קאן. גרד מולר ופרנץ בקנבאואר נשארו מאחור כבר עוד קודם לכן. לפניו נותר רק שוער אגדי נוסף, ספ מאייר, אשר לזכותו 702 משחקים. אם יימנע מפציעות, יעבור אותו מולר עד תום חוזהו הנוכחי ב-2024. מעבר לכך, הוא אף עשוי להאריך אותו, כי אין בכוונתו לפרוש בגיל 34 בלבד. הוא יודע להתמיד אפילו כאשר מנסים לדחוק אותו החוצה וגם זה קרה בעבר.

לא מדובר רק על נבחרת גרמניה, ממנה נופה בהחלטה שערורייתית של יואכים לב במרץ 2019, ביחד עם מאטס הומלס. מולר אמנם לא היה במיטבו בתקופה המדוברת והמאמן הלאומי השתוקק להצעיר את הסגל אחרי הפיאסקו הכואב במונדיאל ברוסיה, אך הדבר נעשה באופן בוטה מדי, וגם לא היה שום צורך להכריז על סיום הקריירה הבינלאומית של הכוכבים. מולר זעם והרגיש מתוסכל, אבל הדגיש כי מבחינתו לא חל שינוי והוא יהיה מוכן להיקרא לדגל אם וכאשר יבחר הבוס להחזירו.

שוב יאריך את החוזה? תומאס מולר (האתר הרשמי של באיירן מינכן)

וכך אכן קרה לקראת אליפות אירופה בקיץ שעבר. בגלל הפארסה המטופשת הזו, איבד מולר שנתיים של משחקים בנבחרת, אבל זה גם העניק לו מנוחה מסוימת, איפשר לו לשמור כוחות ופעל בעקיפין לטובתו. וגם כך, יש לו כבר 116 הופעות והוא רחוק 34 משחקים בלבד מהמאזן המופלא של לותאר מתיאוס שפרש עם 150 משחקים במדי גרמניה. לכן, למרות הנסיבות, עדיין יכול מולר להשיגו, גם אם זו ממש לא המטרה המוצהרת. מתיאוס עצמו שיחק עד גיל 39, והכוכב הנוכחי לא יזדקק לכך כדי לנפץ את השיא.

אבל אנחנו עוסקים כאן בעיקר בבאיירן וגם ממנה היו שניסו בזמנו להדיח אותו. פפ גווארדיולה לא תמיד עבד איתו בהרמוניה ובאותה תקופה אימן ואן חאל את מנצ'סטר יונייטד. ההצעה של השדים האדומים ב-2014 הייתה אסטרונומית ומולר בחן אותה ברצינות, אבל הנהלת הבווארים סירבה בתוקף – בניגוד לדעתו הכללית של פפ. גם במהלך הקדנציה של ניקו קובאץ' ב-2018, לא אהב מולר את הכיוון אליו הולכת הקבוצה, יחסיו עם המאמן עלו על שרטון והוא שקל את המשך דרכו. למזלו, ולמזלה של באיירן, הוא נשאר במינכן גם בעידן שאחרי קובאץ' ומצא מחדש את חדוות המשחק עם האנסי פליק על הקווים.

אז עכשיו הוא כבר עם יוליאן נאגלסמן, המבוגר ממנו בשנתיים בלבד, ומי יודע – אולי ימשיך גם אחריו. בבאיירן היו מעדיפים שהמאמן ימשיך בתפקידו עוד זמן רב, אבל לשם כך יש להימנע ממשברים – ובתחילת העונה הנוכחית היכולת אינה יציבה מספיק. למפגש מול אינטר מגיעה אלופת גרמניה אחרי שתי תוצאות תיקו בליגה מול מנשנגלדבאך ואוניון ברלין, והיא רואה את פרייבורג ואת דורטמונד מעליה בטבלה. בנסיבות אלה, חשוב אפילו יותר לצאת לדרך בצ'מפיונס ליג ברגל ימין, והאתגר שמציבה סגנית אלופת איטליה בסן סירו כלל אינו זניח.

מולר נשאר בבאיירן גם אחרי פפ (רויטרס)

מולר יודע זאת טוב מכולם. הוא זוכר היטב את ההפסד 2:0 בגמר ההוא לקבוצתו של ז'וזה מוריניו, כאשר דייגו מיליטו הרס לו את החלום עם צמד. הוא זוכר גם כיצד נפגשו שתי היריבות בשמינית גמר ליגת האלופות בעונה שלאחר מכן וסיפקו דרמה עוצרת נשימה. את אינטר הדריך אז לאונרדו הברזילאי, שהימר על התקפה בכל מחיר והפקיר את העורף – דבר שהוביל למשחקים מרתקים במיוחד. אף אחד לא הבין כיצד התוצאה נותרה מאופסת בסן סירו לפני שמריו גומז קבע 0:1 לבאיירן במשחק הראשון, אבל הגומלין כבר היה פורה. 

זה התחיל עם סמואל אטו ששבר את מלכודת הנבדל בדקות הראשונות והעלה את אינטר ליתרון, אבל מולר נהנה עד הגג מהמרחבים שניתן היה לנצל בהגנת האורחת. הוא סחט שתי הצלות גדולות מז'וליו סזאר, ובניסיון השלישי כבר הצליח לכבוש בהקפצה אלגנטית מעל הברזילאי, אשר שגה מספר דקות קודם לכן בהדיפת כדור ואיפשר לגומז להבקיע. מולר קבע, אם כך, 1:2 בגומלין ו-1:3 בסיכום, והניצחון נראה קרוב, אולם לחוד המופלא של אינטר היו תוכניות אחרות. ווסלי סניידר השווה ל-2:2 בבעיטה ממרחק באמצע המחצית השנייה, ובדקה ה-88 הגיע פאנדב – כן, פאנדב! – כדי לעשות 2:3 אחרי סלאלום מושלם של אטו ולהעלות את האיטלקים לרבע הגמר בזכות שערי החוץ.

עוד אכזבה או נקמה? מולר (רויטרס)

משחקים כאלה לא נמחקים מהתודעה. הייתה זו חגיגת כדורגל עוצרת נשימה, שהייתה יכולה להסתיים בקלות גם בתוצאה כמו 6:6. את מולר המודח זה לא ניחם אז, וכעת – בחלוף יותר מעשור – פוגשת באיירן שוב את אינטר. מבחינת הכוכב, שנותר היחיד מהסגל ההוא, זו ההזדמנות לנקום, עבורו ועבור כל החברים שנותרו אז ללא הגביע. תהיו בטוחים שגם במשחקו ה-137 בליגת האלופות, השחקן המיוחד הזה יהיה רעב כמו בתחילת דרכו.