בבאיירן מינכן, כיאה למועדון פאר, מקפידים ללוות כל שחקן חדש בצוות שעוזר לו להתאקלם. האיש החשוב במובן הזה הוא יוהאנס מוזמן, מי שלקח את דניאל פרץ משדה התעופה באאודי האדומה והוביל אותו לבדיקות הרפואיות ולביקור בכורה במתחם האימונים של באיירן מינכן.
מוזמן גם עוזר לשחקנים חדשים למצוא דירה ולהתאקלם כמה שאפשר. דמות חשובה נוספת שדואגת לכל בקשות וצרכי השחקנים במועדון היא קתלין קלוגר, שקרובה וקשובה לבעיותיהם ולבקשותיהם. בנוסף דניאל פרץ הולך לקבל שיעורי גרמנית פעמיים בשבוע עם מקס שטגמולר, מורה לגרמנית מטעם המועדון.
כוחו של גורל
יש הרבה תחושה של גורל בהגעה של פרץ לבאיירן מינכן. צירוף של מספר מקרים ייחודיים ונסיבות מוזרות אפשרו את הגעתו. הרי באיירן רצתה את קפה אריזבלאגה, והתכוונה להציג אותו באותו מועדון בו הארי קיין הוצג במועדון, אבל הפציעה של טיבו קורטואה שוער ריאל מדריד גרמה לקפה לעבור לאימפריה מבירת ספרד.
באיירן רצתה את יאסין בונו אבל לא הייתה מוכנה להציע 20 מיליון יורו אותם דרשו האנדלוסים עבור שוער זמני. גם עם הסביבה של דה חאה ששוחרר ממנצ'סטר יונייטד היו מגעים, וכך גם עם דויד ראיה שלבסוף עבר מברנטפורד לארסנל. עוד שם שהיה אופציה על השולחן הוא השוער הגאורגי של ולנסיה, גאורגי ממרדשווילי.
בינתיים בזמן שבאיירן מחפשת שוער חדש, מנואל נוייר – שהיו דאגות לגבי אופן החלמתו והיכולת שלו לחזור לבעוט בכדור כמו בימי שיאו - עשה בשבועות האחרונים התקדמות בקצב ההחלמה שלו (אמור לחזור בסוף אוקטובר). דבר זה גם לראשי באיירן להגיע להחלטה כי אין מקום לחפש שוער מהטופ העולמי, אלא שוער עם כישרון לעתיד ופוטנציאל גדילה מרשים, כזה שאפשר לבנות עליו כמספר 2 ברגע שנוייר חוזר. כאן עלתה אופציית דניאל פרץ.
ואם הזכרנו את המילה גורל, אי אפשר להתעלם מההיסטוריה היהודית של באיירן מינכן שנודעה כ"מועדון יהודי" (יוגנדקלוב) – שם גנאי ששונאיה הדביקו לה נוכח העובדה שהמועדון נוסד בשכונת שוואבינג על ידי המעמד הבורגני שהיו בו אז הרבה יהודים, בהם 2 מ-17 מייסדי המועדון, נשיא הכבוד שלו הוא הדמות המיתולוגית קורט לנדאואר שהיה נשיא באיירן במספר קדנציות על גבי עשרות שנים, ויחד עם מאמן יהודי אוסטרי ריכרד-דומבי קוהן, השניים הובילו את באיירן לאליפות הראשונה של המועדון ב-1932.
יש עוד הרבה להרחיב בנושא ההיסטוריה היהודית של באיירן בהזדמנויות אחרות, אבל בשורה התחתונה – זה אך טבעי שסוף סוף ב-2023 יש ישראלי בראשון בתולדות מועדון הפאר הזה, שהעומדים בראשו אוהדים להתגאות בשורשיו היהודיים.
קיץ מרענן שמסמל שינוי כיוון
זה הקיץ הכי מרגש של באיירן מינכן מזה הרבה שנים. אחרי עונה טראומתית ומאכזבת בעונה שעברה, בה התואר היחיד היה אליפות וגם היא הושגה בקושי ועם הרבה מזל, וכללה פיטורי מאמן ובכירי הנהלה, היה חוסר שקט במועדון שחיפש מעל הכל חלוץ סקורר והביא את קפטן נבחרת אנגליה הסקורר הארי קיין. נוסף לחיזוק הגנתי מרשים בדמותו של אחד הבלמים הטובים באירופה בעונה שעברה, קים מין-ג'ה מנאפלי, וגם רפאל גריירו וקונרד ליימר.
שחקנים שנחשבו לפלופים והיו מאוסים במועדון, דוגמת סאדיו מאנה, לוקאס הרננדז ובנג'מן פבאר, עזבו את המועדון גם כדי לשפר את האווירה באימפריה הבווארית ולאפשר למאמן תומאס טוכל שקט תעשייתי.
יו"ר ההנהלה אוליברט קאן והמנהל הספורטיבי חסן סליהמיצ'יץ' פוטרו, ולרכש הקיץ אחראית ההנהלה החדשה-ישנה שכוללת את אולי הנס, קרל היינץ רומניגה וכריסטיאן דריסן. למאמן טוכל היה חלק חשוב בתכנון. מ-1 בספטמבר יגיע כריסטוף פרוינג מזלצבורג בתור מנהל ספורטיבי חדש.
דניאל פרץ מגיע למועדון שהרוחות השליליות שליוו אותו מתחילות אט אט להתפוגג ולהתחלף ברוחות חיוביות ואופטימיות. אבל לפני כן, צריך לנצח בדרבי את אוגסבורג ביום ראשון במשחק הבית הראשון לעונה.