בכדורגל יש משפט שאומר שלרוב כדי לקחת אליפות, צריך את הבינגו של ינואר. השחקן הזה שהופך קבוצה ממצוינת, לכזו שבשלה ללכת עד הסוף. מסולארי בקריית שמונה, לעומר אצילי בחיפה, ערן זהבי במכבי ת”א ואם נקביל לכדור הכתום אז אפילו ים מדר בדרך ליורוקאפ של הפועל תל אביב. אם ירושלים תהיה אלופה העונה, אפשר יהיה להגדיר את הבינגו של “ינואר” – רועי הובר.
אמנם אין חלון העברות של ינואר בכדורסל, כפי שיש בכדורגל, אפילו הרבה גבות הורמו על כך שניתן לבצע מהלכים בשלב כל כך מאוחר של העונה, אבל בירושלים ניצלו את החוקה הקיימת והנחיתו את מי שעתיד להיבחר לשחקן השישי של העונה, ואת מי שעתיד לעשות סדר בסגל שלה.
הובר התאים כמו כפפה ליד. הוא הביא סדר, יכולת להפעיל את הגבוהים שלא היו קיימים כל כך העונה, שלשות ועוד, אבל אלו דברים שבירושלים ידעו שהוא יביא, לא היה להם ספק. מה שהובר עשה במשחק השלישי נגד הפועל תל אביב, זה מסוג הדברים שגורמים לשחקן להיות “הבינגו של ינואר”.
יובל זוסמן ורועי הובר (חגי מיכאלי)אין מה להרחיב במספרים. כלומר אפשר לרשום שהובר קלע 13 נקודות במשחק השני נגד הפועל, אפשר לרשום שהוא רק ברבע רביעי סיפק 10 נקודות, 3 אסיסטים, ריבאונד אחד, חטיפה אחת ושהוא סחט עבירה אחת, אפשר, אבל כל מי שהיה במנורה או צפה מהטלוויזיה ראה שזה הרבה יותר.
לאורך כל העונה בדקות תקועות ובמשחקים צמודים ירושלים הלכה לג’ארד הארפר, ובצדק, בודדות הפעמים שהכוכב אכזב את קבוצתו. מול הפועל במנורה במשחק ה-3 זה היה מהמשחקים הבודדים שלא הלך לו, הוא קיבל 4 עבירות, היה זהיר, עצבני ולא פגע, ואז הובר הראה ממה הוא עשוי.
זה יישמע מצחיק לאנשים, אבל בצעירותו הובר היה סקורר מופרע, הכוכב הכי גדול בכל מקום שבו הוא דרך. הוא שיתף פעולה בלב השרון עם תמיר בלאט והיה הכוכב הכי גדול בקבוצה, עם דאבל חלומי של אליפות בלאומית וגביע, כשיש לו המון משחקים של 30 נקודות ומעלה. הוא זכה באליפות בתי הספר ביסודי עם קריית חינוך דרור, כשהוא גובר בדרך על שחקנים כמו נתנאל ארצי.
רועי הובר מניף בלב השרון (חגי ניזרי)המפגש מול ארצי היה פיקנטי, כיוון שתקופה קצרה לפני המשחק הזה, שהיה חצי הגמר של בתי הספר היסודיים והפגיש בין בית הספר של ארצי בחיפה לבין דרור בה שיחק הובר, הייתה תחרות האלופים של עומרי כספי, שרצה לבחור מי הכדורסלן הכי טוב בגילאים הצעירים. הובר סיים רביעי בתחרות הזו, ועל הפרקט במשחק האמיתי הוא גבר על ארצי.
אז הובר תמיד היה כוכב, כשהיה צעיר כולם דיברו עליו כמי שללא ספק יהיה שחקן יורוליג במכבי תל אביב או משהו בסגנון הזה, אבל לפתע משהו נעצר, ותמיר בלאט “עקף אותו”. כעת, הובר נתן איתות ראשון עם המשחק השלישי שהוא יודע גם להוביל קבוצה גדולה כשקשה, הוא לקח את ההזדמנות להחיות את הקריירה מחדש בירושלים בשתי ידיים, וכעת הוא רוצה לנעול את ההזדמנות בכספת.
רועי הובר עם פרס השחקן השישי של העונה (שחר גרוס)תרומה משמעותית נגד מכבי תל אביב לא רק תוכיח שהוא ראוי לגדולות, ראוי ליורוקאפ, ראוי לתארים וראוי להצלחה, אלא בואו לא נשכח פריט חשוב – בקיץ הזה יש יורובאסקט, וכשנראה שחברו הטוב מהילדות ומהתארים בלב השרון, תמיר בלאט, לא בטוח יגיע, יש צורך בעוד רכז. ולכן הובר ינסה להוכיח שהוא הרכז הזה, שיהיה מחליפו של ים מדר בסגל של אריאל בית הלחמי.
אז לא מעט מוטל על הובר בגמר הזה, והוא ינסה להמשיך הערב (שני, 20:50) בגמר הגדול נגד מכבי תל אביב בדיוק מאיפה שהוא עצר, אי שם ברבע הרביעי, מול היריבה העירונית של מכבי, הפועל תל אביב. אם עוד פעם יונתן אלון ייקלע למצב שהארפר (עד הזריקה האחרונה) וקאדין קרינגטון לא ממש פוגעים, תהיו בטוחים שיש על מי לסמוך על הספסל.
וואו איזה סל! צפו בשלשת הניצחון של הארפר