זה היה כל כך קרוב, אבל עדיין כל כך רחוק. עירוני נהריה הייתה מרחק נגיעה מהיסטוריה שלא תשכח לעולם, אבל פספסה אמש (חמישי) את התואר הראשון בתולדותיה עם 92:89 להפועל ירושלים, שהניפה גביע שני ברציפות ושישי בתולדותיה על חשבון הצפוניים.
קשה היה לפספס את האכזבה של הסגולים בסיום: "פשוט מבאס, אבל באמת שנתנו כל מה שיכולנו, השחקנים נתנו את המקסימום, אבל זה מה שיש עכשיו, רצינו לשמח את העיר אחרי האסונות שהיא עברה בהצפות, אבל נקווה שהאוהדים נהנו ומבינים שנלחמנו ונתנו את כל מה שיכולנו, מאוד רצינו גם לנצח בשביל ניסים אלפסי", אמרו בסביבת נהריה ל-ONE.
בלי קשר לתוצאה, במועדון מאוד רוצים לראות את דני פרנקו ממשיך על הקווים גם בעונה הבאה, כאשר לאחר חצי הגמר כבר נאמר ל-ONE: "רוצים שימשיך עוד שנה ועוד שנה, בלי קשר לתוצאה של משחק כזה או אחר".
היו לא מעט רגעים מעניינים במשחק. דווקא כשהם ניצבו אל מול הקיר האדום שסיפק עידוד באמת אדיר להפועל ירושלים, איגור קולשוב נתן נקודות ראשונות במשחק לנהריה וגם איתי שגב תרם שלושה דאנקים גדולים. משם, הקבוצה מהבירה התעוררה וניצלה את האווירה הביתית בדרך לבניית יתרון., אבל למרבה ההפתעה, השחקנים של פרנקו, שהיה בטירוף על הקווים ולא ישב לרגע, הצליחו להישאר קרובים בכל שלבי המשחק. אין ספק שחוסר האפקטיביות של דומיניק ווטרס וג'רל מקניל, שכבר קיבל ברכת הדרך לשחק מבית הדין של איגוד הכדורסל, שבחר לא להשעות אותו על הדחיפה לטל דן במשחק חצי הגמר מול נס ציונה, היה בעוכריהם של הסגולים, שהתקפית לא היו כל כך תכליתיים.
ביציעים, אין ספק שעירוני נהריה לא עמדה במשימה להביא 2,000 צופים, כפי שקיוותה למשוך תחילה, אבל אוהדי ירושלים שקנו כרטיסים ליציע שאיכלס את הקהל הסגול "עזרו להם" למלא את יציעים 9-10,. מדובר במאות אוהדים באדום שפשוט התיישבו בין הסגולים ועודדו משם את הקבוצה מהבירה.
נחזור לתחושות הקשות אחרי המשחק. שחקני נהריה עזבו את חדר ההלבשה שלהם מוקדם, השקט ששרר שם היה חריג, אבל מובן. "נתנו את כל מה שיש לנו, לקחנו זריקות מכריעות שלא נכנסו, זה חלק מהמשחק. היה לי ביטחון בזריקות שלי, אבל זה פשוט לא נכנס. עכשיו אנחנו חייבים להסתכל קדימה ולא להיתקע. אני לא מאוכזב רק בשבילי, אלא גם בשביל דני פרנקו וטוני גפני, כל החבר'ה הוותיקים, כי אי אפשר לדעת מתי תהיה להם שוב אפשרות לזכות בתואר כזה שוב", הסביר מקניל בסיום.
עוד הוסיף הגארד: "המאמן כמובן מאוד מאוכזב, אבל אני גאה בכל אחד מהשחקנים שלנו, הם אנשים אדירים, מקצועניים ברמה הכי גבוהה. יש שחקנים שפשוט לא שמים קצוץ וזה לא מובן מאליו ששחקנים ידאגו כל כך כמו השחקנים בקבוצה הזו. האם אפשר להשיג משהו העונה? יש לי ביטחון בנו. חשוב שנישאר בריאים ונקדם את השחקנים הצעירים, המסר שלי היה בסוף שצריך לאסוף את עצמנו ולהגיע לפיינל פור.
היכולת האישית שלו: "החמצתי המון זריקות, היו לי איבודים רשלניים ולא שיחקתי מושלם. קשה להיות תמיד לוהט, אבל כל מי ששיחק חוץ ממני נתן הכל. בלי קשר לאחוזים שלי ניסיתי להיות אגרסיבי, כל מה שהייתי צריך זה שאולי עוד שתי זריקות ייכנסו עד הסוף".
טוני גפני, שפספס תואר על חשבון האקסית סיפק אמירות כאובות במיוחד: "אני כל כך מאוכזב עכשיו, כואב להפסיד בצורה כזו, כי שמנו הכל לטובת המשחק, כל מה שהיה לנו מבחינה פיזית, מנטלית ורגשית. אני אוהב את הקבוצה שלי ואין קבוצה שהייתי רוצה להיות בה במעמד הזה חוץ מאשר נהריה. הראנו כל כך הרבה אופי ואני גאה להיות אחד הוותיקים בקבוצה. אני תמיד אומר שכסף יכול לקנות סגל, אבל לא לב. הראינו כל כך הרבה לב ואני מצטער שלמרות שעשינו הכל לא עמדנו במשימה. אני גאה בשחקנים, באוהדים ואנחנו נרגשים לקראת המשך העונה".
עוד הוסיף: "הראינו הרבה יכולות כל העונה, לא נלחצנו מהפער, ידענו שיש מולנו קבוצה גדולה. רצינו לשחק כמו שאנחנו יודעים, אני גאה באיך שנראינו. העובדה שהיינו אנדרדוג? לפני המשחק דיברתי עם השחקנים ואמרתי להם שאפשר לשמוט את המילה אנדר, להשאיר רק דוגס. כי כאן כל אחד הוא כמו כלב תקיפה. כשזה מגיע ללב, אין לנו מתחרים. האמנו שננצח את המשחק וזה הדבר הכי גדול, קל לומר דברים באוויר, אבל יש לנו מה להיות גאים".
הסגל הקצר שעומד לרשות הקבוצה: "דני פרנקו הוא קוסם, הוא יכול להרכיב סגל בתקציבים שיכולים בקבוצה אחרת להספיק לשלושה שחקנים. זה מדהים מה שהוא עושה, תמיד מעמיד קבוצה תחרותית והישגית, זה משהו שהוא וההנהלה עושים וראויים למחמאות. נשאר רק לברך את ירושלים ועם כל זה שזה כואב, אני שמח בשבילם".
גם איגור קולשוב סיכם את הערב בטוויטר האישי שלו: "הלוואי ויכולנו לחזור עם הגביע, אבל השארנו הכל על המגרש ולא הצלחנו. נקווה שתהיה לנו הזדמנות לקחת עוד תואר בסוף העונה, תודה לאוהדים מכל הלב. הפסד כל כך מכאיב לנפש שלך שזה מטורף"