היריבות בין ברצלונה לאספניול מרה, ומעברים בין שני המועדונים נדירים בהחלט. בכל ההיסטוריה, עזבו 8 שחקנים בלבד ישירות מהתוכים לבלאוגרנה. הראשון היה השוער המפורסם ריקארדו זאמורה ב-1919, והרשימה כוללת גם את ארנסטו ואלוורדה שהצטרף לקבוצה של יוהאן קרויף ב-1988. האחרון, נכון לעכשיו, הוא החלוץ הרוסי איגור קורנייב שחצה את הכביש ב-1994, לפני יותר מ-30 שנה. כעת ז'ואן גארסיה הפך לשמיני אי פעם, ואוהדי אספניול כבר כועסים עליו מאוד.
כתובות גרפיטי עם מילים בוטות בגנותו של השוער בן ה-24 רוססו ליד ביתו, אך זה בוודאי לא שינה את ההחלטה שלו, אלא דווקא חיזק אותה. הגשרים כבר נשרפו, ובכל מקרה ברור שאי אפשר לעמוד בפיתוי. כפי שאמר פדרי, גארסיה "בדרך להצטרף לטובים ביותר". כאשר אלופת ספרד קוראת לך ומייעדת עבורך מקום בהרכב, יהיה די מטופש להישאר בקבוצה שניצלה מירידה בעור שיניה במחזור האחרון.
עם כל הכבוד לאהבתו לאספניול, גרסיה עושה צעד ענק קדימה, בעוד המועדון שגידל אותו יקבל את הסכום הנקוב בסעיף השחרור שלו – 25 מיליון אירו. אמנם ערכו האמיתי בתנאי השוק הנוכחי גבוה יותר, אך עדיין מדובר בסכום מכובד עבור התוכים, ואם יש שמרגישים מקופחים אפשר לבוא בטענות רק לעצמם. סעיף השחרור יכול היה בקלות להיקבע אחרת כאשר חוזהו של השוער הוארך עד 2028.
ז'ואן גארסיה (IMAGO)מעניין לציין כי בארסה הייתה יכולה לחסוך את הכסף לו הנהלת לה מאסיה הייתה מקשיבה לסקאוט שלה שאיתר את גארסיה בגיל 15. ז'ואן, שכבר היה גבוה מאוד, עמד ב-2016 בין הקורות בנוער של דאם והפגין אינסטינקטים נהדרים כאשר קרלוס לופס צפה בו. לימים, נזכר הסקאוט כיצד העביר את הדיווח בהתלהבות. "התאהבתי בו ממבט ראשון למרות שאני לא מתמחה בשוערים באופן עקרוני. הוא היה בלתי ניתן להכנעה, קפץ כמו חתול ושידר מנהיגות", הוא אמר. אלא שהבוסים קבעו, לאחר ניתוח סטטיסטי שבוצע, כי משחק הרגל של גארסיה לא מספיק טוב, ולכן אין סיבה להחתימו באקדמיה של הבלאוגרנה. אז הוא הלך לאספניול.
האם התוכים העריכו אותו כמו שצריך? זו שאלה מורכבת. מאמני האקדמיה טענו כי מדובר בכישרון יוצא דופן, והיו שהגדירו אותו כאחד השוערים הטובים ביותר שדרכו בה אי פעם. לואיס דה לה פואנטה אף זימן אותו לנבחרות הצעירות בגילאים השונים, ואולם הוא מעולם לא היה השוער הראשון בהן, מכיוון שלא קיבל הזדמנויות הולמות במועדונו – אפילו בקבוצת המילואים. בצורה כלשהי, למרות הפוטנציאל, הוא תמיד היה בהמתנה. לפי הקונצנזוס, הוא היה "שוער העתיד" של המועדון, אך העתיד הזה לא רצה להגיע.
גארסיה למד באימונים מהוותיקים, במיוחד מדייגו לופס ששיחק עד 2022 והיווה מודל לחיקוי עבורו. ואולם, גם פרישתו בגיל 40 לא סללה עבורו את הדרך כי פרננדו פאצ'קו הוחתם על תקן שוער ראשון. עד שחגג יום הולדת 22, היו לגארסיה 3 הופעות בלבד בליגה הראשונה, והוא ביצע בהן טעויות. גם כאשר ירדה הקבוצה לליגה השנייה לפני שנתיים, הוא עדיין נותר בקצה הספסל, אך פציעתו של פאצ'קו במרץ 2024 הביאה סוף סוף למפנה המיוחל. המאמן החדש מאנולו גונסאלס הימר עליו, ולא הצטער לרגע.
דייגו לופס (La Liga)מהיום בו תפס גארסיה את מקומו בהרכב, אי אפשר היה להוציא אותו. אספניול הייתה נתונה במשבר קודם לכן, אך איתו משחק ההגנה השתפר פלאים, והתוכים סיימו במקום הרביעי בדרך לפלייאוף. שם, מול יריבות מאתגרות כמו חיחון ואוביידו, ספגה אספניול שער אחד בלבד ב-4 משחקים ושבה למקומה הטבעי בלה ליגה. את תרומתו של השוער לכך היה קל מאוד לזהות, והמחמאות זרמו לכיוונו מכל כיוון. גם מלונדון.
ארסנל של מיקל ארטטה סימנה אותו לפני שנה כרכש האופטימלי כדי להוות גיבוי לדויד ראייה, לאור עזיבתו של ארון ראמסדייל. ואולם, אספניול סירבה בתוקף למכור אותו במחיר נמוך, וגם גארסיה עצמו העדיף לא לעזוב את הקבצה בה היה צפוי לשחק על בסיס שבועי לטובת ספסל בפרמייר ליג. אחרי הכל, הוא ישב בחוץ הרבה יותר מדי זמן, וצבירת ניסיון הייתה קריטית ביותר עבורו. אז בעונה החולפת הוא קיבל את הניסיון הזה בשפע.
גארסיה השלים ב-2024/25 את כל 38 המשחקים בליגה, ולא היה בספרד שביצע מספר רב יותר של הצלות – 142. בפברואר הוא היה גיבור הניצחון הדרמטי 0:1 על ריאל מדריד, ובאופן כללי זינוקיו האמיצים עזרו לאספניול לצבור נקודות חשובות. בטבלה הסופית היא דורגה שתי נקודות מעל הקו האדום בזכות ניצחון על לאס פלמאס במחזור הנעילה, כך שכל תוצאה וכל זינוק היו חשובים. מאנולו גונסאלס התלהב בשלב מסוים עד כדי כך שהשווה את גארסיה לכוכב הגדול ביותר לשעבר של היריבה העירונית. "יש לנו שוער שמכריע משחקים, כמו ליאו מסי בברצלונה. הוא הולך להיות מפורסם בכל העולם, ואני גאה בו מאוד. זה מגיע לו, גם ככדורגלן וגם כאדם". "חשבתי שהוא הגזים", אמר על כך גארסיה עצמו.
מנולו גונסאלס (רויטרס)זו לא הייתה ההגזמה הראשונה. באספניול כבר הגדירו אותו כ"שוער עם תגובות של איקר קסיאס". תומאס אנקונו, שוער העבר האגדי של אספניול שמשמש כיום כשגרירה ותורם לעתים מניסיונו באימונים, קבע כי גארסיה צפוי לקבל את האפודה הראשונה בנבחרת ספרד במהרה. "אנקונו אוהב אותי, וזה מחמם את הלב. אני מקווה שהוא צודק, אבל מוקדם לחשוב על כך", הגיב ז'ואן. אחרי הכל, הוא צפה מהספסל בכל המשחקים של ספרד באולימפיאדה בקיץ שעבר – וגם זה היה כבוד עבורו. ואולם, התחושה הכללית היא שלא נשאר זמן רב לחכות. הוא נבחר לשוער המצטיין של העונה בליגה, והפך בהדרגה לאחד השחקנים החמים בשוק.
אז בארסה קפצה על המציאה. ארסנל חשקה בו שוב גם עכשיו, וגם קבוצות נוספות מאנגליה הביעו עניין, אבל אלופת ספרד פעלה בצורה נחרצת, ועבור הנשיא ז'ואן לאפורטה היה זה עניין של כבוד להחתים כוכב קטלוני מקומי מהיריבה העירונית. לפי הדיווחים שנפוצו בימים האחרונים יש נטייה גם להאמין שיקבל מקום בהרכב כבר בפתיחת העונה החדשה.
זה לא הולך להיות טריוויאלי כלל. אינייאקי פניה אמנם צפוי לעזוב, אבל ווייצ'ך שצ'סני ימשיך בקבוצה – והוא כבר ממש לא ממהר לפרוש מחדש. מארק אנדרה טר שטגן הוא הקפטן עם ותק של 11 שנה במועדון, ויש לו חוזה עד 2028. הביקורת על הגרמני מוגזמת ורעילה לפרקים, אבל ברור שהוא היה ונשאר סמל. לבלאוגרנה יש היסטוריה לא מחמיאה בכל הקשור לפרידה מסמלים מסוג זה, ואפשר לדמיין כיצד המועדון ינסה לדחוק החוצה את הכוכב שנמצא שם כבר 11 שנה.
ז'ואן גארסיה ומארק אנדרה טר שטגן (IMAGO)ייתכן שזה יעבור חלק אם טר שטגן ימצא קבוצה שתתאים לו בשלב זה של הקריירה, אולם עלול להתרחש גם פיצוץ שיפגע באיזון בחדר ההלבשה. מבחינת המאמן האנסי פליק, שהצליח לייצר אווירה חיובית מאוד, תסריט מסוג זה ממש לא רצוי, ובארסה עשויה למצוא את עצמה בסופו של דבר עם 3 שוערים שמתחרים על האפודה הראשונה – לא בדיוק המצב האידיאלי עבור מועדון שנמצא בחריגת שכר תמידית.
מאידך, הגרמני בן 33, והפולני בן 35. ברור שדרוש יורש לטווח הארוך, ובמונחי עלות-תועלת, שלא לדבר על תדמית קטלונית, ז'ואן גארסיה בן ה-24 הוא התשובה המושלמת על הנייר. ואם למישהו ממאמני האקדמיה היו ספקות לפני כעשור, הרי שהוא עבד שעות מרובות על משחק הרגל באימונים, וזו כבר לא נקודת התורפה שלו. למעשה, הוא טוב במסירות ארוכות, ועשוי להשתפר עוד יותר כאשר ישחק בקבוצת צמרת שמחזיקה בכדור הרבה יותר מאספניול.