מפלופ הקהל ל"טוב בספרד": פליקס פורח מחדש

אפשר לומר שיש תכונה אחת משותפת לרוב המוחלט של אוהדי הכדורגל בעולם – הלא היא שיפוטיות. אין מה לעשות, כאלה אנחנו ואי אפשר לברוח מזה, מתמוגגים לרגע אחד משחקן שבמהלך בודד גורם לנו לתפוס את הראש, ומנגד מסוגלים למחוק אותו בשנייה לאחר מכן כשיעשה טעות או שמא לא יספק את הסחורה. ההרגל המגונה הזה מספר במידה רבה את סיפורו של ז’ואאו פליקס באתלטיקו מדריד בשנתיים האחרונות. 

כשהוא עוד לא בן 22, פליקס כבר הספיק להיות היהלום החדש של הכדורגל הפורטוגלי, להיות מוכתר ליורש של כריסטיאנו רונאלדו בנבחרת, להפוך לשחקן היקר ביותר בתולדות אתלטיקו (123 מיליון אירו), להפוך לפלופ הכי גדול של הליגה הספרדית ולשחקן הכי טוב בעיני רבים באותה הליגה רק בשנה שלאחר מכן. מבולבלים? גם אנחנו.

בכל אופן, הערב (שבת, 22:00), כשרוב הנטל ההתקפי מונח על כתפיו הצעירות בהיעדרו של לואיס סוארס שחלה בקורונה, השחקן הכי מתעתע של הכדורגל העולמי ינסה שוב להצדיק את הסטטוס הנוכחי שלו בקרב דעת הקהל בספרד, כשיוביל את התקפת הקולצ’ונרוס במשחק המסקרן מול ברצלונה. המשחק, כמו כל משחקי הליגה הספרדית ישודר בערוץ ONE למנויי yes ,HOT, סלקום TV ופרטנר TV. 

123 מיליון סיבות להתאכזב

כדי להבין את הסיפור של ז’ואאו פליקס בצורה הטובה ביותר צריך לחזור אחורה, לקיץ 2019, או ליתר דיוק לכל עונת 2018/19, אז ילד הפלא החדש של הכדורגל הפורטוגלי משך התעניינות כמעט מכל מועדון פאר שמכבד את עצמו ברחבי היבשת. בסופו של דבר, אחרי עונת פריצה במדי בנפיקה במדיה כבש 18 שערים ובישל עוד 8 בכל המסגרות, הוא בחר להצטרף דווקא לאתלטיקו, שהייתה הרצינית ביותר לגביו לאחר שרק נפרדה מאנטואן גריזמן שעבר לברצלונה, כשהיה ברור שמי שהפך לרכש היקר ביותר בתולדות המועדון ייכנס לנעליו של הצרפתי, אך לא כך היה. 

ז'ואאו פליקס (רויטרס)

פליקס הוא לא חלוץ קלאסי, ועושה רושם שבהתחלה, דייגו סימאונה לא כ”כ הבין את מהות הסחורה שקיבל. בבנפיקה, פליקס כיכב כמספר 10 קלאסי ושיחק במערך של 4:4:1:1 כשחקן החופשי מתחת לחלוץ, עמדה שאפשרה לו להביא לידי ביטוי את כל סל היכולות שלו שכולל דריבל, הצטרפות מקו שני, בעיטה, ראיית משחק, ובעצם על כל מה שנדרש משחקן התקפה.

לצערו, העמדה הזו לא קיימת ב-4:4:2 המסורתי והדי שבלוני של צ’ולו, שהציב אותו כחלוץ מן המניין לצידם של אלברו מוראטה ודייגו קוסטה לסירוגין. “בפורטוגל הרבה אנשים משווים אותו לקאקה”, סיפר שחקן העבר הפורטוגלי האגדי רוי קושטה, “אבל למען האמת, פליקס הוא רק פליקס, הוא שילוב בין ‘9’ ל-’10’”.  

ז'ואאו פליקס. התקשה להתאקלם (רויטרס)

גולים? לא מה שהרשים את צ’ולו

ההתחלה הייתה לא פשוטה בכלל עבור פליקס. הוא אמנם הראה ניצוצות עם שער ושני בישולים ב-3:7 המפלצתי בדרבי על ריאל מדריד בטורניר קדם העונה, אך התקשה לבוא לידי ביטוי בסטטיסטיקה מול ההגנות החזקות בהרבה בספרד בהשוואה לליגה הפורטוגלית. ב-1 באוקטובר נראה היה שחלה נקודת תפנית, והנה פליקס מתחיל להיכנס לעניינים, כאשר כבש והציג יכולת נפלאה 0:2 על לוקומוטיב מוסקבה בליגת האלופות. 

אז, באופן לא אופייני לחלוטין, סימאונה פתח במערך 4:3:1:2, בו שיחק ז’ואאו פליקס בתפקיד המוכר לו מכל כשניצב מאחורי צמד החלוצים דייגו קוסטה ואלברו מוראטה והצטיין עם שער ומעורבות בגול השני, אך תתפלאו (או שלא) – לא זה מה שהכי הרשים את דייגו סימאונה, שאמר בסיום המשחק “הכי אהבתי את זה שהוא זרק את הכדור לכיוון הספסל כדי לבזבז זמן והראה שהוא מבין מה זה כדורגל”. כן, מהות הכדורגל על פי צ’ולו.

בסיום אותו משחק ברוסיה, סימאונה גם הוסיף ואמר ש”האיכויות של פליקס מאפשרות לו לפרוח בתפקיד הזה ולא מן הנמנע שנשחק כך גם בעתיד”, אך זה היה יותר מדי עבור המאמן הארגנטינאי השמרן ופליקס, שסבל ממספר פציעות טורדניות במהלך העונה, סיים עונת בכורה מאכזבת למדי בליגה הספרדית עם 6 שערים בלבד והפך בעיניי רבים לאחד הפלופים הגדולים של לה ליגה, כשלמזלו “התחרה” על התואר המפוקפק עם שמות כמו אנטואן גריזמן ואדן הזאר. 

דייגו סימאונה וז'ואאו פליקס. לא הלך חלק (רויטרס)

השותף החדש ששינה את התמונה

את 24 בספטמבר האחרון אפשר לסמן כתאריך שבו חלה התפנית בקריירה של ז’ואאו פליקס, ולו כלל לא הייתה יד או רגל בדבר. זה היה היום בו התבשר הפורטוגלי על חבר חדש להתקפה – לואיס סוארס, שאחרי 6 עונות בהן הפך לסגן מלך שערי ברצלונה בכל הזמנים, האורוגוואי שוחרר מהמועדון הקטאלוני ועבר לבירת ספרד, מה שהיווה את הרגע הקשה ביותר עבור הסקורר האימתני, אך התגלה לימים גם כרגע מכונן עבור פליקס, שקיבל בדיוק את מה שהיה צריך כדי להוריד מעט ממעמסת הציפיות שגרמה לו להתקשות לממש את מלוא הפוטנציאל. 

עם כל הכבוד למוראטה, דייגו קוסטה ואנחל קוראה, סוארס, בעודו כבר בן 33, התברר כשובר שוויון כבר מהרגע הראשון באדום-לבן והצליח להיות החלוץ שימשוך את מירב תשומת הלב אליו על מנת לאפשר לילד הפלא מפורטוגל להציג לראווה, והפעם באמת – כמה קסם יש לו ברגליים. סימאונה אמנם המשיך בשיטת ה-4:4:2 והציב לצידו של אקס ברצלונה את ז’ואאו, שנראה כמי שלמד את התפקיד והמציא את עצמו מחדש, מה שמהר מאוד בא לידי ביטוי גם בסטטיסטיקה. 

ז'אאו פליקס ולואיס סוארס. עבד מהרגע הראשון (רויטרס)

המספרים מספרים

השידוך בין סוארס לפליקס, שהניב עד כה 10 שערים (יותר מכל צמד חלוצים אחר בליגה הספרדית) היה מושלם מן הרגע הראשון. הראשון מתמחה בתנועות קטלניות לעומק ותחבולנות שלא נעלמה על אף גילו המתקדם ועל אפם וחמתם של כל מספידיו, בעוד שהאחרון נהנה מהעובדה שתשומת ליבן של ההגנות כבר לא הופנה כולו אליו ובאיחור של שנה, ניצל זאת כדי להתחיל לפרוע שטרות.  

עושה רושם שסוארס הביא לשיפור של פליקס כמעט בכל האספקטים של המגרש. אולי זו העובדה שכעת הוא משחק לצד אחד מגדולי החלוצים בהיסטוריה, או שמא עבודה אישית שלו במהלך הפגרה הקצרה והפקת הלקחים מעונת הבכורה המאכזבת, אבל פליקס פשוט נראה הרבה יותר אמיץ במשחק שלו, מה שבא לידי ביטוי מעבר לסטטיסטיקה היבשה של גולים ובישולים (7 ו-2 בהתאמה ב-10 משחקים בכל המסגרות), כאשר הוא מבצע 2.3 דריבלים מוצלחים במשחק בהשוואה ל-0.7 בלבד בעונה שעברה, כמו גם 1.7 מסירות מפתח למשחק לעומת 0.6 בלבד אשתקד.

לואיס סוארס חוגג עם ז'ואאו פליקס (La Liga)

אלא שהנתון שמספר אולי טוב הכי טוב את השינוי בסגנון המשחק של פליקס הוא כמות המסירות למשחק, שגדלה, שימו לב, כמעט פי 2 – 33.6 לעומת 18.7 בלבד ב-2019/20, מה שמעיד על העובדה שלמרות שהוא נמצא באיזורים מסוכנים ומייצר מספרים, פליקס הוא גם שחקן שלוקח את המשחק עליו ומפיק יותר מעצמו כשהוא מנהל את המשחק של הקבוצה ומייצר מצבים לעצמו ולחבריו. שיפור עצום. 

ברצלונה מחכה

זה לא סוד שעל כל הכבוד לפריחה המאוחרת של פליקס, כולנו חיכינו למפגש של סוארס מול הקבוצה בה הפך לאגדה. אלא שהאורגוואי כאמור לא ישחק לאחר שנמצא חיובי לקורונה במהלך פגרת הנבחרות וכעת – כל הנטל עובר לרגליו של פליקס, ש-35 אחוזים מבין מאות הגולשים שהצביעו בסקר הליגה הספרדית הגדול של ה’מארקה’ בטוחים שנכון לרגע זה, הוא השחקן הטוב ביותר בליגה הספרדית. בשביל להצדיק את הטענה וכשכל העיניים נישאות אליו, הפורטוגלי יצטרך להראות שהוא מסוגל גם להנהיג, ואז לאף אחד כבר לא יהיה ספק שהיורש של הפנומן הפורטוגלי האמיתי של הדור הנוכחי כבר נמצא ממש כאן, מעבר לפינה.  

ז'ואאו פליקס וכריסטיאנו רונאלדו (רויטרס)