בשנים האחרונות נדמה שהחסרונות גוברים על היתרונות בברצלונה, כשהדבר שהכי בלט לרעה היה רכישת שחקנים ממוצעים בגיל מבוגר והסתמכות בעיקר על "מזדקנים" בהרכב, מה שעצר את ההתקדמות של כישרונות צעירים מברצלונה ב', בניגוד לערכי המועדון. אם יש משהו שהקבוצה חייבת עליו תודה לרונאלד קומאן, לא משנה איך תיגמר העונה הזאת, זה על כך שהוא שם לזה סוף.
כשחקן תחת המאמן האגדי יוהאן קרויף, קומאן היה חלק מחבורה צעירה בברצלונה, שבה שיחק גם פפ גווארדיולה, והמועדון הגיע להישגים נפלאים בזכות אותם שחקנים. כמי שעומד על הקווים של הקטלונים בהווה, ההולנדי מיישם בענק את האידאולוגיה של קרויף ומגדל בעצמו את הדור הבא של הקבוצה ל-10 השנים הבאות לפחות, כשהוא מעניק את הבמה המרכזית לכמה כישרונות צעירים (רק תשאלו את זלאטן, מאנה, מאטה ו-ואן דייק מי גילה אותם) שבלעדיו כנראה לא היו פורצים בקרוב לתודעה.
האחרון שבהם הוא אילאיש מוריבה בן ה-18 שהפך ביום שבת לכובש החמישי הכי צעיר בהיסטוריה של הקבוצה בניצחון 0:2 על אוססונה, בו שותפו לא פחות מ-7 שחקנים בני 23 ומטה. המגמה ברורה ואחרי שברצלונה בעונה שעברה הסתמכה בעיקר על שחקנים בוגרים, ב-2020/21 הסיפור שונה לגמרי כאשר שחקנים כמו פדרי, ריקי פוץ', סרג'יניו דסט, אוסקר מינגסה ורונאלד אראוחו מקבעים את מעמדם בבוגרים ומוגדרים כעתיד המועדון.
"הכי חשוב עבורי זה שהשחקנים תחרותיים, הגיל לא מהווה פקטור אלא מה שאני רואה על המגרש", אמר קומאן אחרי הניצחון האחרון שקירב את קבוצתו לפסגה. "לשחקנים האלה מגיעה ההזדמנות שהם מקבלים, אם נמשיך לשחק ככה נוכל לזכות בתארים, ואם נעשה זאת תוך כדי שאנחנו משתפים צעירים זה אפילו טוב יותר. הם הוכיחו שיש להם עתיד מזהיר, וכמאמן תמיד בחרתי לתת לצעירים צ'אנס כי הם העתיד של המועדון".
אז נכון, ההולנדי הוא לא גווארדיולה, רחוק מכך, אבל הוא עושה למועדון טובה גדולה, למרות ההדחה מליגת האלופות כבר בשלב שמינית הגמר, דבר שלא קרה לקבוצה מאז 2007. בצ'מפיונס זה אמנם נגמר, אבל המאמן ישאיר אחריו מורשת שתוכל לזכות בגביע עם האוזניים הגדולות בעתיד. "תינוקות קומאן" – השחקנים החדשים, אלו שהוקפצו מהנוער ואפילו אלו שכבר היו בקבוצה פורחים - זה הזמן להיכנס לעומק ולראות על מי הקבוצה תסתמך בעשור הקרוב.
פדרי, בן 18, ציון: 9
קשה לחלוק על כך שמדובר בשחקן הצעיר הכי טוב של הקבוצה העונה, והוא בכלל אמור היה להיות מושאל, אלא שבעקבות העובדה שלא הגיעו יותר מדי שחקני חיזוק, השחקן נשאר והקבוצה רק הרוויחה. תיאום עיוור עם ליאו מסי, יכולת מסירה ושמירה על הכדור כמו של אנדרס אינייסטה, חוצפה חיובית ובעיקר כושר בלתי נתפס יחסית לילד בגילו, שפתח כמעט בכל המשחקים העונה ב-11 (ותודה לפיליפה קוטיניו שנפצע ונעדר רוב העונה) ולא הפסיק לרוץ וללחוץ את שחקני היריבה. בן 18 שמשחק כמו שחקן בן 25 – מה עוד אפשר לבקש?
רונאלד אראוחו, חגג השבוע 22, ציון: 7.5
הבלמים הקבועים של ברצלונה, קלמנט לנגלה, ג'רארד פיקה וסמואל אומטיטי נמצאים כולם בירידה שהחלה כבר לפני כשנתיים, והאורוגוואי החסון קיבע את מעמדו כבלם הכי טוב ויציב של הקטלונים העונה. בעונה שעברה היו לו פירורי דקות, העונה הפציעה של פיקה גרמה לקומאן להמר עליו, והוא לא אכזב. שחקנים פשוט לא עוברים אותו בדריבל, אך יחד עם זאת היו לו כמה שגיאות כמו איבוד כדור שגרם לספיגה ב-1:1 מול אייבר ופנדל שטותי שגרם מול יובנטוס בקאמפ נואו. לא נעים, לא נורא – שכר לימוד. כשיחלים מהפציעה הוא יחזור חזק הרבה יותר, וכנראה גם ישירות ל-11.
אוסקר מינגסה, בן 21, ציון: 7
עוד שם חדש בהגנה של בארסה. מדובר בשחקן מגוון, בעל יכולת דריבל, מהירות ואינטיליגנציית משחק, שלעיתים מאבד את הריכוז. בהופעת הבכורה שלו אותה קיבל בעקבות הפציעות של סרג'יניו דסט וסרג'י רוברטו הוא כבר רשם בישול מול דינמו קייב בצ'מפיונס, ומאז הוא אמנם לא משחק בקביעות (בכל זאת יש לו כבר 27 הופעות), אך במשחקים האחרונים השתלב בצורה נהדרת במערך ה-5:3:2 אותו ניסה בהצלחה קומאן. בין אם כבלם או מגן ימני, אם הוא ישפר כמה אספקטים קטנים במשחק בארסה תרוויח בורג משמעותי להגנה בשנים הבאות, וכמה טוב שהוא בא מהנוער.
סרג'יניו דסט, בן 20, ציון: 6.5
הילד הגיע כהבטחה גדולה מאייאקס וכבר כונה "דני אלבס הבא" עוד לפני שכף רגלו דרכה בקאמפ נואו. קומאן מאוד מעריך את האמריקאי שבהחלט מראה ניצוצות וגם כן הרוויח מהפציעה של סרג'י רוברטו, שכן בתחילת העונה דסט לא קיבל את אותן דקות כמו בתקופה האחרונה. הרכש מאייאקס מהיר, חושב התקפה, בעל דריבל נהדר ומבצע הטעיות מצוינות, אך לעיתים שוגה בפעולה האחרונה מקדימה, כאשר גם בהגנה יש לו עוד מה ללמוד, אך הוא בטוח ישתפר. מדובר בשחקן בעל ביקורת עצמית גבוהה (בדומה לדה יונג אליו נגיע בהמשך), והוא צופה במשחקים של עצמו כדי ללמוד מטעויות, כך שהרצון להשתפר באמת נמצא שם.
טרינקאו, בן 21, ציון: 6
הפורטוגלי ידע שלא יהיה שחקן הרכב בתחילת הדרך, כאשר בהזדמנויות שקיבל מהספסל (עלה הכי הרבה פעמים כמחליף העונה בלה ליגה) בעיקר החמיץ מצבים קורצים ולא ממש עשה את ההבדל – עד שהגיע המשחק מול בטיס בו כבש שער ניצחון ענק. מאז הביטחון של הקיצוני עלה והוא נראה יותר טוב על המגרש ומקבל המשכיות, כך שהוא בהחלט הפך למחליף ראוי ולגיטימי על הספסל, כשבשנים הבאות לא מן הנמנע שגם יפתח ב-11 בתדירות קבועה יותר.
אנסו פאטי, בן 18, ציון: 8
הילד הזה הוא לא התגלית של קומאן אלא של ארנסטו ואלוורדה שהעניק לו בכורה בגיל 16, אבל ההולנדי שם אותו בתחילת העונה לפני גריזמן ודמבלה ברוטציה ופאטי השיב עם חמישה שערים וארבעה בישולים ב-10 הופעות בלבד. לצערו בנובמבר הוא חווה פציעה חמורה והקבוצה עדיין מחכה לו, אבל אין ספק שמדובר בכישרון הכי גדול שצמח בלה מאסיה בשנים האחרונות ומדובר ביהלום שיוכל להוביל את הקבוצה ליותר מ-10 שנים וסומן כיורש העיקרי של מסי.
ריקי פוץ’, בן 21, ציון: 7
הוא לא מקבל יותר מדי דקות (ועכשיו אחרי המשחקים הראשונים המוצלחים של מוריבה אליו נגיע בהמשך, אפילו פחות), אבל כשהוא על המגרש בארסה פתאום נראית יותר מסודרת. פוץ’ שחקן שמעז, נלחם, ולא מפסיק לרוץ וללחוץ, כאשר האהבה שלו לבארסה היא עצומה וניתן להסיק זאת לפי המלחמה שלו בתחילת העונה, כאשר למרות שקומאן אמר לו במילים אחרות שכדאי לו לעזוב, הוא העדיף להישאר ולקבל פירורי דקות שבהן ינסה להוכיח את עצמו. הוא קיבל רק 17 משחקים העונה, כשרק באחד השלים 90 דקות, אך היו לו גם רגעים מרגשים כמו שער נגד אלצ’ה וכיבוש הפנדל האחרון מול סוסיאדד בדו קרב הפנדלים בסופר קאפ.
פרנקי דה יונג, בן 23, ציון: 8.5
הוותיק בחבורת הצעירים. ההולנדי לא פתח את העונה בצורה טובה, אך ב-2021 הוא נתן גז בדיוק כמו כל הקבוצה, והוכיח שקומאן לא סתם סומך עליו ונותן לו מקום של קבע ב-11. שינוי המערך מ-4:5:1 ל-4:3:3 עשה לו רק טוב ומאפשר לו לשחק יותר מקדימה, וכך הוא גם הראה שיש לו יכולות כיבוש והבקיע מספר שערים חשובים. בעידן צ’אבי ואינייסטה הוכח ששערים משחקני הקישור זה דבר חשוב ומכריע, ובנוסף לחוכמת המשחק והעובדה שקשה מאוד להוציא לו את הכדור מהרגל, דה יונג מוכיח שיש לו חוש לגולים.
אוסמן דמבלה, בן 23, ציון: 7
צעיר בשלושה ימים מדה יונג ומוערך מאוד על ידי קומאן. בעבר היו לו בעיות משמעת ואיחורים, אבל העונה הוא שם את זה מאחוריו, הצליח להישאר כשיר כמעט לאורך כל 2020/21 (עבורו מדובר בהישג בפני עצמו) והוכיח שלקבוצה שווה מאוד לחדש לו את החוזה שמסתיים ב-2022. הגולים הנפלאים מול סביליה במשחקים האחרונים רק חיזקו את מעמדו, וכשהוא לא פצוע הוא סוף סוף יכול להראות את הפוטנציאל האדיר שלו – מהירות בעיקר, סיומת טובה והטעיות יוצאות מן הכלל בדריבל. עדיין חייב לעבוד על המסירה האחרונה.
אילאיש מוריבה, בן 18, שיחק רק 5 פעמים
התגלית האחרונה העונה של בארסה (כנראה). לקשר המצוין שמושווה לפוגבה בזכות המראה הדומה אך גם עקב היכולת לא ניתן ציון כי בקושי שיחק עד עכשיו, אבל גם ב-5 המשחקים שקיבל בישל פעמיים וכבש שער אחד פשוט נפלא. מדובר בעוד ילד צעיר ורעב שחגג לאחרונה 18 ומפגין פיזיות מרשימה וביטחון מופתי ביחס לשחקן כל כך חדש. הוא עדיין נחשב לקשר בברצלונה ב’, אבל תסמכו על קומאן שלאחרונה מרבה לשתפו ולהכלילו בסגל שבקרוב מאוד הוא יהיה שחקן לגיטימי בקבוצה הבוגרת.