הפסד 1:0 באצטדיונה של ריאל סוסיאדד היא תוצאה חשובה מאוד מבחינה היסטורית עבור ברצלונה. המשחק המכונן התקיים ב-4 בינואר 2015, כאשר לואיס אנריקה בחר לספסל את ליאו מסי על מנת לא לשחוק אותו. גם ניימאר, ג'רארד פיקה ודני אלבס נשארו מחוץ להרכב, ג'ורדי אלבה כבש שער עצמי בפתיחה וגם שילובם של הכוכבים במחצית השנייה לא הושיע. בארסה נכנעה לקבוצה של דייויד מויס והתקשורת התנפלה על המאמן, בעוד הסקוטי דווקא תמך בו. "הייתי עושה אותו דבר במקומו", אמר מויס. לא בטוח שזה סיפר את מצבו של לואיס אנריקה בעונת הבכורה שלו כמאמן בקאמפ נואו.
סביר להניח שאתם זוכרים מה קרה מיד לאחר מכן. ב-11 בינואר כבשו ניימאר, לואיס סוארס ומסי ב-1:3 על אתלטיקו מדריד, חגגו בצוותא בתמונה שהפכה לאייקונית וכך נוצרה באופן רשמי שלישיית MSN המיתולוגית. הפיאסקו באנואטה זירז איכשהו את התהליך, התסכול של מסי הומר לנחישות יוצאת דופן, ובסיום העונה השלימה ברצלונה טרבל. לואיס אנריקה ביסס את מעמדו, ואיש כבר לא רצה לזרוק אותו לכל הרוחות.
האנזי פליק ישמח מאוד, כמובן, אם ההפסד לריאל סוסיאדד יוביל לתוצאה זהה בסיום עונת הבכורה שלו בקטלוניה. טרבל אחד כבר יש לו ברזומה עם באיירן מינכן, וההצגות מאז תחילת הקדנציה של הגרמני פתחו את התיאבון והעלו מאוד את הציפיות. העניין הוא כי מבחינת היכולת בסן סבסטיאן, בארסה הזכירה אתמול משחק אחר מעונתו הראשונה של לואיס אנריקה. בספטמבר 2014, סיימה בארסה בתיקו 0:0 במלאגה והיה זה המקרה הקודם האחרון בו היא לא רשמה אף בעיטה למסגרת היריבה. אתמול, בחלוף יותר מ-11 שנה, זה שוחזר.
נעצרה: בארסה מפסידה 1:0 לריאל סוסיאדדאפשר, כמובן, לטעון במידה רבה של צדק כי בעיטה אחת למסגרת הייתה אתמול. היא אפילו הסתיימה ברשת ופסילת השער של רוברט לבנדובסקי הייתה שעורייתית. כיצד שגו השופטים שמפעילים מערכת VAR חצי אוטומטית לזיהוי נבדלים? סביר שהם יפילו את האשמה על המכונה, שהגדירה את הנעל של הבלם נאיף אגרד דווקא כנעל של החלוץ הפולני לצורך ציור הקווים על המסך, אבל זה לא העניין המרכזי. האירוע הזה מדגיש שוב, כאילו מישהו זקוק להוכחות נוספות, שהחוק הנוכחי לא עובד כמו שצריך בעידן ה-VAR. הוא לא משיג עוד את מטרתו, והופך את בדיקות הנבדלים הצמודים לפארסה – ולא משנה לאיזה צד מחשבים בסוף את המילימטרים.
לפני שהמצלמות נכנסו לשיפוט, היה מונח ברור וטוב של "קו אחד", שהעניק את היתרון להתקפה. כלומר, אם יש ספק – אין ספק. אם הקוון לא בטוח שיש נבדל, אז אין נבדל. זו הייתה הרוח הנכונה והיא הלמה את המטרה המקורית המצוינת של החוק – שהיא למנוע מחלוצים לשהות באופן קבוע קרוב מדי לשער. המערכת הממוחשבת מעלימה את הספקות, אבל במקרים של נבדל בקו אחד, הספקות האלה היו חיוניים ביותר. ביטולם גורם לבדיקות מדעיות שאורכות דקות ארוכות, ובסופן התוצאה עוד עלולה להיות שגויה. צריך, אם כך, לבטל את הבדיקות במקרים גבוליים מסוג זה ולהעניק תמיד את היתרון להתקפה. ה-VAR חייב להתערב אך ורק אם ניתן לראות את שגיאת הקוון על המסך בעין בלתי מזוינת, ואז תהיה עזרתו חשובה ומבורכת.
אז בארסה מרגישה כעת מקופחת, אבל היא לא צריכה להתמקד בכך כלל וכלל. עם כל הכבוד, השער של לבנדובסקי אפילו לא היה תוצר של התקפה מסודרת, והכדור הגיע אליו במקרה מההגנה הבאסקית. חוץ מזה, גם בעיטה אחת למסגרת במשך כל המשחק היא חרפה של ממש. אין שום סיבה להתלונן על טעות שיפוט מקרית כאשר התוצאה הסופית ברורה כשמש – ההפסד של ברצלונה היה מוצדק, והוא נבע מיכולת עגומה ביותר של המובילה בכל המערכים, ובמיוחד בהתקפה. על אף שנהנתה מ-70 אחוזים בהחזקת כדור, לא ייצרה ברצלונה מצבי הבקעה ראויים. באופן ביזארי, שוער ריאל סוסיאדד, אלכס רמירו, נאלץ לזנק ולהדוף את הכדור רק כאשר עמיתו אריץ אלוסטונדו הסיט אותו למסגרת. מעבר לכך, היה זה ערב כיפי ונטול לחצים עבור האיש ששמר לראשונה בחייו על רשת נקיה מול הבלאוגרנה.
זה היה, כמובן, גם המשחק הראשון בעידן פליק בו לא הצליחה ברצלונה להבקיע. גם כאשר הפסידה 4:2 לאוססונה ו-2:1 למונאקו בליגת האלופות בנחיתות מספרית, היא הייתה מסוכנת, לפחות לפרקים. הפעם לא קיבל לבנדובסקי כדורים ברחבה, ראפיניה נעלם לחלוטין, פדרי לא שלח מסירות עומק, פרמין לופס לא תרם וגם דני אולמו לא שינה כלום כאשר נכנס במקומו של פרנקי דה יונג הפצוע במחצית.
ראפיניה מנחם את מארק קסאדו (רויטרס)מדוע זה קרה? ראשית, ריאל סוסיאדד הפעילה לחץ יעיל מאוד על מובילי הכדור. הטקטיקה האגרסיבית של המאמן אימנול אלגואסיל עבדה היטב ובקרב המוחות הוא ניצח את פליק שוק על ירך. הבאסקים לא נתנו לברצלונה מרחבים וגם דאגו לדחוף את שחקני ההגנה של בארסה קרוב מהרגיל לשער שלהם. המובילה אוהבת לתפוס את שחקני היריב בנבדל, אבל קו ההגנה הגבוה נועד גם כדי לאפשר לאיניגו מרטינס, פאו קוברסי ומארק קסאדו לנווט את ההתקפות מאחור. הפעם זה היה קשה יותר, וכל הסדר במכונה הקטלונית השתבש.
שנית, חסרונו של לאמין ימאל בלט מאוד. זה לא סוד כי הקיצוני בן ה-17 הוא דמות מפתח במערך של הבלאוגרנה, אבל אתמול אפשר היה להפנים עד כמה. הנער דומיננטי לא רק כי מהלכים רבים עוברים דרכו. הוא חיוני גם כשהוא מושך תשומת לב ומאפשר חופש פעולה לשחקנים אחרים. בזכותו מקבל ז'ול קונדה חופש נרחב כשהוא מצטרף להתקפות מעמדת המגן הימני. יש לו תרומה משמעותית לפריחה של ראפיניה. אתמול, כשהוא נעדר בשל פציעה, החיבורים לא עבדו יותר. זו לא הסיבה היחידה לפיאסקו, אך התופעה עדיין מדאיגה. אם ברצלונה פיתחה תלות בלאמין ימאל, יהיה לה הרבה יותר קשה לשמור על יציבות בטווח הארוך.
ההיסטוריה תחזור על עצמה? פליק (רויטרס)מנגד, זהר שראלדו בקר באחד המשחקים הטובים בקריירה. באופן אירוני, פליק הכיר את ההולנדי מראש טוב יותר מאשר את יתר שחקני ריאל סוסיאדד. הוא כבר פגש אותו כמאמן באיירן מינכן כאשר בקר שיחק במדי אוניון ברלין ועובדה היא כי גם אז השיג בוגר האקדמיה של אייאקס תוצאה מצוינת. בדצמבר 2020 אירחה אוניון את הבווארים, הובילה ולא הייתה רחוקה מניצחון, אבל לבנדובסקי השווה ל-1:1. בקר היה אז הבולטים במגרש וסחט אז הצלה ממנואל נוייר. הפעם הוא מצא את הרשת של איניאקי פנייה במיומנות, וגם סידר מצב מושלם עבור מיקל אוירסבאל שהיה צריך לקבוע 0:2 לפני ההפסקה. קונדה, במשחק ירוד, לא הצליח לשמור עליו בשני המקרים, ואיבד את בקר גם במחצית השניה. לו הכל היה הולך כשורה, התוצאה לטובת הבאסקים הייתה צריכה להיות גבוהה יותר.
למזלה של ברצלונה, פגרת הנבחרות תאפשר לה להתאושש מהמפלה בשקט תעשייתי. לאמין ימאל עשוי לחזור לכשירות ומישהו צריך לספר בינתיים לפליק מה היה בעונת 2014/15 אחרי המשחקים העגומים מול מלאגה וריאל סוסיאדד. אגב, גם בעונת 2015/16 הפסידה בארסה בפעם האחרונה במגרשה של ריאל סוסיאדד בתוצאה 1:0, ועוד שבוע אחרי ההפסד הביתי בקלאסיקו, ובכל זאת האליפות הייתה שלה גם אז. אולי מבחינה היסטורית אפשר לראות בכך דווקא סימן חיובי? זה יהיה כך רק אם בדיעבד ניתן יהיה להגדיר את הערב הזה כמעידה חד פעמית.