במשך רוב העונה, נדמה היה שארדה גולר הפך לבדיחה עצובה בקרב אוהדי ריאל מדריד. הקשר נראה כמי שהולך לאיבוד בין צללי הסגל העמוק של אלופת ספרד. מאז שהגיע מפנרבחצ'ה, הכישרון הבלתי מעורער עורר סקרנות ותקווה, אך נותר בעיקר על הספסל. הילד מטורקיה, שכבש את הדמיון עם מעברים מהירים, בעיטה שמאלית קטלנית וקסם טבעי על הכדור, הפך לדמות שולי בסגל של קרלו אנצ'לוטי. הוא ישב על הספסל, המתין להזדמנויות שלא באו, וראה כיצד שחקנים פחות מוכשרים ממנו זוכים לעדיפות.
אבל עכשיו, באביב, גולר סוף סוף מקבל את הבמה שמגיעה לו, והיא מגיעה דווקא ברגע הכי גדול: הקלאסיקו מול ברצלונה במונז'ואיק מחר (ראשון, 17:15 בערוץ ONE), משחק שיכול להכריע את מאבק האליפות. הסיבה? ההופעה שלו מול סלטה ויגו הותירה את אנצ’לוטי ללא ברירה. גולר שינה את השיח סביבו מקצה לקצה. הוא כבש שער מופלא, בישל לקיליאן אמבפה, יצר הכי הרבה מצבים במגרש, וסיים עם 100% דיוק במסירות, 62 מתוך 62 וכל זה ב-82 דקות בלבד. לא מדובר במספרים מקריים או “יום טוב” חד-פעמי. מדובר בהצהרה. אנצ'לוטי נאלץ להודות בסיום: “כן, יש לו סיכוי לפתוח בקלאסיקו”. לא רק סיכוי, כי נדמה שכיום אי אפשר לדמיין הרכב של ריאל בלעדיו.
גולר בן ה-20 הגיע לריאל מדריד עם תווית של תופעת טבע. מי שעקב אחריו בפנרבחצ’ה כבר הבין שמדובר בקוסם קטן עם אינסטינקטים גדולים. אבל מהר מאוד הוא נתקע בקיר: אנצ'לוטי לא האמין בו מספיק, והתגובה של גולר, פנים חמוצות, דרישה לשחק ותחושת תסכול, רק הרחיקה אותו מהמאמן האיטלקי. זה הגיע לשיא לפני חודשיים, כשאנצ'לוטי התפוצץ מול העיתונאים וטען כי "יש עליו יותר מדי לחץ מסביבתו".
ועכשיו קלאסיקו: ריאל עם 2:3 ענק על סלטההיום, חודשיים אחרי אותה מתקפה, המאמן משנה את הטון. גולר כבר לא רק כישרון צעיר, הוא שחקן הרכב פוטנציאלי במשחק הכי חשוב של העונה. וכשהוא עולה על הדשא, ריאל מדריד נראית כמו קבוצה אחרת: יותר מסודרת, יותר חכמה, ובעיקר יותר מסוכנת.
התרומה של גולר לקבוצה חורגת מהשורה הסטטיסטית. הוא מכניס שליטה, יצירתיות, ומסירות עומק שחסרות לקישור של מדריד כבר תקופה. שחקנים כמו אמבפה ו-ויניסיוס נהנים מהנוכחות שלו, כשמול סלטה גולר ניהל את המשחק טוב יותר אפילו מג'וד בלינגהאם, והראה שגם מבחינה טקטית יש לו מה להציע.
גולר מנווט את המשחק מול סלטה (La Liga)מעבר להיבט ההתקפי, גולר שיפר מאוד גם את תרומתו ההגנתית. אם בתחילת העונה נמתחה עליו ביקורת על חוסר מחויבות, הרי שהיום הוא עובד קשה, סוגר שטחים, ולא בוחל במאבקים פיזיים. זהו תהליך של התבגרות שהפך את גולר משחקן ספסל למנהיג.
ועדיין, קשה שלא לתהות למה הוא שיחק כל כך מעט. חמישה שערים ותשעה בישולים ב-1,471 דקות בלבד, אלו מספרים שמעמידים אותו מעל רוב קשרי ריאל מדריד. לשם השוואה, לוקה מודריץ’ כבש ארבעה שערים ביותר מ-2,500 דקות. טשואמני וקמאבינגה רחוקים מאחור, ודני סבאיוס? אפס שערים ביותר מ-1,700 דקות.
מדוע שיחק כל כך מעט? גולר (La Liga)המשמעות ברורה: גולר הוא שחקן שמייצר מספרים. הוא שווה גול כמעט כל 216 דקות, ומול שחקנים בני גילו, כמו לאמין ימאל למשל, הוא אפילו מוביל. ימאל, שזוכה לשבחים רבים, צריך בממוצע 321 דקות לשער. גולר גם לא הרחק ממנו במספר ההופעות בבוגרים, 121 מול 120, אך שיחק כ-3,000 דקות פחות מהנער של ברצלונה.
בעונה כל כך הפכפכה לריאל מדריד, בה רודריגו לא מצליח לייצב את היכולת, בלינגהאם נכנס לדעיכה, וההגנה סופגת בקלות, הכישרון והרעב של גולר הם בדיוק מה שהקבוצה צריכה. כבר עכשיו, הוא היה מכריע בניצחונות על חטאפה, סלטה ויגו ובגביע מול ברצלונה גם כן הפגין יכולת טובה. אם ינצח גם במונז'ואיק, הוא ייזכר כמי שהחזיר את ריאל מדריד לתמונת האליפות.
משאיר את ריאל במאבק. גולר (La Liga)הניצחון על סלטה היה דוגמה מושלמת להשפעה של גולר. כשריאל מדריד הוליכה 0:3 והחלה להוריד הילוך, הגיעו שני שערים מהירים של היריבה והחזירו את המתח לסנטיאגו ברנבאו. אבל גולר, יחד עם אמבפה, שמרו על קור רוח, השתלטו על המשחק, והובילו את ריאל אל החוף הבטוח. ואולי משם אל הצלחת.
מול ברצלונה מצפה לו הקרב הגדול ביותר עד כה. לא רק בגלל היריבות ההיסטורית, אלא בגלל המשמעות. ניצחון של ריאל, ותיקו אחד נוסף של בארסה יספיק לה כדי לזכות באליפות. כל משחק יהפוך לגמר, וכל דקה תקבל משמעות כפולה. עבור גולר זהו לא רק מבחן מקצועי, אלא גם סיפור של צדק ספורטיבי.
כי אי אפשר להתעלם מהאופן בו אנצ’לוטי ניהל אותו לאורך העונה. להכניס אותו רק בגלל פציעות של אחרים זו לא הבעת אמון, אלא צעד של “אין ברירה”, והאיטלקי עשה זאת בתירוץ שגולר צריך לעבוד קשה יותר הגנתית ואפילו רמז על בעיות משמעת. עכשיו, כשהכוכב הטורקי מוכיח שמקומו בהרכב, הביקורת כבר לא מגיעה רק מהקהל אלא גם מהעיתונאים ואפילו מחדר ההלבשה.
המאמן לא ספר אותו וכעת חייב אותו. ארדה גולר וקרלו אנצ'לוטי (ריאל מדריד)ועדיין, גולר שומר על ענווה. הוא חוגג עם המאמן, מפרגן לחבריו, ולא מתעסק בעבר, אלא רק במה שיבוא. את כל התסכול והאכזבה הוא מתרגם ליצירתיות, מחויבות ורעב. אם בעבר נדמה היה שאנצ'לוטי פשוט לא סופר את גולר, הרי שהיום הטורקי הוא זה שמציל את המאמן מהביקורת, וזה “המרד המושלם”. אולי זה מאוחר מדי, ואולי זה בדיוק הזמן הנכון. מה שבטוח, ביום ראשון ארדה גולר מקבל את הבמה הגדולה ביותר שהייתה לו עד כה, ועכשיו הכל תלוי בו.
כי ייתכן מאוד שהעתיד של ריאל מדריד מתחיל עם רגל שמאל של נער צעיר מטורקיה. במונז'ואיק, ה”מרד” יגיע לשיאו. גולר, שכמעט ונשכח על הספסל, יקבל את ההזדמנות שלו מול ברצלונה. זה לא רק הקלאסיקו, זו ההזדמנות של חייו.