בתוך שערוריית הגזענות כלפי ויניסיוס, לא תפס הניצחון עצמו של ולנסיה על ריאל מדריד את תשומת הלב הראויה, אבל הוא היה קריטי. הייתה זו הצלחה שניה ברציפות של העטלפים, אחרי 1:2 באצטדיונה של סלטה ויגו במחזור הקודם, ו-6 הנקודות היו חיוניות על מנת להרחיק את הקבוצה מסכנת הירידה. עד לא מכבר הייתה ולנסיה שקועה מתחת לקו האדום, וסכנת היעלמות בליגה השנייה לראשונה מאז 1987 ריחפה מעל ראשה. כעת האוהדים הרבה יותר אופטימיים, והגיבור המרכזי בצמד התוצאות הנהדרות היה ג'סטין קלייברט.
החלוץ ההולנדי, שהחלים מהפציעה בעיתוי קריטי, כבש את השער הראשון מול סלטה מיד עם שובו להרכב בבעיטת יעף נהדרת, ומול ריאל הוא היה זה שסידר לדייגו לופס הצעיר את הכיבוש היחיד בדרך ל-0:1. הוא הצטיין לאורך כל הדרך בשני המפגשים, וגם היה הראשון להתנצל בשם אוהדי ולנסיה בפני ויניסיוס ולגנות את התנהלות הקהל. איך שלא תסתכלו על זה, הבן של פטריק לוקח מנהיגות, ובמועדון מעריכים מאוד את תרומתו. אם אכן יישארו העטלפים בליגה הבכירה, תהיה לו תרומה עצומה להישג, וכדאי להזכיר בהקשר זה גם את השער שהניב ניצחון 0:1 יקר על אוססונה לפני חודשיים. עם 6 כיבושים, הוא הסקורר הפורה ביותר של הקבוצה – לא מחמאה גדולה לוולנסיה בלשון המעטה, אבל זה מה יש כאשר אדינסון קבאני עדיין תקוע על 5.
לו הכל היה מתנהל לפי התוכניות, המושיע של ולנסיה כלל לא היה אמור לשחק העונה במסטאייה. בשלהי אוגוסט הכל כבר היה מוכן למעבר מרומא לפולהאם בהשאלה עם התחייבות לרכישה תמורת 9.5 מיליון יורו, ומנור סולומון היה אמור לקבל שותף ומתחרה בעל שם מחייב. ואולם, שלטונות בריטניה לא הסכימו להעניק להולנדי רישיון עבודה, וכל העסק התנפץ. קלייברט היה מתוסכל מאוד, אבל לא היה לו זמן לשקוע בדיכאון – הצורך לחפש קבוצה לפני סגירת חלון ההעברות היה בהול, כי ז'וזה מוריניו הבהיר לו היטב כי הוא ממש לא בתוכניות באולימפיקו אחרי שנתיים בהשאלות מאכזבות מאוד בלייפציג ובניס.
כך נולדה ללא תכנון כלשהו השאלה נוספת לוולנסיה, שם המאמן ג'נארו גאטוסו לא התלהב במיוחד מקלייברט, אבל הסכים לשלבו, בעיקר על תקן מחליף. "ג'סטין מתאים בעיקר כדי לשנות את הקצב במחצית השנייה", הוא הקפיד לומר, ולא ראה בהולנדי שחקן הרכב מוביל. רק עזיבתו של האיטלקי בינואר, והגעתו של רובן בראחה במקומו, שינו את המעמד של קלייברט בקבוצה. האם לעבר המשותף של בראחה עם אביו היה חלק בכך? הוא מעולם לא דיבר על כך, אבל השניים שיתפו פעלה במהלך הקדנציה הקצרצרה של פטריק קלייברט במסטאייה ב-2005/06.
העניין הוא כי התקופה המדוברת הסתיימה בפרידה נמהרת אחרי פחות משנה, במהלכה סבל פטריק בעיקר מפציעות ונטל חלק ב-10 משחקי ליגה בלבד. למרות שטרם חגג 30, הוא כבר הוגדר כשחקן ותיק ששיאו הרחק מאחוריו, והשנה בניוקאסל הוגדרה כפיאסקו. בספרד היה לו מוניטין מצוין בזכות התקופה הנוצצת בברצלונה, אבל גם תדמית של בליין – ולכן דאגה ולנסיה להכניס בחוזהו סעיף מיוחד על קנסות גבוהים במקרה של הפרות משמעת. זה לא קרה, אבל החלוץ גם לא ראה דשא, והסתפק בשער בודד. בהמשך, גם ההרפתקאות באיינדהובן ובליל היו גרועות, ופטריק תלה את הנעליים. בדיעבד, הוא זכור בתודעה הקולקטיבית בעיקר כילד הפלא של איאקס – זה שהבקיע את שער הניצחון המפורסם על מילאן בגמר ליגת האלופות ב-1995.
המטרה המרכזית של ג'סטין היא לא להיות רק ילד הפלא של אייאקס. הרי גם הוא חווה נסיקה מטאורית באמסטרדם, שם גדל באקדמיה, ערך הופעת בכורה בבוגרים בגיל 17 וסיפק עונה מצוינת עוד ב-2017/18, עם 10 שערי ליגה והמון כדרורים ומבצעים באגף. בהולנד עסקו אז בשאלה אם יוכל להיות טוב מפטריק, וגם דנו בהבדלי הסגנון הבולטים בין השניים. האב היה חלוץ רחבה גבוה, 191 סנטימטרים עם משחק ראש משובח, לצד שליטה טובה מאוד בכדור עבור שחקן מסוג זה. הבן צמח ל-171 סנטימטרים בלבד, והתמקצע בעיקר כקיצוני. מהירות, זריזות וכדורי רוחב משובחים אפיינו אותו כנער, והוא השתדל למתג את עצמו כשחקן שונה לחלוטין.
בכך הוא הצליח, אבל אחרי עונה טובה אחת הוא קיבל החלטה לעשות את הצעד הבא בקריירה – ובמבט לאחור הצטער על כך מאוד. האב הספיק להיות הגיבור הגדול בצ'מפיונס, אבל הבן התפתה לעזוב בדיוק לפני עונת 2018/19 בה הייתה רחוקה אייאקס שניות ספורות מהעפלה מדהימה לגמר בקמפיין בו הציגה לפרקים כדורגל עוצר נשימה והקסימה את העולם. האם הוא היה משתלב במערך של אריק טן האח בעונה הזו? האם איתו הייתה הקבוצה מגיעה רחוק אפילו יותר? השאלות האלה לא נתנו מנוח לקלייבט ג'וניור, בעודו מבלה בעיקר על הספסל באולימפיקו. רומא שילמה תמורתו 17 מיליון יורו והבטיחה הרים וגבעות, אך בפועל מעולם לא האמינה בו מספיק, וההתאקלמות בארץ המגף הייתה קשה.
כך הוא הפך מכוכב צעיר לפספוס, ושתי ההופעות הקצרות כמחליף בנבחרת, במשחקי הידידות במהלך 2018, נותרו עד היום היחידות בקריירה שלו – והוא הרי כבר בן 24. "לפעמים אני דופק את הראש בקיר כאשר מתפרסם סגל הולנד, ואני שוב בחוץ. לו אפשר היה להחזיר את הגלגל לאחור, לא הייתי נוטש את אייאקס כל כך מהר. הייתי בוחר מסלול אחר", הוא אמר לא מכבר. הוא השלים עם כך שרומא לא רלוונטית עבורו אחרי שתי עונות, אבל החוזה ארוך הטווח נחתם עד 2024, והמועדון האיטלקי התקשה למצוא קבוצה שתסכים להחתימו. כך הונדסו התקופות בלייפציג ובניס, אבל ההולנדי לא התאים לשתיהן מערכתית, והמוניטין שלו רק נפגע עוד יותר. כאשר משרד העבודה הבריטי התאכזר אליו, היה ברור כי ולנסיה היא הזדמנות קריטית לשקם אותו, לפני שהוא צולל סופית לקטגוריה של כישרונות שלא מיצו דבר מהפוטנציאל שלהם.
ואולי ההתחלה עם גאטוסו הייתה אטית, אבל קלייברט הבן נהנה במסטאייה הרבה יותר מהאב. הוא פגש לא מעט אנשים שזוכרים אותו מכדרר באצטדיון הזה כילד בן 6, והיה לו בסיס מסוים בשפה הספרדית. הוא מרגיש מחובר למקום הזה הרבה יותר מאשר לקבוצותיו הקודמות, והמחויבות להצלת המועדון מירידה חזקה אצלו בהשוואה לכוכב מושאל ממוצע. השאיפות המוקדמות היו להיאבק על הכרטיס לליגה האירופית, אך כאשר התרסקו העטלפים לתחתית הרגיש קלייברט שהוא חייב לעשות את המקסימום כדי להציל את הספינה. כאשר כבש מול אוססונה וסלטה ובישל נגד ריאל, הוא עשה בדיוק את זה. ביום חמישי בערב, כאשר תתארח ולנסיה אצל מיורקה שכבר הבטיחה את הישרדותה, הוא ישתדל להשלים את המלאכה – ואז יתפנה לתכנן את עתידו בקבוצה.
לוולנסיה יש אופציה להחתים את קלייברט בקיץ הקרוב תמורת 15 מיליון יורו, אך אין משאבים לממן עסקה כה יקרה. מצד שני, רומא יודעת שהשחקן לא מעוניין לחזור לשורותיה, וגם לא מעוניינת להחזירו, בעוד חוזהו יפוג בעוד שנה. המטרה המשותפת תהיה, אם כך, למצוא את המסלול הנכון לפתור את הסוגיה לשביעות רצון כל הצדדים, והשאלה נוספת בהחלט נמצאת על הפרק. "אני רוצה להישאר כאן, כי אני מרגיש כאן מצוין", הצהיר קלייברט – והוא כבר חולם על עונה מלאה בהדרכת בראחה שאמורה להתנהל בחלק העליון של הטבלה. לפני כן, יש לו מפגש עם הקבוצה של פרדראג ראיקוביץ' שניצחה את ולנסיה בחוץ בסיבוב הראשון – והאוהדים מצפים להצגה שלישית ברציפות.