עוד רגע הדבר האמיתי יתחיל והעולם כולו יתנקז לחודש אחד שבו כל הבעיות יתגמדו ויהפכו למינוריות, כאשר חגיגת הספורט הגדולה בעולם תשוב לתפוס את מרב תשומת הלב. מונדיאל 2022 יהיה שונה בהרבה מכל מה שהכרנו עד היום בגביע העולם, אך נבחרת אחת תרצה לשמור על סטטוס קוו ולהוכיח שלמרות כל הדיבור והרחשים סביבה, היא עדיין כאן כדי לקחת את הגביע הכי יוקרתי בעולם פעם שנייה ברציפות. אז האם צרפת באמת מסוגלת לעשות את זה?
צרפת בחיים לא תהיה קונצנזוס. בניגוד לנבחרות גדולות שעשו דברים גדולים, כמו ספרד הגדולה שבין 2008 ל-2012 או גרמניה של 2014, הטריקולור לא ממש זוכים להערכה חד משמעית וגם הנבחרת שהניפה את גביע העולם ב-2018 חטפה הרבה ביקורות. לנבחרת של דידייה דשאן הגיעה לזכות במונדיאל הקודם, אך חוסר היציבות והיכולת של כוכבי העל בכחול לאכזב בגדול לצד תצוגות גדולות הפכה את הנבחרת הזו לשנויה במחלוקת.
עם זאת, ייאמר לזכות הכדורגל הצרפתי ששנה אחר שנה הוא מצליח לייצר שמות חדשים וכוכבי כדורגל נוצצים שתמיד יוצרים ציפייה בקרב הטריקולור ואת האמונה שלא משנה מה מצב הנבחרת, מי המאמן ואיך השחקנים נראים על כר הדשא – מדובר בחבורת שחקנים שיכולה לעשות הכול ולזכות בהכול. וכך גם הפעם, אף אחד לא ירים גבה עם נבחרת צרפת תעשה את מה שעשתה ברוסיה גם בקטאר ותרשום זכייה שלישית ברציפות בגביע העולם, ובאותה נשימה – אף אחד גם לא יופתע עם הקמפיין הקרוב יהיה כישלון גורף.
אז למה כישלון? משהו בנבחרת הצרפתית הזאת נראה מעט כבוי, שבע ואפילו שחצני. אמנם מדובר ב-11 כוכבי-על שבכל יום נתון יכולים להתפוצץ, אך הם נראים לא מחוברים מספיק, לא רעבים מספיק ולא טובים מספיק כחבורת שחקנים אחת. לא צריך להכביר יותר מדי במילים, קמפיין ליגת האומות האחרון אומר הכל. רק ניצחון אחד, חמש נקודות בלבד מ-18 אפשריות, סיום במקום השלישי והינצלות מירידת דרג ברגע האחרון. צרפת הוגרלה למוקדמות יורו 2024 בדרג ב’, כמו ישראל. אפשר להסתכל על הדבר הזה כהישג שלנו כאומה, ומצד שלי ככישלון של הנבחרת הצרפתית בשנתיים האחרונות.
את שלב הבתים צרפת אמורה לעבור ללא הבעיה, כאשר הנבחרת היחידה שמאיימת עליה במאבק על ראשות הבית היא אותה דנמרק לה הפסידה במשחק האחרון שלה לפני המונדיאל. תוניסיה ואוסטרליה רק ינסו להפתיע, אך הן לא מהוות פקטור של ממש מול סוללת הכוכבים הצרפתית, שתצטרך להוכיח את עצמה ככל הנראה משמינית הגמר והלאה.
מגיבור לנבל: הסערה סביב אמבפה
בדומה ל-2018, גם הפעם אמבפה הוא הכוכב הגדול של נבחרת צרפת. במונדיאל הקודם, אז היה בן 19, החלוץ חגג עם ארבעה שערים, וגם הפעם, בעיקר כשהוא בוגר ובשל יותר – הוא צפוי להיות האיש המרכזי של הטריקולור בהתקפה וזה שיספק את המספרים. קארים בנזמה שב לנבחרת היישר אל ההרכב הפותח ועל פניו נראה שזוכה כדור הזהב עלול “לגנוב” לאמבפה שערים שאוליבייה ז’ירו סידר לו במונדיאל הקודם, אך שיתוף הפעולה בין שני הכוכבים הוא נהדר ונראה שהם מזינים האחד את השני במספרים כשהם ביום טוב.
עם זאת, מאז שסירב לריאל מדריד וחידש חוזה בקיץ האחרון בפאריס סן ז’רמן, ממנה הספיק להיפגע ולהכריז לאחרונה כי הוא מעוניין לעזוב, אמבפה נמצא בסערה תקשורתית וזה הדבר האחרון שנבחרת צרפת זקוקה לו. ממצב שבו הוא גיבור האומה, נער הפלא שמחזיר את גביע העולם לצרפת, הוא הפך במהרה לנבל. הדיווחים על האגו הגדול של השחקן, בין אם הם נכונים או לא, והסכסוך המתוקשר שלו עם ניימאר כמו גם הרצון שלו לעזוב מועדון שלפני רגע שילם לו מענק חתימה של 140 מיליון אירו, לא עושים לא טוב ומציגים אותו באור שלילי במיוחד, כמפונק, גאוותן וכזה שהכסף סנוור אותו וגרם לו לשיגעון גדלות.
התדמית הבעייתית שיצר לעצמו אמבפה, כמו גם העובדה שבין אם ירצה או לא הוא הכוכב הראשי, יגרמו לכך שהוא יהיה במוקד בכל הפסד והתקשורת צפויה לייצר ממנו מטעמים. קיליאן צריך להגיע רגוע ושקט לנבחרת הלאומית ולהראות שלמרות כל הרעש סביבו, הראש שלו בכדורגל. עד כה הוא עושה את בצורה נפלאה העונה בפאריס עם 12 שערים ב-13 משחקים בכל המסגרות – יכולת שהוא יצטרך לקחת איתו כל הדרך לקמפיין גדול בקטאר.
היתרון הגדול ואולי גם החיסרון הכי גדול של אמבפה הוא שעל אף גילו הצעיר מעולם לא התייחסו אליו כילד. כבר בגיל 18 הוא עשה על הדשא דברים ששחקנים לא מספיקים לעשות בקריירה שלהם וההישגים שלו רק מגבירים את הציפייה כלפיו. בקטאר הוא יצטרך להראות שהוא גם מנהיג וכזה שיודע לסחוב את הנבחרת שלו גם כבימים שהיא פחות טובה, להיות זה שעושה את המהלך המדויק והנכון שמכריע משחקים. הוא בחלט יכול לעשות זאת ויכולת טובה שלו יכולה להעיר את שאר החברים שלו ולאפשר לאלופת העולם ללכת עד הסוף גם הפעם.
החרם של אמבפה ייפסק?
אמנם זה לא קשור לכדורגל, אבל אחת הסוגיות שמסעירות מדינה שלמה היא האם החרם של קיליאן אמבפה ייפסק והוא יסכים להיות חלק מהצילומים הקבוצתיים של הנבחרת הצרפתית. כזכור, כוכב פ.ס.ז’ לא הסכים לקחת חלק בצילומים של נותני החסויות של הנבחרת כשלטענתו, השחקנים צריכים להחליט בעצמם לאיזה נותנת חסות להצטלם ולאיזה לא. הוא עצמו דיבר כבר עם ההתאחדות הצרפתית על הנושא לפני כחצי שנה, וזו לא עשתה דבר בנידון. אמבפה לא מעוניין להצטלם לחסויות שמייצגות דברים שהוא לא מזדהה איתם כמו הימורים ורשתות מזון מהיר וכבר החרים את צילומי הנבחרת גם במרץ וגם בספטמבר.
ההתאחדות הצרפתית מודעת לזה שהיא צריכה את הכוכב הכי גדול שלה כפנים שלה בקטאר ולכן הודיעה על שינוי מדיניות והכנת “קווי מתאר של הסכם חדש שיאפשר לשחקנים לשמור על רצונם שלהם כל הזמן”. ההסכם החדש עדיין לא יצא לדרך באופן רשמי ואי לכך אמבפה עוד לא הודיע אם ייקח חלק בצילומי הנבחרת הצרפתית, אך דבר אחד בטוח – גם הפרשה הזו לא מייצרת שקט גם בקרבו וגם בקרב כלל הנבחרת.
הדבר רק מגביר את השנאה וביקורות כלפי החלוץ ואפילו בתקשורת הצרפתית כבר לא מתביישים לעקוץ אותו בחריפות עם אמירות דוגמת: “המנהל המקצועי של פאריס סן ז’רמן עכשיו הוא גם הבוס של ההתאחדות. השלב הבא, נשיאות המדינה ב-2027”. דבר אחד בטוח – הדבר לא עושה טוב, לא לשחקן ולא לנבחרת, וטוב יעשו שני הצדדים אם ייפתרו את הסוגיה המתישה במהרה.
הראש בכלל בזיזו
למרות שהחזיר את גביע העולם לשער הניצחון אחרי 20 שנים עקרות, בצרפת לא ממש סופרים את דידייה דשאן. הוא אמנם זוכה להערכה וקרדיט על מה שעשה ברוסיה, אך ההופעות חסרות הברק של הטריקולור בתקופה האחרונה מייצרות ביקורות בלתי נגמרות באשר לאופן המועט שבו הוא מנצל את הכישרון הרב שיש לו בסגל.
התקשורת הצרפתית סימנה אותו לא פעם כמטרה וכזה שצריך לשחרר את התפקיד מאחורי הקווים ולאחרונה הוא מתואר כאבוד וכזה שלא יודע באמת מה הוא עושה כדי להוציא את צרפת מהבור. בצרפת כברב מסמנים במשך שנתיים לכך שזינדין זידאן יחזור מהפנסיה הקצרה שלקח ויתפוס פיקוד על הטריקולור במקומו של דשאן, כאשר התחזיות הן שכל תסריט מלבד זכייה של צרפת במונדיאל יביא לקאמבק של זיזו לסטאד דה פראנס – הפעם כמאמן.
דשאן צריך ולבטח גם רואה בקטאר כהזדמנות להחזיר לעצמו את המוניטין שאבד ולהראות שלמרות שכולם מתארים אותו כגמור, יש לו עוד כמה שפנים מהכובע והוא עוד לא גמר את הסוס. לשם כך הוא יצטרך להשלים עם זה שאנחנו כבר לא ב-2018 ולשחרר משחקנים כמו אנטואן גריזמן (עם כל הכבוד למה שעשה בנבחרת) ולתת את המקום לדם צעיר יותר, ויש הרבה מזה.
הפציעות בחוליית הקישור
נכון, בצרפת גדל דור יוצא דופן של קשרים, אך יש שניים שכאשר הם לא משחקים הנבחרת נראית הרבה פחות טוב. דשאן ייאלץ להסתדר בקטאר ללא השחקן הכי חשוב שלו, אנגולו קאנטה. קשר צ’לסי פצוע ולא יהיה כשיר למונדיאל ומדובר במכה קשה מאוד עבור הטריקולור. נבחרת צרפת ללא קאנטה היא חיה אחרת – פחות אגרסיבית, פחות נלחמת. ברוסיה קאנטה היה השחקן הכי חשוב בצרפת והיחיד שאפשר להגיד בבירור שבלעדיו הם לא היו זוכים במונדיאל.
אין אף קשר בעולם שמספק את האלמנטים שנותן הקשר נמוך הקומה, הן ביכולת שלו לעצור כל שחקן בעולם מבחינת תיקול והן ביכולת שלו להמשיך בכך את המהלך ולהוציא לדרך התקפת מעבר מושלמת. בנוסף, גם פול פוגבה, שעדיין לא שיחק העונה, פצוע ולא נכלל בסגל של דשאן. השניים הללו ניהלו את הקישור של צרפת ב-2018 ביד רמה ובהיעדרם, הכוכבים העולים של הטריקולור יצטרכו לתת את הטון במרכז המגרש.
יהלומים בלבן, כוכבים בטריקולור?
הפציעות של קאנטה ופוגבה מובילות באופן טבעי לכוכבים החדשים שיצטרכו לקחת פיקוד בקטאר, והם מגיעים איך לא, מבית הייצור לקשרים – ריאל מדריד. אדוארדו קמאבינגה, שנכנס ברגע האחרון לסגל בקטאר, הוכיח בעונה שעברה שהוא לא רק כישרון מבטיח, אלא אחד שבא לעבוד. ההופעות האדירות שלו בשלבי בנוקאאוט של ליגת האלופות בעונה שעברה סידרו לריאל מדריד זכייה בתואר והקשר יודע שמונדיאל טוב שלו יכול לסדר לו את המקום בהרכב הבלאנקוס, לו עדיין לא זכה.
קמאבינגה מביא ביכולת שלו אגרסיביות הגנתית, כאשר יכולת המסירה הנהדרת ובעיקר המהירות שלו מייצרות יתרון במרכז המגרש לקבוצות בהן שיחק עד היום. בהיעדרם של קאנטה ופוגבה, דשאן יצטרך לתת לקאמבינגה את המושכות בקישור ולאפשר לאחד הכוכבים הצעירים הכי מבטיחים בעולם להתפוצץ בבמה הכי גדולה, כמו שיחידי סגולה אחרים עשו לפניו.
ואם כבר בפוגבה עסקינן, איך אפשר שלא לדבר על זה שמתואר כיורש שלו ולשחקן שהכי דומה לו בסגנון המשחק – אורליאן טשאומני. הכוכב הצעיר ממונאקו הגיע הקיץ לריאל מדריד תמורת סכום לא מבוטל של 80 מיליון אירו ומהרגע שהקשר דרך בברנבאו, הוא פורע שטרות. בדומה לפוגבה, טשאומני מייצר עוצמות פיזיות בקישור ותומך בהתקפה עם יכולת מסירה שמעטים הקשרים בעולם שיכולים לספק. בכל הנוגע לפוגבה, לצרפת יש חלופות, אך עדיין אין לה אף אחד שיכול לתת לה את הערך הבלתי נגמר שנותן לה קאנטה.
כמו תמיד, צרפת היא אחת הנבחרות הכי מסקרנות במונדיאל הקרוב. הכישרון, האיכות והכוכבות שהיא מייצרת מציבה אותה כמו תמיד למועמדת לגיטימית לתואר. הבלאגן חוגג וכמו תמיד מדובר בנבחרת הכי לא צפויה וזו הסיבה שזו גם הנבחרת הכי מרתקת בקטאר. אז איך אומרים בצרפתית? ‘בון שאנס!’.