“אתם לא תגיעו לקטאר”, איים סמואל אטו על שחקני נבחרת קמרון לאחר הניצחון הדחוק 0:1 על בורונדי החלשה ביוני האחרון. יו”ר ההתאחדות הקמרונית ואגדת העבר של ברצלונה נכנס רותח לחדר ההלבשה, וזעם על היכולת המחפירה של ‘האריות הבלתי ניתנים להכנעה’ או ‘האריות חסרי הפחד’, כפי שמכנים אותם בקמרון. אלא שבאותו הרגע, השחקנים בחדר ההלבשה לא רק שלא הרגישו כמו אריות, אלא קרוב לוודאי שהדבר היחידי שהרגישו הוא, פחד. פחד שמלווה זמן רב את הנבחרת שרוצה לקום משפל לגאות ולכתוב פרק חדש בהיסטוריה של ארץ המשולש. היא לא העפילה למונדיאל 2018.
קמרון מתרפקת כבר שנים על ההיסטוריה. החל מזו של מונדיאל 1990, אז רוז’ה מילה הוביל את הנבחרת לרבע גמר היסטורי ששם את הכדורגל האפריקאי על המפה העולמית ועד סיפורי הגבורה על שתי אליפויות אפריקה רצופות ב-2000 ו-2002 עם סמואל אטו וריגוברט סונג, שמיצבו את האריות כחוד החנית של הכדורגל האפריקאי. מאז אותו עידן זהב קמרוני, במדינה ממרכז אפריקה חוו בעיקר אכזבות ושברון לב פעם אחר פעם, ופרט לזכייה באליפות אפריקה ב-2017, הנבחרת לא הצליחה להגיע להישגים בשום טורניר חשוב.
בזירה היבשתית, האריות זכו רק פעם אחת בעשרת הטורנירים האחרונים, כאשר באליפות האחרונה, אותה גם אירחו, סיימו את דרכם בחצי הגמר אחרי הפסד כואב לאלג’יריה וריאד מחרז. גם גביע העולם לא האיר פנים בעידן האחרון לנבחרת הקמרונית, שעדיין לא הצליחה לעבור את שלב הבתים מאז אותו הישג נשכח באיטליה לפני שלושה עשורים, הישג שלילי בלתי נתפס כשחושבים על הנבחרת האפריקאית בעלת מספר ההופעות הגבוה ביותר במונדיאלים.
נבחרת קמרון (האתר הרשמי של נבחרת קמרון)מבחינת הדרך לקטאר, הקמרונים פתחו את קמפיין המוקדמות בצורה מהוססת. אמנם הם רשמו ניצחון ביתי על מלאווי, אך הפסד לחוף השנהב שוב חשף את השבריריות של ההגנה הקמרונית. מאותו משחק, האריות חזרו לטרוף את הטורניר והשיגו ארבעה ניצחונות רצופים בדרך לראשות הבית ולשלב הפלייאוף שם פגשו את אלג’יריה לצמד מפגשים שביבשת השחורה לא ישכחו זמן רב. במשחק הראשון היה זה איסלאם סלימאני שהימם את הקמרונים ונתן לאלג’יריה 0:1 יקר, אך במפגש השני האריות חסרי הפחד ניצחו 1:2, כולל שער ניצחון של קארל טוקו אקמבי בתוספת הזמן של ההארכה, ושלחו את הקמרונים לחגוג כל הדרך לקטאר עם נקמה מתוקה באלג’יראים.
אחרי שהוגרלה לבית ז’ יחד עם ברזיל, שווייץ וסרביה, הסיכויים של הנבחרת לשחזר את הישג השיא מ-1990 לא קפצו לשמיים בלשון המעטה. עם זאת, בניגוד לתקופות שבהן הנבחרת התבססה על כוכב אחד מרכזי כשלצידו שחקנים תומכים, הפעם בקמרון השיח לקראת הטורניר מתמקד במה שהם תופסים כיתרון המרכזי של הנבחרת - יחידה מגובשת של שחקנים איכותיים שיכולה להגיע להישגים גם בלי נוכחותו של כוכב בלתי מעורער כמו בתקופתו של סמואל אטו או רוז’ה מילה. השינוי המבני בנבחרת יכול לעזור לחבורה מארץ המשולש להוריד את הקוף מהגב ולעלות לראשונה לשלב נוקאאוט בגביע העולם אחרי שישה מונדיאלים שבהם סיימה את דרכה בשלב הבתים.
מוטב מאוחר מאשר אף פעם: הזמן של אריק צ’ופו מוטינג
לאורך ההיסטוריה הארוכה שלה, קמרון הייתה ועודנה בית חרושת לחלוצים אימתניים. החל ממילה האגדי, דרך פטריק מבומה וסמואל אטו שחורר רשתות בכל רחבי אירופה ועד וינסנט אבובקאר. קמרון במשך שנים הייתה מכרה זהב למועדונים שמחפשים את החלוץ בא שלהם, כך שעם כל הכבוד לעמדות האחרות, במדינה ממרכז אפריקה הפוקוס מתמקד ברגל המסיימת. עם זאת, למרות היכולת האדירה של השמות האלמותיים שכתובים בשורות הקודמות, אף אחד מהם לא הצליח לנפץ את תקרת הזכוכית והפעם הגיע תורו של חלוצה של באיירן מינכן, אריק צ’ופו מוטינג, לקחת את נבחרת קמרון לגבהים חדשים.
אריק מקסים צ'ופו מוטינג (רויטרס)החלוץ שנולד לאם ממוצא גרמני ואב ממוצא קמרוני, גדל בהמבורג ושיחק בנבחרות של גרמניה בצעירותו, אך לא זכה לקבל את הקרדיט לו ציפה וב-2010 קיבל את האמון דווקא במולדת אביו לקראת המונדיאל בדרום אפריקה. אחרי שבלט במחלקות הנוער של המבורג, הגיעה ההזדמנות שלו במיינץ שם כבש 22 שערים ב-81 הופעות, יכולת שגרמה לשאלקה לחטוף את החלוץ המוכשר. מגנלזקירשן, עבר צ'ופו מוטינג לקדנציה לא מוצלחת בסטוק סיטי ולא הצליח להשאיר חותם, עד שהגיע לעיר האורות כדי לשמש ככינור שני לאדיסון קבאני.
למרות מספר שערים מועט בפאריס סן ז’רמן, צופ'ו מוטינג נכנס למשבצת של "סופר-סאב" כאשר עזר לקבוצה להגיע לגמר ליגת האלופות בעונת 2019/20 שם נעצרה רק על ידי באיירן מינכן האימתנית. בסיום אותה עונה עבר לבאיירן ושימש כמחליפו של רוברט לבנדובסקי. הקמרוני התמודד עם תקופה לא קלה בשנה שעברה אחרי פציעה במפשעה שכבר השביתה אותו לחודשיים בעבר, אך עזיבתו של הפולני יצרה עבורו חלון הזדמנויות נדיר.
כשווינסנט אבובקאר משחק באל נאסר ונראה הרבה אחרי השיא וקארל טוקו אקמבי לא בדיוק מוצא את עצמו בליון, האיש שריגוברט סונג צריך להסתמך עליו הוא ללא ספק החלוץ בן ה-34. מאז תפס את מקומו ב-11 של אלופת גרמניה הוא לא עוצר ובשבעת המשחקים האחרונים היה מעורב ב-12 שערים עם תשעה שערים ושלושה בישולים, כשבכל אחד מהמשחקים מצא את הרשת. צ’ופו מוטינג חווה רנסנס ויגיע למונדיאל עם 11 שערים ו-3 בישולים ב-16 משחקים העונה.
אריק צ'ופו מוטינג במדי נבחרת קמרון (רויטרס)גור האריות: בריאן אמבומו
כמו שכבר הספקתם להבין, במדינה ממרכז אפריקה אוהבים להתמקד בחלק הקדמי של המגרש. אחרי השמות האדירים שכיכבו במדים בירוק-צהוב-אדום, ושהשחקנים שמאיישים את החלק הקדמי ככל הנראה לא יהיו במונדיאל הבא לא מפתיע שהכוכב הבא לו מצפים הקמרונים למודי האכזבות, הוא לא אחר מאשר החלוץ הצעיר בן ה-23 של ברנטפורד, בריאן אמבומו.
בדומה לאריק צ’ופו מוטינג, גם החלוץ הצעיר שנולד בכלל בצרפת ולא זכה לחשיפה ולקרדיט במולדתו, בחר ללבוש את המדים הלאומיים של קמרון ששמחה לקפוץ על המציאה ולהשיב את “הבן האובד” לשורותיה. אמנם הדרך הארוכה עוד לפניו, אבל לאחר שהרשים בטרואה הצרפתית ברנטפורד החליטה להמר על החלוץ ורכשה אותו תמורת כ-6.5 מיליון אירו.
הדבורים ממערב לונדון לא הצטערו על הרכש הנהדר, שבמשך שתי עונות במדים האדומים של ברנטפורד היה מעורב ב-42 שערים ב-81 משחקים בצ’מפיונשיפ והיה אחד השחקנים המרכזיים בעלייה של הלונדונים לפרמייר ליג. הדרך נראית מבטיחה מאוד עבור החלוץ הקמרוני, ובקמרון מרגישים כי זה הזמן שלו לפרוץ קדימה ולקחת את עצמו ואת נבחרת האריות, לגבהים חדשים שעדיין לא היו בהם, ואין במה טובה יותר לעשות זאת מאשר הגביע העולמי.
בריאן אמבאומו (האתר הרשמי של נבחרת קמרון)הגיבור הלאומי: ריגוברט סונג
באוקטובר 2016 עולם הכדורגל האפריקאי הוכה בתדהמה. בלם העבר האגדי של נבחרת קמרון ומאמן נבחרת צ’אד בזמנו, ריגוברט סונג, לקה בשבץ קשה ונכנס לתרדמת. אחרי תרדמת בת יומיים ושיקום ארוך אף אחד לא חשב שאחד מגדולי הכדורגל האפריקאי בכל הזמנים לא יחזור ללכת על רגליו, ושלא נעז בכלל לדבר על חזרה למגרשי הכדורגל.
אבל הלא ייאמן קרה וסונג סיים את השיקום בהצלחה ועבר לאמן במשך תקופה קצרה בליטא שם לא ממש נחל הצלחה, אך למרות שנאלץ להמתין עד מרץ האחרון ההמתנה שלו לתפקיד חייו השתלמה. בלם העבר קיבל טלפון מסמואל אטו אחרי שזרק מכל המדרגות טוני קונקפיטו הפורטוגלי בעקבות ההדחה המשפילה בחצי גמר אליפות אפריקה לאלג’יריה ונקרא לחזור כדי להציל את הגאווה הלאומית לקראת פלייאוף העלייה למונדיאל.
צריך לומר את האמת, השחקן שנחשב לאגדה בגלאטסראיי אותה הוביל כשחקן לשתי אליפויות טורקיה ובנוסף להעפלה היסטורית לליגת האלופות לא קיבל את האמון מהציבור הקמרוני שלא נתפס כמאמן ברמה הנדרשת למרות הישגיו הגדולים כשחקן ולמרות שעבר דרך הנבחרות הצעירות של קמרון. אך בכדורגל לפעמים הלב גובר על ההיגיון וכך גם היה במקרה של ריגוברט סונג, שנחשב לאחד השחקנים הלבביים והאהודים ביותר בתולדות הנבחרת הקמרונית.
ריגוברט סונג (רויטרס)סונג קיבל נבחרת מפורקת וחסרת ביטחון אחרי מפלה כואבת והפך אותה ליחידה מגובשת שהצליחה לעשות את הבלתי ייאמן ולהדיח את אלג’יריה בצמד מפגשים, בדרך להחזיר את האריות חסרי הפחד לגביע העולם וגם להשיג נקמה מתוקה באלג’יראים. אחרי ההעפלה למונדיאל, אף אחד כבר לא מפקפק בסונג וביכולותיו ונדמה שדווקא המינוי של מאמן מקומי ולא מאמן זר כפי שהתרגלו ביבשת השחורה, יכול להצעיד את הנבחרת הקמרוני לקדמת הבמה.
הכול זה בצוות: הפעם בקמרון מאמינים
אם מסתכלים על הסגלים שהעמידה נבחרת האריות לאורך המונדיאלים השונים, מקבלים לרוב את אותו דפוס עקבי – כוכב אחד אימתני כאשר מסביבו נמצאים לרוב שחקנים טובים, אך לא מעולים. עם זאת, למרות הדפוס הבעייתי של קמרון נדמה שהפעם ביאונדה הבינו כי למען ההצלחה של הנבחרת יש לגדל יחידה מוכשרת ולאו דווקא להסתמך על כוכב אחד שיהיה המושיע הלאומי.
בשונה מהנבחרת של סמואל אטו או הנבחרת של רוז’ה מילה, בצוות המקצועי של קמרון הנוכחית הבינו שעדיף נבחרת שבנויה ממגוון שחקנים איכותיים שאף אחד מהם לא תופס משבצת של “כוכב”, מאשר נבחרת של אריה אחד גדול כשלצידו לרוב נמצאים חתולים, ולא אריות כפי שבטוחים בקמרון.
שחקני נבחרת קמרון חוגגים (רויטרס)עם אנדרה אונאנה, אנדרה-פרנק זמבו אנגיסה, קארל טוקו אקמבי, בריאן אמבומו ואריק צ’ופו מוטינג, מירב השיח בקמרון מתמקד בלכידות הקבוצתית של הנבחרת הקמרונית ועל כך שזה הדבר שיכול דווקא לגרום להצלחתה של הנבחרת, בשונה מטורנירים קודמים. למרות ההגרלה הקשה שלא נותנת לחבורה מארץ המשולש הרבה סיכוי לנפץ את תקרת הזכוכית ולמרות שהיא מגיעה בלי כוכב אחד גדול, נדמה כי דווקא התחושה הלא מוכרת, היא זו שיכולה לגרום אריות חסרי הפחד לטרוף את כל הקלפים על הדשא בקטאר.