ההצלה של יאסין בונו בלילה שבין שני לשלישי הפכה ללהיט ענק ברשתות החברתיות, ובצדק. עדיין לא לגמרי ברור כיצד הצליח השוער המרוקאי להושיט תוך כדי שכיבה את היד בדיוק למקום אליו בעט סאביניו, שכבר עבר אותו, אבל התוצאה הייתה מופלאה. אל הילאל נותרה במשחק מול מנצ'סטר סיטי, ובסופו של דבר חוללה סנסציה כאשר הדיחה את הקבוצה של פפ גווארדיולה בשמינית גמר גביע העולם למועדונים.
3:4 הייתה התוצאה בהארכה. סימונה אינזאגי, מאמנם הטרי של הסעודים, מכיר אותה היטב. בחצי גמר ליגת האלופות, גברה אינטר שלו באופן דרמטי 3:4 בהארכה על ברצלונה, בין היתר בזכות ההצטיינות של יאן זומר בין הקורות. השוער השווייצרי אמנם ספג שלישיה, אבל הציל הרבה יותר, והיה לו חלק עצום בהעפלה לגמר. גם בונו הוציאה שלושה כדורים מהרשת, אבל זו לא הייתה אשמתו. הוא היה חתום על 10 הדיפות, והפעולה ההזויה מול סאביניו הייתה רק הדובדבן שבקצפת. לאל הילאל לא היה סיכוי להמשיך לרבע הגמר עם שוער פחות טוב בין הקורות.
וכך, הטורניר הזה הופך בהדרגה לחגיגה גדולה של בונו. במחזור הראשון, בשלב הבתים, הוא תסכל את ריאל מדריד והדף פנדל של פדריקו ואלוורדה בזמן פציעות כדי לשמור על תיקו 1:1. לאחר מכן, הוא לא ספג ב-0:0 מול זלצבורג וב-0:2 על פאצ'וקה. כעת הגיע המשחק הגדול באמת, וארלינג הולאנד הציע לו לכאורה בשובבות להצטרף לקבוצתו. הנורבגי הכחיש זאת בהמשך, אבל זה לא משנה. ברור שבונו ראוי לככב בקבוצת צמרת. ברור גם שזה לעולם לא יקרה, כי הוא כבר בן 34, והעדיף לקבל שכר עתק בסעודיה כאשר הייתה לו הזדמנות אמיתית לעבור למועדון גדול באירופה. חשבון הבנק שלו מרגיש טוב, אבל את התהילה הוא יוכל לקבל רק לעתים רחוקות.
יאסין בונו עוצר את הפנדל של פדריקו ואלוורדה (רויטרס)החודש המוצלח בחייו של בונו היה במונדיאל האחרון, כאשר הוא לא איפשר לאף שחקן יריב להכניע אותו עד שמרוקו עשתה היסטוריה והייתה לנבחרת האפריקנית הראשונה שהעפילה לחצי הגמר. רק שער עצמי מיותר למדי מול קנדה הרס את המאזן המושלם לגמרי. בשמינית הגמר אמנם לא היו איומים גדולים מדי מצד ספרד במשך 120 דקות, אבל בונו הנהיג את ההגנה, ובדו קרב הפנדלים עצר את הבעיטות של קרלוס סולר וסרחיו בוסקטס. ברבע הגמר מול פורטוגל, הוא היה עסוק יותר, וביצע בין היתר הצלה גדולה מז'ואאו פליקס בדרך ל-0:1 שייזכר לדורות במרוקו.
בחצי הגמר הצרפתים כבר הכניעו אותו, וכך נמנע המפגש מול ארגנטינה בגמר, שיכול היה להיות מיוחד אפילו יותר מבחינת בונו כי הוא אוהד אלביסלסטה מוצהר. הוא אפילו קרא לכלב שלו בוריטו, על שמו של אריאל אורטגה בו היה מאוהב בילדותו. גם דייגו סימאונה היה גבוה ברשימת הגיבורים שלו, ולכן טבעי ביותר כי התלהב בזמנו להצטרף לאתלטיקו מדריד כאשר הזדמנות כזו נפלה בחלקו.
דייגו סימאונה (רויטרס)כן, מעטים זוכרים זאת, אבל בונו חתם ב-2012 במדי הקולצ'ונרוס. היה זה אחרי שקיבל סוף כל סוף צ'אנס בין הקורות של וידאד קזבלנקה. במשך שנים הוא לא זכה להערכה במועדון שגידל אותו מאז גיל 7. הוא הצטרף לווידאד מיד אחרי שמשפחתו הגיעה למרוקו מקנדה בה נולד, והתעקש לעשות קריירה בכדורגל למרות שאביו רצה אחרת – הוא הרי פרופסור לפיזיקה שלימד באוניברסיטה. את הבכורה ערך בונו רק בגיל 20, והיה זה באופן אבסורדי דווקא בגמר ליגת האלופות של אפריקה. הוא הרשים, משך את תשומת ליבם של הסקאוטים, וכך נסללה דרכו למדריד באופן לא ממש צפוי.
בונו ידע שאין לו סיכוי אמיתי להיות השוער הראשון. העמדה הזו הייתה של טיבו קורטואה, בעוד המרוקאי שיחק בקבוצת המילואים. זה לא הפריע לשניים להתיידד, והם נותרו בקשר מצוין עד היום. הבלגי הקפיד לעקוב אחרי המסלול הארוך שעשה עמיתו בדרך להכרה, ובונו התמיד גם אם זה לא תמיד היה קל. בונו בילה שנתיים בהשאלה בסראגוסה בליגה השנייה, ואז נדד גם לג'ירונה והיה שותף לעליה שלה ב-2017 כחלק מהרוטציה. כך הוא השתלב בליגה הראשונה, וב-2019 החליטה סביליה להביאו בהשאלה כשוער משנה.
הולאנד ובונו (צילום מסך)כדי שלמרוקאי תהיה מוטיבציה לחתום בהשאלה, הובטח לו שיהיה על המגרש במשחקים בליגה האירופית, וכך נסללה הדרך למעלה, אם כי נדרש מזל גדול לשם כך. בונו שגה קשות כאשר ספג שער מול קלוז' הרומנית, וסביליה כמעט הודחה – אלא שהכיבוש בוטל בהתערבות VAR, והאנדלוסים המשיכו הלאה. שם, אחרי פגרת הקורונה הבלתי צפויה, כיכב בונו כל הדרך להנפת הגביע, ובמקביל התכבד לשחק גם בליגה בעקבות הפציעה של השוער הראשון תומאש ואצליק. הוא הצטיין בכל החזיתות, המועדון החליט לרכוש אותו מג'ירונה באופן סופי, והפרשנים הבינו את הפוטנציאל. בגיל 29, הייתה זו המראה מאוחרת בהחלט.
חוסה לואיס סילבה, מאמן השוערים שעבד עם בונו בסביליה, טוען שקור הרוח שלו חריג: "מדהים עד כמה הוא רגוע. צריך לעשות על זה מחקר. הוא פשוט לא מודאג מכלום, אבל זה לא מפריע לו לשמור על הריכוז. בדיוק להפך". וככל שהאתגרים היו קשים יותר, כך התמודד איתם בונו ביעילות גדולה יותר.
בונו ורונאלדו (רויטרס)בעונת 2020/21 הוא שיחק לראשונה בליגת האלופות, הותיר רושם מצוין, ואף הדף פנדל של הולאנד כאשר סביליה פגשה את דורטמונד בשמינית הגמר. לרוע מזלו, השופט דרש לבצע בעיטה חוזרת כי המרוקאי זז מהקו בניגוד לחוק, והנורבגי דייק. אז גם התנהל טראש טוק משעשע בין השניים, והולאנד סיפר: "לא יודע מה אמרתי לו, רק חזרתי על דבריו". בורוסיה אף גברה בסופו של דבר על היריבה, ובונו המתין עד עכשיו כדי "לנקום" בחלוץ.
בעונת 2021/22 ספגה סביליה 30 שערים בלבד במשך העונה, ובונו קיבל את פרס השוער המצטיין בספרד. ב-2023 הוא זכה בפעם השנייה בחייו בליגה האירופית, אחרי ניצחון בפנדלים על רומא בגמר שהגיע בזכותו. תוסיפו לכך את ההצגות האדירות במונדיאל, ותקבלו את אחד השוערים הטובים בעולם. ניתן היה לפתוח לא מעט דלתות עם המוניטין שלו, אבל הוא הלך על האופציה הקלה והמכניסה ביותר.
יאסין בונו (רויטרס)מובן כי למרוקאים נוח יותר בסעודיה מבחינה תרבותית בהשוואה לאירופאים. ברור גם כי בגילו רצה בונו להבטיח באופן מוחלט את עתידה הכלכלי של משפחתו. ובכל זאת, בכל הקשור למקומו בהיסטוריה – הצעד הזה פגם במורשתו. במקום להיזכר כאחד השוערים הבולטים בדורו, הוא נעלם מהרדאר, רק כדי לחזור לכותרות מדי פעם.
גביע העולם למועדונים הוא טורניר מושחת ולא ממש רלוונטי, אבל הוא חשוב יותר עבור נציגות מדרום אמריקה ומאסיה, ומבחינת אל הילאל והסעודים בכלל זו במה לא רעה להציג את כישוריהם, וגם לעסוק ב-sportswashing. נגד מנצ'סטר סיטי הם עשו את העבודה, ובונו נמצא כעת שוב במרכז העניינים, אולי בפעם האחרונה בחייו. ברבע הגמר ממתינה לו פלומיננזה, וכ"ארגנטיני" הוא ישמח מאוד לנצח גם את הברזילאים.