מדהים. המילה הזו כה שחוקה בתקשורת הספורט שאנשים כבר לא שמים לב אליה. "קאמבק מדהים של ליברפול נגד פולהאם", "שלושער מדהים לכריסטיאנו רונאלדו בליגה הסעודית". לא, זה לא מדהים. אלה סתם כותרות מכובסות. אנשים יודעים זאת, הם עייפים לקרוא שטויות על דברים מדהימים לכאורה, אבל בגלל זה גם קשה יותר להפנים עד הסוף מה כן מדהים.
ובכן, לאמין ימאל זה מדהים. יותר ממדהים. זה מטורף בכל קנה מידה, חסר תקדים ושום דבר שראינו בעבר אפילו לא מתקרב לזה. אנחנו עדים לתופעה היסטורית שמתרחשת לנגד עינינו. וזו לא סתם כותרת שנועדה למשוך תשומת לב, זו המציאות.
תהיתם פעם מה חשבו הצופים כאשר ראו את פלה במונדיאל 1958? רק השבדים ברי המזל שהגיעו לאצטדיונים חזו בפלא הזה. שידור חי בטלוויזיה לא היה אז, בקושי היו טלוויזיות. אז כיצד הם הגיבו כשראו את השחקן הצעיר על המגרש מבצע דברים שאיש מלבדו לא מעז לנסות? האם הם ידעו עד כמה האירוע הזה חריג ואיזה כוכב יוצא דופן רוקד מולם? הברזילאי היה בן 17 ושמונה חודשים, כשהפך לשחקן דומיננטי בנבחרת שזכתה בגביע העולם.
לאמין ימאל בטירוף (רויטרס)לאמין ימאל שבר אתמול את שיאו כשחקן הצעיר ביותר אי פעם בחצי גמר טורניר גדול כלשהו. שבר בפער גדול, כי הוא רק בן 16 ו-11 חודשים. רצה הגורל ובשני המקרים היריבה הייתה צרפת, ואולי פלה הבקיע מולה שלושער, אבל הכיבושים היו במחצית השנייה כאשר ברזיל כבר הייתה ביתרון.
ילד הפלא הספרדי מצא את הרשת רק פעם אחת, אך עשה זאת כאשר ספרד הייתה בפיגור, זקוקה נואשות למישהו שישנה את המומנטום ב-180 מעלות. שער מרהיב כזה, הישר לחיבורים של מייק מנאן, שסיפק זינוק מרשים, הוא בדיוק הרגע שמסוגל לגרום לשינוי המומנטום הזה. היריבה נכנסה להלם ותוך ארבע דקות כבר הובילו האדומים 1:2. לאמין ימאל אחראי לכך.
לאמין ימאל ושחקני ספרד בטירוף (רויטרס)הייתם מאמינים שזה יכול לקרות? את הכישרון הטהור של לאמין ימאל אפשר היה לזהות בקלות כבר בתחילת העונה, אבל האם מישהו באמת העלה בדעתו שזה יהיה התסריט? כאשר הוא החל ללהטט באגף הימני של ברצלונה, אנשים אמרו: "כן, אבל האם הוא מסוגל לתפוס מקום קבוע בהרכב?". הוא עשה את זה. כאשר הוא ערך הופעת בכורה במדי הנבחרת בספטמבר, ציניקנים טענו שזה נעשה כדי למנוע ממנו לבחור לייצג את מרוקו או את גינאה המשוונית.
כשהכישרון הצעיר פתח בשני המשחקים מול קפריסין, אמרו: "כן, אבל זה בוודאי עדיין לא בשל לשחק מול יריבות בסדר גודל משמעותי". אחרי שכיכב ובישל במשחק ידידות מול ברזיל במרץ, אמרו: "כן, אבל האם המאמן יכלול אותו בסגל לאליפות אירופה?".
לואיס דה לה פואנטה כלל אותו בסגל, בעוד פאו קובארסי נותר בחוץ בהחלטה מפתיעה, אנשים אמרו: "כן, אבל אין סיכוי שהוא יפתח בהרכב באליפות אירופה". הוא פתח בהרכב והיה אחד הבולטים לאורך כל הטורניר, כולל בישולים לדני קרבחאל מול קרואטיה כבר במשחק הראשון, לפביאן רואיס מול גאורגיה בשמינית הגמר ולדני אולמו ברבע הגמר. ואם עוד נותרו ספקנים כלשהם, הם היו יכולים להגיד: "טוב, הוא עדיין לא הבקיע". ואז הם קיבלו את השער הזה אתמול (שלישי).
לאמין ימאל מול אדריאן ראביו (רויטרס)גם כל מה שקרה עד אתמול היה בגדר מדע בדיוני. נערים בני 16 לא משחקים ככה, הם לא עולים לקלאסיקו עם ביטחון עצמי כאילו מדובר במשחק עם חברים בחצר. ליאו מסי שיחק בגיל 16 בקבוצה השלישית של ברצלונה בליגה הרביעית, כריסטיאנו רונאלדו היה בקבוצת הנוער של ספורטינג ליסבון, קיליאן אמבפה קיבל שתי דקות במדי מונאקו בליגה הצרפתית, רק שתי דקות, אבל גם זה עשה כותרות. ג'וד בלינגהאם נחשב (בצדק) לעילוי חריג ביותר, אבל בגיל 16 הוא רק פרץ לתודעה במדי ברמינגהאם סיטי, אנשים נדהמו שהוא מסוגל להתמודד מול הבריונים בליגת המשנה באנגליה.
לאמין ימאל עשה זאת מול הכוכבים הגדולים בליגה הספרדית ובליגת האלופות. ועכשיו, הוא הוכתר לשחקן המצטיין בחצי גמר אליפות אירופה. זה כבר מעבר להזוי. זה מעלה תהיות לגבי זיופים בדרכון.
ובכן, לא. אין כאן שום זיוף. לאמין ימאל לא נולד בקמרון, אלא בבירת קטלוניה. חוץ מזה, אם מישהו עדיין רוצה להטיל ספק, הרי שממש בימים אלה הפיץ אביו של לאמין תמונות מדצמבר 2007, בהן נראה מסי בן ה-20 מחזיק את התינוק שלו וגם עוזר לו לעשות אמבטיה. ז'ואן מונפורט, הצלם שהיה אחראי על פרויקט לוחות השנה שיזמה אז ברצלונה, נדהם והגיב: "זה מרגש להיות מזוהה עם משהו כל כך מיוחד". מיוחד זה אנדרסטייטמנט, יש תחושה כי כוח עליון כלשהו תכנן את המתרחש. ואגב, אביו של ימאל צעיר יותר מחסוס נבאס ששיתף פעולה עם הכוכב באגף הימני אמש.
מסי ולאמין ימאל (אינסטגרם)אפרופו נבאס, גם הוא שבר אתמול שיא שהחזיק מעמד מ-1958. פריץ ואלטר הגרמני וגונאר גרן השבדי נולדו באותו יום בדיוק, הם היו בני 37 כאשר התמודדו אז זה מול זה בחצי גמר גביע העולם – המבוגרים ביותר ששיחקו במעמד. נבאס בן ה-38 הדיח אותם מהפסגה בכל הקשור לגביע העולם ואליפויות אירופה, ובדקות הראשונות אתמול נדמה היה כי ההישג הזה יעלה לנבחרתו ביוקר.
השעייתו של דני קרבחאל הזכירה לספרדים כי דה לה פואנטה השאיר משום מה מחוץ לסגל את פדרו פורו בתום עונה טובה (גם אם לא יציבה) בטוטנהאם. המאמן לא לקח לגרמניה גם את מרקוס יורנטה הרב גוני, שצבר עשרות רבות של משחקים כמגן ימני. במקום, הוא לקח רק את הקפטן הוותיק של סביליה, ודידייה דשאן החליט לנצל זאת.
קיליאן אמבפה מול חסוס נבאס (רויטרס)אז צרפת הסיטה את אמבפה מהמרכז לאגף השמאלי בו הוא כה אוהב לבלות. בדקה התשיעית, שבר נבאס את קו הנבדל, השאיר הכוכב הגדול בעמדה חוקית, ואז לא השכיל למנוע ממנו לשלוח הגבהה מדודה לראשו של רנדאל קולו מואני. כך הבקיעה סגנית אלופת העולם את השער ראשון שלה בטורניר ממשחק פתוח, ומיד לאחר מכן אף ספג נבאס כרטיס צהוב.
זה הרגיש כמו פיאסקו בהתהוות, עליו היה עלול דה לה פואנטה לשלם מחיר תקשורתי יקר מאוד, אבל לאמין ימאל הציל אותו. אחרי שהכדור המסובב של הנער טס לחיבורים, התעשת לפתע גם נבאס ולא שגה יותר עד שנפצע והוחלף בדקה ה-58. אחר כך, המאמן פשוט הזיז את נאצ'ו לעמדת המגן הימני הבעייתית.
נאצ'ו הציג אתמול יכולת נהדרת בשני התפקידים, ואמריק לאפורט היה יציב מאוד מול נבחרת מולדתו אותה הוא כה השתוקק לייצג במשך שנים. לפיכך, השעייתו של רובין לה נורמן לא הורגשה. באשר לפציעה של פדרי, שגמר את הטורניר בעקבות התיקול הפראי של טוני קרוס בפתיחת רבע הגמר, הרי שבאופן פרדוקסלי היא בכלל פעלה לטובת ספרד.
אמריק לאפורט מול אוסמן דמבלה (רויטרס)דני אולמו, שהצטיין כאשר נכנס במקומו מול המנשאפט, היה אדיר גם אתמול – ניתן לומר שהוא מתאים יותר ותורם יותר למערך הספציפי של הספרדים בהשוואה לקשר ברצלונה. גם אתמול שיחק אולמו בתפקיד חופשי ולא מוגדר והוא מתמחה בכך. כמו ברבע הגמר, הוא ידע להתגנב לרחבה בעיתוי הנכון כדי לכבוש שער קריטי – השלישי שלו ברציפות. תוסיפו שני בישולים וקשר לייפציג מדורג כרגע ראשון במרוץ לזכייה בנעל הזהב של הטורניר. מעניין מה יהיה לקודי גאקפו להגיד על זה הערב – ההולנדי מדורג כרגע שני עם שלושה שערים ובישול אחד.
הנסיקה של אולמו מדגישה את העומק בסגל הספרדי. זו הנבחרת הטובה ביותר של הקיץ והיא אף רשמה עד כה ניצחונות בכל משחקיה, גם אם מול גרמניה זה קרה רק בהארכה. אף אחד לא יעז לערער על כך שהיא ראויה מאוד לעלות לגמר.
דני אולמו חוגג (רויטרס)במקביל, מעטים מאוד יערערו על כך שהגיע לצרפת להיות מודחת. החבורה של דשאן הציגה אתמול יכולת סבירה לפרקים, אבל אלה היו בערך הדקות החיוביות היחידות שלה ביורו 2024. המאמן, שאחראי בכוונה לסגנון המשמים הזה, אף הציע לצופים שלא מרוצים ממנו לכבות את הטלוויזיות. ובכן, הן יהיו דלוקות בגמר, אבל דשאן לא יהיה שם. כמעט כל חובב כדורגל יגיד על כך – ברוך שפטרנו. לגישה כה שלילית פשוט לא צריך להיות מקום בכדורגל המודרני.
גם אמבפה לא יהיה בברלין ב-14 ביולי. החלוץ סיים את הטורניר החלש בחייו, עם או בלי מסכה. הוא אמנם לא מצא את הרשת ביורו 2020 וגם החמיץ את הפנדל המכריע מול שווייץ בשמינית הגמר, אבל הפעם, למרות שהצפתים הלכו רחוק יותר, הוא היה הרבה פחות טוב ולעתים אפילו הפגין אדישות.
קיליאן אמבפה מאוכזב (רויטרס)מעורבותו הפוליטית הוגדרה בחוגים מסוימים כתירוץ, וכך גם עייפות לכאורה מהסכסוכים עם פאריס סן ז'רמן והמעבר המתוקשר לריאל מדריד. אם אלה הנסיבות שמונעות ממנו להציג יכולת ראויה, זו סיבה מהותית לדאגה עבור נשיא הבלאנקוס פלורנטינו פרס.
מצד שני, יש שיגידו כי בסנטיאגו ברנבאו צריכים להיות מודאגים בעיקר מלאמין ימאל. מי יודע לאיזה גבהים הוא מסוגל להצעיד את בארסה? ואגב, אתמול היה משחקו האחרון בגיל 16, כיוון שיום לפני הגמר הוא יחגוג 17. המתנות הכי מתוקות והכי יקרות נמצאות ממש במרחק נגיעה – הגביע ומדליית הזהב.
דני אולמו ולאמין ימאל חוגגים (רויטרס)