הצטרפו למשחק הניחושים של ONE ליורו
כשמריו גצה נעץ את הכדור ברשת של ארגנטינה ב-13 ביולי 2014 גרמניה הייתה על גג העולם. זה היה הדובדבן שבקצפת עבור תור הזהב של הנבחרת והמסע שהתחיל במונדיאל הביתי ב-2006 הגיע לפסגה. אבל כמו בכל דבר בחיים בערך, אחרי השיא מגיע המדרון. המנשאפט עוד הספיקו לזכות בגביע הקונפדרציות וגם רשמו יורו סביר ב-2016, אבל הקריסה שהגיעה לאחר מכן הובילה לשפל אולי הגדול בתולדות הנבחרת.
גרמניה היא הנבחרת האירופית הגדולה והמעוטרת ביותר. לא פלא שלכל טורניר באשר הוא גרמניה תגיע כאחת הפייבוריטיות ללכת עד הסוף, אבל בשני המונדיאלים האחרונים היא אפילו לא הצליחה לעבור את שלב הבתים וביורו ב-2021 היא ניצלה מהדחה דומה רק בזכות שער מאוחר של לאון גורצקה מול הונגריה. שישייה מספרד, תבוסות ליפן, הגנה מזעזעת וכמות הפסדים שמספיקה בשביל עשור רמסו את הכבוד שלה עד עפר.
הניסיון להחזיר את הגאווה עם האנזי פליק התגלה ככישלון חרוץ והפאניקה לקראת היורו הביתי בקיץ 2024 הייתה בשיאה. ב-2006 גרמניה התחילה תהליך בדמות השקעה חסרת תקדים באקדמיות, בניית האצטדיונים המתקדמים בעולם ותוכנית מסודרת שהובילה את הנבחרת לגביע המוזהב שמונה שנים לאחר מכן. אולם הדור הנוכחי שגדל על אותה נבחרת חזקה של יוגי לב התגלה כלוזר, לא עמד בלחץ וקרס תחת הר ציפיות.
נגלסמן שחט פרות קדושות
האוהדים היו נואשים לשביב של תקווה. מהלך מוזר של פיטורי יוליאן נגלסמן מבאיירן מינכן פתח לנבחרת הזדמנות למנות שם דבר בכדורגל המקומי והמטרה שסומנה על הלוח הייתה ברורה: יורו ביתי שיחזיר את הגאווה. המאמן מבחינתו זיהה ישר את הבעיה בנבחרת ולא פחד לשחוט את הפרות הקדושות. קודם כל הוא לחץ על טוני קרוס לחזור למדים הלאומיים ולאחר מכן ביצע זעזוע משמעותי בכל הקשור לזימונים למשחקי הידידות במרץ.
שחקנים כמו מאטס הומלס וגורצקה נשארו מחוץ לסגל ולעומתם שמות מפתיעים כמו מקסי מיטלשטט ורוברט אנדריך קיבלו את המקום בהרכב. שני משחקי ידידות, גם אם מול סגנית אלופת העולם צרפת ונבחרת חזקה כמו הולנד, לא אמורים לספר שום דבר על ההמשך, אבל בגרמניה היו כל כך רעבים לתקווה שהניצחונות המרשימים יש לומר הציתו לכולם את הדמיון: ניצחנו את הנבחרת החזקה באירופה על הנייר, למה שלא נזכה?
האיש שקובע את הגורל
מאחורי גל האופטימיות שהגיח בן רגע, עומד איש אחד. כמו אל. האיש שכותב את התסריט ואז מבצע אותו כמו שרק הוא מחליט. ההחלטה של קרוס לפרוש אחרי היורו יכולה להיות תמוהה מאוד מצד אחד, במיוחד בשל העובדה שהוא רק סיים את אחת העונות הטובות בקריירה ואין ספק שמקומו בטופ של הכדורגל העולמי מובטח גם בשנים הקרובות, אבל מצד שני יש בה גם הצהרה של עוצמה: רק אני אקבע מתי אפרוש, רק אני שולט בגורל.
המשחק שאולי מתאר יותר מכל את הקריירה העצומה של קרוס היה גמר ליגת האלופות. משחקו האחרון במדי ריאל מדריד. הוא נתן לדורטמונד להשתעשע במחשבה שהיא טובה ומסוכנת יותר, אבל כשהוא החליט הסיפור נגמר. זה התחיל עם כדור חופשי שכמעט זעזע את החיבורים, המשיך עם שליטה פנומנלית בנעשה במרכז השדה והשיא הגיע בקרן מושלמת שעשתה את ההבדל בדקה ה-74. קרוס כתב את התסריט וביצע.
קרוס שולט לא רק בגורל של עצמו, כי אם בשל נבחרת גרמניה. הוא חזר כשהיא הייתה בשפל ובשני משחקים החזיר לכולם את התקווה והאמונה שאפשר ללכת עד הסוף. אחרי היורו הקודם הוא פרש. הביקורות על ההדחה הופנו במיוחד אליו בתור המנהיג והוא לא חיכה “להיזרק” כמו שחקנים בכירים אחרים, אלא פשוט הכריז על פרישה מהנבחרת. כמו בפרידה מבאיירן מינכן, בפרישה מריאל מדריד ובחזרה לנבחרת. רק הוא כותב את הגורל.
“אנחנו יכולים להחזיק מעמד מול כל יריבה. הספירה לאחור בעיצומה ואני רוצה לשחק את המשחקים האחרונים האלה כמו ששיחקתי במשחקים האחרונים עבור ריאל מדריד, בהצלחה הכי גדולה שאפשר”, אמר והצהיר לקראת הטורניר: “מי תהיה אלופת אירופה? גרמניה!”. עד לפני חודשיים כולם סביב הנבחרת היו מיואשים ואף אחד לא האמין שיהיה ניתן לעשות משהו, אבל עם האיש שבשבילו אין דבר שהוא לא אפשרי, החלום חי וקיים.
הקסם של הנבחרת והתנאי של נגלסמן
גם ברמה הטקטית החזרה של קרוס סידרה את גרמניה. היכולת שלו לשלוט במרכז השדה מאפשרת לנגלסמן לפתוח עם צמד האסים ג’מאל מוסיאלה ופלוריאן וירץ. כל נבחרת הייתה מייחלת לקוסם אחד כזה אצלה בסגל וגרמניה בורכה בשניים כאלה, אבל כדי שהם יוכלו לשחק יחד למאמן היה תנאי. לפני משחק הידידות נגד צרפת נגלסמן זימן את שני הצעירים לשיחה והבהיר: כדי לשחק יחד תצטרכו לעבוד קשה בהגנה.
“אני מרגיש טוב עם פלו (הכינוי של וירץ) על המגרש ומחוצה לו”, סיפר מוסיאלה. “אנחנו מדברים הרבה אחד עם השני ותמיד מסתכלים איפה השני נמצא כשאחד מתחיל לכדרר, הקשר בינינו משתפר עם כל משחק”. בגרמניה רשמו אחרי ה-0:0 מול אוקראינה: “מה שהם עושים בחלק הקדמי בחללים כה קטנים הוא אלוהי. האופן שבו השניים עובדים בחריצות מאחור ולוקחים על עצמם משימות הגנתיות הופכת את הכול למרשים עוד יותר”.
לרוב השחקן שמוצב ב-10 מקבל את החיפוי מהחברים שלו כדי שיוכל להביא לידי ביטוי את היכולת ההתקפית, אבל מוסיאלה ו-וירץ מצאו את עצמם רודפים אחרי שחקני סגנית אלופת העולם וגם הצליחו לעשות את ההבדל האחד עם שער והשני עם בישול. על הנייר מוסיאלה מוצב בשמאל, וירץ בימין ואילקאי גונדואן משלים במרכז, אולם בפועל הם מרבים להחליף עמדות ויוצרים שלישייה דינמית מאין כמוה, שכמעט בלתי עצירה.
“ג’מאל ופלו נמצאים בכושר מעולה”, אמר הקפטן מברצלונה כשנשאל על שיתוף הפעולה עם השניים. “אני רוצה לתמוך בהם על ידי מתן האיזון הדרוש כדי שיוכלו להראות את הקסם שלהם, זה עבד טוב באימונים”. נגלסמן, שישב לידו במסיבת העיתונאים, הגיב לו בחיוך: “זה מאוד צנוע, אתה יכול גם לעשות קצת קסמים”. ואכן, מול שלישייה כזו ההגנה אף פעם לא תדע מאיפה זה יבוא לה, במיוחד כשאין להם עמדה קבועה והם מתחלפים.
תהיו בטוחים ששני הצעירים האלה ידעו להביא את הקסם, קרוס את המנהיגות והניסיון והצוות המסייע יצטרך להשלים את ההרמוניה. נגלסמן הוא מאמן טקטיקן ברמה הכי גבוהה וכשקיבל לידיו את הנבחרת כבר דמיין איך היא תיראה. לקח לו זמן להנחיל את הרעיון, אך מול צרפת כבר כל החלומות שלו התגשמו. ההגנה עמדה כמו שציפה, ההשפעה של קרוס הייתה מיידית ואחרי תקופה ארוכה גרמניה הרשימה מול יריבה ברמה הגבוהה.
הפעם זה בשביל קייזר פרנץ
ב-7 בינואר הכדורגל העולמי כולו הרכין ראש. גדול שחקני גרמניה בכל הזמנים ומי שנחשב בעיני רבים כבלם הטוב בהיסטוריה, פרנץ בקנבאואר, הלך לעולמו אחרי מאבק ממושך במחלה. קצת יותר מחודש לאחר מכן, ב-20 בפברואר, נפטר גם אנדי ברמה, עוד אגדת מנשאפט שחתום על הזכייה במונדיאל 1990 עם שער הניצחון מול ארגנטינה. חודשים ספורים לפני שהיא מארחת את היורו גרמניה נפרדה משניים מגדולי שחקניה.
קייזר פרנץ עיצב את הכדורגל הגרמני שאנחנו מכירים כיום. הוא גדל על נס ברן המפורסם מ-1954, רגע שהחייה את גרמניה לא רק כנבחרת, אלא כמדינה אחרי מלחמת העולם השנייה. בקנבאואר הוליך את גרמניה לתור הזהב הראשון שלה, עם שלוש זכיות בליגת האלופות עם באיירן מינכן, מונדיאל ויורו כשחקן ולימים מונדיאל גם כמאמן. היורו יתקיים כולו במפגן הצדעה לגדול כדורגלני הלאום בכל הזמנים וזה צריך להסתיים רק בצורה אחת.
הרכב משוער של נבחרת גרמניה (4-2-3-1): מנואל נוייר, יוזואה קימיך, יונתן טה, אנטוניו רודיגר, מקסי מיטלשטט, רוברט אנדריך, טוני קרוס, אילקאי גונדואן, ג’מאל מוסיאלה, פלוריאן וירץ וקאי האברץ