אוקטובר היה חודש נהדר מבחינת ליל, ובפרט עבור ג'ונתן דייויד. הוא החל אותו עם פנדל שהביא ניצחון 0:1 על ריאל מדריד. בהמשך, כבש צמד מאוחר גם מול הנציגה השנייה של בירת ספרד, בדרך ל-1:3 סנסציוני על אתלטיקו במטרופוליטנו. השערים של החלוץ הקנדי סייעו למועדון מצפון צרפת להדיח את פנרבחצ'ה ואת סלביה פראג במוקדמות, וכעת הוא עשוי להצעיד אותו בבטחה גם לשלב הבא בליגת האלופות. ברצלונה עוקבת אחרי מעלליו מול יריבותיה הגדולות בסיפוק רב, וכל הצלחה מקרבת את הקטלונים להחלטה להביאו על תקן היורש של רוברט לבנדובסקי.
על פניו, הבחירה הזו עשויה להיות קלה כי דייויד יגיע כשחקן חופשי. כאשר רכשה אותו ליל תמורת 30 מיליון דולר מגנט הבלגית בקיץ 2020, החוזה נחתם לחמש שנים, והטווח הארוך הבטיח לכאורה כי ניתן יהיה למכור אותו ברווח אם יענה על הציפיות. לגבי ההצלחה אין ספקות כלל. אחרי חודשי התאקלמות, היה דייויד חיוני לזכייה מופלאה באליפות כבר בעונתו הראשונה, עם 13 שערים – כולם ללא יוצא מהכלל הובקעו בניצחונות. כבר אז החלו לזרום הדיווחים והשמועות על מעבר מתקרב, ורשימת הקבוצות המעוניינות לאורך השנים הייתה ארוכה מאוד.
צ'לסי, מנצ'סטר יונייטד, ריאל מדריד, יובנטוס, אינטר, טוטנהאם, וזה עוד לא הכל. חלקן אף ניהלו משא ומתן מספר פעמים, והמעבר לסטמפורד ברידג' נראה אפשרי הן בעידן רומן אברמוביץ' והן עם טוד בוהלי. ואולם, בסופו של דבר כלום לא קרה. "זה פשוט לא הסתייע. היו דברים שלא נסגרו", העיד הסקורר עצמו בתחילת העונה הנוכחית. אז הוא גם הבהיר כי אין בכוונתו להאריך את החוזה – גם כך הוא נשאר בליל הרבה מעבר לתחזיות. בעוד חודשיים הוא יחגוג את יום הולדתו ה-25, וזה הזמן להתקדם.
האוהדים, שמעריצים אותו, כבר מוכנים נפשית לפרידה מהאיש שהבקיע נכון לעכשיו 95 שערים במדי ליל – הנתון השלישי בטיבו בכל תולדות המועדון. עד שיעזוב, הוא לא רק יחצה את אף ה-100, אלא גם מסוגל להפוך לעקוף את השיאן. 112 כיבושים היו לאנדרה סטראפ המנוח שכיכב בליל בשנות ה-50, והקנדי ידיח אותו מהפסגה אם הכל ילך כשורה. בכל אחת משתי העונות הקודמות הוא הבקיע 26 פעמים בכל המסגרות, והעונה כבר עומד על 11 כיבושים ב-16 הופעות בלבד, כך שגם שיאו העונתי הפרטי בדרך להישבר.
גם אם לוקחים בחשבון כי כרבע מהיבול הגיע בפנדלים, מדובר בחלוץ פורה באופן יציב, עם אחוז ניצול הזדמנויות גבוה יחסית. דייויד נוטה להתעלות במשחקים הגדולים וברגעים החשובים, ותכונותיו הופכות אותו לאטרקטיבי במיוחד. הקנדי שולט בכדור בשתי הרגליים, כובש בשתיהן באופן שווה פחות או יותר, ובלתי צפוי לחלוטין בכיוון התנועה שלו מבחינת שחקני ההגנה. הוא מצטיין כחיית רחבה, ומשמש חלוץ חוד בודד במערך הנוכחי של ליל עם המאמן ברונו ז'נסיו, אך היה יעיל מאוד גם כחלוץ שני ב-4-4-2 של קודמיו, כולל כריסטוף גאלטייה בעונת האליפות. הוא נייד מאוד, לא אנוכי וחתום במהלך הקריירה על 35 בישולים.
כששחקן עם פרופיל כזה הופך לחופשי, כוחו עצום, והוא יכול לקבל תנאים כלכליים מעולים במועדוני צמרת. למזלה של ברצלונה, עשוי דייויד להעדיף אותה גם אם לא תהיה מסוגלת להשוות את שכרו למועדוני פרמייר ליג מובילים – פשוט כי מדובר באוהד שרוף. עוד כאשר היה ילד קטן בהאיטי, צפה ג'ונתן בעיקר בליגה הספרדית, והתאהב במיוחד ברונאלדיניו. "הוא תמיד המציא תרגילים מבריקים עם הכדור", הוא נזכר – וכאשר שיחק עם חברים בשכונה הוא ניסה לחקות את הברזילאי.
מגיל שש, אחרי שעבר עם משפחתו לקנדה, קיבל דייויד הזדמנות טובה יותר ללטש את הכישורים הטכניים. בחודשי החורף הקרים והמושלגים באוטאווה, שיחקו כולם באולמות, ושם למד החלוץ לעבור את שחקני ההגנה על שטחים קטנים. את ההשראה הוא שאב בעיקר מכדורגל ברזילאי, והשאיפות היו גדולות – לצאת לאירופה מוקדם ככל הניתן.
בניגוד לאלפונסו דייויס, שהחל את הקריירה בוונקובר ווייטקאפס ב-MLS, דחה דייויד את כל ההצעות שהיו לו ממועדונים קנדיים. הוא התעקש לנסוע למבחנים באירופה, נדחה בזלצבורג שהצטערה מאוד על כך בדיעבד, ולא קיבל צ'אנס גם בשטוטגרט. לבסוף, גנט הייתה זו שקלטה אותו, וההצלחה הייתה מיידית. הוא חתם על חוזה מקצועני ביום הולדתו ה-18, הבקיע בבכורה, הפציץ 12 פעמים בעונתו הראשונה, והפך במהרה גם לבאנקר בהרכב הנבחרת הלאומית.
בהתחלה, נחשב דייויס לכוכב העל הצעיר של הכדורגל הקנדי. הוא נסק במהירות אחרי המעבר לבאיירן מינכן, כיכב בדרך לזכייה בליגת האלופות בעונת הטרבל המושלמת עם האנסי פליק על הקווים, והפך במהרה למגן השמאלי המבוקש בתבל. אלא שמאז חלה נסיגה מסוימת ביכולתו, וכיום ייתכן כי דייויד הוא הכדורגלן הקנדי הבכיר, אם כי הם לא מתחרים, אלא שותפים. ביחד, הם הובילו את קנדה להעפלה היסטורית למונדיאל 2022, ביחד הם התאכזבו מהפסדים בכל המשחקים בשלב הבתים, וביחד הם משתוקקים להשיג תוצאה טובה הרבה יותר בגביע העולם הביתי ב-2026.
באופן כללי, שאיפותיו של דייויד גבוהות עוד יותר. כבר כאשר חתם בליל, הוא הצהיר: "אני רוצה להיזכר כמי ששינה את תדמית הכדורגל הקנדי והפך את הענף לפופולרי ביותר במדינה". לא פחות. הביטחון העצמי שלו לא יודע גבול, ואלה לא דיבורים באוויר. על אף שהצעד הבא מהמועדון הצרפתי התעכב, הוא יבחר אותו בקפידה על מנת להגשים את המטרות האישיות והלאומיות. יהיה קשה לאתר יעד טוב יותר מברצלונה לשם כך, ודייויד מעולם לא הסתיר את החלום לשחק בקאמפ נואו.
כאשר גילה בגיל צעיר יחסית שהוא משחק בעמדה קצת שונה מזו של רונאלדיניו, הוא התחיל להעריץ גם את סמואל אטו ואת תיירי הנרי. גם כאשר דיברו איתו בשנים האחרונות על האתגר במעבר לליגה האנגלית, הוא הדגיש כי גם הליגה הספרדית מעניינת אותו מאוד, וכל האופציות פתוחות. כעת, לקראת הפיכתו לשחקן חופשי, מסלול הקידום באצטדיון המשופץ של הבלאוגרנה נראה הגיוני ביותר.
לבנדובסקי אומנם נמצא בכושר שיא, ועשוי לספק עונה היסטורית אם יישאר בריא, אך בגיל 36 לא יהיה פשוט לשחק ללא הפסקה בכל החזיתות והמפעלים – קל וחומר בעונה הבאה. דייויד יוכל להצטרף לרוטציה יעילה בחוד, ואז להפוך ליורש האולטימטיבי אם לבנדובסקי יעזוב ב-2026. לבארסה נוח מאוד להחתים אותו ללא תמורה במצבה הכלכלי, ולפי הדיווחים בתקשורת הקטלונית זה הכיוון.
למעשה, ההימור על לבנדובסקי כחלוץ המנוסה היחיד בסגל מסוכן למדי גם לעונה הנוכחית, ולכן נבחנת האפשרות לנסות להחתים את דייויד כבר בחלון ההעברות בינואר. ליל עשויה להיות מעוניינת בעסקה מסוג זה כי היא תקבל תשלום מסוים תמורת שחקן שיעזוב ללא תמורה בתסריט השגרתי, אבל עליה לשלב הבא בליגת האלופות עלולה לגרום לה להשאיר את הקנדי בשורותיה – מה גם שבלעדיו יהיה קשה הרבה יותר להעפיל לצ'מפיונס ליג גם לקראת העונה הבאה.
בינתיים, מצפה לו שבוע מרתק נוסף, וביום שלילי תארח ליל את יובנטוס, אשר הוזכרה אף היא שוב כיעד אפשרי עבור הקנדי. לאוהדי ברצלונה מומלץ לעקוב אחריו גם במשחק זה, גם אם השמחה מהכיבושים שלו תהיה פחותה בהשוואה למפגשים מול ריאל ואתלטיקו.