פעם, כאשר גארת’ בייל היה בן 16, רמז לו סוכנו, ג'ונתן בארנט, כי הוא יכול לייצג את נבחרת אנגליה. “לעולם אל תזכיר את זה שוב אם אתה רוצה לעבוד איתי”, השיב לו הנער. בחלוף חודשים ספורים, הוא כבר ערך את הופעת הבכורה במדי החולצה האדומה של הדרקונים. אגדת וויילס החלה להיכתב, והיא מגיעה הערב (שבת, 21:45) לציון דרך היסטורי. השחקן הוולשי הטוב בהיסטוריה חוגג מאה הופעות בינלאומיות, והוא יעשה הכל כדי להיות מוכן – לא רק כדי לחגוג את האירוע, אלא בעיקר על מנת לסייע במשימה הגורלית. הוא רוצה להצעיד את נבחרתו למונדיאל הראשון שלה מאז 1958.
בייל לא שיחק כבר חודשיים אחרי שמתח שריר במדי ריאל מדריד בתחילת ספטמבר, ובספרד לא מתגעגעים אליו יותר מדי, אבל וויילס היא סיפור אחר לגמרי. הוא לא הסתיר מעולם כי הנבחרת נמצאת אצלו מעל הכל. הנפת הדגל עם הכיתוב המשעשע “וויילס, גולף, מדריד – בסדר הזה”, ממש לא הייתה מקרית. לכן, אפילו הדיווחים שנפוצו לפתע במהלך יורו 2020, לפיהם בייל שקל לפרוש מכדורגל ברמת הקבוצות, אך להמשיך לייצג את הנבחרת בגביע העולם, לא נשמעו מופרכים לחלוטין. הוא השחקן הראשון שיכול להגות רעיון כזה.
גארת' בייל (רויטרס)ברמת הקבוצות, הכדורגל כבר לא גורם לבייל אושר, בוודאי לא ביומיום. זהו מקצוע שמביא לו שכר נאה מאוד, וכך הוא רואה זאת. “ככל שהרמה גבוהה יותר, כך ההנאה קטנה יותר”, הוא הסביר עוד ב-2018, והמשחקים בתחילת דרכו בסאות’המפטון היו משמחים הרבה יותר עבורו בהשוואה לקרבות הצמרת בליגת האלופות. לעומת זאת, בכל ביקור בנבחרת הוא חש התרגשות טהורה, כאילו הייתה זו הפעם הראשונה בה דרך על הדשא וייצג את המולדת.
גארת' בייל (רויטרס)בכורה בגיל 16
זה קרה במאי 2006. בייל, עוד לא בן 17, קיבל את הצ'אנס מהמאמן, ג'ון טושאק, כמחליף במחצית השנייה במשחק ידידות מול טרינידד וטובאגו. הוא עדיין היה אז מגן שמאלי, אבל זה לא הפריע לו לסדר בדקות הסיום את שער הניצחון של רוברט ארנשו מיודעינו. אם להיות כנים, הוולשים היו אז נבחרת בסדר גודל של טרינידד, וזה בא לידי ביטוי בתחילת קמפיין מוקדמות יורו 2008 בחלוף חודשים ספורים. הדרקונים נחלו אז את התבוסה הביתית הגבוהה ביותר מזה מאה שנה, 5:1 מול סלובקיה דווקא, אבל בדיעבד היה זה בכל זאת משחק מכונן, כי בייל, שהתחיל להתמחות כבר אז בכדורים נייחים, העז לבקש מחבריו המנוסים לבצע כדור חופשי ושלח אותו הישר לחיבורים.
אף אחד לא ידע אז שהנער הצנום יצמח לכוכב העל הכי אהוב במדינה, ויהפוך לגדול הכובשים של וויילס בכל הזמנים, לפני איאן ראש המיתולוגי. לקח לו שנים ארוכות לפני שהתאקלם בפרמייר ליג במדי טוטנהאם, ומצא את המשבצת הנכונה עבורו, בעיקר בזכות אנדרה וילאש בואש, שהעניק לו חופש פעולה מוחלט על המגרש בעונת 2012/13. זו הייתה גם התקופה בה הבינו חבריו לנבחרת עד כמה בייל הולך להיות דומיננטי. “בשלב מסוים, הוא פשוט פיתח כוחות על. הוא היה מהיר מדי, חזק מדי, ועשה דברים שאיש חוץ ממנו לא היה מסוגל אפילו לחלום עליהם”, העיד הקפטן אשלי וויליאמס.
גארת' בייל הצעיר חוגג עם שחקני נבחרת וויילס (רויטרס)צמד ובישול בחיפה
אז גם הגיע המעבר לסנטיאגו ברנבאו תמורת 100 מיליון אירו והוולשים החלו לפתח תקוות על העפלה לטורניר גדול בזכות הגיבור שלהם. הדרקונים עדיין נתפסו כנבחרת נחותה יחסית, ודי להיזכר כיצד חגגו בישראל את ההגרלה מולה במוקדמות יורו 2016, לצד בלגיה ובוסניה. באותו קמפיין זהר בייל במלוא הדרו, ואת ההצגה שלו בחיפה במרץ 2015 לא ישכחו בוויילס עוד עשורים ארוכים. בישול לארון ראמזי וצמד פרטי ארגנו לדרקונים 0:3, הרסו את כל הקדנציה של אלי גוטמן, וסללו בסופו של דבר את ההעפלה ההיסטורית הראשונה לאליפות אירופה.
הקרב ההוא בישראל היה בהופעתו ה-49 של בייל בנבחרת, כלומר בדיוק בחצי הדרך לנקודה בה הוא נמצא היום. בשש השנים האלה, המניות שלו במדריד הלכו ודעכו, ואפילו צמד בגמר ליגת האלופות נגד ליברפול לא הצליח לעצור את הצלילה. במקביל, ההערצה כלפיו בוויילס רק הלכה והתעצמה. ביחד עם ראמזי, הוא סחף את הדרקונים לחצי גמר יורו 2016 כנגד כל הסיכויים, ואפילו הבקיע במהלך הטורניר נגד אנגליה, עליה סירב בתוקף לחשוב בנעוריו.
גארת' בייל חוגג מול נבחרת ישראל (רויטרס)כל וולשי הרגיש שהבחירה הזו הייתה גורלית, ובייל מוכיח בכל פעם מחדש עד כמה האהבה שלו לנבחרת אותנטית. גם בתקופות הקשות ביותר בקריירה, גם כאשר נאלץ להתגבר על פציעות, הוא תמיד הגיע לוויילס בחדווה, ולעולם לא הרשה לעצמו להרים את האף.
גארת' בייל (רויטרס)“תמיד נותן את המקסימום בנבחרת”
“מחוץ למגרש, גארת’ מתנהג כמו בחור רגיל לחלוטין. הוא פשוט נהנה להיות איתנו, וגם עושה הרבה שטויות. המעבר לריאל הביא לו לא מעט בעיות, אבל הוא לא נתן לזה להשפיע על המשחקים במדי הנבחרת אפילו פעם אחת. הוא יודע להתמודד עם הלחץ טוב מכולם. מבחינת האוהדים, הוא תופעה עצומה. זו הרגשה נהדרת לדעת שיש להם כוכב בסדר גודל שלו שתמיד מגיע ברצון ותמיד נותן מעצמו את המקסימום. הוא מוביל אותנו אחריו, וגם בעוד מאה שנה לא יהיה בוויילס שחקן כמוהו. סביר להניח שגם שיא הכיבושים שלו לא יישבר אף פעם”, אומר המגן כריס גונטר, השחקן היחיד בתולדות הדרקונים שצבר יותר הופעות בינלאומיות מבייל (106 נכון לעכשיו).
השיא של ראש, שעמד על 28 שערים, נשבר כבר במרץ 2018, ומאז העלה בייל את מאזנו ל-36 – ועוד רגלו נטויה. עכשיו הוא מגיע למאה הופעות, וכל וויילס מתרגשת עד דמעות. זו לא הגזמה. לבני עמו של גארת’ ממש לא אכפת מה יקרה במדריד. סיפור האהבה שלו עם הנבחרת נצחי, והוא יכול להגיע לשלמות אם הדרקונים יעלו לגביע העולם.
גארת' בייל (רויטרס)אז עם כל הכבוד לחגיגות הגדולות, חשוב אף יותר להשיג את התוצאות על המגרש. אם תנצח את בלארוס במשחק המאה ולא תפסיד לבלגיה ביום שלישי, תקדים וויילס את צ'כיה במקום השני, ותעלה לפלייאוף. משם, במיוחד אם ההגרלה תאיר לה פנים, מסוגל בייל לקחת אותה גם הלאה. זו השאיפה. זה החלום. בייל יהיה מוכן לוותר על כל המשחקים במדריד כדי שזה יקרה. עזבו את מדריד – הוא אפילו יהיה מוכן לא לשחק גולף.
כי, כמו שנכתב באותיות גדולות על הדגל, וויילס תמיד תהיה במקום הראשון בסדר העדיפויות שלו. במצבו הבריאותי הנוכחי, הוא לא היה מעז לסכן את רגלו במשחקי הליגה הספרדית, אך בחולצה האדומה הגישה הפוכה, ובוויילס מאמינים שהאליל שלהם יהיה הערב על הדשא בקרדיף.
גארת' בייל (רויטרס)