כאשר נשמעה אתמול שריקת הסיום בהמבורג, מילאו עשרות אלפי אוהדים את הדשא כדי לחגוג את חזרתה של האימפריה לבונדסליגה אחרי 7 שנות גלות. לאורך התקופה המתסכלת, רבים מהם כבר איבדו את התקווה, והפסיקו להאמין שקבוצתם מסוגלת לשבור את הקללה. יותר מדי פעמים נשבר ליבם, וגם אתמול הם חיכו לגרוע מכל.
היריבה הייתה אולם הצנועה, שנלחמה על חייה מתחת לקו האדום, אבל עם המזל של המבורג גם היא הייתה יכולה לעשות צרות. והיא עשתה. האורחת עלתה ליתרון מוקדם, וגם קיבלה פנדל אותו הדף השוער דניאל פרננדס. העצבים היו מתוחים מאוד על סף השריקה להפסקה כאשר התוצאה עמדה על 1:1, אך בסופו של דבר דרמה לא הייתה שם – רק חגיגה גדולה. התוצאה הסופית הייתה 1:6, וכל הספקות הוסרו. הקללה נשברה. וזו הרי הייתה קללה מיוחדת, או אולי פשוט מפגן חריג של לוזריות ברגעי ההכרעה.
נכון ל-2018 הייתה המבורג המייסדת היחידה של הבונדסליגה שלא ירדה אף פעם. המועדון מהצפון היה עוצמתי מאוד בשנות הזוהר שלו, זכה באליפויות ב-1979, 1982 ו-1983, וליקט את גביע האלופות ב-1983. עם הזמן, פחת מעמדו, ובשלב מסוים התדרדרה הקבוצה בעשור הקודם לקרבות תחתית, אך תמיד שרדה. זה נגמר כאשר היא נשרה לליגה השנייה בתום 55 שנים רצופות בטופ, ופרשנים מסוימים קבעו כי זה עשוי להיות לטובה כי ניתן יהיה לעבור תהליך הבראה ולשוב במצב טוב יותר. הם שגו, כי פעם אחר פעם נכשלה המבורג במאמציה לחזור למקומה הטבעי, וברוב המקרים עשתה זאת תוך כדי שהיא בועטת בדלי המלא.
ב-2019 הובילה המבורג את הטבלה בבטחה במרץ, אבל אז יצאה לרצף אומלל של 3 תוצאות תיקו ו-5 הפסדים ב-8 משחקים, והתדרדרה למקום הרביעי – במרחק נקודה בלבד מהמקום השני שהוביל לעליה אוטומטית. ב-2020 היא שוב היתה בפסגה בפברואר, אבל קרסה והפסיקה לנצח אחרי פגרת הקורונה. אקורד הסיום היה תבוסה ביתית 5:1 מול זנדהאוזן, במשחק בו תיקו היה מספיק כדי לעלות לפלייאוף. המבורג שוב דורגה רביעית.
אוהדי המבורג בטירוף (רויטרס)עונת 2020/21 התחילה נפלא, ובתום הסיבוב הראשון לאיש לא היה ספק שהפעם המבורג תעלה ללא קושי מהמקום הראשון. היא עשתה את המקסימום כדי להרוס את הכל, ועם 4 ניצחונות בלבד ב-15 המחזורים האחרונים סיימה שוב במקום הרביעי – זו העונה השלישית ברציפות. ב-2022 חל שיפור כי המבורג אמנם סבלה מחוסר יציבות, אך תפסה הפעם את המקום השלישי שהוביל לפלייאוף, שם ניצחה במשחק הראשון בברלין את הרטה שדורגה במקום ה-16 בבונדסליגה. האוהדים כבר תכננו חגיגות בבית, אבל המבורג הפסידה 2:0 בגומלין ולא עלתה.
כל זה מתגמד אל מול מה שקרה ב-2023. לקראת המחזור האחרון, הייתה המבורג שלישית ופיגרה בנקודה אחרי היידנהיים. המטרה הייתה לנצח את זנדהאוזן ולקוות למעידה של היריבה – וכך אכן קרה. אחרי ששרק השופט לסיום, פרצו האוהדים למגרש וחגגו את ההישג המרגש כי היידנהיים הייתה בפיגור 2:1 ברגנסבורג. העניין הוא כי הייתה שם תוספת זמן ארוכה, בה כבשה היידנהיים פעמיים וניצחה 2:3. הבשורה על כך הכתה את כל אנשי המבורג בהלם מוחלט. הם שוב הלכו לפלייאוף, והובסו ללא תנאי על ידי שטוטגרט.
במונחים אלה, העונה שעברה הייתה פחות טראומטית, אך מצד שני היא גם הייתה הכי גרועה. המבורג הייתה כה בינונית, שהפעם לא היה לה יתרון לבזבז, ולא היו תקוות להרוס. היא שוב סיימה במקום הרביעי המסורתי, הפעם בפיגור 5 נקודות שלמות מהמקום השלישי, וראתה את היריבה העירונית הקטנה סנקט פאולי עולה לבונדסליגה מהפסגה. לפיכך, בעונה הנוכחית התרחש לראשונה בהיסטוריה תסריט אבסורדי – המועדון הענק של המבורג היה בליגה השנייה, והמועדון הקטן של העיר בליגה הבכירה. השפלה כזו לא היה קל לעכל, ובשלב זה אוהדים רבים פשוט הרימו ידיים. לא היו להם ציפיות מינימליות לקראת 2024/25. הם לא רצו לחיות באשליות ולא לפגוש את המציאות האכזרית.
והעונה הזו אכן התחילה רע. בנובמבר היתה המבורג במקום השמיני כאשר קיבלה ההנהלה את ההחלטה לפטר את המאמן שטפן באומגרט. החיפושים אחרי המחליף היו ענפים. רוד ואן ניסטלרוי, שכיכב בזמנו בהמבורג כשחקן, היה האופציה המועדפת, אך ההולנדי בחר בלסטר. ברונו לבאדיה הוותיק, עוד חלוץ עבר, ניהל משא ומתן מתקדם כדי להתחיל קדנציה שלישית כמאמן. המבורג פנתה לפאדרבורן כדי לנסות להחתים ממנה את המאמן המבטיח לוקאס קבאסניוק, אך נענתה בסירוב. היו גם אופציות נוספות, אבל בינתיים מונה העוזר מרלין פולצין על תקן מאמן זמני – ולפתע הקבוצה שינתה לגמרי את פניה.
שחקני המבורג חוגגים (רויטרס)זה היה בינגו, והסיפור של פולצין בן ה-34 מרגש ביותר. הוא יליד המבורג, דור שלישי לאוהדי המבורג שהלך בנעוריו לרוב המשחקים – בבית ובחוץ. הייתה לו תקווה להפוך לכדורגלן, אך הוא שיחק רק בקבוצת חובבים מקומית קטנה, ונאלץ לפרוש בגיל 21 בהמלצת הרופאים בגלל דלקת מפרקים. הוא עבד קצת כמאמן ילדים, ואז נסע ללמוד באוניברסיטה באוסנברוק, שם פגש במקרה מאמן נוער בשם דניאל טיאונה והציע לעזור לו בכתיבת דוחות. תוך זמן קצר, הם כבר שיתפו פעולה באופן קבוע, וכאשר מונה טיאונה למאמן הקבוצה הראשונה של אוסנברוק ב-2017, הוא ביקש למנות את פולצין לעוזרו.
ההצלחה של טיאונה הייתה מרשימה, הוא העלה את אוסנברוק לליגה השנייה, וב-2020 הימרה עליו המבורג. פולצין הצטרף אליו גם הפעם, וכך הוא מצא את עצמו חוזר לעירו ולמשפחתו, ומתחיל עבוד במועדון האהוב. "מבחינתי, לא יכול להיות דבר מדהים יותר. אני חי בחלום", הוא אמר אז. עבודתו זכתה להערכה, והוא שמר את תפקידו כעוזר גם כאשר טיאונה פוטר ב-2021. פולצין עזר לכל המאמנים שבאו לאחר מכן, אבל בהנהלה לא ראו בו מועמד לקידום בשום שלב. גם כאשר באומגרט הועזב, הוא היה אמור להיות פלסטר זמני ביותר.
אלא שהוא הצעיד את הקבוצה לניצחון בקרסלרואה במשחקו הראשון, וניתן היה לראות שינוי חיובי בכל ההיבטים. אחרי מספר מחזורים נוספים, ביקשו השחקנים עצמם מהמנהל הספורטיבי שטפן קונץ להעניק לפולצין את התפקיד באופן קבוע, וכך היה. מאז, הנסיקה הייתה מופלאה. פולצין לא הפסיד ב-14 המשחקים הראשונים בתפקיד, תוך שהקבוצה דוגלת בסגנון אטרקטיבי של החזקת כדור. הוא החזיר לחיים את החלוץ דייבי זלקה שמוביל את דירוג הכובשים עם 21 שערים. הוא סידר את הראש לקיצוני הצרפתי ז'אן-לוק דומפה, שהיה שחקן ספסל שולי אצל באומגרט והפך למלך הבישולים של הליגה.
פולצין התגלה כטקטיקן מעולה, וגם כפסיכולוג בחסד. הוא מצא דרך לתקשר עם כל השחקנים, גיבש את חדר ההלבשה, ארגן צוות עוזרים צעירים שעובדים בהרמוניה מושלמת, והפך את המבורג מלוזרית תמידית לווינרית אמיתית. כמי שהיה חלק אינטגרלי מהקהל בעצמו, הוא כבש בקלות גם את לבבות האוהדים. לפתע, הם האמינו שניתן להסיר את הקללה, והשבחים לכיוונו של המאמן הצעיר זרמו מכל הכיוונים. הוא היה הלהיט הגדול, והכוכב הבולט של האימפריה שקמה לתחייה.
באפריל היו חששות כי המבורג תבעט שוב בדלי, כאשר היא נחלה הפסדי בית ראשונים לבראונשווייג ולקרסלרואה, וגם איבדה פעמיים יתרון במפגש מול שאלקה. אלא שהיא השיגה 0:4 בדרמשטאט לפני שבוע, ולקראת המפגש מול אולם ידעה כי 3 נקודות נוספות ישימו קץ לשהות הארוכה והבלתי נסבלת בליגה השניה. "הראש שלנו מוכן, וכך גם הלב והרגליים. אנחנו נרגשים לקראת הערב בו נוכל להביא אושר לעיר", אמר פולצין במסיבת העיתונאים לקראת המשחק – והאושר אכן לא יודע גבול כעת. המאמן כבר הכריז על חגיגות שיימשכו לפחות שבועיים, והוא הולך להוביל גם אותן.
בעקבות העליה, הופעל הסעיף שמאריך אוטומטית את חוזהו לעונה נוספת, אבל בהמבורג בכל מקרה לא היה ספק שהוא האיש הנכון – והוא גם לא ילך לשום מקום. זו המשרה האידאלית עבור אוהד כמוהו, והכוונה היא לתקוע יתד בבונדסליגה ולא לפחד לחלום. פעם, כאשר היה ילד, צפה פולצין במשחקיה של המבורג בליגת האלופות מהיציע. מי יודע, אולי הוא עוד יחזיר אותה לשם כמאמן.