כאשר עולות יובנטוס ואינטר על כר הדשא מדובר ביריבות הגדולה ביותר הקיימת בצמרת הכדורגל האיטלקי ושתיהן כמובן הקבוצות האהודות ביותר בארץ המגף. עבור אינטר של אנטוניו קונטה, שמזוהה כיובנטיני טיפוסי, זה המשחק הכי חשוב בעשר השנים האחרונות. עבור מאוריציו סארי מאמנה של יובה, זה יהיה אחד מהמשחקים הכי חשובים שלו מאז התחיל לאמן כדורגל והוא לא ירצה להיות זה שבגללו תישבר ההגמוניה של הגברת הזקנה מטורינו.
סארי עצמו התראיין לאחר המשחק האחרון שבו יובה ניצחה את ספאל ואמר שני דברים מאוד מעניינים. האחד, הוא שקודם כל הוא מתעסק במשחק הבא מול באייר לברקוזן בליגת האלופות ועדיין לא חושב על אינטר. הדבר השני היה, שטען שהוא יודע שלנראזורי יש קבוצה טובה אך עדיין לא ראה משחק שלהם העונה.
קצת קשה להאמין שסארי דובר אמת, כי בשני משחקי הליגה האחרונים (נגד ברשה וספאל) הוא עלה במערך של 4-4-2 יהלום במרכז השדה, מערך מנוגד לחלוטין מה-4-3-3 הקלאסי שלו, והיה נראה, כי בשני המשחקים האחרונים הוא ממש מבצע הכנה למשחק מול אינטר עם קישור המעובה. מה שסארי לא מבין זה שאם יעלה במערך החדש מול היריבה המושבעת באותה הפילוסופיה בה הוא מאמין, שהיא הנעת הכדור, הוא קרוב לוודאי ייכשל מול העוצמות, הכדורגל הישיר והדרך של קונטה.
לכן שחקן המפתח למשחק הזה יהיה, אם בכלל יקבל את ההזדמנות בהרכב, פדריקו ברנרדסקי. ולמה דווקא הוא? כי אם ברנרדסקי יעלה בהרכב כנראה שנראה את יובה עולה במערך הקלאסי שלה עם שני שחקנים על כל אגף ועם זה לאינטר יהיה קשה להתמודד מול הכדורגל המסודר והמדוקדק של סארי. מה שיותר הגיוני הוא שסארי יבחר דווקא בפאולו דיבאלה כ״10״ קלאסי מתחת לכריסטיאנו רונאלדו וגונסאלו היגוואין, מה שייצור לו בעיה דווקא בהנעת הכדור האופיינית לו.
מן הצד השני, בצד הכחול שחור גם שם שחקן המפתח של המשחק הזה דווקא יותר מכולם הוא שחקן הספסל מתיאו פוליטאנו, אם בכלל יקבל הזדמנות בהרכב. נגד מילאן בדרבי הוא פירק את הרוסונרי וגמר את המשחק ברגע שנכנס ולא רק בשל האיכויות שלו כקיצוני ימני/מתחת לחלוץ, אלא יותר בשל הוורסטיליות שלו כשהוא יכול לשחק גם באגף שלא כמו לאוטרו מרטינס. באותו משחק עבר קונטה ממערך של 5-4-1 הקלאסי שלו עם מעוין מעובה במכרז הקישור ל-5-4-1 בקווים, מה שנתן יתרון באגפים של שני שחקנים בכל רגע נתון מול אחד של מילאן, מה שיכול לקרות גם כאן מול יובה אם תתאים את עצמה לאינטר.
כל זה מבחינת המאמנים והטקטיקה. מבחינת ההרכבים אנחנו כנראה נקבל את המאבקים הבאים - מתייס דה ליכט ולאונרדו בונוצ׳י מול רומלו לוקאקו ולאוטרו מרטינס/מתיאו פוליטאנו (שיצטרפו מקו שני), שם צפוי יתרון דווקא לחלק הקדמי של אינטר בעיקר בגלל הרעב ובכך שעדיין אין תיאום מושלם בחלק האחורי של יובה בעקבות הפציעה של ג’ורג’ו קייליני. התקפת אינטר עדיפה על הגנת יובה.
המאצ׳אפ הבא יהיה רביעיית הקישור של יובה עם מיראלם פיאניץ׳ (בכושר טוב), יחד עם בלז מטווידי העוצמתי, סמי חדירה שנמצא בכל מקום שצריך אותו על כר הדשא ודיבאלה שינסה לעשות קסמים. מולם יהיו מרצלו ברוזוביץ׳ (יקבל מולו את דיבאלה) שלדעת כותב שורות אלה הוא הקשר ״6״ הטוב באיטליה גם הגנתית וגם התקפית ומהטובים בעולם. אליו יחבור ניקולו בארלה שגם הוא קשר שעובד בלי סוף ולהבדיל ממטווידי, אדיר עם הכדור לא פחות מאשר הכדור לא ברגליו ובוודאי שסטפאנו סנסי שפשוט נמצא בתקופה הטובה בקריירה וההצטרפות שלו מקו שני מושלמת מתחילת העונה ישחק יחד עם בארלה. לאוטרו/פוליטאנו יתמודדו ישירות מול פיאניץ׳ והזריזות והמהירות של אחד מן השניים יהוו לו יריב ראוי וקשה.
המסקנה - גם הקישור של אינטר עדיף
בקווים נראה את אלכס סנדרו (שמאל של יובה) מול ד׳אמברוזיו (ימין של אינטר) שם יש יתרון מובהק למגן הברזילאי היציב מאוד הגנתית והתקפית של יובנטוס. בצד השני, נראה את קוואדו אסמואה של אינטר מול חואן קוודראדו שפה שוב יש יתרון לשחקן הקו של יובה כי הקולומביאני מעולה התקפית והגנאי פחות ולכן בקווים יובה עדיפה.
בחלק הקדמי של יובנטוס יתמודדו רונאלדו והיגוואין מול דייגו גודין, סטפן דה פריי ומילאן שקריניאר. כולם מכירים את העוצמות והאיכויות של רונאלדו, אבל דרך המרכז כפי שזה נראה יהיה מאוד קשה לפרוץ את הגנת אינטר בטח בביתה ולכן צפוי פה שוויון במאזן הכוחות.
לא נשכח שלשתי הקבוצות יש את ליגת האלופות באמצע השבוע, כך שיובה פגשה את לברקוזן ואילו אינטר (יותר תושפע מהקרב הזה) את בארסה החזקה ולרוטציות ו-ויסות הכוחות יש חשיבות משמעותית.
יחד עם זאת, לפי התחזית, אם אכן סארי ימשיך במערך החדש שלו (4-4-2 יהלום) ולא עם האמת שלו, אנחנו נראה את אינטר של קונטה מייצרת עניין אמיתי ראשון בליגה האיטלקית מזה שנים ומנצחת את יובנטוס. ההימור? 1:2 כחול-שחור.