בשנים האחרונות אטאלנטה היא אחת מהקבוצות האטרקטיביות באיטליה ואולי באירופה כולה. בלי כסף גדול ועם הרבה ז'אן פיירו גאספריני - הקבוצה מברגמו משחקת בשנים האחרונות כדורגל התקפי נהדר שמבוסס על חילופי מקום תמידיים בין השחקנים, לחץ גבוה ושחקני הגנה שמצטרפים להתקפה.
ולא די שהכדורגל שלה מרשים לכל עין והופך אותה למגנט צפייה עבור אוהדי כדורגל ניטרלי וחובבי המשחק אניני טעם – הוא גם מוביל אותה לתקופה הטובה בתולדותיה כשהיא מגיעה להישגי שיא כמו העפלה ארבע פעמים רצופות לליגת האלופות (כולל רבע גמר ב-19/20), והפיכה לדיירת קבע בצמרת הסרייה א' כאשר היא מסיימת בחמש העונות האחרונות שלוש פעמים במקום השלישי ופעמיים במקום הרביעי ונמצאת במקומות אליהם לא הגיעה עד שנת 2017.
יש גיבורים רבים בתור הזהב של אטאלנטה: פאפו גומס הקוסם הארגנטיני שכבר לא שם, הסקוררים הקולומביאנים דובאן ספאטה ולואיס מוריאל שהפכו לחלוצים נהדרים תחת גאספריני, הקפטן רפאל טולוי ורוסלן מלינובסקי שהיה מלך הבישולים בליגה בעונה הקודמת הם רק חלק מהרשימה – אבל מבין כולם דווקא הקשר האחורי ההולנדי בן ה-30, מארטן דה רון, הוא אולי השחקן שמייצג בצורה הטובה ביותר את מה שאטאלנטה הפכה להיות, ודווקא בגלל שנה אחת בה לא היה חלק מהקבוצה.
בקיץ 2016, אחרי עונה טובה מבחינה אישית וסבירה מבחינה קבוצתית (מקום 13) – מארטן דה רון, שהגיע מהירנביין שם שימש כקפטן בקיץ 2015, נמכר ברווח גדול למידלסברו תמורת 12 מיליון פאונד. אחרי עונה מאכזבת בבורו שהסתיימה בירידת ליגה, דה רון שב לברגמו וגילה קבוצת כדורגל אחרת, כאילו טעה ביעד והגיע לכוכב לכת מרוחק: “הכל באטאלנטה היה חדש עבורי. חשבתי שאני יודע דברים, ושראיתי הכל בכדורגל – אבל מה שגאספריני עושה היה שונה מדי”.
לקחו לדה רון כמה חודשי הסתגלות כדי להתאים את עצמו לסגנון של הגאון האיטלקי. הוא עזב קבוצה שהמטרות שלה היו להידבק איכשהו לחלק העליון של הטבלה, וחזר לקבוצת כדורגל אדירה שנמצאת בתנופה מתמדת, כזו שלא מפסיקה לרוץ ושואפת לנצח בכל משחק. גאספריני דורש משחקניו ריצה בלתי פוסקת, חילופי מקום, מחשבה סופר מהירה ותנועה ללא כדור – ודה רון היה צריך תקופת הסתגלות מחודשת לאטאלנטה הדינמית והאינטנסיבית.
אבל מאז שהתחבר מחדש, דה רון הוא אחד השחקנים החשובים של אטאלנטה, שהיא קבוצה בצלמו ובדמותו של המאמן כפי שהיטיב לספר דה רון בראיונות לאורך תקופתו במועדון: “הוא לא רוצה שנשחק אחורה או לצדדים, רק קדימה. הוא מאמין שאפשר לנצח בכל משחק, גם את אינטר ויובנטוס בחוץ. הוא שינה לכולם כאן את המנטליות, ואת הדרך שבה אנשים מסתכלים על כדורגל”.
שתי האטאלנטיות שדה רון חווה בתוך שנתיים בלבד הן המשל המושלם להתקדמות המטאורית של המועדון תחת ז'אן פייר גאספריני. דה רון משחק כקשר האחורי ביותר במערך של גאספריני והוא למעשה העוגן של אטאלנטה, שמשחקת כדורגל בו מצופה משחקני ההגנה לתקוף ומשחקני ההתקפה לעזור במשחק ההגנה כדי לאפשר את הסגנון האינטנסיבי שמאפיין אותה בעונות האחרונות.
הקשר ההולנדי אחראי על הנעת הכדור מאחור כשהקבוצה בונה את ההתקפות, וכשאחד הבלמים עולה לעזרת ההתקפה, דבר נפוץ מאוד אצל אטאלנטה, בין אם מאחד מהאגפים או ממרכז השדה – דה רון יורד לסגור את החור שנוצר בעמדה שמופקרת כדי לצמצם את החללים ולמנוע התקפה מתפרצת.
מעבר לחשיבותו הטקטית לשיטה של גאספריני – האופי הייחודי של דה רון הוא הסיבה להיותו העוגן של אטאלנטה גם מחוץ לכר הדשא. כל ישראלי טוב יודע שאת הימים הקשים ביותר בצבא אי אפשר לעבור ללא החבר המצחיק שמקל על הסבל, וכנראה ששחקניה של אטאלנטה לא היו רצים כ''כ הרבה ועובדים כ''כ קשה אם לא היה לצידם אחד כמו דה רון – שתמיד צוחק על הכל.
לדה רון תמיד יש מה לומר ואיך להגיב, גם כשמנצחים וגם כשמפסידים, ורצוי כמה שיותר שנון והכי מצחיק שאפשר. למשל, כשנשאל לפני שנתיים מה יעשה אם אטאלנטה תזכה בליגת האלופות הוא הבטיח להכין לתושבי ברגמו 1,000 פיצות בעצמו.
הפעילות שלו ברשתות החברתיות היא מהדברים החדים והמשעשעים שיש לעולם הכדורגל להציע, והנה כמה דוגמאות מהן ניתן ללמוד על האופי הייחודי של הקשר ההולנדי: יום אחד דה רון החליט להגיע לחנות המועדון של אטאלנטה ולהעניק חתימה לכל אוהד של הקבוצה שירכוש את החולצה שלו. לאחר שאף אחד לא הגיע והעובד האחרון בחנות נאלץ כבר לסגור את החנות לקראת הערב ולשלוח את דה רון הביתה, זו הייתה תגובתו: “אני מהמר שלמסי זה לא היה קורה”.
בעונה שעברה לאחר ניצחון 2:3 על פיורנטינה, דה רון העניק לתמונת ניצחון גנרית של כדורגלנים את התיאור הבא: “זה נראה כמו ארבעה אנשים שלא יודעים את החוקים של ‘אבן, נייר ומספרים’, אבל אלו ארבעה שחקני אטאלנטה שעוזבים את פירנצה עם שלוש נקודות”.
אחרי משחק ליגת האלופות העונה בין אטאלנטה למנצ'סטר יונייטד, הוא העלה תמונה של כריסטיאנו רונאלדו בה הוא בקושי מופיע בפריים וכתב: “אוהב את התמונה המושלמת הזאת עם החבר שלי”.
לפני היורו, כשניצח באימון במשחקון של נבחרת הולנד עם קבוצה שמורכבת מדיילי בלינד, דייבי קלאסן, פרנקי דה יונג ויוריין טימבר, כולם שחקני אייאקס בהווה או בעבר, דה רון כתב:
“כשצריך להיזהר לומר שאתה מרוטרדם”, זכר לעיר בה גדל ובה נמצאת פיינורד, היריבה המושבעת של אייאקס.
כשכבש שער שוויון בדקה ה-90 נגד לאציו, דה רון, שלא מרבה להבקיע צייץ: ”כדורגל הוא משחק פשוט. 22 שחקנים רצים אחרי הכדור ובסף מרטן דה רון מבקיע”. אחרי שאטאלנטה ספגה מכריסטיאנו רונאלדו שער בדקה ה-90 בליגת האלופות, דה רון הוסיף לציוץ הנ”ל את הציוץ הבא: “או רונאלדו המקולל”.
הציוצים המצחיקים האלה ועוד רבים שניתן למצוא בחשבונות שלו ברשתות החברתיות מעידים על האופי המיוחד של מארטן דה רון, שבכלל לא חשב שיהיה שחקן כדורגל עד גיל מאוחר. אביו שאימן אותו כילד הופתע שהפך לכדורגלן מקצוען.
בראיון לאתר ההולנדי RTL ניוז ספר האב: ''חשבתי שהוא שחקן טוב, אבל כל אבא חושב את זה על הבן שלו. לפני 15 שנה לא יכולנו לחלום בכלל שהוא יהיה מקצוען', אמר האב ווטר דה רון שצירף את בנו לכל קבוצה שאימן בליגות הילדים של אחה''צ בהולנד “לאט לאט גם אנשים אחרים אמרו לי שהוא טוב”.
האב הוסיף: “תמיד אמרנו למארטן שהוא יכול ללכת בשני מסלולים: בית הספר וכדורגל, וזה מה שהוא עשה. אבל אחרי התיכון זה נעשה קשה יותר - מארטן סיים את התיכון בזמן ששיחק עבור ספרטה רוטרדם והתברר שאי אפשר בדיוק לשלב לימודי מנהל עסקים עם כדורגל מקצועני. הפרופסור שלו אמר לו: ‘מרטן, למה שלא תלך לכדורגל לשנתיים ואז תסתכל הלאה?’”, סיכם האב והסביר מצוין עד כמה המסלול של בנו, אותו הוא מגדיר 'שחקן משרת' בשל אופי המשחק שלו היה לא שגרתי ומפתיע.
בשל מגיפת הקורונה, דה רון לא ראה את משפחתו בהולנד מעל שנה. לפני היורו האחרון בו זומן לסגל נבחרת הולנד (ואף פתח בהרכב בשלושה משחקים) הוא זכה סוף כל סוף לבקר את משפחתו ואחיותיו, ששתיהן הלכו לכיוון החינוכי, כשהאחת מורה למתמטיקה והשנייה נמצאת בעיצומם של לימודי הוראה. את הביקור האב חתם במשפט שמאפיין ביותר את משפחת דה רון: איחלתי לו בהצלחה ביורו ואמרתי לו דבר אחד – שייהנה”.
הכדורגל של אטאלנטה תחת גאספריני מפצה על היותה מועדון קטן ולא עשיר (בעונת 2019/20 למשל, היא דורגה רק במקום ה-13 בטבלת השכר של הסרייה א') וסוחף אותה בכל עונה לפסגות היסטוריות חדשות.
המשחק הערב (ראשון, 21:45, חי בערוץ ONE2) מול אינטר המוליכה הוא צומת חשובה עבור אטאלנטה, דה רון ושאר שחקני הקבוצה שרוצים להמשיך ולהוכיח שאפשר גם בעידן סכומי העתק להגיע לצמרת בסטייל קצת אחר, ואולי אולי אפילו להתמודד העונה על אליפות. וגם אם תפסיד לאלופה – אפשר להיות בטוחים שלמארטן דה רון יהיה איך לצחוק על העניין.